בקיצור: אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה עד שבעה גברים ייפגעו מינית במהלך חייהם. לקראת הבחירות המוניציפליות בסוף חודש אוקטובר, השיקו בלובי למלחמה באלימות מינית את ״מסע לעיר מוגנת״ – תוכנית עם סדרה של המלצות, שיסייעו לראשי הערים הנוכחיים והעתידיים, להפוך את הערים והרשויות המקומיות למוגנות יותר, וייתנו מענה לנפגעות ולנפגעים.
מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על מגורים בעיר? לצד כל ההיבטים הטובים, רבים חושבים על בדידות, סכנה ופשיעה. נשמע קיצוני קצת, אני יודעת. עם זאת, כשאני הולכת ברחוב בשעה מאוחרת, אני תמיד מסתכלת לאחור. אם אראה אדם חשוד במדרכה איתי, אעדיף לעבור מדרכה.
זו לא אני, אלה אתם: עם המבטים, ההערות והצפירות שלהן זוכות נשים מטובי בנינו ברחובות. וזה עוד במקרה הטוב. בממוצע, אחת מתוך שלוש נשים – ואחד מבין חמישה עד שבעה גברים – יעברו תקיפה מינית במהלך חייהם.
"מסע לעיר מוגנת" היא תוכנית שהושקה השנה על ידי ״הלובי למלחמה באלימות מינית״, המפרטת בתוכה את הפעולות שיכולות לנקוט רשויות עירוניות ומקומיות על מנת לשפר את הרגשת המוגנות האישית של תושביה. לקראת הבחירות המוניציפליות שיתקיימו בסוף נובמבר, יש לראשי הערים – הנוכחיים והמיועדים או המתמודדים – הזדמנות לנקות את העיר מהפגע הרע הזה.
הכשרות וחינוך
בין הסעיפים שכוללת התוכנית שמציע הלובי, בראשות יעל שרר: הכשרת צוותי מוקד 106 בנושאי זיהוי, טיפול ומניעה; הכשרת שוטרי סיור ומד"א – אשר לרוב מגיעים לזירה ראשונים, ולא תמיד יודעים שמדובר בזירה של אלימות מינית – בנושאי זיהוי, טיפול ומניעה; הרחבת מרכזי טיפול עירוניים – איוש כל התקנים, פעולות להרחבת השירותים וביצוע הכשרות מקצועיות נוספות לצוות; הכנסה של תוכני חובה על מוגנות למערכת החינוך – וידוא יישום על ידי צוות מקצועי שהוכשר לנושא; הגברת מודעות הציבור לחדרים אקוטיים, מרכזי טיפול ושירותים באזור, ובנוסף השקעה בקמפיין הסברה להורים ונוער על מוגנות מינית, פגיעה מינית, סמי אונס והסכמה; פעילות שגרירים עם תנועות נוער, מתנ"סים וקבוצות ספורט מקומיות; והתקנת תאורת רחוב.
"מתנדבי ומתנדבות הלובי ציינו, ובצדק, שיש בחירות מקומיות ושאלימות מינית לא נתפסת כנושא רלוונטי לבחירות מקומיות״, אומרת שרר, שפועלת שנים למגר את האלימות המינית. ״מועמדים וראשי ערים לא מדברים על פגיעה מינית בעיר שלהם ולא פועלים מספיק. לראשי ערים ורשויות יש המון כוח בערים שלהם וגם לא מעט תקציב, והם שולטים על המון אספקטים שהם לגמרי רלוונטיים לפגיעה מינית – כמו החינוך, הרווחה והביטחון האישי".
שרר אינה באה בטענות לראשי הערים, אלא מבקשת לעבוד איתם בשיתוף פעולה, תוך שיחה בגובה העיניים. על כן, למפגשים עם ראשי העיריות, הגיעו מתנדבי הארגון תושבי המקום. "היה לנו מאוד חשוב שבכל ביקור או אינטראקציה עם ראשי ערים נבוא עם מתנדבים שהם תושבי אותה העיר או רשות״, היא מסבירה. ״הם יודעים מי הקהל – חילוני, דתי, ערבי, יהודי, עולים, או שהעיר רחוקה ממוקדים שניתן לקבל בהם טיפול, או שהרשות מכילה המון אמצעים ומקומות ורק צריך ליידע".
מאז השקת היוזמה, מסתובבים המתנדבים של הלובי ברחבי הארץ, ממעלות תרשיחא בצפון עד באר שבע בדרום, נפגשים עם ראשי ערים ורשויות מקומיות. לדבריה, ראשי הערים כמעט לא מגיבים בהסתייגות והתגוננות. חלק ניכר מהם פשוט לא מודעים לעוצמת הבעיה ולתפקידם בעניין. חלקם, מתברר, כבר מיישמים הצעות מסוימות מהתוכנית עוד לפני שהושקה ורובם המוחלט הביעו נכונות לבצע בדק בית ולראות היכן הם יכולים לתקן ולשפר.
