fbpx

הסורגים של פוטין // מאת אלה גברילוב

המעצרים הפוליטיים וביטולו הכמעט מוחלט של המשפט התקין החריפו בשנים האחרונות ברוסיה. את מי רודפים השליט הרוסי ומעגלי מקורביו, מהן שיטות האישום וההפללה, והאם יש תקווה לשינוי בעתיד הנראה לעין?

0

איוון גולונוב נעצר במוסקבה בתחילת חודש יוני האחרון. עיתונאי חוקר בולט, בשנות ה־30 לחייו, שהתמקד בין היתר בתחקירים על עסקי קבורה במוסקבה. הוא נעצר ברחוב בדרך מפגישתו עם מקור. בעת המעצר "נמצאו" בתיקו סמים. אחר כך, דיווחה המשטרה, סמים "בכמות מסחרית" נמצאו גם בדירתו. התיק נתפר בתפרים גסים: כך, למשל, התצלומים המפלילים שהמשטרה הפיצה כביכול ממאורת הסמים שהיא ביתו של גולונוב – אפילו לא צולמו באותו בית, כפי שהתברר. למרות זאת, סביר מאוד שגולונוב היה נשלח לשנים ארוכות בכלא אם היה פחות ידוע. במפגן נדיר של סולידריות עשו עמיתיו העיתונאים חזית אחת ויצאו להגנתו – הן בכותרות עיתונים והן בהפגנות ספונטניות שהתארגנו מול בניין משרד הפנים במוסקבה. כעבור ימים ספורים השתחרר גולונוב, החקירה נגדו נסגרה בשל "חוסר ראיות", ושני קציני משטרה אף פוטרו מתפקידיהם.

"השאלה אם הנאשם אשם או זכאי כלל לא עומדת בפני בית המשפט הרוסי. ההחלטות מתקבלות כבר בשלב החקירה. ב־99% מהמקרים השופט רק בודק שהמסמכים תקינים ונותן גזר דין"

על פי ההערכות הזהירות ביותר, ברוסיה יש היום כ־300 אסירים פוליטיים, 122 קורבנות רדיפה שנגזר עליהם עונש שאינו מאסר ו־108 בני אדם שנרדפו מסיבות פוליטיות אך גורלם אינו ידוע. כמו כן, אלפים נמצאים במעצר (לעיתים ממושך מאוד) לפני משפט. המספרים האלה כוללים רק את אלה שנעצרו בשל התנגדותם למשטר, בשל השתייכותם לתנועות דתיות האסורות ברוסיה (כמו תנועות מוסלמיות או נוצריות שאינן שייכות לזרמים רשמיים), ואזרחי אוקראינה שנשבו בעימות בין המדינות.

החל מ־2015 נכלאו מאות אזרחים בגין עבירות על חוקים חדשים, האוסרים על פרסום תכנים "קיצוניים" או "פוגעניים" ברשתות חברתיות. המשטר מפרש את המושג "פוגעני" באופן רחב. אלפי תיקים נפתחו בעקבות חוקי הצנזורה החדשים, בין השאר בגין שיתוף של בדיחות או קריקטורות ברשת. חלקם הובילו לקנסות, חלקם למעצרים ומיעוטם אף למאסר בפועל. באפריל הופעל לראשונה חוק חדש האוסר על "העלבת השלטון": אדם נקנס בסכום של 30 אלף רובל (כ־500 דולר) כיוון שכינה ברשת את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "מזדיין" (בתרגום חופשי). רוב המעצרים הפוליטיים עוברים מתחת לרדאר, מבלי לתפוס כותרות בכלי תקשורת מרכזיים ברוסיה או מחוצה לה. אבל יש תיקים שמסיבות כאלה ואחרות מצליחים למשוך תשומת לב ציבורית ושוברים את מחסום השתיקה, כמו מקרה גולונוב.


בובות על כס השיפוט

השאלה שנשאלה בכלי תקשורת בעולם, בעקבות פרשת גולונוב, היא מה קרה הפעם. מדוע במדינה הידועה בקלות שבה השלטונות מעלימים, רוצחים ושולחים אזרחים לכלא, הלחץ על המשטר עבד באופן יעיל כל כך. ואם הלחץ אכן עובד – מדוע לא מפעילים אותו במקרים אחרים.

לכך יש כנראה שתי תשובות אפשריות. הקצרה היא – גולונוב לא איים על פוטין בשום צורה. הפרשה שהוא חקר בחודשים האחרונים הייתה קשורה לעסקי קבורה. העוסקים במלאכה מגלגלים אמנם מיליוני דולרים ונהנים מקשרים ענפים במשטרה ובמסדרונות השלטון, אך במעצרו של עיתונאי לא הייתה תועלת רבה לקרמלין, והמהומה שנוצרה סביב הפרשה לא הייתה שווה את זה.

