12 שנים אני עוקב אחרי צמצום הדמוקרטיה בישראל. הכמות, הקצב והעוצמה רק התגברו ב- 2023, אבל הם היו כאן לפני כן. בסדרת המאמרים כרסום יסודות הדמוקרטיה, אני מציג מאות מהלכים לאורך שנות נתניהו בשלטון, אשר מעידים על תכנית מפורטת וארוכת שנים להפוך את ישראל לדיקטטורה. הנה, למשל, ציטוט משנת 2014: "זה קורה בלי אלימות, בדרכים חוקיות, לאט-לאט ובזהירות. בדרך כלל זה עובר לידינו, ככה בקטנה – תיקוני חוק, תקנה לשעת חירום, הסתרת מידע או פרויקט חדשני. אבל בטווח הארוך המשטר במדינת ישראל משנה צורה".
עילת הסבירות היא רק קצה הקרחון. לכבוד סיום כינוס הקיץ של מושב הכנסת, קבלו את רשימת מהלכי ממשלת נתניהו השישית לחיסול הדמוקרטיה – כדורי אקדח שחלקם כבר נורו, חלקם עדיין בקנה. מי שעדיין לא התעורר – עדיין לא מאוחר, אולי הרשימה הזאת תוציא עוד כמה אנשים מהבית.
תקשורת
ביטול הרשות השניה ומועצת הכבלים – שר התקשורת קרעי מוביל מהלך לפיקוח פוליטי על גופי תקשורת פרטיים מלבד ערוץ 14 ו- HOT, ולפגיעה ביכולתם לבצע תחקירים.
פגיעה בתאגיד השידור הציבורי – האיומים בסגירה ירדו כרגע מהפרק, במקביל (או בתמורה) למינוי איילה חסון למגישת תוכנית מרכזית בכאן 11, שבה היא מתפקדת כסנגורית של הממשלה. בנוסף, השר פועל למינוי מנהלים בניגוד לנהלים, דורש מהתאגיד לאפשר לגופים פרטיים להשתמש בתכניו ללא תשלום – מה שיהווה גזירה כלכלית קשה על התאגיד, ומתכוון לסגור 3 תחנות רדיו ציבוריות כדי לפנות את תדרי השידור לשידורים פרטיים.
הקלות מס לערוץ 14 – לפי פרסומים, בכוונת שר התקשורת להעביר לערוץ 14 רווחים מקיצוצים בתאגיד. בינתיים, קיבל ערוץ 14 הקלות רגולטריות שלא ניתנו לערוצים המסחריים.
מדידת הרייטינג בחסות הממשלה – השר קרעי הצהיר על כוונתו למנות ועדה חלופית למדידת של כלי התקשורת.
הדחה מגל"צ ומינוי שופרות – לנתניהו שני "שליחים" בגלי צה"ל: דני זקן, שמונה למנהל, ויעקב ברדוגו, שחזר לשדר. לעומתם, רינו צרור, יעל דן ורזי ברקאי מועמדים לעזיבה משום שמעזים לבקר את הממשלה. כמו כן ישנה כוונה לנסח קוד אתי חדש לתחנה, כדי לצנזר שדרנים שאינם מיישרים קו עם נתניהו.
פיטורים והשעיית עיתונאים – הדס שטייף הושעתה מגל"צ לאחר שהזכירה את המו"מ הקואליציוני על רקע פיגוע בירושלים; נתן זהבי פוטר מרדיו FM103 אחרי התבטאות קשה נגד ערוץ 14; גלית גוטמן הושעתהאחרי התבטאות נגד חרדים. לעומת זאת, יורם שפטל, ינון מגל, אראל סג"ל ושאר כתבי הבית של נתניהו ממשיכים לגדף באין מפריע.
חקירות עיתונאים – העיתונאי אורי משגב נחקר במשטרה על פוסט שבו כתב: "אני מציע לדיקטטור לבטל את הנסיעה לברלין" עקב הפגנה שעומדת להתרחש שם. כתב אתר "כיפה" נחקר על הדלפה מישיבה של בן גביר.
