fbpx

חשיבותה של חוסר רצינות // הטור של שרון כידון

0

פוליטיקאים אוהבים להיות רציניים. ככל שהם צעירים יותר ובלתי מנוסים, כך נטייתם לשוות ארשת חשיבות ממלכתית ורצינית עולה, והחשש לשחרר מעט את העניבה גובר. האינטונציה של הקול, הסרטונים, הפוסטים – הכל משרת את בניית התדמית היבשה והמתבקשת.

אפילו כאשר נבחרינו מוצאים עצמם מושא לסאטירה או לקריקטורות, הם מתקשים לראות את החן שבדבר ונוהגים להיעלב. על אף התגובה המכילה, רבים מהם כועסים ונוטרים טינה שנים ארוכות אחרי כן. דווקא הציבור שצופה בסאטירות מתחבר לא פעם לדמויות המוגחכות לא פחות מהדמויות האמיתיות, ואפילו מרגיש אמפתיה שמואצלת על הדמות עצמה.

פעמים רבות אנחנו מתקנאים בפוליטיקאים האמריקאים (עד עידן טראמפ) שהתמסרו לתוכניות הטוק־שואו ולא החזיקו בדף מסרים שמחייב אותם גם להעביר את משנתם, אם הם כבר מופיעים בפריים טיים. ברק ומישל אובמה ידעו למנף את היתרון הזה ופעמים רבות הצליחו להשיל מעל עצמם את ארשת הרצינות ופשוט להיות קולים. להיות יותר ויותר אהובים. במבט לאחור לקדנציה שלהם, נראה כי שיעורי התמיכה והאהבה נבעו לא פחות ממה שהם ייצגו וסימלו מאשר ההישגים שלהם בתקופת הנשיאות.

כלי התקשורת והציבור מעדיפים פוליטיקאים ששוברים את התבניות. את אלה שלא נוכל לנבא בדיוק כיצד יענו תמיד על השאלה ושהשייכות שלהם תגדיר בדיוק את מה שיאמרו ויחשבו בכל נושא. אנחנו לא אוהבים מכונות תעמולה ודפי מסרים, ועמלים כל הזמן לסדוק מעט את קיר הזכוכית שקיים בינינו לבין דמויות ציבוריות.

לדוגמה חבר הכנסת יהודה גליק והח"כ לשעבר משה פייגלין מחזיקים בהשקפת עולם פוליטית ימנית קיצונית אבל מקבלים יחס מאוד פתוח מצד כלי התקשורת. הסיבה לכך היא כי הם נוטים להתמסר לתקשורת, אינם מנוכרים לה ומביאים איתם דעות שאינן תמיד מסתדרות עם המחנה שאליו הם משתייכים. שניהם שוברי תבניות ידועים שקורצים לנו דווקא בגלל שדעתם אינה ידועה מראש בכל נושא.

גם כשראש הממשלה נתניהו, איש שמקפיד על רצינותו, משחרר מעט את הרסן ונותן לעצמו להשתעשע, אפילו מתנגדיו לא מסוגלים שלא לחוש חמימות כלפיו. שחרור סרטונים כמו הרכיבה על אופניים לקראת ג'ירו ד'איטליה וחיקוי התרנגולת כמחווה לזוכת האירוויזיון נטע ברזילי, עשו לו עבודה טובה יותר מאשר עוד סרטון בעל מסרים פוליטיים. גם הציניקנים הגדולים ביותר אמרו בלית ברירה: "האיש גאון".

מי שהבינו את הפוטנציאל ואת הקסם הגלומים בסרטונים הומוריסטיים הם שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, ששחררו בחג הפסח האחרון סרטון שבו הם מחקים את אסתי וראובן ממערכון 'ארץ נהדרת'. שניהם מנערים את הדימוי של המפלגה שבעבר הייתה מסורתית ודתית והופכים אותה ליותר נגישה לכל.

עידן הרשתות החברתיות מאפשר לפוליטיקאים שלנו להזרים אלינו חומרים מעל ראשה של התקשורת. הם לא זקוקים לתוכנית ראיונות או סאטירה כדי להפוך עצמם ליותר אהובים. הם יכולים לחשוף טפח מחייהם האישיים, ליצור סרטונים מצחיקים, לשתף במה שמתרחש מאחורי הקלעים ועל ידי כך לייצר יותר קרבה עם הציבור מאשר עוד נאום פוליטי או ריאיון רציני.

.

רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

תמונה: בנט ושקד בחיקוי לארץ נהדרת

 

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019
חקלאים בנחל עוז

יישובי העוטף כבולם זעזועים // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 08/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019