fbpx

מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית // חברה // הטור של גרשון הכהן

0

מתוך הדיון שהתפתח על אודות סירובה של נטלי פורטמן להגיע לירושלים לקבלת פרס בראשית, בחרתי להתמקד בשאלה אחרת לגמרי: למה מלכתחילה נבחרה פורטמן לקבלת הפרס ומה זה אמור לבטא? פרופ' רבקה כרמי, חברה בוועדת הפרס, הסבירה כי היא עמדה בכל הקריטריונים – רקע יהודי, הישגים משמעותיים בתחומה ומי שבחירתה מעוררת השראה ומסר בעיקר לדור הצעיר. ובכן, מהו המסר ומהי פה ההשראה? מהו החלום שאנו מבקשים להעמיד לילדינו לנוכח השראת נטלי פורטמן?

מנהלי בתי הספר ומפקדים בנאומי טקסי סיום משמימים מדקלמים לנוער על השאיפה למצוינות. הבנתם נכון, הדיבור על הצטיינות כשלעצמו מעורר בי הסתייגות. ביקרתי לפני כמה שנים במפקדת יחידת 8200. על הקיר הייתה תלויה כרזה: "החזון: להיות ארגון הסיגינט הטוב בעולם". שאלתי למה זה בכלל רלוונטי, הרי מה שחשוב הוא להיענות באופן יעיל ומיידי לצרכים המשתנים של מערכת הביטחון הישראלית.

יש להבהיר, איני בא לשבח את הרשלנות ואת תרבות החפיף. אולם מצוינות נבחנת בהקשרי הופעתה. היא לעולם אינה עומדת בפני עצמה, באופן בלתי תלוי בפעולה המתבצעת בהצטיינות מצד אחד ובתכליתה מצד שני. לדוגמה, אם נדרש רופא למשלחת מחקר לקוטב הצפוני, מיהו המועמד המתאים? לגמרי ייתכן כי מנתח מוח בינלאומי מצטיין, מבית חולים אוניברסיטאי יוקרתי, יתאים למשימה זו הרבה פחות מרופא ממוצע, אחראי משמרת בחדר מיון בבית חולים נטול הילת מצוינות. כפי שעצם המצוינות בשכלול ופיתוח הנרות, שהגיעה לשיאה במאה ה־19, לא תרמה מאומה לפריצת הדרך אל תגלית החשמל. כמו שמצוינות חיל האוויר הישראלי בקרבות האוויר ב־1967 מנעה ממנו במידה רבה את היכולת להבין כיצד ניתן לשלול את עליונותו האווירית בדרכים אחרות. מצוינות היא, אם כן, תופעה מורכבת ותלוית הקשר.

בזיקה שנוצרה בין דימוי המצוינות לבין מיקום מעמדי חברתי, נתקשה למצוא מקום להכרה כי לעיתים מצוינות פורצת דרך יכולה להגיע דווקא מבתי הגידול של שולי החברה. בתנ"ך, מנהיגים בתהליך צמיחתם הושלכו תחילה אל שולי החברה, שם חושלו והועצמו סגולות מנהיגותם. יוסף נמכר לעבדות במצרים והושלך אל בית הסוהר. דוד התעצב כמנהיג בימים שבהם נרדף על ידי שאול ונמלט אל מרחבי המדבר. התושייה ועוצמת הרצון שכה נדרשות למנהיגות בעת משבר, מתפתחות כנראה בעיקר מחוץ לחממה המוגנת שבה אנו נוטים לגדל את המצטיינים שלנו. כאשר הדרך לרכישת דימוי המצוינות מתויגת באמצעות השתייכות למוסדות ולארגונים יוקרתיים, דוגמת אוניברסיטאות יוקרתיות או יחידות־עילית כמו סיירת מטכ"ל, קשה לפתח תודעת נחיצות להצמחת מצוינות אלטרנטיבית מתוך החיכוך החיוני בשולי החברה.

את הספק שאני קורא להטיל בדימויי המצוינות הרוֹוחים ובעצם המצוינות כערך כשלעצמו, אני מבסס על ניסיון פיקודי רב־שנים, בהתבוננותי מקרוב בתהליך התפתחותם של קצינים זוטרים ובכירים. ראוי להקשיב לדברי נשיא המדינה בוועידת 70 שנות כלכלה: "שכחנו את מעמד הביניים. אי אפשר לבנות כלכלה רק על הצטיינות של מעטים" ('דה מרקר', 20.3.2018).

אני מבקש בכך להעלות לדיון את ההשערה כי ייתכן שלצד רכישת מאפייני המצוינות בדימויים המקובלים, מתפתחת מגבלה המביאה לעיתים לידי חסך בכישוריי הסתגלות הנרכשים בעיקר במאבקי החיים, בחיכוך במרחבי השוליים נעדרי הילת ההצטיינות. בין ההטפה למצוינות במכלול ביטוייה ההולכים ומשתכללים לבין התופעה הסוציולוגית המוכרת כיום של היעדר מנהיגות, ייתכן כי קיים קשר סיבתי.

.

הטור פורסם בגיליון מאי של ליברל. חלק קטן מהכתבות והטורים זמין ברשת.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עם הכתבות המלאות וכל הטורים עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילום: Getty images IL

 

•••
•••
LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook