לכאורה, למקם את איילת שקד ברשימת ה"לא משפיעים" נדמה כבחירה קיצונית. אחרי הכל, מדובר באחת הפוליטיקאיות הפופולריות והמצליחות בישראל. האישה היחידה שעמדה בראשות רשימה בבחירות.
ועדיין.
כגודל האספירציות של שקד, כמשקלה כנכס פוליטי, כפי שתואר אינספור פעמים – כך גודל האכזבה. וגרוע מכך: המקום הפוליטי האפקטיבי שבו מצאה את עצמה, רובו ככולו באשמתה הבלעדית. הפער בין המותג "איילת שקד" כפי שנתפס בשנתיים האחרונות, לבין ביצועי הפוליטיקאית שקד בחודשים האחרונים, התגלה כגדול במיוחד. גם כלפי חוץ, כמי שהובילה מפלגה, וגם כלפי פנים, בפוליטיקה שבתוך השעטנז השאפתני שנקרא 'ימינה', שאריגו המעשי היה חוטים בצבעים מבולבלים, כמו כיפה סרוגה שנתפרה תחת הזיות בחופי גואה.
במבחן התוצאה נמצאת שקד במעין לימבו פוליטי. בליכוד השיבו פניה ריקם, ולכן נעתרה לחיזורי האקס הפוליטי הטרי נפתלי בנט, לחדש את שותפותם. צעד שלא נעשה בחדווה, אלא עם יותר מקורטוב חמיצות. השניים ניסו להסתיר זאת, אבל האלמנט האישי־נפשי מקרין, בין אם תרצו ובין אם לאו. זה קורה לטובים ביותר, ע"ע נתניהו.
מבחן הגלגל הענק של אריק שרון, זה שאומר שלא משנה מה – בין אם בשולחן הממשלה או בשורה האחורית בכנסת – עליך להישאר בתוך המערכת הפוליטית, כבר הוכח כמיושן. גדעון סער ידע ללכת "לעשות לביתו" לתקופה, תוך שהוא מאפשר לעצמו רווחה כלכלית יותר נוחה, שתאפשר לו מרווח נשימה ופעולה בפוליטיקה שאחרי. ובעצם, לא היה "אחרי", הוא נשאר נטוע עמוק בליכוד, אולי אפילו פנוי יותר מהשרים שמתמודדים מולו על הבכורה כדי לקיים פעילות שטח שוטפת. שקד שקלה את אותו מהלך. סיפרה למקורביה על הצעות מפתות. אולי מעולם ההיי־טק שממנו הגיעה. ככל הנראה, הסכומים שעליהם דובר בתחילה לא תאמו את המציאות הסופית. ועדיין, הנכון עבורה היה לצאת החוצה, להתפקד לליכוד, להרוויח כסף שיאפשר לה נוחות ואפקטיביות בעשייתה הפוליטית. היא הייתה נשארת מניה חמה. כולם היו מצפים לשובה. הסוקרים היו שואלים עליה תדירות. ובינתיים, היא הייתה הופכת למלכת הליכוד, מלמטה. כל השרה נתניהו שבעולם לא היו יכולות לעצור את זה.
אבל שקד התחילה להאמין בכל מה שמספרים עליה. טעות של פוליטיקאים צעירים ומפורגנים. הם שוכחים שהמטרה התת־מודעת של המפרגנים היא לבעוט במפורגן כ"טרנד חולף", ברגע שהוא או היא יכשלו לרגע. כך, היא עשתה הכל כדי לעמוד בראש אותה רשימה מוזרה. בנט נתן לה את התחושה שהיא ניצחה, הרי הנה – היא בראש. אבל בדרך, הוא קיבל את הנזיד, ושקד נשארה עם הקערה הריקה. היא ראש רשימה שמורכבת ממפלגות עצמאיות, והמפלגה שהיא מייצגת נשלטת בידי בנט עצמו. תוצאות הבחירות היו מפלה עבורה. אכזבה גדולה עוד יותר ממה שהתרגלו בדרך כלל אצל בנט ושקד, במשוואה של סקרים מול תוצאות האמת, לאחר שאיבת המנדטים של נתניהו (שלא שאב כמעט, מה שמגדיל את כישלונה). כך, מדולדלת, בגוש ימין ללא הובלה, היא תקועה בין הפטיש – נתניהו, שמסנדל את שותפיו (ושקד המחושבת מדי לא תצא נגדו באמת); לבין הסדן – בנט, שלו האינטרסים שלו.
איילת שקד ברשימת המשפיעים של 2018 >
לרשימת המשפיעים המלאה לשנת 2019 >
