מזל טוב!
אחרי שנים של ציפייה – הרכבת הקלה בתל אביב עומדת להתחיל את פעילותה. בכך היא תקפיץ את הרמה של התחבורה הציבורית בגוש דן, תהווה מנוף כלכלי נוסף לאזור המרכז והכי חשוב- תצמצם את מספר הרכבים שעולים על הכביש ואת פליטת הפחמן בהתאם.
רק ש… לא בטוח שבאמת נראה פחות רכבים על הכביש.
הרכבת הקלה היא פרוייקט תחבורה מרכזי שמנסות ממשלות ישראל לקדם, תאמינו או לא, כבר מאז שנות ה-50'. יחד עם תכנית המטרו, ישראל של שנת 2030 אמורה להיות מתקדמת תחבורתית, בסטנדרט אירופאי של ממש. ההשפעות של שני הפרויקטים האלה אמורות להיות מרחיקות לכת ולשנות את פני העירוניות הישראלית במרכז הארץ מקצה לקצה.
רק חבל שמטרה אחרת וחשובה לא פחות של הפרויקט – הפחתת מספר כלי הרכב על כבישי הארץ – לא תוכל להתממש במלואה, פשוט בגלל שהרכבת לא תפעל בסופי שבוע.
כן כן. מכניסת השבת ועד צאתה, הרכבת תשבות ולא תספק שירות ללקוחותיה. מעבר להפסד המוערך של כמיליארד שקלים בשנה כתוצאה מהשבתת הרכבת – המשמעות היא שוויתור על רכב פרטי לטובת התחבורה הציבורית בישראל, ישאר פשוט לא משתלם.
אם כדי להגיע לארוחה אצל ההורים, לטייל או לבקר חברים בסופי שבוע – הרכב הפרטי ישאר האפשרות התעבורתית היחידה. ובמצב כזה – משקי בית רבים בישראל ישמרו על הרכב, יחד עם כלל התשלומים הנלווים לאחזקת הרכב.
אחרי שההתלהבות מפתיחת הרכבת תשכח, ואחרי שהנוסעים יחוו את הצפיפות שבוודאי תלווה אותה, רבים מהם יעדיפו את נוחות הנסיעה שאליה התרגלו בשנים האחרונות, ויחזרו להשתמש ברכב הפרטי.
פרויקטים כאלה, שאמורים לתת מענה תחבורתי הולם ולהוותו אלטרנטיבה לרכבים פרטיים – חייבים לפעול לאורך כל השבוע, ובוודאי בסוף השבוע – כאשר אנשים זקוקים למערכי היסעים מחוץ לאזורי מגוריהם.
במקום זאת, מדינת ישראל מוציאה לפועל עוד ועוד פרויקטים תחבורתיים שמצמצמים את הכבישים העירוניים בגוש דן אך לא את מספר הרכבים שעולים על הכביש, ואנחנו? נשאר לעמוד בפקקים, טיפה יותר.
