fbpx

ליברלים, אל תלכו לאיבוד // מאת דוד חודק

0

הרעיון הליברלי מוביל את מדינות המערב, ישראל בכללן, בעשרות השנים האחרונות. ליבת הרעיון היא חירות האדם כפרט, והחופש שלו לחפש את אושרו ולעצב את חייו כרצונו. ערכים נלווים לרעיון כוללים דמוקרטיה מהותית, הגנה על מיעוטים, סובלנות ופלורליזם, שוויון הזדמנויות ושוויון בפני החוק.

בשנים האחרונות הרעיון הליברלי מותקף מכיוונים שונים. בזירה הפוליטית, הדמוקרטיה הליברלית מאוימת על ידי גל לאומנות אוטוריטרית (סמכותנית), המחוזקת בכוחות קלריקליים ופופוליסטיים. בזירה הכלכלית, השיטה הליברלית־קפיטליסטית המתבססת על שוק תחרותי, מוצגת כבעלת פגמים וכשלים רבים, וזאת מבלי להציג משנה סדורה כוללת כחלופה למצב הקיים. התוצאה היא תסכול, אי־ודאות וכעס גובר בציבור. המצב נפיץ. לישראל ייחוד משלה הגורם להחמרת המצב, וזאת לאור פעולותיו של ראש הממשלה ותומכיו כנגד רשויות אכיפת החוק והמשפט על רקע כתבי האישום שהוגשו נגדו.

מגפת הקורונה גורמת למשבר חמור. בריאותי וכלכלי. כמקובל במצבי משבר מסוג זה, כוחה של הממשלה גובר בדרך של מתן היתר להפעלת סמכויות קיצוניות במישורים שונים, שוב – הבריאותי והכלכלי. האם העדר הדיגיטלי ירמוס את הליברליזם? האם מגפת הקורונה תהיה הקש שישבור את גבה השחוח של השיטה הליברלית? על הציבור הרציונלי לשמור את עקרונות הליברליזם בתקופה קשה זו. בפרפראזה על דברי יצחק בן־אהרן, נאמר: "עוז לשמירה בטרם פורענות". בפרפראזה מימין על דברי זאב ז'בוטינסקי, נאמר: "כן, לשמור" על עקרונות הליברליזם וערכיו.

המדינה מצטיירת בעיני אזרחים רבים כאם ואב גדולים ואולי כמעין דאוס אקס מכינה. השנים האחרונות מלמדות אותנו שכוח רב בידי המדינה יכול להרע. היחס בין היחיד לחברה הוא נושא בעל חשיבות רבה. הגישה הליברלית מעדיפה את היחיד, אבל היא אינה מבטלת את חשיבות הקולקטיב. הקולקטיב בדמות המדינה הוא בעיני הליברל אמצעי שנועד להשיג את מה שלא ניתן להשיג על ידי היחיד. ביטחון חוץ ופנים צריכים להתקיים על ידי המדינה; הקמת מערכת חוק, משפט ואכיפה בין יחידים ובין המדינה ליחידים, גם היא עניין מסוג זה. מצד היעילות, נראה כי גם תשתיות חינוך, השכלה, מדע, רפואה, רווחה ובניית תשתיות פיזיות אמורות להיות באחריות המדינה. עם זאת, בכל מקום שאפשר, צריך להעביר את הביצוע לידי המגזר הפרטי, ואת האחריות, קביעת הקריטריונים והפיקוח להשאיר בידי המדינה.

באשר לכלכלה, יש לדון בה כשלעצמה, אך אין להתעלם מחשיבות הכלכלה הליברלית המבוססת על שוק תחרותי ועל יוזמה פרטית כגורם הקשור לחיזוק החופש של היחיד וכגורם מאזן לכוחה של המדינה. כלכלה חופשית ומנגנון השוק התחרותי מאפשרים לקבוצות אינטרס שונות ומפולגות לשתף פעולה במסגרת המדינתית מבלי שאף צד מוותר על ליבת האינטרסים שלו.

נראה כי השוק התחרותי והיוזמה החופשית הם יוצרי העושר הגדולים ביותר. זאת, בין היתר, מכיוון שהם מתאימים לנפש האדם, ליצריו ולשאיפותיו. את הפגמים האפשריים ניתן למתן ולתקן. הגדלת הפריון והעושר הלאומי יביאו מזור לצרכים רבים ויאפשרו רווחה רבה וחופש לכל. לא בכדי ספרו המפורסם של מילטון פרידמן 'קפיטליזם וחירות' (1962) כרך בין החירות לבין כלכלת השוק. זוהי קריאה לליברלים – שמרו על החופש.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook