ציוצי בלפור והמצפון הריק של צוקרברג // הטור של יונתן שם־אור

יש פוליטיקאי אחד שאתה ממש לא סובל. הוא מפריע מאוד למועמד שאתה אוהב. פעם, בדור אחר, היית מתבשל בתוך מיץ המרירות שלך. את מה שאתה חושב עליו לא היית אומר ליד השולחן של החבר'ה, כי אפילו שהם בדיוק בדעות שלך, אין להם שום עניין במה שיוצא לך מהפה. תגיד תודה שנותנים לך לשבת לידם ולשתוק.

עכשיו, ברוך השם, יש לך את מארק צוקרברג מפייסבוק ואת ג'ק דורסי מטוויטר. ויש לך גם עשר אצבעות, למרות שלתכלית הזאת צריך רק אחת. אתה לא קלדנית. אתה לוחם רשת. אתה חושב רגע, מחליט, ומתחיל לירות. אתה לא כמו הטמבלים שסתם מקללים ומטנפים. אתה משהו אחר. אתה יוצר. אמן המילים. במאי של העידן החדש.

היצירה מוכנה תוך דקות. הפוליטיקאי הנשוי, אתה מספר לכולם, מנהל רומן עם אשתו הצעירה של העוזר שלו. הם עוזבים את בני הזוג שלהם, ומתכוונים להתחתן ישר אחרי הבחירות. SEND. הפצצה עובדת. הנשים שונאות את הפוליטיקאי שזרק את אשתו בשביל איזה צעירה, והגברים מתעבים אותו, מי לוקח אישה של חבר. הנה, שרפת לו כמה קולות.

אחרי כמה שעות אתה מוחק. ואם לא, פייסבוק מורידים לך. הם לא סובלים שם פייק, ויש להם מדיניות. מישהו התלונן, והם הסירו. סבבה. בינתיים כל הרשת מתפלשת בסיפור שלך, וגם התקשורת מדווחת. על מה שכתבת, על זה שמחקת.

מותר להשמיץ ולטנף, אם יש לך הגנה של "אמת דיברתי". בלי ההגנה הזאת, זה לשון הרע. יקרעו אותך בבית המשפט. אז מחקת, מה רוצים ממך, טעות, זה נגמר. ככה זה ברשת. אבל לכלוך שיוצא מהפה, גם אם אמרת סליחה אחר כך, עושה את הפעולה שלו. דסדמונה מתה בגלל השקרים של יאגו.

בחירות הוכרעו, כאן ובמקומות אחרים, בגלל פייקים מתוכננים היטב. כותבים, מעלים, מוחקים. ככה, למשל, עובדים בבית בבלפור. והם לא לבד. זו השיטה. בפייסבוק אומרים שהם נלחמים בידיעות הכזב, שהם עושים כל מה שהם יכולים כדי לנטר, שהם מוחקים מיליוני פוסטים שקריים, ולמרות שהם רק פלטפורמת ענק ולא מו"ל, הם עושים כמיטב יכולתם. אבל זה פייק הפייקים. פייסבוק הוא מוציא לאור. לא רק שהם מעיפים וחוסמים כל הזמן פוסטים שלא נראים להם, כאלה ש"פוגעים ברוח הקהילה" המדומיינת שלהם – הם נושאים באחריות. גם בית הדפוס שבו פורסמה הדיבה נושא באחריות. ככה.

מארק הוא לא רק מו"ל. הוא העורך הראשי של העולם. הוא הנוני של כל כדור הארץ. כולם רועדים ממנו. אם רק ירצה, יחסל כל אחד. אז בולעים את ההסברים שלו, נאלמים מול הממבו ג'מבו הטכנולוגי שהוא מלהג, מי יכול לפקח אונליין על 2 מיליארד משתמשים, יאמר, איך אנחנו יכולים לאמת טקסט שמישהו מעלה? אבל אם מתלוננים, אנחנו מסירים.

אז ככה. גם בית דפוס לא אמור לבדוק את החומר, ובכל זאת, גם הוא אחראי. וחוץ מזה, אם הבינה המלאכותית שלהם יכולה לאתר ולטרגט משתמשים עבור מפרסמים, היא יכולה גם לבדוק בזמן אמת אמינות של טקסטים. כאשר הם יתחילו לשלם מיליארדים לנפגעי הפייקים, הם כבר ימצאו את הדרך. זה לא ממש בשמיים. רק בענן. ועד אז, עד שזה יקרה, השיטה ממשיכה לשגשג, הקופה של פייסבוק ממשיכה לתפוח, ואת ייסורי המצפון הוא משקיט, כמו הרבה מאוד עבריינים לפניו, בהתקרבות לאלוהים. בלי כיפה, כי בפייסבוק עושים את זה אחרת. בנפיחת שופר ענקי.