בעוד שהמגזר הציבורי נתפס לא מוכן לאירועי שבעה באוקטובר ונדרש לזמן רב בכדי להתאים את עצמו להשלכות המלחמה, גורם אחר התגייס באופן מפתיע והגיב בצורה מהירה ומקורית לאתגר – המגזר העסקי.
החל מהשעות הראשונות למלחמה ועד לרגעים אלה ממש, מאות ואלפי נשים וגברים מגויסים לסייע למילואימניקים, למפונים מהצפון ומהדרום, לפצועי צה"ל, למשפחות החטופים והפצועים. אבל אלו לא יכלו לעשות זאת בלי תמיכתם של התאגידים העסקיים והעסקים הקטנים והבינוניים.
יחד עם הביקורת המוצדקת על התגובה האיטית, ולעיתים אף החסרה, של המגזר הציבורי האמון על מתן שירותים לאזרחים בשעת חירום, נשמעה מדי פעם גם ביקורת על המגזר העסקי, בעיקר על החברות הגדולות במשק, על כך שלא לקחו חלק משמעותי מספיק בהתגייסות לטובת האזרחים בשעות הקשות של ישראל. את הקרדיט קיבלו מיזמים פרטיים, עמותות וכמובן אנשים פרטיים שיצאו מגדרם כדי לשנות את תמונת המצב הקשה שאיתה אנו מתמודדים כבר חמישה חודשים.
בשבועות הראשונים אחרי תחילת המלחמה בחרו חברות רבות, ובצדק, לא לפרסם את פעילות הסיוע שלהן. בשלב שלאחר מכן התמקד רוב הפרסום שלהן במסרים כלליים מאחדים ומחזקים, עם זיקה מועטה לפעילותן העסקית. רק באמצע נובמבר חזרו חברות לפרסם את המוצרים והשירותים שלהן. איפשהו באמצע, התאגידים פספסו את ההזדמנות לתקשר את החלק שלהם במאמצים האזרחיים ולכן זה לא מפתיע שרובנו לא נתנו להם קרדיט על זה.
אמנם אנחנו עדיין עמוק בתוך אירוע כואב ומתמשך, אבל חמשת החודשים שעברו מאז 7 באוקטובר נותנים לנו פרספקטיבה טובה כדי לנתח תגובות שונות של גופים עסקיים.
השורה התחתונה: לסקטור העסקי יש חלק חשוב במאמצי התגובה והשיקום של ישראל.
מעבר להעברת תרומות, להסברה בארץ ובחו"ל, לרתימת עובדים להתנדבות, מתן שירותים ומוצרים בחינם, שימוש בתשתיות החברות וטיפול בעובדים ובבני משפחותיהם, בולט בניתוח שלנו חוט שני שעובר בין כל המאמצים: שימוש מתקדם בכלים של המגזר העסקי.
אחד הנדבכים המרכזיים בתרומתו של המגזר העסקי למאמץ הלאומי בתקופת המשבר הייתה יכולתו לנצל כלים ומיומנויות ייחודיים שפותחו לשימוש עסקי לטובת פעילות אזרחית ולטובת הכלל. חברות רבות הפעילו מיזמים ויוזמות חברתיות באמצעות כלי ניהול, טכנולוגיה, ניתוח נתונים ועוד כלים שהתפתחו במגזר העסקי. בתקופה מאתגרת זו, בה נדרשה התגייסות לאומית, החברות העסקיות נקראו לתרום מיכולותיהן הייחודיות.
היכולת לנצל מומחיות וידע עסקיים לטובת יעדים חברתיים והתאמתם למציאות החדשה, הוכחה כיעילה ומשפיעה. שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי והעסקי הניב פתרונות חדשניים ומהירים להתמודדות עם אתגרי המשבר. גיוס כוחן של חברות עסקיות לצד משאבים ממשלתיים וחברתיים אפשר ניצול מיטבי של המשאבים הלאומיים.
ולכן, למרות שלעיתים קל ואפילו מפתה לכעוס על המגזר העסקי שלא עשה מספיק, לתאגידים מגיע קרדיט גדול על השימוש בכלים שפיתחו ועל כך שהכשירו עובדים, אפשרו להם להתנדב בפעילויות השונות ואף השאילו את הכלים עבורם.
ניתחנו את האסטרטגיות השונות שעסקים רתמו לטובת החברה הישראלית מאז השבת השחורה, וריכזנו כמה דוגמאות יוצאות דופן של פעילות עסקית לטובת הכלל.
תרומה לעמותות
חברות רבות פתחו את הארנק ותרמו לארגוני סיוע שונים, לעתים כצעד ראשוני, מייד אחרי 7 באוקטובר:
- קבוצת עזריאלי תרמה 40 מיליון שקל לעמותות וארגונים המסייעים ותומכים בחיילים הלוחמים בדרום, מגישים סיוע נפשי ופיזי מיידי לנפגעים ולבני משפחותיהם, ורוכשים ציוד חירום לבתי החולים.
- חברת הטק salesforce תרמה 3 מיליון דולר לסיוע בסיסי לנפגעים דרך 3 ארגונים: איחוד הצלה, העמותה להצלת הילד והעמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה.