התשובה הארוכה יותר היא שהמנגנון שידוע במדינות מתוקנות כ"הליך משפטי תקין" – פשוט לא קיים ברוסיה. "לבית המשפט ברוסיה יש תפקיד אחד: לקבוע את גזר דינו של הנאשם", כך מסביר את עיקר הבעיה יגור סקובורודה – עיתונאי באתר 'מדיאזונה', העוסק במערכת המשפט במדינה. האתר נוסד על ידי מריה אליוכינה ונדיה טולוקוניקיבה, חברות להקת 'פוסי ריוט' שנידונו לשנתיים מאסר על הופעת המחאה שלהן בקתדרלת ישו המושיע במוסקבה. המשפט וגזר הדין שלהן זכו לפרסום רב בתקשורת העולמית, ואחרי שהשתחררו הוזמנו להופיע במדינות רבות. את הכסף שהרוויחו מהופעות השקיעו בהקמת ארגון העוסק בזכויות חשודים ובאתר 'מדיאזונה', שמתמקד בהליכים שננקטים נגד אזרחים לפני כליאתם.

"השאלה אם הנאשם אשם או זכאי כלל לא עומדת בפני בית המשפט הרוסי. כל ההחלטות לגבי זה מתקבלות כבר בשלב החקירה. ב־99% מהמקרים השופט רק בודק שכל המסמכים תקינים ונותן גזר דין. זאת אומרת, שהמקרים שבהם השופט בודק ראיות הם בודדים, כמו גם המקרים שבהם שופט מחליט לא לקבל הודאה של נאשם הטוען שהיא נמסרה תחת לחץ", מסביר סקובורודה.

הפרלמנט הרוסי העביר חוקים האוסרים על פרסום תוכן קיצוני ועל עלבון השלטונות ברשת. מאות אזרחים נשלחו לבתי סוהר – אפילו על שיתופים ולייקים – ועוד אלפים שילמו קנסות כבדים

מקרה נוסף שבו השתמשו השלטונות בשתילת סמים לצורך הפללה של אזרח בלתי רצוי, הוא זה של אויוב טיטייב, ראש הסניף של ארגון זכויות האדם 'ממוריאל' בצ'צ'ניה. טיטייב נטל על עצמו את אחד הג'ובים המסוכנים ביותר ברוסיה. קודמתו בתפקיד נרצחה. הוא נעצר בינואר 2018 בשיטה המוכרת – סמים "נמצאו" ברכבו. עיתונאים ופעילי זכויות אדם ידעו כי אלה הושתלו בידי שוטרים צ'צ'נים. עורך דינו קשר את רדיפתו של טיטייב לחלק שארגונו נטל בחשיפת ההוצאות להורג של להט"בים בצ'צ'ניה. בניגוד לגולונוב, טיטייב – שההליכים נגדו קיבלו תשומת לב צנועה הרבה יותר בתקשורת – הורשע ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר. בצירוף מקרים מעניין החליט בית המשפט הצ'צ'ני להיענות לבקשתו לשחרור מוקדם, יום לפני שבית המשפט במוסקבה סגר את התיק נגד איוון גולונוב – כעבור שנה וחצי בערך ממעצרו של טיטייב.

המקרים של טיטייב וגולונוב ממחישים את השיטה. לטענת ארגוני זכויות אדם, לעיתים קרובות משמשות עבירות סמים תירוץ למעצר ולכליאה של אזרחים שהשלטון הרוסי ומעגלי מקורביו הענפים מעוניינים לסגור עמם חשבון. נכון לתחילת 2019, יותר מ־130 אלף אסירים ברוסיה (כמעט שליש מכלל האסירים) נמצאים בבתי סוהר על עבירות הקשורות בשימוש, באחזקה או בסחר בסמים. לא כולם, כמובן, נענשו על לא עוול בכפם, אבל ארגוני זכויות אדם תיעדו מקרים רבים שבהם נאשמים החזיקו באורח מפתיע בכמות הסם המדויקת הנדרשת למתן גזר הדין שהוטל עליהם.

