fbpx

מיכה גודמן // יוצא בשאלה, חוזר בתשובה

התעקשותו ליצור גשר אל קהלים אחרים ורחבים יותר מעוררת השראה

0

סביב שולחן אחד ישבנו, שתי רבות רפורמיות מארה"ב ושלושה צברים. מעולם לא נפגשנו לפני כן. חברה משותפת אירחה אותנו לסעודת שבת. מטבע הדברים, בסיטואציה מסוג זה, ניסינו לחפש מכנה משותף לשיחה. אחרי הא ודא על טראמפ, כמתבקש, עברנו לדיון על יהדות. מהר מאוד התברר שיש לכולנו – הרבות האמריקאיות והצברים התל אביבים – מכנה משותף. כולנו, לגמרי במקרה ולא באופן מתואם, נחשפנו להגותו של מיכה גודמן על יחסי הדת והמדינה בישראל. מאותו רגע עברה השיחה לניתוח הסוגיות שמעלה גודמן בספרו האחרון 'חזרה בלי תשובה', כשרעיונותיו שימשו כבסיס שממנו המריא הדיון.

האנקדוטה הזו היא מייצגת לחלוטין. בכתיבתו מצליח גודמן לגשר בין פערים ותפיסות עולם ויוצר שיח רחב ומכיל. ספרו הקודם 'מלכוד 67', שניסה לפרק את הסכסוך הישראלי־פלסטיני לגורמים, עורר ביקורת על חוסר הישימות של הפתרונות שהוצעו בו בנוגע לניהול הסכסוך. הביקורת של אהוד ברק עליו הזניקה את הספר אל רשימת רבי המכר. גם אם לא הסכימו על הפתרונות שהוצגו בו, הסכימו כולם שקשה להישאר אדישים לדרך שבה גודמן פירק את הסוגיה הנפיצה.

בשנה האחרונה פרסם את ספרו החדש, שמבקש לטפל במקומה של הדת במדינת ישראל. הקו המחבר בין שני החיבורים הללו, שניהם רבי מכר, הוא היכולת של גודמן לפשט ולפרק סוגיות מורכבות בלי לוותר על עומק הדיון, ולרוב גם בלי לדבר מתוך פוזיציה. בעידן שבו רבים כל כך מנסים להיבנות מתוך שיח מפלג, יש, מתברר, צורך עז בדמויות בעלות קול מאחד. דווקא כיוון שהמחנה שממנו גודמן מגיע ידוע, התעקשותו ליצור גשר אל קהלים אחרים ורחבים יותר מעוררת השראה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook