"אנו משייטים במים סוערים", התפייט פרקליט המדינה שי ניצן בפתח נאומו בכנס לשכת עורכי הדין באילת בחודש מאי האחרון, "סוערים עד מאוד". ככה זה עם ניצן. המים סוערים עד מאוד, אבל הוא ממשיך לשייט. ניצן תמיד היה מוצלח במתן שירות מוצלח לאינטרסים של הממונה עליו. את השירות הזה הוא מספק גם בתפקיד הנוכחי, פרקליט המדינה, לממונה עליו – היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט.
לא תמיד ראו עצמם פרקליטי המדינה כעוזרי היועץ המשפטי לענייני פרקליטות. אבל ניצן חייב את מינויו ליועץ הקודם, יהודה וינשטיין, שהמציא עבורו תפקיד לתקופת ביניים, ובתמורה שימש מסייעו הנאמן עד לפרישתו. כך גם עם מנדלבליט, לפחות בכל הנוגע לתיקי החקירה הרגישים של פוליטיקאים ובראשם בנימין נתניהו. ניצן מודע לפוזיציה הבעייתית שבה מצוי הבוס בנוגע לתיקי ראש הממשלה, והוא ממלא את תפקידו בתהליך בקפדנות: כשהרוח המנשבת מדברת על ראיות חזקות, ההמלצה שיניח על שולחן היועץ תהיה אחת. כשהרוח מדברת על חורים בראיות, אולי תהיה אחרת. למנדלבליט תמיד תהיה "עמדת הדרג המקצועי" שמאחוריה יוכל להסתתר.
בכל זאת, סביב לשכת פרקליט המדינה מתרגשת תכונה בחודשים הקרובים. לא רק בשל מועד השימועים המתקרב של ראש הממשלה ומועד ההחלטה הסופית אם להעמידו לדין, אלא גם נוכח מועד סיום כהונתו של ניצן, בחודש דצמבר הקרוב, והספקולציות שמחליפו ייבחר במטרה להשפיע על ההכרעה בעניינו של נתניהו. ניצן, פקיד של שלטון החוק, משמיע לפי שעה קולות של מי שלא ייתן לזה לקרות.