על פי ההערכות הזהירות ביותר, ברוסיה יש היום כ־300 אסירים פוליטיים, מאות שגורלם אינו ידוע וגם אלפים נמצאים במעצר (לעיתים ממושך מאוד) לפני משפט

הרוסים לא המציאו את השיטה של שתילת סמים לצורך מעצר של חשודים בעבירות שונות ומשונות. אך החמרת הענישה על עבירות הסמים ברוסיה בשנות ה־90 הפרועות (עד 20 שנות מאסר), בשילוב עם הנטייה של בתי המשפט להרשיע נאשמים באופן אוטומטי מבלי להידרש לבדיקה מעמיקה של עובדות, הופכות את תחום הסמים לכר פורה לענישה. כמו כן, התקשורת מסקרת הליכים הקשורים לסמים בעצלתיים: ריבוי המקרים מייתר את הסיקור השוטף – גורם נוסף המקל על המערכת לעצור, לקנוס ולכלוא באין מפריע.

 

סופה של המחאה?

האם ניתן להצביע על נקודה בזמן שבה מערכת האכיפה הרוסית חזרה והפכה למכונת דיכוי? התהליכים שהביאו לכך היו ארוכים, וייתכן שמערכת המשפט ברוסיה מעולם לא פעלה באופן עצמאי, אבל המפנה החד ביותר קרה ב־2012, אז שב פוטין לתקופתו השלישית כנשיא המדינה, אחרי הפסקה של ארבע שנים שבהן שימש ראש ממשלה הכפוף (באופן פורמלי בלבד, בפועל – הפוך) לדמיטרי מדבדב. שובו של פוטין לנשיאות לא עבר חלק, וסביר להניח שהבעבוע הציבורי שהשליט חש גרם לו לסתום את החורים שדרכם יצא הקיטור.

בסוף 2011 התחילה ברחבי רוסיה המחאה הגדולה ביותר מאז התפרקות ברית המועצות. ההפגנות החלו בדצמבר בעקבות תוצאות הבחירות הפרלמנטריות, שבהן ניצחה מפלגת השלטון 'רוסיה המאוחדת' בהנהגתו של פוטין. את ההפגנות הובילה האופוזיציה הליברלית, אך נטלו בהן חלק גם גורמי ימין ושמאל, קיצוניים ומתונים – במפגן נדיר ומרשים של אחדות (יחסית). תוצאות הבחירות הוטו באמצעים שונים ומשונים, טענו המוחים, ודרשו בחירות הוגנות. הדרישות לא נענו כמובן, והמחאה נמשכה גם אל תוך 2012, לאחר שבבחירות לנשיאות במרץ זכה פוטין ביותר מ־60% מהקולות. המחאה הגיעה לשיא במאי 2012. יום לפני השבעתו של הנשיא החדש־ישן התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר, שכונתה 'מצעד המיליונים'. זו הייתה גם ההפגנה האחרונה בגל המחאה ההוא.

ההפגנה, שנערכה במוסקבה ב־6 במאי, הסתיימה בעימותים קשים עם המשטרה, מאות נפגעים ואלפי מעצרים. עשרות מפגינים נשפטו על הפרות סדר וכמעט 20 נידונו לתקופות מאסר ארוכות. אחרון האסירים יצא משערי הכלא בינואר 2018. מאז, השתתפות במחאה היא בגדר סכנה עבור אזרחי רוסיה. מעצרים ואלימות משטרתית בוטה מלווים כל הפגנה במדינה. מספר המשתתפים בהפגנות פחת בהתאם.

על פי הנתונים של OVD.info – אתר העוקב אחרי מעצרים פוליטיים ברוסיה, במיוחד בהפגנות – בשנת 2018 דנו בתי משפט במדינה ב־4,500 מקרים של עבירות מנהליות הקשורות להפרת חוקי השתתפות בהפגנות. כ־3,400 מהנאשמים הורשעו וכ־450 נכלאו ל־15 עד 30 יום, במה שמכונה ברוסיה 'מעצר מִנהלי'.

דוגמה בולטת עד כדי אבסורד לרדיפה באמצעות מעצרים מנהליים מספק פועלו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבאלני. על פי סיכום שערך בשנה שעברה העיתון 'ודומוסטי', בין השנים 2011–2018 נעצר נבאלני עשר פעמים ונכלא בסך הכל ל־192 יום (יותר מחצי שנה במצטבר). מאז נוספו לרזומה שלו עוד כמה מעצרים מנהליים ועשרות ימי מעצר בשיטת הדלת המסתובבת.

ראש המטה של נבאלני, ליאוניד וולקוב, נעצר במאי השנה ל־20 יום, בגין ארגון הפגנה במוסקבה נגד דחיית גיל הפנסיה. יום אחרי שחרורו הוא נעצר שוב, הפעם בגין ארגון הפגנה באותו נושא שנערכה במקביל בסנט פטרבורג. התובע בתיק של וולקוב אמר שהוא עשוי להמשיך ולהיעצר כך עד אוקטובר – בכל פעם בגין הפגנה שהתקיימה בעיר אחרת.

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook