חיים ילין, ראש מועצת אשכול, היה האיש שהתקשורת אהבה במלחמת "צוק איתן". יש לו, לאיש היקר הזה, כל מה שצריך כדי להפוך לסמל. ילין מינף זאת היטב, למען תושביו. הרי בימים כתיקונם, אין סיכוי שמישהו ישים לו מצלמה או מיקרופון לפרקי שידור נדיבים. שנים הוא מנהל ביד רמה מצד אחד, ורגישה ואוהבת מצד שני, את המועצה הבעייתית שלו, זו שכוללת רבים מ"צמודי הגדר", ומרבית ישראל לא שמעה את שמו. הוא יותר מדי ה"ישראלי היפה" בשביל סתם ימים של חול. חוץ מזה, אין שום דבר סקסי בתפקיד של ראש מועצה אזורית קטנה. הדימוי המיידי הוא של פקיד די אפור.
כמוהו גם הקיבוצים ששייכים לתחום אחריותו. פה ושם הוזכרו נחל עוז וכפר עזה ונירים וניר עם, אבל עם כל הדשאים והפרחים והעצים שמקיפים את הבתים היפים של הקיבוצים הללו, וכמובן האנשים המיוחדים שגרים שם, לא היה להם שום סיכוי להפוך לאייטם. באה המלחמה, והנטישה ההמונית, והמנהרות שמתחת לנירים, ושינו את התמונה.
–
לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס.
