אם הבחירות לנשיאות ארה"ב היו נערכות עכשיו, דונלד טראמפ היה מנצח. אפילו בקלות. אמנם סקרי האהדה והתפקוד מעניקים לו ציונים נמוכים (37%–40% ברובם), אבל מספיק להיזכר מה הראו הסקרים לפני הבחירות האחרונות ולהציץ לרגע לכיוון הדמוקרטים, כדי להבין שטראמפ, לפחות בשלב הזה, משחק לבדו על המגרש.
מבין 21 (!) הדמוקרטים שכבר הכריזו על מועמדות, איש אינו מצטייר כבעל משקל כבד דיו כדי להתמודד מול טראמפ ולהביס אותו. המובילים בסקרים הם ג'ו ביידן וברני סנדרס. השאר משתרכים הרחק מאחור. ביידן וסנדרס הם סוסים ותיקים, הבעיה שהם ותיקים מדי. בעת הבחירות הם יתקרבו לגיל 80 – המועמדים המבוגרים ביותר אי פעם. טראמפ אמנם צעיר מהם בארבע או חמש שנים בלבד, אבל כבר התחיל לנגן על העניין בחביבות האופיינית לו: "אני פשוט מרגיש כמו אדם צעיר", צהל הנשיא. "אני כל כך צעיר, אני לא מאמין. אני אדם צעיר ונמרץ. אני מסתכל על ג'ו (ביידן), אני לא יודע לגביו, אני לא יודע. לעולם לא אומר שהוא זקן מדי…".
לתיאור המלבב הזה צירף טראמפ גם כינוי: "סליפי ג'ו" – ג'ו הישנוני. הוא חוזר עליו פעם אחר פעם. זה תופס במידה מסוימת; ביידן בעל הלשון המשתלחת אינו באמת "רדום", אבל הוא שחוק. ביידן הוא "קאלטע לוקשן" (אטריות קרות), בלשונו של עסקן יהודי במפלגה. שמונה שנים סגן נשיא ועוד 36 שנה סנאטור – פרצוף נצחי בוושינגטון. הוא אפילו התמודד כבר פעמיים לנשיאות. איזו בשורה חדשה יכול להביא מישהו עם קריירה פוליטית כה ארוכה? אולי זו הסיבה שביידן מנסה להתנתק מקשריו לממשל הקודם וביקש מאובמה לא להביע בו תמיכה פומבית.
ויש לביידן עוד בעיה: טענות על התנהגות מטרידה כלפי נשים, מה שפעם כינו "שליחת ידיים". אמנם הוא ניצב מול טראמפ, שנגדו התלוננו יותר מ־20 נשים על פגיעות ותקיפות מיניות, ובניגוד אליו ביידן כבר מצא לנכון להבטיח שיכבד את "המרחב האישי" של נשים סביבו. אבל אין שום ספק שהעניין ימשיך לצוץ. אפשר לסמוך על יריביו במפלגה, וכמובן על טראמפ עצמו, שלא יחמיצו את ההזדמנות להציגו כאשמאי זקן. בשורה התחתונה, ביידן מתקשה להלהיב. הוא מנסה לרצות את כולם וגם הפעם, כמו בהתמודדויות הקודמות שלו, המסר שלו עמום.
סנדרס, לעומת זאת, הוא סיפור אחר לגמרי. המסרים שלו חדים, רדיקליים, והוא מעורר התלהבות אמיתית בקרב תומכיו. לפחות מבחינה אחת יש לסנדרס יתרון: הוא כבר גייס סכומי עתק – כמעט הכל מתרומות קטנות של המוני אזרחים. השאלה הגדולה היא אם יש לסוציאליסט אדום שכזה מספיק תמיכה כדי לצלוח פריימריז ובחירות.
טראמפ, לעומתם, כבר אוחז היטב במושכות. בניגוד מוחלט לעוינות שספג מהמפלגה במרוץ הקודם, הפעם היא מלוכדת סביבו. כנראה הרפובליקנים אפילו לא יערכו פריימריז. במהלך החודשים הארוכים שבהם הדמוקרטים יקיזו דם בפריימריז, טראמפ ייהנה מכל רגע. הוא אמנם לא קיים את רוב הבטחותיו, אבל בוחריו מרוצים. עניין החומה למשל – טראמפ לא הצליח לבנות אותה בגבול מקסיקו, אבל כן הצליח לשכנע את בוחריו שהוא התאמץ לעשות זאת. דוגמה נוספת: טראמפ הבטיח להחזיר לאמריקה מפעלים שעברו לסין. הוא לא הצליח בכך, אבל כן שינה את המדיניות האמריקאית כלפי סין ומפעיל עליה לחץ כבד לשינוי כללי הסחר. במצב כזה, צריך לקרות לדמוקרטים סוג של נס כדי שיצליחו למנוע מטראמפ קדנציה שנייה בבית הלבן.
צילומים: Scott Olson, Mark Wilson, Getty Images IL
