אמון הציבור במערכת הפוליטית בישראל מעולם לא הרקיע שחקים, אך משבר הקורונה גרם לו לקריסת מערכות. ההגבלות הבריאותיות, שני הסגרים והשלישי שבדרך, הצמידו את הישראלים לחדשות. שם נחשפו הקרביים של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ואיתם סדרי העדיפויות רווי האינטרסים, היעדר הענייניות וההתפשטות האקספוננציאלית של שיקולים זרים בדיוני קבינט הקורונה והממשלה. אם עד הקורונה רבים מהאזרחים בישראל רק הרגישו שקופים, בא הנגיף והוכיח להם שבאמת אף אחד בהנהגה לא רואה אותם.
צריכת החדשות המוגברת העלתה את רמת המודעות הפוליטית של הצעירים בישראל, המציאות כבר הוציאה אותם לרחובות. אם כנגד דור ה־Y טענו הסוציולוגים שהוא לא מוכן לקום מהמיטה, בא דור ה־Z והתעורר על החיים שלו ושל כולנו. מחקר של חברת מקינזי הגדיר את דור ה־Z כדור שמחפש אחר האמת; שמגדיר את עצמו בזהות מרובדת ובדיוק כמו שאר הרגלי הצריכה שלו, שמעדיף מהויות וערכים על פני פוליטיקת הזהויות.
החברה הישראלית פותחת את שנת 2021 בצימאון אדיר לסדר בכאוס, בציפייה למערכת שלטונית שתציב בראש סדר יומה את אתגרי השעה וגם תצליח להתמודד איתם ביעילות, שתאסוף את השברים, תייצר יציבות ותניח תשתיות לצמיחה; הנהגה שתצליח, או לכל הפחות תנסה, לייצב את הקרעים בחברה. אבל גם כשהוא שר עם עדן בן זקן, ראש הממשלה בנימין נתניהו מדלג בין הזיוף לאמת. הוא שר שיש עוד תקווה, אבל זורע פילוג וייאוש. בדבר אחד הוא צדק, הציבור הישראלי נע בין הבלבול לאסון וככל שהוא נחשף לכישלון הממשלה בניהול המשבר – הוא מחפש אלטרנטיבה.
נתניהו בן 71. הוא מכהן כראש ממשלה כ־15 שנים במצטבר ומצליח ללהטט בכישרון בין תדמית הווינר האולטימטיבי – לטרמינולוגיה הקורבנית ולהפצת פילוג ופחד. הנכס הפוליטי המשמעותי ביותר שלו הוא הבייס, הבעיה מתחילה בכמות המצביעים שהוא מרחיק ממנו בהתבססות ובהתבוססות הטריוויאליזם של מירי רגב והמרת הממלכתיות בשלושת הכ"פים של מיקי זוהר.
מול נתניהו יתייצבו במערכת הבחירות הקרובה (נכון לעכשיו) שלושה: יו"ר האופוזיציה ויש עתיד יאיר לפיד (57), יו"ר ימינה נפתלי בנט (48) ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער (54). לפיד מגיע אל הקרב הזה נחוש מתמיד, עם בייס יציב משלו ולאחר שהוכיח שאמת ערכית אצלו אינה רק לשעתה. בנט נסק בסקרים כאשר הצליח להעביר באותנטיות את הדאגה שלו לפרנסת הציבור, אך ההשתהות בהתייצבות הברורה מול נתניהו עלתה לו ביוקר. גדעון סער התייצב, חמוש בעניבה אדומה, קרא תיגר וטרף את הקלפים. ההתנערות מכל מה שמרחיק ליכודניקים ותיקים, הצבת תמונת מראה לביביזם והחיזוק המשמעותי בהצטרפותה של ח"כ יפעת שאשא־ביטון, מאפשרים לסער למלא את משבצת היורש הפוטנציאלי, בינתיים.
מעבר לדמויות עצמן, אנו עדים לתום הליך ההבשלה של הדור הבא של הפוליטיקה הישראלית, שמעז לקרוא תיגר על הדור הקודם. החשיבות העקרונית והמעשית של הבטחת חילופי שלטון מעולם לא גובשה בישראל במבנה חוקי, אך בבחירות הקרובות ההבחנה הזו תעמוד להכרעת הציבור. הפעם גם דור ה־Z יהיה שם ויצטרך לבחור אם הוא דבק בנתניהו או תומך בחילופי הדורות בהנהגה הישראלית. "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת, א, ד) אמר קהלת והבחין בין נצחיותה של המסגרת לזמניות האנשים הממלאים אותה. גם אם הדור ההוא עדיין איננו מוכן ללכת, הדור הבא כבר כאן כדי להישאר.
