חודשיים וחצי לאחר כינונה של הממשלה ה־37, זהו זמן טוב להתבונן בעשייתה של הממשלה בתקופה הזו ולבחון במה, אם בכלל, היא שונה מהממשלות הקודמות. דרך טובה לבחון זאת היא להסתכל על העשייה הממשלתית באמצעות אחד הכלים המשמעותיים של הממשלה לקידום מדיניות – החלטות ממשלה.
כאשר ממשלה נבחרת, הבוחרים מצפים שהיא תקדם את סדר היום כפי שהתחייבו נציגיה השונים בקמפיין הבחירות, ועל פי המחויבות שלה לכלל האזרחים להתמודד עם בעיות מדיניות, גם אם היא אינה אחראית על היווצרותן ולא התייחסה אליהן בקמפיין הבחירות. אנו, האזרחים, מצפים מהממשלה כי תעסוק בענייני יוקר המחיה, עומס בכבישים, ביטחון אישי, חינוך ורווחה ועוד.
לא מחליטים
אחד הכלים שעומדים לרשות הממשלות בישראל לקידום מדיניות, הוא החלטות ממשלה. החלטות ממשלה מתקבלות בישיבת הממשלה השבועית המתקיימת בכל יום ראשון. בישיבה זו דנים בהחלטות על הצעות חוק שהממשלה רוצה לקדם, מינויים, תוכניות מדיניות, שינויים תקציבים ועוד.
בישראל אין הנחיה בנוגע לשאלה אילו נושאים צריכים להגיע לשולחן הממשלה ואילו יכולים להיות מטופלים ברמת המשרד. שר שרוצה לקדם נושא מסוים בהחלטת ממשלה מגיש את בקשתו לאישור דרך מזכירות הממשלה, ואם בקשתו מתקבלת ההחלטה נכנסת לסדר היום של ישיבת הממשלה. החלטות ממשלה מתקבלות באופן קולקטיבי על ידי רוב השרים המשתתפים בישיבה. בכל שנה מתקבלות כ־ 400 החלטות שונות, ובחינה שלהן מאפשרת לנו לראות את סדר היום של הממשלה ואת מידת פעלתנותה.
פעמים רבות אומרים כי הממשלה צריכה להוכיח את עצמה בחודשים הראשונים לקיומה. על כן, כדי לבדוק אילו ממשלות היו פעילות יותר, בדקנו את היקף וסוג הפעילות של ארבע ממשלות ישראל בחודשיים הראשונים לכהונתן: ממשלת נתניהו (34) שהוקמה ב־2015; ממשלת נתניהו־גנץ (35) שהוקמה ב־2020; ממשלת בנט־לפיד (36) שהוקמה ב־2021; וממשלת נתניהו (37) שהוקמה ב־2022.
בתרשים 1 ניתן לראות את היקף הפעילות של הממשלה מבחינת סך כל ההחלטות שהיא קיבלה בחודשיים הראשונים לכהונתה.
תרשים 1: כמות החלטות הממשלה בחודשיים הראשונים
במבט כללי על החלטות הממשלה שהתקבלו בממשלות אלו, ניתן לראות כי הממשלה ה־36 קיבלה מספר גבוה יותר של החלטות ממשלה בחודשיים הראשונים – 288 החלטות, ואילו הממשלה ה־37 קיבלה את המספר הנמוך ביותר של החלטות ממשלה – 118.
ייתכן כי הדבר קשור בעובדה כי הממשלה ה־36 כונתה "ממשלת השינוי", וככל הנראה שאיפתם של חברי הממשלה החדשה להוכיח את עצמם, לקבוע עובדות בשטח ולקדם את השינוי שאותו רצו להשיג הובילה לכך שקיבלו מספר רב יותר החלטות ממשלה, בעיקר בתחילת הדרך.
גם ממשלת גנץ־נתניהו (35) קיבלה הרבה החלטות בהשוואה לשתי ממשלות נתניהו האחרות. זאת על אף הקושי המובנה שהיה לממשלה זו, בשל היותה ממשלת חליפין עם שותפים שרמת האמון ביניהם נמוכה מאוד.
תקועים בשלב התשתית
ראיה נוספת לכך שהממשלה הנוכחית טרם החלה לעבוד, ניתן לראות גם בפילוח החלטות הממשלה לפי סוג. כאשר ממשלה מתחילה את עבודתה, היא בונה את היסודות הבסיסיים אשר יסייעו לה בהמשך במימוש המדיניות. יסודות אלה כוללים הקמת משרדים חדשים או ביטול קיימים, מינוי שרים, סגנים ומנכ"לים, הקמת גופים ממשלתיים והקמת ועדות שרים העוסקות בנושאים שונים ובכך מסייעות לממשלה בעבודתה.
החלטות אלו הן החלטות תשתית, ולכן אך טבעי שרוב ההחלטות הראשונות של ממשלה חדשה יהיו החלטות מסוג זה. גם כאן, נראה שהממשלה ה־37 יוצאת דופן, שכן גם בתום חודשיים לכהונתה מרבית ההחלטות שלה הן החלטות תשתית.
על פי ההשוואה בתרשים 2, נראה שהממשלה ה־36 קיבלה את המספר המועט ביותר של החלטות תשתית ביחס לכמות ההחלטות הכוללת. פחות מ־18% מההחלטות שהתקבלו בחודשיים הראשונים לממשלה היו החלטות שבהן נקבעה חלוקת המשרדים, מונו שרים ומנכ"לים ונקבעה חלוקת התקנים בממשלה, לעומת הממשלה ה־37, שעדיין בתחילת דרכה אך כמעט מחצית מההחלטות שהתקבלו עד כה (41%) הן החלטות תשתית.
החלטות תשתית אומנם חיוניות לעבודת הממשלה, אך לצד זאת מצופה מהממשלה כי לאחר הנחת היסודות היא תחל בעבודתה השוטפת. לאחר חודשיים של כהונה ניתן לומר כי בהשוואה לממשלות קודמות, הממשלה ה־37 טרם החלה לעבוד הלכה למעשה.
תרשים 2: החלטות תשתית מול החלטות אחרות
לא נוגעים במהות
גם כאשר בוחנים את ההחלטות השוטפות נראה שהממשלה הנוכחית טרם החלה בעבודתה. את ההחלטות השוטפות של הממשלה אפשר לחלק לשני סוגים מרכזיים: החלטות פרוצדוראליות שבמסגרתן מאשררים הסכמים בינלאומיים, מחליטים על מינויים ומאשרים נסיעות שרים; והחלטות מהותיות העוסקות בעניינים השוטפים הנמצאים על סדר יומה של הממשלה. בהחלטות אלו מתווים מדיניות, מציבים יעדים, מגבשים תוכניות, מקימים ועדות, מטילים אחריויות על משרדי הממשלה וגופים שונים ועוד. בהחלטות אלו אפשר לראות כיצד הממשלה מביאה לידי ביטוי את המדיניות שהיא מבקשת להחיל במהלך כהונתה ומקדמת את הדברים החשובים לה. בהחלטות מן הסוג הזה יאושרו תוכניות תמ"א, ייקבעו אזורי עדיפות לאומית ויקודמו תוכניות חומש.
בהשוואה לממשלות הקודמות, גם מבין ההחלטות השוטפות של הממשלה הנוכחית, עיקרן בהחלטות פרוצדורליות, ומיעוטן עוסק במהות. רק 16% מההחלטות הן החלטות מהות. זאת בהשוואה ל־50% בממשלה ה־36.
אחידות אידיאולוגית בתוך הממשלה אמורה לסייע לממשלה לעבוד ולקדם את סדר יומה. אבל הנתונים המוצגים מעלה מראים שדווקא ממשלות שהיו פחות אחידות אידאולוגיית, כמו ממשלת השינוי או ממשלת גנץ־נתניהו, הצליחו להיות פעילות הרבה יותר.
ניתן לומר כי לאחר כחודשיים של כהונה, ובהשוואה לממשלות שקדמו לה, הממשלה הנוכחית, ממשלת "ימין מלא", מתקשה לעבור מבניית התשתית לעשייה. בעיות מדיניות אינן נשארות סטטיות. ללא טיפול הן הולכות ומחמירות. ההשלכה של אי־העשייה של הממשלה הנוכחית היא שנושאים רבים אינם מקבלים את תשומת הלב השלטונית המגיעה להם, ואת המחיר, כמובן, ישלמו כלל האזרחים.