- העברת תרומה הייתה, בחלק מהמקרים, כלי מתאים לתאגידים שאין להם נגיעה ישירה לאתגרים החברתיים אשר הציבה המלחמה בפני ישראל. כך, ראינו גם חברות בינלאומיות הפעילות בארץ, כמו UBS ו-Google, מעבירות תרומות.
תרומה ישירה למפונים
חברות אחרות לא הסתפקו בתרומה לעמותות ומצאו דרכים לתרום ישירות למי שנפגעו:
- בנק הפועלים הקים קרן ייעודית על סך 100 מיליון ש"ח לשיקום קהילת עוטף עזה.
- בנק לאומי אימץ את קיבוץ בארי והתחייב לשיקום הקיבוץ.
- בנק דיסקונט הקים קרן סיוע בסך 50 מיליון ש"ח לילדים ולבני נוער בקו העימות.
- בנק מזרחי טפחות התחייב להעמיד תקציב של עשרות מיליוני שקלים לתמיכה בשדרות ובכפר עזה, בדגש על נושאים שהמדינה אינה מעורבת בהם.
סיוע פיננסי ארוך טווח
הבנקים הישראלים ניצלו את משאביהם המשמעותיים בכדי לאפשר סיוע ארוך טווח לנפגעים. לא פחות חשוב, רובם פעלו מעבר לדרישות הרגולטור כדי להקל על הלקוחות שלהם בשעת המשבר. בין היתר, קיבלו לקוחות בשבועות הראשונים פטור מעמלות, דחייה או אפילו פטור מתשלום משכנתא לכמה חודשים ובשלב מאוחר יותר משאבים לטובת תכנון פיננסי.
מתן מוצרים בחינם
חברות עסקיות רבות בחרו לתרום את מוצריהן לאלו הזקוקים לכך בעקבות המלחמה.
אלפי עסקים קטנים ברחבי הארץ תרמו אוכל, שתיה ומוצרים אחרים בחינם לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון.
- דוגמה בולטת במיוחד היא חברת ארומה אספרסו בר, אשר במשך חודשים הציעה לחיילי צה"ל אוכל ושתיה חינם או בהנחה גדולה. סניפים שלמים של הרשת הפכו למרכזי אריזה ושליחת מזון לחיילים בשטח, עשרות אלפי כוסות קפה וכריכים חולקו לחיילים ולאנשי כוחות הביטחון ברחבי הארץ.
- שמואל וענת חרל״פ, הבעלים של כלמוביל, תרמו 120 מכוניות חדשות לקיבוצי העוטף אשר חולקו באופן שווה לאנשי ניר עוז, נחל עוז, בארי וכפר עזה. לצד זאת, צוותי השירות של כלמוביל עסקו בתיקון ובהשמשת רכבים עבור צה"ל.
התנדבות עובדים
חברות רבות ריכזו מאמצי התנדבות של עובדיהן בשלל יוזמות כגון אריזת סלי מזון, ארגון תרומות ביגוד והנעלה ובישול עבור חיילי צה"ל והמפונים.
- עובדי חברת ICL הפעילו בהתנדבות עגלת קפה חינמית בבית החולים סורוקה עבור הפצועים. עשרות עובדים התכנסו מדי יום במשרדי החברה בבאר שבע וארזו מאות חבילות אשר הועברו לחיילים בשטחי הכינוס.
שימוש בכישורי הליבה של החברה עבור מאמצים אזרחיים
חברות אחרות בחרו לסייע באמצעות הצעת שירותים בהם הן מתמחות לחיילים פצועים ולמפונים.
- חברת ACE הקימה באתר האינטרנט שלה מתחם יעודי שמטרתו לחבר בין בעלי מקצוע שפונו מהדרום ומהצפון לבין לקוחות פוטנציאליים ברחבי הארץ.
- בחברות הסלולר פלאפון ופרטנר שלחו לבסיסי צה"ל בדרום ניידות שירות לתיקוני טלפונים. לצד שירותי מעבדה עבור מכשירים שניזוקו הציעו הניידות האלה גם עמדות טעינה. כל השירותים האלה ניתנו בחינם ללקוחות כלל החברות.
- הקרן AnD ventures השתמשה בקשריה ובניסיונה בגיוס כספים כדי לגייס סכומי כסף לתרומה בהיקף משמעותי ממשקיעי האם שלה ומגופים וחברות איתן היא בקשר.
- מדיסון פארמה, חברת התרופות המובילה בישראל, רתמה את המערך הלוגיסטי של החברה לתמיכה בכוחות הביטחון ולרכישה ולהפצה של ציוד קריטי הנדרש לחיילים ולתושבי הדרום תחת השם Medison Aid. נכון לתחילת מרץ, החברה השיגה, שינעה ושילחה ציוד בשווי של $40 מיליון, כולל 50,000 פנסי ראש, 70 גנרטורים, 50 רחפניים תרמים, 65,000 חליפות סערה ועוד.