מידור עיתונאים – דובר הליכוד הוציא כתבים מרשימת התפוצה של הליכוד בגלל שכתבו נגד ביבי.
איסור פרסום הקלטות – בועז ביסמוט, עיתונאי לשעבר, העלה הצעת חוק שתאסור פרסום הקלטה של אדם ללא הסכמתו, ובכך למעשה תמנע חשיפות עיתונאיות רבות.
נבחרי ציבור מעל החוק
איסור חיפוש בטלפון של ח"כ ועוזריהם – הצעת חוק חדשה של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד: המשטרה תוכל לאתר מידע פלילי בטלפון של ח"כ ועוזריהם רק באישור יו"ר הכנסת, כלומר ההחלטה תהיה פוליטית לטובת הקואליציה.
חוק התרומות – הצעת חוק שתאפשר לנתניהו לקבל מימון משפטי מחבריו העשירים. החוק כולל את כלל נבחרי הציבור ובני משפחותיהם, וכולל סיוע משפטי ורפואי. נמצא לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות היועמ"ש מתוך חשש שיקדם שחיתות.
ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים – עוד הצעה שתאפשר שחיתות, נמצאת לקראת קריאה טרומית.
חוק הנבצרות – עבר בחקיקה: הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו.
חוקי דרעי 1 – חוק המאפשר לאדם שהורשע בפלילים לכהן כשר, ולאחר שדרעי חתם בבימ"ש כי לא יחזור לפוליטיקה. החוק עבר אך נפסל בבג"ץ בשל אי סבירות קיצוני.
חוק דרעי 2 – על מנת לעקוף את בג"ץ עלה חוק שאינו מאפשר לבימ"ש להתערב במינוי שרים. החוק מוכן לקריאה שניה ושלישית, אם כי דרעי אמר שהשלים עם העובדה שלא יוכל להיות שר.
כהונת שר חשוד בפלילים – תיקון לחוק ש נמצא בקריאה טרומית: שר חשוד בפלילים יוכל להמשיך לכהן.
החוק הצרפתי – החוק שמונע חקירת ראש ממשלה מכהן חזר לחיינו. רק נזכיר שהמערכת בצרפת מגנה על הדמוקרטיה, כולל הפרדת רשויות, הגבלת כהונה ועוד.
חוק טבריה – חוק פרסונלי שעבר בקריאה שלישית: נועד לאפשר למקורב של דרעי לרוץ לבחירות בטבריה, למרות שמכהן כראש ועדה קרואה.
רדיפת מתנגדי הממשלה
חוק העמותות – מקודם בימים אלה: תרומות ממדינות זרות לארגונים אזרחיים יחויבו במס של 65%. החוק מושהה לאחר התנגדות ארה"ב ומדינות אירופה.
הרחקת הפגנות – השרה להג"ס סילמן דורשת מהמפכ"ל הרחקת הפגנות מבתי מגורים בטענה שהן מייצרות רעש. הצעת חוק נמצאת בשלביה הראשונים, אבל ההגבלות יקודמו בזריזות.
שלוש שנות מאסר לחוסמי כבישים בהפגנות – היו הפגנות אלימות וקשות הרבה לפני המחאה הנוכחית, למשל חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה, ימין קיצוני ועוד, אבל דווקא עכשיו בזמן הפגנות לא אלימות, מקדמים עונש חסר פרופורציה לחוסמי כבישים.
מעקב אחרי פעילי מחאה – המשטרה עוקבת אחרי פעילים ואוספת מידע.
מעצר מנע – פעיל המחאה נעצר בזמן ארוחת ערב משפחתית, לדברי המשטרה בעקבות תכנון פעילות אלימה.
הרחקה מלימודים אקדמיים – הצעת חוק שלא רק אוסרת הנפת דגל פלסטין, אלא גם מרחיקה סטודנטים מלימודים.
סנקציות למילואימניקים – הצעת חוק: הורדה לדרגת טוראי ושלילת פנסיה למי שיקרא לאי-התיצבות למילואים.
