במצפה רמון אסור להניף דגלי גאווה. אני יודע. ניסיתי. בשנתיים שאני גר כאן הורידו לי שבעה דגלים כאלה מהחלון של הבית. זה קרה בכל דירה שגרתי בה, בכל אזור במצפה. וזה לא קרה רק לי. לפני שלושה שבועות התעורר תושב ותיק וראה שמישהו הוריד את הדגל שתלה על גדר הבית, שרף אותו והשליך אותו בוער פנימה לחצר. כמה ימים אחר כך פרצו לביתו ופירקו ציליה שעליה היה תלוי דגל גאווה אחר – רק כדי להעלים גם אותו מהמרחב.
אבל זה לא רק הדגל. בשנים האחרונות קלטה מצפה רמון את הגרעין התורני "ועליתם בנגב". אנשי הגרעין, מתלמידיו של הרב צבי טאו, מהרבנים הקיצוניים בישיבות הקו, שמו להם מטרה: להפוך את מצפה רמון ליישוב לדתיים בלבד. בשביל המטרה הזאת – כל האמצעים כשרים: כתובות גרפיטי מסיתות, תלישת דגלים, שריפת דגלים, איומים ברצח, קריאות מסיתות של מנהיגי הקהילה וראשי הישיבה. מועצת מצפה רמון משתפת איתם פעולה באופן מלא.
לפני שנתיים פרסם ראש מועצת מצפה רמון, רוני מרציאנו מרום, מכתב עמדה. הוא קרא לו:
"להט"ב – עמדתי כראש מועצת מצפה רמון". וזה מה שכתב שם:
"אינני מכיר בדגל הלהט"ב ואינני מוכן לכנותם 'קהילה'. עליהם להבין שהם יוצאים מהכלל, וככאלה – נוכל כחברה להכילם".
דברים אלה מצטרפים לדבריו של צבי קוסטינר (איני מתכוון לכבד אותו בתואר רב), ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון:
"לא להתבייש, לקחת אומץ. איפה שאתה עובד, להגיד להט"בים הביתה, הומואים הביתה. רשע רשע רשע רשע ועוד רשע. ואנחנו שותקים, מפחדים. הורה 1, הורה 2 – מטורפים. וכולם שותקים. להילחם בכל דבר. תפקידנו בכל מקום לא להתבייש ביהדותנו, לא להתבייש".
קוסטינר ומרום הם הנציגים המקומיים של תהליכים גדולים בהרבה. מפלגת נעם, מפלגתו של אבי מעוז, נוסדה גם היא על ידי חסידי הרב טאו; אותו אבי מעוז קיבל מממשלת ישראל את הסמכויות לפקח על כלל התכנים המועברים בבתי ספר, במסגרת הרשות לזהות לאומית – יהודית במשרד ראש הממשלה.
משמעות הדבר היא שצבי טאו, הרב של מפלגת נעם ושל גרעין "ועליתם בנגב", מקבל מנדט עצום להשפעה על תכני הלימודים. להט"בופוביה, לאומנות יהודית, קידום מדינת הלכה – זו רק רשימה מצומצמת של הערכים לפיהם פועלת המפלגה ולפיהם פועל הגרעין התורני במצפה רמון.
ביום שני השבוע התקיימה במתנ"ס מצפה רמון הרצאה שיזם ארגון הגרעין התורני. המרצה: דלית לאוב-סוטר, המכנה את עצמה גלי בת-חורין, מי שחתומה על כתבת "להט"ביסטאן" של ערוץ 14.
המתנ"ס, מבנה ציבור, הפך לשטח צבאי סגור: גברים צעירים, חמושים, שמרו על הדלתות הראשיות והאחוריות. נשים ואנשים שניסו להביע התנגדות לתכנים המסיתים – הותקפו. בשלב מסוים הורתה הגברת סוטר להוציא את אחת המתנגדות כי כנראה נגמרה לה הסבלנות. שמונה גברים, חלקם חמושים באקדחים, קפצו על האישה בקהל ומשכו אותה בכוח אל היציאה. הגברת סוטר הגדילה לעשות והצטרפה אליהם, כשהיא מושכת את האישה שהעזה להביע התנגדות בשערותיה, אל מחוץ לאולם.
מנכ"ל המועצה, דרור דבש, שנכח באולם – העדיף להתעלם. בחוץ עמד מפקד תחנת מצפה רמון, גבי יפרח. כשניגשו אליו אנשים שהוצאו בכוח מהאולם וביקשו שיטפל במקרה, שלח אותם להגיש תלונה אחרי שתיגמר ההרצאה. בינתיים בפנים, הגברת סוטר המשיכה להלעיט את הקהל המוסת בשקרים על "אג'נדות הלהט"ב שמאיימות להשתלט על המדינה".
השלטון המקומי במצפה רמון נותן יד בשמחה להסתה הפרועה נגד קהילת הלהט"ב. תקציבים מהמשרד לשוויון חברתי נדחים פעם אחר פעם על ידי ראש המועצה. רוני מרציאנו מרום אף הודיע, באחת מישיבות המועצה, כי הוא אוסר על הארגונים חוש"ן, איגי ותהל"ה לפעול במצפה רמון.
ההחלטה הזאת מסכנת חיים. איגי, ארגון הנוער הגאה, מפעיל קבוצות נוער בכל רחבי הארץ; חושן הוא ארגון שמטרתו חינוך והסברה על הקהילה הגאה; תהל"ה מיועד להורים שילדיהם מזדהים כחלק מהקהילה הגאה. כשראש המועצה אוסר על הפעילות שלהם, הוא מפרק בשיטתיות כל מרחב בטוח שעלול להיות לקהילה הגאה ביישוב. בינתיים בישיבות, התיכונית והגבוהה, מתקיימים טיפולי המרה באין מפריע.
לפני שנה, כמה ימים לפני מצעד הגאווה, נתלו בכל מצפה רמון שלטים גדולים: "די לכפייה הלהט"בית", "אין גאווה בהרס המשפחה" ו"אבא ואמא = משפחה, האומץ להיות נורמלי". אני רוצה להתעכב על הציטוט האחרון. מדובר בציטוט ישיר של הסלוגן של מפלגת חזון, מייסודם של חסידי הרב טאו – חיים טייטלבוים, עמיטל בראלי, ברק עוקבי ואוהד כהן. כהן היה בעברו חלק מהגרעין התורני במצפה ואף היה מנהל ישיבה. תנועת חזון היא התנועה האידיאולוגית שממנה יצאה מפלגת נועם.
בעקבות תליית השלטים הוגשה למשטרה תלונה על הסתה. המשטרה העדיפה למסמס אותה. גם על תלישת הדגלים הוגשה תלונה – גם איתה לא עשו שום דבר. על הדגל שנשרף לפני כמה שבועות הוגשה תלונה. שום דבר לא נעשה.
אנחנו רק בתחילתו של חודש הגאווה. כמות האירועים האלימים רק הולכת וגדלה והמועצה מעדיפה לשתוק. בשתיקה הזאת, היא מכשירה את דרכם של הפונדמנטליסטים, של האלימים, של הפאשיסטים – להשתלט על המרחב הציבורי. אם לא נקום מולם עכשיו, זה יהיה מאוחר מדי.
