fbpx

שליטי הטוויטר // לריב, בקיצור

הממלכתיות של עמודי החדשות ושולחן המהדורה מאבדת את מקומה לפוזיציה, לטעם האישי וגם, השם ישמור, לדעות הפוליטיות

0

אם לא מחשיבים את פינת הליטוף שהיא ערוץ 20, יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, לא נוהג להופיע בפומבי.

יחד עם זאת, את הדעות הרבות שלו, בכל נושא, מהגנה על בעלי חיים ועד גודל האוזניים של גיא פלג, האכלו ושתו לאביו, לאמו ולאבות אבותיו, אי אפשר לפספס. נתניהו הצעיר הוא משתמש של כבוד במסדר אבירי הטוויטר הישראלי, עם כמעט 50 אלף עוקבים; ומשם הציפור הכחולה מהדהדת את דבריו דרך כל ערוצי המדיה בישראל. לפעמים גם בעולם. טוויטר עדיין לא תפסה תאוצה בקרב הציבור הישראלי הרחב (נראה שזה כבר לא יקרה כאן).

אבל בקרב עיתונאים, פוליטיקאים, פעילים חברתיים, אנשי יחסי ציבור, מכורים לפוליטיקה וסתם חובבי קטטות מקצועיים, הפכה הרשת החברתית הזאת למחולל ידיעות, קידום עצמי חסר בושה, התפלמסויות, ריבים בפאסיב־אגרסיב ובאגרסיב־אגרסיב, והטרלות ע"ע הכתב הפוליטי של 'הארץ' חיים לוינסון. הודות לקהל הקולני הזה, מה שמתרחש בטוויטר כבר מוצא את דרכו גם לאלו שנשארו מאחור עם טלפון קווי ועידן פלוס.

התוכן הממומן, פרשת קיימברידג' אנליטיקה, קיצור היכולת שלנו להתרכז, ובאופן כללי הפיכתה של פייסבוק לכל מה שלא COOL, דחקו בשנים האחרונות את מפעלות מארק צוקרברג מהבמה והשאירו את טוויטר על 280 תוויה כאופציה המועדפת על המשפיעים והנכונים להתעדכן במה שקורה ובמה שנאמר (או צויץ). קוצר היריעה שמאפשר לפוליטיקאים להשתמש בפלטפורמה ללא תיווך של דובר, מקרב אותם לטוב ולרע אל העיתונאים. ואלה, מצידם, משחררים את העניבה ואת האצבעות, הממלכתיות של עמודי החדשות ושולחן המהדורה מאבדת את מקומה לפוזיציה, לטעם האישי וגם, השם ישמור, לדעות הפוליטיות.

הטוויטר הופך את סך החלקים לגדול מהשלם: מספר העוקבים של בן כספית גדול פי 13 מזה של היוזר 'מעריב אונליין', לעמית סגל יש כמה רבבות עוקבים יותר מליוזר של חדשות 12, ומניין העוקבים של רביב דרוקר גדול פי 2 מהעוקבים של חדשות 13. ייתכן שזהו פשוט עידן שבו חלק מהעיתונאים הם מותגים חזקים יותר מהפלטפורמות שלהם, והטוויטר פשוט נותן לזה ביטוי; אבל נראה גם שהקשר הבלתי אמצעי, הזמינות, הדעתנות והשפה המשוחררת עושים את שלהם.

יש להניח שבסופו של דבר גם טרחנות המגיהים, התכתשויות הכתבים, ביקורת התקשורת הבלתי נגמרת והדיאלוגים בין יאיר נתניהו לעמוס שוקן ימצו את עצמם, ואז העוקבים ימשיכו הלאה לפלטפורמות מפתות יותר, אהמר כאן על הסנאפצ'ט של עקיבא נוביק. בינתיים, אם להתרפק על הימים שבטוויטר היו רק אנשים מצחיקים, שווה לעקוב אחרי זהבה גלאון. מדינת ישראל הפסידה פרלמנטרית מעולה, אבל טוויטר הרוויחה את הפאנצ'ים.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook