fbpx

צדק צדק ירדוף // מאת רון פוגל

0

צדיק ונבל, אידיאליסט וציניקן, איך השתנתה דמותו של הפרקליט בקולנוע ההוליוודי לאורך עשרות שנים

"ראשית, הבה נהרוג את כל עורכי הדין"

וויליאם שייקספיר, 'הנרי השישי'

 

מחקר שהתפרסם ב־2011 באוניברסיטת הרווארד בדק את הייצוג הקולנועי של דמות הפרקליט. הממצאים מרתקים. בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20, כשלושה רבעים מסרטי המשפט שהופקו בהוליווד הציגו את דמות עורך הדין באופן חיובי. משנות ה־70 ואילך המגמה התהפכה: שליש בלבד מהסרטים שנעשו מאז על עורכי דין ובתי משפט הטילו זרקור חיובי על המשפטן בגלימה.

 

דמותו של הפרקליט, לצד כמובן אלו של נאשמים, תובעים או שופטים, היא ציר מרכזי בסרטים שהמשפט הוא חלק בלתי נפרד מעלילתם. ולא רק. על כתפיו מונחת לטוב ולרע האחריות לייצג את לקוחו, מתביעה אזרחית פשוטה ועד למשפט שעונשו הוא מוות. לאור העובדה שעורכי הדין מייצגים לא רק את החפים מפשע אלא גם את האשמים (או את ההון, הלעיתים חזירי ומושחת), ברורה המורכבות שביחס החברה למקצוע עריכת הדין. מעבר לזאת צריך לזכור שעורך הדין נכנס לחייו של האדם שהוא מייצג בדרך כלל בהקשר שאינו חיובי. עורך דין המופיע בבית המשפט כשחקן על במה ומציג את טיעוניו בפני שופט או חבר מושבעים, מזמין ממש התייחסות קולנועית.

 

את ייצוג דמותו של הפרקליט בקולנוע אפשר לדמות למטוטלת שהחלה בהצגה חיובית והרואית של הפרקליט – ולאחר מכן החלה לנטות לצד השני, השלילי, דרך הגחכה ועד להצגה כמעט דמונית של הפרקליט (כפי שלמדנו באותו מחקר שפתח את הכתבה). ובימינו, אולי, הגענו לייצוג קולנועי שניתן לקרוא לו אפור, או שפוי.

 

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – לחצו כאן

.

איור: אביטל מנור

שתף