גם העיתונאי הוותיק אראל סג"ל וגם איש הימין המקורב לבנימין ולשרה נתניהו שמעון ריקלין, אכן "משפיעים", אך יש לתת בהם סימנים. בעוד סג"ל הוא איש תקשורת ותיק עם קילומטראז', דעתן ומוביל אג'נדה, הרי שריקלין הוא יותר שחקן על הבמות שהוא מצליח לכבוש, ובעיקר דרך הטוויטר.
כשמינו את סג"ל להגיש תוכנית בגלי צה"ל, שמחתי ואף פרסמתי פוסט. כתבתי שגם אני, כמפקד התחנה לשעבר, הייתי שמח להביא את "חיית המיקרופון" הזו לגל"צ, שגם היא סוג של חיית תקשורת מוזרה. לא רק בשם האיזון הפוליטי, אלא בעיקר עבור רדיו מעולה. גם בגלי צה"ל וכיום ברדיו 103 אי אפשר, ולא צריך, להתעלם מהמשבצת של סג"ל, מתרומתה לשיח הציבורי ומהארת זוויות מיוחדות, שלא תמיד נדע לחשוף ולהאיר לבד.
ריקלין, שגדל וצמח בטוויטר והפך להיות "פרשן" המחמד של שרה וביבי, כולל ראיונות בלעדיים בטיסותיהם לחו"ל על תקן "כתב מדיני", לא נוהג במעשה עיתונאי. לו הדבר תלוי בי – לא הייתה לו תעודת עיתונאי. הוא מזמזם את ביבי ומסריו, ובאמצעות הרשתות החברתיות והתקשורת מכה שנאה בשמאל ומעביר מסרים ליתר דורשי טובת נתניהו. הוא עושה זאת בחיבה ובתמיהה ובזעקה "מה לעזאזל קורה פה?".
ריקלין וסג"ל, לחוד וביחד, משפיעים מאוד על השיח, בעיקר למי שחי את הטוויטר. ייתכן שבחדרה ובאשדוד השפעתם פחותה. אם וכאשר יסיים נתניהו את תפקידו, סג"ל יישאר בוודאי בתקשורת ובצדק. ריקלין ודאי ישתלב בפוליטיקה או יחזור לעסקיו. כל אחד והמקצוע שלו.
.
.
צילום מסך ערוץ 20
