"יעקב ליצמן הוא שר בריאות מצוין, חרדי, ישראלי, יהודי", קבע ראש הממשלה בוועידת עיתון 'המודיע', שנערכה בהיכל אווניו בנובמבר 2016, כשלפתע נזכר במי שמתחזק את הקשר ביניהם: "איפה בבצ'יק? פה? בבצ'יק, אתה עוזר מצוין לשר בריאות מצוין".
מוטי בבצ'יק משמש באופן רשמי כעוזרו הצמוד של סגן השר ליצמן מאז נכנס לכנסת ב־2009, אבל בבצ'יק הוא בעיקר מפתח מאסטר, כזה שפותח את כל הדלתות. החלוקה די ברורה: ליצמן טורק דלתות, בבצ'יק נכנס מהחלון. בכל מקום שבו לא מגיעים להבנות, מתחיל הקסם האישי לעבוד.
כשנפתלי בנט חבר ליאיר לפיד בברית האחים הידועה, וליצמן ישב באופוזיציה מתוסכל, בבצ'יק חפר מנהרה וחבר לטל גן־צבי, האיש של בנט. הוא לא עצר כאן וכבש יעד נוסף: הבית ברחוב בלפור. הוא רקם ידידות אישית עם שרה נתניהו והפך לבן בית קרוב הלוחש גם על אוזנו של ראש הממשלה. במערכת הבריאות מספרים בחצי הלצה כי לא פעם כשליצמן מנסה להשיג מישהו, הוא מתקשר ואומר: שלום, מדבר בבצ'יק.
בנובמבר 2017, כשליצמן התפטר מתפקידו כשר הבריאות, היו שאמרו שבבצ'יק נותר שר הבריאות בפועל. הוא שימש בין היתר כנציגו האישי של נתניהו כשריסן את ח"כ יהודה גליק שאיים להצביע נגד הקואליציה. בהמשך, עם התפוצצות פרשת חוק הגיוס, ניסה נתניהו להביא לרגיעה והושיב לשולחן אחד את בבצ'יק, נתן אשל ואריאל אטיאס. ליברמן לא חיבב זאת. שעות לפני ההכרזה על בחירות מועד ב', נשאל ליברמן: האם יהיו בחירות חוזרות? הוא בחר להשיב קצרות: תלוי בבבצ'יק.
אז אם בפוליטיקה ליצמן איכשהו יצא מנצח, בפוליטיקלי קורקט הוא יצא מנוצח. אחת האשמות הכבדות המונחות על שולחן הפרקליטות היא החשד לסיוע למלכה לייפר. ליצמן, כפי הנטען, ניסה למנוע את הסגרתה לאוסטרליה של מי שחשודה בפדופיליה, בטענת אי־שפיות.
ברחוב החרדי יש בדיחה על אדם שראה את ביתו עולה באש והתקשר לעוזר של ראש העיר, שיבקש מראש העיר שידבר עם יו"ר המרכז לשלטון מקומי, שיש לו חבר בתקשורת המשמש בין היתר כיועץ איגוד מכבי אש, שישלחו לו כבאי. חברי הכנסת החרדים הם בראש ובראשונה פועלי ציבור שאמורים לתת תשובות לעשרות אלפי בוחריהם בענייניהם האישיים, ואחר כך אולי נשאר להם קצת זמן לנהל את המדינה.
ליצמן נפל כאן בדיוק על התפר שבין עזרה לזולת לבין סיוע לחשוד. בציבור החרדי קיימת גישה רווחת שלא לבדוק בציציות הנעזר, ועוד כלל תקף בציבור הזה: גם מי שנחשד כלפי הרשויות עדיין לא חשוד במחנה פנימה ולפיכך אין מניעה מלעזור לו.
אל ליצמן פנו בעניינה של לייפר שורה של אדמו"רים ורבנים, וביניהם מנהיג הליטאים הבכיר הרב חיים קניבסקי. ליצמן לא שולל אף פנייה, וודאי שלא פנייה מכובדת שכזו. מה שהוא לא ידע ולא שיער הוא עוצמת הנגד של התקשורת וארגוני הסיוע לנפגעים. כל מי שנגע בתיק לייפר – נכווה קשות.
אז אולי ליצמן נפגע בחוץ, אבל בתוך הבית – הוא היה ונותר זכאי. מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל חיזקה אותו במכתב מיוחד וחסר תקדים. עיתון הבית, 'המודיע', יצא אף הוא במאמר מערכת בעדו. לדידם, התפקיד שלו הוא להיטיב עם אנשים, ואל לו להתפעל מאלו "המכפישים את שמו".
אז אם בפוליטיקה ליצמן צריך שיפתחו לו דלתות שנטרקו, בפוליטיקלי קורקט גם זה מיותר. הציבור החרדי לא שמע על כך.
