fbpx

שמעון פרס: אני מלא גאווה על היותי יהודי

0

כשנפרדתי מסבי צבי מלצר על סף רציף תחנת הרכבת בווישנייבה, בלארוס, בדרכנו לארץ ישראל ב־1934, הוא הישיר מבטו אל עיניי ואמר לי: ”תמיד תישאר יהודי – המשך להיות יהודי לאורך כל חייך ופעל כיהודי לאורך כל דרכך“ – ובכך קבע את עתידי.

שמונה שנים לאחר מכן הפכו דבריו של סבי גם לצוואתו. באוגוסט 1942, סבי, שכיהן כרב העיירה, צעד בראש הקהילה היהודית בגיא ההריגה אל תוך בית הכנסת העשוי עץ בווישנייבה. יחד עם סבתי רבקה מלצר ועוד שמונה מבני משפחתי, דודים ובני דודים, ושאר בני הקהילה, הוא נרצח בידי הנאצים שהציתו את בית הכנסת, כשהוא עטוף בטליתו ואוחז בספר התורה.

מילותיו של סבי, ”הישאר יהודי“, היו המילים האחרונות ששמעתי מפיו, ומראה פניו הפך עבורי ברבות הימים לסמל היהדות. צוואתו מלווה אותי לכל אורך חיי ופועלי למענה של מדינת ישראל ולמענו של העם היהודי.

היהדות בעיניי היא אמונה הנשענת על מוסר וערכים, ולא על החומר. אמונה אשר תמציתה נכתבה על ידי משה רבנו בהר סיני וכתובה בעשרת הדיברות על גבי שני לוחות הברית וכוללת אמונה באל אחד ושלילת אלילות, עבדות ואדנות. אמונה השמה בראש סדר העדיפויות את השיקול המוסרי על כלל השיקולים ורואה בכל אדם כנברא בצלם אלוקים.

יהודי הוא זה הדואג שילדיו וצאצאיו יישארו יהודים. כשהקים מורי ורבי דוד בן־גוריון את מדינת ישראל הוא שאף להקמת מדינה ערכית, המכבדת את אזרחיה וקנאית לחירות האדם ולחופש הביטוי. מדינה שתהיה אור לגויים, שחזונה חזון נביאיה, ששפתה עברית, שארצה ַ ישראל, שעמה הוא עם עוֹלם השואף לתיקון עולם. מדינה שבניה צמאי דעת. מדינה אשר בראשה חזון השלום כפי שביטא אותו הנביא ישעיהו, "לא ישא גוֹי אל גוֹי חרב", ואיתו חזון הצדק החברתי כפי שביטא אותו הנביא עמוס, ”על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעלים".

מדינת ישראל שאנו כה אוהבים נולדה בתום לב ובאומץ לב. היא נבנתה על ידי חלוצים לוחמים וחולמים – בראשם בן־גוריון – שהתנדבו, לחמו ועמלו להקים מדינה הראויה לשאיפת הורינו ועשויה לענות על ציפיות בנינו. הרוח היהודית היא שעמדה לעיני רוחם של מקימי המדינה.

הרוח היהודית היא הפועמת בעצמותינו ומגרה את מחשבותינו לחקור, לפרוץ דרך ולמצוא פתרונות טכנולוגיים שיצעידו את העולם קדימה, לצד תרופות מתקדמות שיעניקו מזור לכאבם של חלשים. כך הפכה מדינת ישראל מארץ צחיחה עם מדבר בדרום וביצות בצפון, יצרנו יצירה מפוארת ל "Start-up nation“. העומדת בחזית הקדמה והטכנולוגיה העולמית בזכות ההון האנושי הטמון בה, האזרחים הנפלאים, היצירתיות שאין שנייה לה והחוצפה הישראלית.
העם היהודי הנו המעט בעמים, אך הוא עם עוֹלם. עם השואף לעולם טוב יותר באמצעות תיקון עולם בכדי שאיש לא יצטרך לשאת עליו אות קין, כנאמר ”חֶסד ואמת נגשו; צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח; וצדק משמים נשקף"  (תהילים, פ“ה, יא–יב). כך נמשיך להיות וכך נחנך את ילדינו.

כשאני מתבונן היום בהישגיה של מדינת ישראל הצעירה והעם היהודי בתחומי המדע, התרבות, המחקר והטכנולוגיה – המציאות עלתה על החזון. אני מלא גאווה על היותי יהודי ועל הרוח היהודית הפועמת בנו.

רוצים לקרוא את המגזין כולו? הירשמו לקבלת גליון מתנה

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019