עצירת תקציב לג'וינט – בן-גביר ביטל תקציב לארגון הג'וינט, למיגור האלימות בחברה הערבית. הג'וינט פועל מעל 100 שנים למען הקמת המדינה, יישובה ופריחתה. הטענה של בן-גביר – הג'וינט שמאלנים. בינתיים האלימות בחברה הערבית מתעצמת.
רכבות פוליטיות – שרת התחבורה מירי רגב סרבה לתגבר את הרכבות לירושלים לצורך ההפגנה נגד מהלכי הממשלה. נשמע לגיטימי. אבל להפגנת תומכי הממשלה דווקא התווספו רכבות, למרות שכמות הנוסעים הייתה הנמוכה יותר.
מערכת המשפט
מינוי שופטים – הממשלה מעוניינת ברוב אוטומטי בוועדה לבחירת שופטים, כלומר למנות שופטים על דעת עצמה, מהלך שלוין הודה שלא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית. ראשית, בכוונת שר המשפטים להוציא לפנסיה שופטי עליון ולבטל את שיטת הסניוריטי על מנת שיוכל לקבוע בעצמו את נשיא ביהמ"ש העליון. החוק לשינוי הרכב הוועדה עומד בפני קריאה שניה ושלישית, כלומר יום דיונים אחד – והממשלה ממנה לבדה את השופטים.
איומי פיטורים של היועמ"ש – פעם אחר פעם חברי כנסת ושרים מאיימים לפטר את מי שעוצרת את המהפכה. מדובר במהלך מורכב מבחינה טכנית אבל האיום קיים, וביטול עילת הסבירות קידם את ההיתכנות שלו.
חוק היועמ"שים – יהפוך את כלל היועמ"שים למינוי פוליטי כמו היועמ"ש לממשלה, כך שבמקום לייצג את החוק – היועמ"ש יהיה סנגור של מי שמינה אותו. בשיחות בבית הנשיא ניסו לקדם פשרה, אך כרגע החוק מקודם לקראת קריאה ראשונה.
מועמדות אפי נוה – למרות האישומים בפרשת מין תמורת מינוי, ושורה של חשדות בשחיתויות – אפי נוה התמודד על ראשות לשכת עורכי הדין כשליח של לוין ונתניהו בוועדה למינוי שופטים. נוה, אגב, הודה בראיון שמינוי השופטים נעשה לפי שיוך פוליטי.
פירוק לשכת עורכי הדין – לאחר שעמית בכר זכה בבחירות על ראשות השלכה – ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק לפירוק הלשכה.
פסילת חוקי יסוד – בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד: כרגע ההצעה המרוככת בדיונים לקראת קריאה שניה ושלישית היא שיוכל לפסול רק ברוב של 12 שופטים.
פסקת ההתגברות – מבין אלפי חוקים, ביהמ"ש פסל 22 לאורך השנים, גם לימין וגם לשמאל, ומבחינה סטטיסטית, הרבה פחות מאשר בדמוקרטיות אחרות. פסקת ההתגברות מכוונת להחלשת ביהמ"ש, ומקודמת לחקיקה במספר גרסאות תוך התעקשות של החרדים לקדם אותן.
ביטול עילת הסבירות – החוק שעבר בקריאה שלישית, ללא הפשרות שהוצעו: צמצום למינימום את היכולת של שופטים לבקר את עבודת הממשלה.
ביטול המלצות יועמ"ש ודרג מקצועי – מינוי מנכ"ל משרד התחבורה וחוזה אישי למנכ"ל משרד הבריאות כאילו מדובר בחברה פרטית, ולמרות החלטות הדרג המקצועי.
חקיקה בזמן שיחות – החקיקה נמשכה גם כשהוחלט על שיחות בבית הנשיא.
זכויות הפרט
חיפוש בבית ללא צו – הכנסת אישרה הוראת שעה לחיפוש בבית מגורים ללא צו בימ"ש, אלא לפי חשד בלבד.
אפליה בנתינת שירות – לפי הצעת החוק שממתינה לקידום: יהיה מותר לסרב לתת שירות לפי נטיה דתית / מינית וכד'.
אפליית נשים – ישראל כבר נמצאת במקום האחרון ב- OECD בשוויון בין נשים וגברים. שלל מהלכים של הממשלה מקצינים את האפליה ובנוסף, ישראל נסוגה מהצטרפות להסכם הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים, מרחיבה את הדרת הנשים במרחב הציבורי וחזרה לפרסם מכרזים בלשון זכר בלבד.
אזיק אלקטרוני – בן-גביר מקשיח את הנוהל של אזיק אלקטרוני לבעל אלים, כך שהנוהל יופעל רק במקרים שבהם ישנה כבר הרשעה קודמת.
משטרה פוליטית – אלימות המשטרה כלפי מפגינים גברה מאוד בעקבות הדרישה של בן גביר למנוע חסימות כבישים, להפעיל כוח ולעצור מפגינים.
משמר לאומי כפוף לממשלה – משטרת בן-גביר כבר בשלבי הקמה עם אלפי תקנים ותקציב של מיליארדים. מדובר בכוח בטחוני-פוליטי תחת אחריות אדם שהואשם ב- 53 עבירות, והורשע בין השאר בחברות בארגון טרור.
מעצרים מנהליים – השר לביטחון לאומי רוצה להשתמש נגד אזרחי ישראל בכלי שמאפשר מעצר עד 6 חודשים ללא צו שופט, עם אפשרות הארכה בלתי מוגבלת.
הגבלת הזכות לפנות לבג"ץ – הצעה שנמצאת בדיונים מוקדמים: רק מי שנפגע באופן ישיר מחוק מסוים יכול לעתור לבג"ץ. הכוונה היא לשלול את האפשרות לעתירות עקרוניות ולהגביל ארגונים חברתיים.
הגבלת שביתות במגזר הציבורי – הצעת חוק שהגיש ח"כ שמחה רוטמן ונועדה להחליש משמעותית את כוחו של המעמד העובד מול המדינה.
הרחבת ועדות הקבלה – הצעת חוק לקראת קריאה שנייה ושלישית: הרחבת ועדות הקבלה מיישובים שבהם 400 תושבים ליישובים שבהם עד 1,000 תושבים. כך אפשר יהיה להדיר אוכלוסיות כמו מזרחים, חרדים, בני העדה האתיופית וכו'.
הרחקת רפורמים מהכותל – הצעת חוק של ש"ס, קןבעת עד חצי שנת מאסר למי שינגן או יתלבש בחוסר צניעות בכותל, ואף לנשים שיניחו תפילין. עונש לא פרופורציונלי שעלול להתרחב למקומות אחרים מעבר לכותל.
מצלמות זיהוי פנים – הצעת חוק שתאפשר למשטרה להשתמש במרחב הציבורי בטכנולוגייה לזיהוי פנים. מדובר במערכת שלא הוסדרה בתקנות להגנה על פרטיות של אזרחים, כפי שדורש בימ"ש.
חסינות לחיילים – לפי הצעת החוק, חיילים לא יעמדו לדין על פשעים שביצעו בזמן פעילות מבצעית. ההחלטה הזאת עלולה לגרום ליד קלה על ההדק מצד אחד, ומצד שני – לאפשרות שחיילים ישראלים יועמדו לדין בבית הדין הבין-לאומי.
התרת הסתה
שלל ההתבטאויות המסיתות של שרים וח"כים מהקואליציה אמנם לא נחשבות בתור החלטות ממשלה, אך קשורות אליהן בקשר הדוק, משום שנועדו להכשיר את דעת הציבור לחקיקה נגד הדמוקרטיה.
בין האמירות הזכורות יותר, היו "להלום במפגינים באגרופים" (רעש הממשלה נתניהו), "סרבנים בזויים ושפלים" (ח"כ אלמוג כהן), "היועמ"שית היא סכנה לביטחון המדינה" (השר דודי אמסלם), "גנץ ולפיד בוגדים במולדת" (ח"כ צביקה פוגל).
הסתה לגזענות מותרת בכנסת – הצעת חוק לפיה מועמדים לכנסת שהסיתו לגזענות יוכלו לרוץ בבחירות. החוק שנועד להכשיר קיצוניים נוספים בכנסת ואפשר יהיה להעביר אותו אחרי ההפיכה המשפטית.