- חברת Monday.com השתמשה בכלים טכנולוגיים אותם היא מפתחת כדי לתפעל בצורה טכנולוגית מתקדמת יוזמות אזרחיות בעורף ולסייע להן בתמיכה במפונים, בנפגעים ובחיילים באמצעות תשתית טכנולוגית מבוססת נתונים. תוך כמה שבועות הצטרפו למערכת של מאנדיי לא פחות מ־300 פרויקטים ועוד 40 בקשות לפרויקטים הצטברו בממוצע מדי יום, עם כ־8,000 משתמשים יומיים אקטיביים במערכת סביב הפרויקטים האלה.
- רשת מלונות פתאל התגייסה מייד עם תחילת האירועים הקשים לסיוע למפונים. מעבר לאירוח מפונים ב-40 מלונותיה, הרשת גם פתחה חמ"ל מיוחד לסיוע בצרכיהם השונים. החברה שינתה את אופן פעילותה באופן מהותי, הפכה מלונות שקודם לכן אירחו אנשי עסקים – לכאלה המתאימים למשפחות, פינתה חדרים לטובת כיתות לימוד ומרכזי טיפול וסיוע למפונים והביאה למלונות שלל אנשי מקצוע בתחומי החינוך, הסיוע הרפואי והנפשי ועוד.
מאמצי הסברה ותודעה
ישנן חברות אשר בחרו לרכז את מאמצי הסיוע שלהן בתחום התודעה, בין אם מדובר בחיזוק חיילי צה"ל, מודעות לעסקים שנפגעו או לכאלה הזקוקים לסיוע. מעל לכול בלט המאמץ להגברת מודעות לנושא החטופים.
- חברות רבות פרסמו בחנויותיהן פוסטרים של החטופים או הוסיפו לאתר שלהן שעון הסופר את ימי השבי שעברו.
- מרכזי ביג נרתמו באופן עקבי להעלאת המודעות לנושא הזה: במרכזי הרשת נתלו שלטי חטופים ודגלים צהובים המסמלים את המאבק להשבתם; בכל אחד ממרכזי ביג נצבעה חניה אחת מרכזית בצבע צהוב כשמורה לחטופים; בביג גם קיימו כנסים למען החטופים ושבתו למשך 100 דקות במלאת 100 ימים ל-7 באוקטובר.
תמיכה בעובדים במילואים
בעקבות גיוס המילואים הנרחב והמתמשך, חוו חברות רבות קשיים משמעותיים בתחום משאבי האנוש, כאשר אחוז גבוה של עובדים נעדרו מעבודתם בעקבות המילואים או משום שהפכו להיות פליטים בארצם. מי שחזרו לעבודה, לעתים המשיכו להתמודד עם אתגרים נפשיים ומשפחתיים משמעותיים. חברות רבות בחרו לחבק את עובדיהם שיצאו למילואים ובנו עבורם מעטפת תומכת.
- בחברת 'אורמת טכנולוגיות' התגייסו לסייע לעובדים שבמילואים באמצעות שלל יוזמות: ציוות יועצים לליווי רגשי למילואימניקים ולמשפחותיהם, הכשרת מנהלים על דרכים שבהן הם יכולים לסייע ולתמוך בעובדים שחזרו ממילואים ומתן אפשרות לעובדים המילואימניקים של החברה לחזור לעבודה בצורה מדורגת. בארומת אף הכריזו שיחלקו לעובדיהם המילואימניקים חבילת אופציות ששווייה כ־45 אלף שקל.
ניסיון לשרוד
התגייסותו של המגזר העסקי בישראל עבור החיילים, הפצועים, המפונים והחטופים מרגשת ומרשימה. לצד כל אלה, חשוב לזכור שעסקים רבים נפגעו קשות בעצמם בשלל דרכים: עסקים פונו, עובדים גויסו, עצמאים הלכו למילואים, עובדים ועובדות התמודדו עם התגייסות בני ובנות הזוג שלהם למילואים, לקוחות נעלמו והכנסות פחתו.
כל אלה הפכו את התקופה האחרונה לקרב הישרדות עבור עסקים ישראלים רבים. לצד כל עסק אשר היה ביכולתו לסייע ולעזור לאחרים, עמדו כמה עסקים אחרים שנאבקו על שרידותם.
על כן עצם העובדה שעסק כזה או אחר לא בחר לסייע, אינה מעידה על איכות ומוסריות העסק ועובדיו. תרומתם המשמעותית ביותר של עסקים ישראלים רבים לכלכלה הישראלית נובעת מכך שהצליחו להחזיק את הראש מעל המים בתקופה המאתגרת הזאת, כדי שכולנו נוכל להמשיך ולחיות בכלכלה חזקה וצומחת.
החברה הישראלית לא תחזור למה שהייתה לפני 7 באוקטובר. גם החוזה שבין החברה הישראלית לבין העסקים הישראלים השתנה. הציפייה שלנו מהחברות הגדולות כבר לא מסתכמת ביחסי לקוח ויחד עם זאת – החברות השכילו להבין ששיתוף הפעולה יוצר ערך משותף ומחזק את כל בעלי העניין.