"כשאת אומרת לראשי ערים ׳פינוי זבל׳, הם יודעים שזה אצלם״, מסבירה שרר. ״כשאת אומרת ׳אלימות מינית׳, זה לפעמים קצת מבלבל אותם. ברגע שהראינו להם את זה, זה באמת דיבר אליהם. רק היה צריך לחבר את הנקודות. היו ראשי ערים שאמרו: ׳אני לא יודע אם אצלי זו כזאת בעיה, ואני לא רוצה להגיד שיש אצלנו בעיה של תקיפה מינית׳. זה ממש לא הסיפור. כל עיר היא שונה ויש לה מאפיינים שונים. מה שלא משתנה זו הפגיעה המינית. אף עיר לא יוצאת דופן, זה קורה בכל מקום ובכל חתך סוציואקונומי, בצפון ובדרום, אצל היהודים ואצל הערבים".
בעקבות השיחות והפגישות, התרשמה שרר כי גם ראשי ערים שמרניים ברשויות ערביות או חרדיות, הביעו רצון לפעול. השיח מולם התנהל באופן עדין ומותאם לאופי העיר והעומדים בראשה, על מנת להגיע לשיתוף פעולה ולהאיר את עיניהם. בסופו של דבר, עירייה שתוסיף ולו סעיף אחד מתוך התוכנית – כבר תפעל בדרך אחת שלא פעלה בה בעבר, וגם זה הישג.
הטכנולוגיה קיימת
יישום התוכנית והיכולת לבצע שינויים תלויה ביכולת התקציבית והמשאבים שעומדים לרשות העיריות. בעוד שסעיפים מסוימים לא דורשים תקציב גדול – למשל כמו הכשרת מוקד; סעיפים אחרים – כמו התקנת תאורת רחוב ברחובות שבהם אין כזו, ידרשו תקציב. עם זאת, הלובי גם מחפש פתרונות בעבור ערים שיכולתם מעטה, ומציע להן בין השאר לשתף פעולה עם חברות טכנולוגיה שמייצרות תאורה מבוססת פאנלים סולריים, ועוזר לחבר בין הצדדים.
העיר הראשונה ליישם את המלצות התוכנית הייתה כפר סבא, שהשיקה אותה כבר בחודש יוני האחרון, אך חלק מהסעיפים יושמו על ידי העיריה עוד לפני השקת התוכנית. כך, לדוגמה, בעיר כבר היו קיימים מענים רבים ומרכזי סיוע וטיפול. נוסף על כך, הוציאה העירייה פוסטרים וכרזות להעלאת המודעות והנגשת מענים שונים הקיימים.
הסעיף האחרון מהווה אתגר, מפני שכיום הנגשת המידע לציבור לוקה בחסר. דוגמה לכך היא חוסר המודעות הציבורית בנוגע לחדר האקוטי שקיים בבית החולים סורוקה בבאר שבע. בביקורם של מתנדבי וחברי הלובי, שוחחו עם סטודנטים וסטודנטיות ונוכחו לגלות שהם כלל לא ידעו שקיים חדר כזה.
בתקופה האחרונה, סוערת המדינה וחלק ניכר מהאזרחים מודאגים מהשפעותיה של הממשלה הנוכחית על חיינו. עם זאת, לרשויות המקומיות יש השפעה אדירה על חיינו כאזרחים. כשאנחנו יוצאים מדלת ביתנו, אנחנו קודם כול ברשות המקומית שלנו, ובבחירות המקומיות באוקטובר, יש לנו אפשרות אדירה להשפיע על איכות חיינו.
"אני ממש מפצירה באנשים לנצל את הזכות שניתנה להם ולעשות את האקט הדמוקרטי הזה, להתעמת עם המועמדים בקשר לסוגיות שחשובות להם״, אומרת שרר. ״אני חושבת שאנשים התרגלו לדבר עם הרשויות על איכות הסביבה, חינוך ותקציבים לספורט, ועדיין לא התרגלו לדבר על פגיעה מינית".
אנחנו חיים בעידן שבו המוסכמות מתערערות, ומה שנחשב בעבר לטאבו – כמו שיח ער על פגיעות מיניות – עולה על פני השטח. "יש שינוי, ואנחנו רואים אותו בימי חיינו״, מסכמת שרר. ״בשיח על פגיעה מינית אנחנו לא במצב שבו היינו לפני עשר שנים. מה שאני אומרת היום, לא עלה בכלל על דעתו של מישהו לפני חמש שנים, בבחירות המקומיות הקודמות. לאט־לאט אנחנו מתעוררים״.
אם כן, בוקר טוב לכולנו. זמן להתעורר: להשתמש בכוח הדמוקרטי שלנו, וגם לייצר שיח ער על מוגנות מינית בערים ובישובים שלנו.