חסינות לרבנים – הצעתחוק לקראת קריאה טרומית: רב שיתן פסק הלכה או פרסום מסית יהיה חסין מהליך פלילי.
הגבול להסתה: חרדים – הצעת חוק שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה: למרות הנ"ל, הסתה נגד חרדים תחשב לעבירה פלילית.
צוות למאבק בהסתה – הקמת צוות מיוחד בראשותהשר בן-גביר, שיעסוק כמובן בהסתה מצד אחד בלבד, וכבר החל בבחינת חקירה של אהוד ברק ויאיר גולן.
לכך צריך להוסיף שלל התבטאויות של שרים וח"כים מהקואליציה שיש בהן משום הסתה והן חלק ממהלך מתוכנן שנועד להכשיר את דעת הקהל לחוקים השונים.
ריכוזיות השלטון
סמכויות מיוחדות לבן גביר וסמוטריץ' – אישור החוק הנותן לבן גביר סמכויות מיוחדות על המשטרה. שר האוצר סמוטריץ' קיבל סמכויות ביטחוניות, כולל מינוי קצינים בכירים.
הדחת ניצב עמי אשד – תוך כדי אירוע מורכב, עקב יד רכה כלפי המפגינים לטעמו של בן גביר, מודח ניצב במשטרה דרך התקשורת, למרות התנגדות היועמ"ש. המפכ"ל התחרט, אך לא מנע את הפיטורין.
כמעט פיטורי גלנט – שר הביטחון הזהיר שהחקיקה מביאה למצב ביטחוני רגיש, קרא לעצירתה, ולכן פוטר. למרות שהפיטורים בוטלו בעקבות התגברות המחאה, גלנט השתתק וקצינים בכירים מעידים על חשש להביע עמדה מקצועית.
העברת מח"ש לגורם פוליטי – הצעת חוק לקראת קריאה ראשונה: המחלקה לחקירת שוטרים שנמצאת תחת סמכות מקצועית במשרד המשפטים, תעבור לסמכותו של שר המשפטים. בנוסף, תהיה לו אפשרות לחקור גם פרקליטים. נ
פירוק הרשות לקידום מעמד האישה – הצעה שעברה את אישור ועדת השרים לחקיקה: החלפת רשות עצמאית בגוף פוליטי.
מינוי מנהלי החברות הממשלתיות – השר אמסלם מוביל מהלך שיתן לו שליטה במינויים שעד היום היו מקצועיים.
פיצול ח"כ מהמפלגה – על מנת לשמור על יציבות הממשלה, עבר תיקון לחוק שלא מאפשר זליגת חברי כנסת מהליכוד, ומחייב לפחות שליש מהמפלגה על מנת להתפצל.
פיזור הכנסת ברוב מיוחד – לפי הצעת החוק, בשנה הראשונה של הכנסת יהיה צורך ב- 70 ח"כ על מנת לפזרה.
שרה נתניהו מקימה לשכה – משרד המוקם בתוך משרד רה"מ, אם כי לא ברור לאיזה צורך ומהי סמכותה של הגברת.
מינוי הסטטיסטיקאי הראשי – נתניהו התכוון למנות את מקורבו לתפקיד האחראי על הנתונים הסטטיסטיים, מה שבקלות יכול להביא להצגת נתונים מוטה לפי צרכיו של רה"מ. כרגע המינוי מושהה, אך גם כל שאר המינויים בלמ"ס.
ביבי לא מרשה לטוס – רה"מ אינו מאפשר לשרים לטוס לביקורים שיאפילו עליו, כלומר כל עוד נשיא ארה"ב לא מזמין אותו – גם שרים יהיו מנותקים מהממשל האמריקאי.
שביתה בחסות נתניהו – לאחר פיטורי גלנט ההסתדרות הכריזה על שביתה, מה שהתגלה כמתואם עם לשכת רה"מ, שסה"כ רצה סיבה לעצור את החקיקה שהיא לא ההפגנות עצמן.
צמצום סמכויות ותקציבי רשויות מקומיות – בכוונת הממשלה להעביר אליה סמכויות מהרשויות המקומיות במגוון דרכים, כפי שמעידה יוזמתו של השר מיקי זוהר לבטל פתיחה בשבת של מוזיאונים ואתרי מורשת.
הטיית תוצאות הבחירות
הצעת תיקון לחוק יסוד: הכנסת – תשלול מבין המשפט העליון את הסמכות להתערב בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לאישוא או פסילת רשימות. כלומר: ועדת הבחירות תוכל, למשל, למנוע מהמפלגות הערביות להתמודד מבלי שבית המשפט יוכל לפסול א ההחלטה.
שתי יוזמות נוספות ירדו בינתיים מהפרק אבל הן מראות על הכוונה לנסות להטות את הבחירות לאחר המהפכה המשפטית:
1. במקום שופט עליון – יו"ר הכנסת, שהוא כמובן דמות פוליטית, יעמוד בראשות ועדת הבחירות.
- דחיית הבחירות הכלליות הבאות בשנה, ב-2027 במקום 2026.
חינוך ותרבות
צנזורה על תכני החינוך – אבי מעוז, דמות קיצונית גם בקרב הציונות הדתית, שמדבר על עונש מאסר או אפילו מוות למי שיתפס מחלל שבת, מונה לסגן שר עם תקציב של 285 מליון ₪ ופיקוח על התכניות החיצוניות של משרד החינוך.
מעקב שב"כ על מורים – חוק שנמצא לקראת קריאה ראשונה יאפשר בדיקה בטחונית ומעקב של שב"כ אחרי התבטאויות של מורים, השב"כ עצמו מתנגד.
שלילת תקציבי תרבות – השר מיקי זוהר חוזר לנוהל שיזמה מירי רגב – שלילת תקציב למוסדות ואירועי תרבות אשר לדעתו יפגעו בשמה הטוב של מדינת ישראל.
לימודי יהדות – בתי ספר שיוסיפו לימודי יהדות יקבלו תוספת תקציב. הכיוון הוא חד צדדי, כלומר אין לימודי ליבה בבתי ספר חרדיים, או תוספת תקציב לתוכן שאינו דתי.
פיטורים בגלל שיחה בכיתה – פעם הרעידו את המדינה פיטורי המורה אדם ורטה, שביטא את דעותיו בשיעור. היום מפטרים מורים רק על כך שדיברו עם תלמידיהם על ההפיכה המשטרית.
טיפול בנטייה המינית – משרד החינוך מציע השתלמות מורים בנושא, בנוסף לכנס מקצועי המסית נגד להט"ב.
הדתה
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים – הצעת חוק לקראת קריאה טרומית: בתי הדין הרבניים, שבהם יושבים, כידוע, רק דיינים גברים, יוכלו לעסוק גם בנושאים שהיום הם מנועים מהם, כמו מזונות ילדים למשל. מהלך שעלול לפגוע בנשים ולגרום להן לוותר על תשלום מזונות רק כדי לקבל גט.
הפרדה מגדרית במעיינות ובחופים – הצעת חוק שמקדמת יהדות התורה תגדיר שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים באתרי רשות הטבע והגנים. בנוסף, לימוד תורה יהיה שווה לשירות צבאי / לאומי מבחינת הכרה בזכויות.
איסור סיוע ליוצאים בשאלה – יוזמת חקיקה: הוצאה מחוץ לחוק של ארגונים ועונש מאסר לתומכים בבני נוער המעוניינים לצאת בשאלה.
תכנון ובניה
הגדלת כוח הממשלה בוועדות – ועדת השרים לחקיקה אישרה הוספת נציגים נוספים מטעם הממשלה לוועדות תכנון מחוזיות, במטרה להחליש את כוחן של רשויות מקומיות, ארגוני הסביבה וכלל הציבור.
התנגדויות ציבור לתכניות תשתית – כביש סואן או מפעל מזהם מול הבית? האפשרות להגיש התנגדות תצומצם משמעותית. כמו כן, במסגרת חוק ההסדרים אישרה הכנסת פגיעה בסמכויות המשרד להגנת הסביבה, כך שפרוייקטים שונים לא יצטרכו להתחשב בהיבטים סביבתיים.
