המחאה הנוכחית נגד ההפיכה המשטרית שמקדמת ממשלת נתניהו השישית היא הגדולה והממושכת ביותר שהתקיימה בישראל ב-75 שנות קיומה של המדינה. וזה לא רק עניין של זמן, למרות שקרוב לארבעה חודשים של הפגנות מדי שבוע לא הולכים ברגל… גם המיצגים גדולים יותר, הסיסמאות מושחזות יותר, הדימויים נצרבים עמוק יותר. וכל אלה לא קורים מעצמם. אלה הסיפורים של האנשים שעומדים מאחורי כמה ממיצגי המחאה הבולטים ביותר (וגם ההצעות שלהם להמשך המאבק) –
מה נשתנה?
שם: סיגל נעים
דיי ג׳וב: יזמית עסקית וחברתית
עומדת מאחורי: הגדת החירות, מדבקות מחאה וגיוס כספים
ובעוד כמה מילים…
״הגדת החירות, שהיא הגדה אלטרנטיבית שיצרנו לפסח, הופצה ב-150,000 עותקים. הכל קרה תוך שלושה ימים, בזכות עבודה משותפת של המון אנשים וארגונים, שיצרו מארג לא היררכי של שותפות. בתוך ההגדה הזו, לצד הטקסטים המסורתיים, יש עוד 20 טקסטים של סופרות וסופרים מובילים בישראל, שמדברים על המאבק ועל המציאות שבה אנו חיים. לקראת פסח הגיעו אליי פניות מכמה כיוונים שדיברו על הצורך בהגדה אלטרנטיבית. הסופר בני ברבש, למשל, וגם קבוצת פסיכואנליטיקאים וחבורת אנשי עסקים שאני בקשר איתם. אז פניתי לעורכים דב אלבוים ויערה שחורי, השתמשנו ברשת הקשרים של כולנו בעולם הספרות ופנינו לעשרים סופרות וסופרים. וזהו. תוך שלושה ימים ההגדה היתה מוכנה.
״אני גם עומדת מאחורי הקופירייטינג של שורת סטיקרים שמתארים איך תיראה ישראל אם חוקי ההפיכה המשטרית יאושרו. הרעיון לסטיקרים של #ישראל 2024 הגיע מכמה אנשים שונים במטה המאבק המרכזי של המחאה, ואני פשוט לקחתי על עצמי את האחריות לכתיבה ולעיצוב. אחרי זה דאגנו להפיץ אותם בעזרת מתנדבים במטה לעסקים שונים וגם בתחנות אוטובוס״.
למה יזמת את זה?
״כל אדם שחי במדינה יכול וצריך לעשות מעשה כדי לשמור על החירות שלנו. המעשה יכול להיות גדול או קטן. המחשבה שמעשה של אדם פרטי לא משנה – היא מוטעית, כי בסוף יש ערך לכל מעשה, גם הקטן ביותר. גם באוקיינוס – כל טיפה חשובה. אני לא חושבת שיש פה אנשים גדולים יותר מאחרים. יש פה אנשים שיותר מאמינים בזה שיש ערך לעשייה שלהם, ולכן הם עושים״.
מה עוד צריך לעשות לדעתך?
״הייתי רוצה שכל הקבוצות שמשתתפות במאבק יחשבו איך להוסיף למאבק הזה אוכלוסיות נוספות, אוכלוסיות מוחלשות. היום זה לא קורה. אני מדברת על ערבים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות. הם פשוט לא חלק מהמאבק. האמירה ״בואו נתרכז במלחמה הקונקרטית על הדמוקרטיה, ואחר כך נטפל גם בדברים האחרים״ היא לא נכונה לדעתי. המאבק הזה הוא תשתית להרבה דברים טובים אחרים שיכולים לקרות פה במדינה. אבל בשביל שזה יקרה, אי אפשר שתהיה פה הדרה – צריך לכלול את כולם, לקבל ולכבד את כולם״.
לרדת לרחוב
שם: איתמר וילף
דיי ג׳וב: השתחרר משירות קבע לפני כמה חודשים
עומד מאחורי: אתר yordim-il
ובעוד כמה מילים…
״מתחילת המחאה בניתי כבר כמה אתרים עם מידע לגבי ההפגנות. הראשון היה ״יורדים״, שהתחיל כחצי בדיחה. האתר הגיע תוך כמה שבועות ל-140 אלף כניסות. בהתחלה קיבלתי הרבה תגובות משועשעות, אבל אחרי שראיתי שיש כאן פוטנציאל להשתמש בהומור כדי לגרום לאנשים לצאת ולפעול, החלטתי להשתמש בו כדי לנסות ולהניע אנשים לפעולה. אז הוספתי עוד שלב במסלול של הגולשים, שבו קראתי לציבור לצאת ולהפגין, והפניתי למידע על הפגנות קרובות״.
למה יזמת את זה?
״רציתי לנצל את השיח הפסימי של ארוחות שישי בנוגע לשאלה החוזרת ׳לאן יורדים?׳ כדי לנסות ולהניע אנשים לפעולה. אני לא יודע כמה זה הניע לפעולה אמיתית, אבל זה עורר שיח והעלה חיוך – שזה מספיק טוב מבחינתי״.
מה עוד צריך לעשות לדעתך?
״כרגע במטה המחאה יש שני כיוונים מרכזיים שהם מאוד שונים אחד מהשני – יש את החבר׳ה היותר מילטריסטים שרוצים להחריף את השיח, ויש את אלה שרוצים להמשיך את המחאה בגישה יותר פייסנית. אני חושב שהגישה צריכה להיות שילוב מסוים של שניהם. כל הזמן צצים עוד רעיונות חדשים ומקוריים באזורים הדיגיטליים או הפיזיים ולכולם יכול וצריך להיות מקום במרחב הנוכחי שיצרנו״.
תלוי בנקודת המבט
שם: גל (שם בדוי)
דיי ג׳וב: סטודנטית לפסיכולוגיה ומנהל
עומדת מאחורי: מיצג הגופות התלויות בגשר יהודית
ובעוד כמה מילים…
״הרעיון למיצג הזה בא אחרי נאום שכתבתי על פחדים מהמצב ומאבקים שיש לעשות. חשבתי על חברים שלי, על מה שאני רוצה עבורם ועל מה שעלול לקרות להם, ניסיתי לחשוב מי מהם יפגע במחאה או בעתיד המתהווה רק בגלל מי שהוא – אז הקדמתי תרופה למכה – ותליתי אותם״.
למה יזמת את כל זה?
״אחרי אלימות קשה ושורת מעצרים שבוצעו בשבועות האחרונים, תפסתי את ההכרזה על הקמת המשמר הלאומי כהכרזה על הקמת צבא פרטי של שר שהתבטא לא פעם נגד קהילת הלהט״ב, נגד נשים, נגד מפגינים, שיוכל לאפשר (או לכל הפחות לא למנוע) הוצאה להורג של כל מי שלא יצטרף לשורותיו של אותו שר. שמאלנים בוגדים? סרבנים בוגדים? כשבגידה היא פשע שבגינו אפשר להוציא אדם להורג, עם צבא פרטי ובלי בג״ץ – נראה לי שכולנו רואים את התליין״.
מה עוד צריך לעשות לדעתך?
״אנחנו במלחמה לא רק על ״דמוקרטיה – כן או לא״, אנחנו במאבק אמיתי על הפנים של המדינה, על עתידה. הגיע הזמן שגם אנחנו נקבע יעדים ונפסיק להתנצל ולהתקפל. יש לכם רעיון? תרימו אותו. יש מקום לכל יוזמה (כל עוד לא נפגעים אנשים כמובן)״.
סלע המחלוקת
שם: שרלי עייש
דיי ג׳וב: יזם עסקי
עומד מאחורי: מגילת העצמאות הגדולה בצומת קפלן בת״א
ובעוד כמה מילים…
״יזמתי את הפקת המיצג הזה יחד עם הסופר בני ברבש. ראינו במגילת העצמאות כמשהו שמחבר בין ימין, שמאל וכל קצה אחר. יש לי חברים מכל הקצוות הפוליטיים וזה בעיני הקונצנזוס שמחבר בין כולם. זו המגילה שכולנו צריכים לשאת אליה עין. כשראיתי את הסקיצה של ליאת פרי אמרתי שחבל לבזבז את הרעיון של מגילה חקוקה בסלע על הדפסה, והחלטתי להפוך את הסקיצה לפסל-סלע ענק. בנינו אותו בעזרת חברי קיבוץ עין שמר.
מגילת העצמאות חזרה בעוד מייצגים שהכנתי בשבועות האחרונים, למשל במיצג הטנק של לוחמי יום הכיפורים שעליו הופיעה המגילה. גם בשדה בוקר עשינו מיזם של מגילות תלויות על חבלי כביסה.
למה יזמת את כל זה?
״אני רוצה להעיר את העם. קומו! קורים דברים הזויים. קומו בהמוניכם וצאו החוצה. ההפיכה המשפטית היא חלק קטן ממה שאנו חווים יש עוד הרבה מאוד דברים שלא להם פיללתי במדינה הזו. כבר העבירו כמה חוקים ויש בקנה עוד הרבה חוקים שחורים והזויים, חלקם קשורים להפיכה המשפטים וחלקם הרבה מעבר, ובכל מקרה זו לא המדינה שאני רוצה לחיות בה. עוד יותר אני לא רוצה שדורות ההמשך שלי יחיו בה. הקרע, השסע, האלימות חורים לי. זה מדאיג אותי להשאיר קרקע חרוכה לדורות הבאים. משם אני פועל״.
מה עוד צריך לעשות לדעתך?
״אנחנו עושים דברים תוך כדי תנועה, הדברים צצים מהרגע לרגע. הצבתי טנק ועוד 8 כלי רכב עם הגברה עליהם, ויש לי עוד פרויקטים מיוחדים ורעשניים שאני עובד עליהם. נפגין מול בתי השרים ונשבש להם את היומיום. אני לא מפחד ולא עוצר עד שכל ההזייה הזאת תעבור מהעולם״.
