גזרו, שמרו והשקיעו | מילון מונחי אימפקט

כלכלת אימפקט הינה כלכלה משגשגת ובת קיימא המספקת פתרונות לאתגרים החברתיים והסביבתיים המקומיים והגלובאליים.

השקעות ESG

שילוב שיקולים של סביבה, חברה וממשל תאגידי בתהליכי השקעה של גופים פיננסיים המעוניינים בהשקעות אחראיות (Environment, Social and Governance). העניין בתחום גבר בשנים האחרונות, עם גיבוש ההבנה שיש לבחון את תפקוד החברות המושקעות בהיבטים אלה, הן מתוך תפיסה ערכית ומוסרית והן משום שלתפקודיהן בתחומים האמורים יש השפעה על ביצועיהן הפיננסיים. במיוחד יש לשים לב לכך שתפקוד לקוי של החברות בתחומים אלה עשוי לחשוף אותן – ואת המשקיעים – למגוון סיכונים בעלי השפעה על התשואה שהן עשויות להניב למשקיעים. מוערך כי שוק השקעות ה־ESG יגיע לטריליון דולר עד 2030.

השקעות אימפקט 

השקעות שנעשות בחברות, ארגונים, קרנות ופרויקטים מתוך כוונה לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית מדידה, לצד התשואה פיננסית. השקעות אלו נועדו להשיא גם תשואה חברתית או סביבתית מדידה, בניגוד לניתוח השקעה מסורתי, המבוסס על פרמטרים של תשואה וסיכון כלכלי בלבד.

ספקטרום של השפעה 

עולם האימפקט מתקיים בין שני קטבים. בקצה האחד ישנם עסקים וארגונים המתחשבים אך רק בשיקולים פיננסיים בתהליך קבלת ההחלטות, ומשקיעים את כספם למען מטרה אחת ויחידה – לייצר עוד הון. בקצה השני ישנה הפילנתרופיה הקלאסית, המתחשבת אך ורק בשיקולים חברתיים וסביבתיים, ואינה מחפשת רווח כלכלי. גישת האימפקט מעלה אפשרות לשיטה כלכלית חדשה, שמטרתה לייצר לא רק ערך כלכלי נוסף, אלא גם ערך חברתי או סביבתי, מדיד ומכוון. 

יעדי פיתוח בר קיימא

ה־ Sustainable Development Goals – שבעה עשר יעדים גלובליים שנועדו "להשיג עתיד טוב ומקיים יותר לכולם" – אומצו בשנת 2015 על ידי המדינות החברות באו"ם, לאחר תהליך התייעצות נרחב, מתוך כוונה להשיגם עד שנת 2030. היעדים מתייחסים למגוון נושאים, בהם מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ, לצד יעדים כלכליים־חברתיים כמו שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, במטרה להבטיח פיתוח לכלל האוכלוסייה. לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה ואחר ההתקדמות ברמה העולמית. בסך הכול הוגדרו 169 מטרות ו־232 אינדיקטורים. השקעות בתחומי ה־ SDG יכולות להגיע ל־12 טריליון דולר עד 2030 ולייצר 380 מיליון מקומות עבודה.

סינון

תהליך סינון תיק ההשקעות בהתבסס על שיקולי ESG עשוי להתבסס על סינון חיובי (positive screening) – תהליך מציאת חברות להשקעה בהתאם לביצועיהן המצטיינים בנושאי ESG; או סינון שלילי – משיכת כספים מחברות מסוימות או הימנעות מהשקעה בהן משיקולי ESG.

מעורבות

תהליך שבו מתקיים דיאלוג משמעותי בין משקיעים לבין החברות שהם משקיעים או שוקלים להשקיע בהן, במטרה לשפר התנהלות בסוגיית ESG, לשנות תוצאה בהיבטי הקיימות או לשפר את הדיווח לציבור. תיתכן מעורבות גם עם בעלי עניין שאינם משקיעים, כמו קובעי מדיניות.

מחלוקות

לעיתים קרובות מונגשים נתוני ESG באופן לא מובנה או מוסדר, בניגוד לדוחות מידע פיננסי, ומבוססים על מידע חדשותי או דיווח עצמי על פי שיקול דעתן של החברות. משקיעי ESG מעוניינים לרוב בגישה למידע שלא דווח, ולהצביע בכך על מחלוקות בנושאים כמו דליפת פסולת מסוכנת, הפרות זכויות אדם או שחיתות. למרות ההצבעה על מחלוקות אלה, ניתוח נתונים מסוג זה מבוצע כיום באופן ידני ומהווה משימה מאתגרת, ויכולה להיות לו השפעה משמעותית על ביצועי ההשקעה.

התאמה לשינוי אקלים 

אמצעים שנוקטות חברות ומדינות כדי להתאים עצמן להשפעות של שינויי אקלים. למשל, שיטפונות וגלי חום.

הפחתה 

כלי מדיניות ואמצעים שמטרתם הפחתת גזי חממה בחברות ובמדינות במטרה לצמצם את ההשפעות העולמיות של שינויי האקלים.

GHG 

גזי חממה, בהם פחמן דו חמצני ומתאן, הלוכדים חום באטמוספרה וגורמים לשינויי האקלים. חלק גדול מהפעילות האנושית פולט גזי חממה, כמו שריפת דלקים מאובנים לאנרגיה ותחבורה, קרקע חקלאית לייצור מזון וכריתת יערות.

Net-zero

האיזון הכולל בין פליטה וספיגה של פחמן באטמוספרה. ההשלכות החמורות של שינויי אקלים מחייבות חברות ומדינות להפוך לאפס נטו, ולאור זאת אלו קובעות מדיניות ויעדי ביניים עם הגבלות זמן.

תקנות אירופיות (SFDR)

תקנות של האיחוד האירופי בדבר דיווחים בנושאי קיימות בסקטור השירותים הפיננסיים. התקנות נכנסו לתוקף במרץ 2021, והן דורשות ממנהלי נכסים, קרנות השקעה ויועצים פיננסיים נוהלי דיווח, ובהם: הצגת דיווחים שונים באתרי האינטרנט שלהם, כולל המאפיינים הסביבתיים או החברתיים של המוצרים הפיננסיים או ההשקעות שהם מציעים ופירוט כיצד הם משלבים סיכוני קיימות במדיניות ההשקעה; כיצד הם מתחשבים בסיכוני קיימות בתהליך בחירת המוצרים הפיננסיים שאותם הם מציגים למשקיעים, לפני מתן הייעוץ וללא קשר להעדפות המשקיעים בנושא; ודוח שנתי של קרן ממוקדת ESG, אשר יכלול פירוט כיצד היא עומדת ביעדי ESG.

טקסונומיה 

טקסונומיית האיחוד האירופי – מערכת קריטריונים של האיחוד, המספקת בסיס להערכה אם נכס פיננסי יתמוך ביעדי קיימות ובאיזו מידה – היא מערכת סיווג המבססת רשימה של פעילויות כלכליות מקיימות מבחינה סביבתית. מטרתה ליצור ביטחון בקרב משקיעים, לסייע להם להעריך אם ההשקעות שלהם עומדות בסטנדרטים סביבתיים נוקשים העומדים בהתחייבויות והסכמים בינלאומיים (כמו הסכם פריז), להגן עליהם מגרינווש (שימוש בכסף כדי "להלבין" פשעים סביבתיים או חברתיים), לסייע בהסטת השקעות למקומות שבהם הן נחוצות ביותר ולנווט את המעבר לכלכלה דלת פחמן.

כוח המשימה לדיווחים פיננסיים 

ה־TCFD הוקם על ידי המועצה ליציבות פיננסית בסוף שנת 2015, כדי לפתח המלצות למערך דיווח יעיל יותר בנוגע להשפעות הפיננסיות וניהול סיכונים של חברות בגין שינויי האקלים. דיווחים כאלה יכולים לקדם החלטות השקעה, אשראי וביטוח מושכלות יותר, לאפשר לבעלי העניין להבין טוב יותר את מידת החשיפה במערכת הפיננסית לסיכונים הקשורים לאקלים, לתת לחברות לשלב סיכונים והזדמנויות הקשורים לאקלים בניהול הסיכונים ובתהליכי התכנון האסטרטגי.

PRI – עקרונות להשקעות אחראיות

PRIי(Principles for Responsible Investment) הוא גוף עצמאי לפיתוח עקרונות להשקעות אחראיות, הנתמך בידי האו"ם אך לא חלק ממנו. הוא מעודד משקיעים להשתמש בהשקעות אחראיות לשיפור תשואות וניהול טוב יותר של סיכונים, אך אינו פועל למטרות רווח.

GSG  – קבוצת היגוי להשקעות אימפקט

ה-GSGי(The Global Steering Group for Impact Investment) הוא ארגון שמטרתו להאיץ השקעות ויזמות אימפקט, באמצעות עבודה משותפת של מנהיגים מתחומי הפיננסים, העסקים והפילנתרופיה, כדי לפתור כמה מהאתגרים החברתיים והסביבתיים הדחופים ביותר בעולם

GRI  – יוזמת הדיווח העולמית

ארגון בינלאומי עצמאי שהנפיק את התקן הנפוץ והמקובל ביותר לעולם לדיווחי קיימות (Global Reporting Initiative), המספק שפה משותפת גלובלית לתקשור ההשפעות והביצועים החברתיים, סביבתיים וכלכליים של עסקים וארגונים. בכך הוא מסייע לארגונים המעוניינים בכך למלא אחר הנחיות ישימות בכל העולם לדיווח על קיימות ולקחת אחריות על השפעות אלה. 

CDP – פרויקט דיווח פחמן

ארגון עצמאי ללא כוונת רווח, שמטרתו לחקור את השלכות שינויי האקלים ומשמעותיהן לחברות הציבוריות הגדולות בעולם ולהנחות את המשקיעים בהתאם. 

GIIN

ארגון בינלאומי המקדם השקעות אימפקט ברחבי העולם, ומקדיש את עשייתו להגדלת ההשפעה החיובית של המכשירים הפיננסיים השונים הנמנים עם השקעות אימפקט ולהרחיב את השימוש בהן. ה־GIINי(Global Impact Investong Network) מאגד את משקיעי האימפקט מרחבי העולם ומייצר סטנדרטיזציה בתחום. הוא אמד את נפח השקעות האימפקט ברחבי העולם בשנת 2020 ביותר מ־715 מיליארד דולר.  

**

נגה לבציון נדן‭ ‬היא‭ ‬מנהלת‭ ‬שותפה‭ ‬בחברת‭ ‬ואליו‭ ‬בריבוע, מנכ‭"‬לית‭ ‬מייסדת‭ ‬חברת‭ ‬המחקר‭ ‬Greeneye‭ ‬וחברת‭ ‬ה־NAB‭ ‬ של‭ ‬הפורום‭ ‬הישראלי‭ ‬לקידום‭ ‬כלכלת‭ ‬אימפקט‭ (‬IFIE‭).‬.

**

מתרגשים להציג את פרס האימפקט הראשון של ״ליברל תקשורת״, בשיתוף הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.

להרשמה לחצו כאן!