ההרגל המגונה לבקר את הדור הצעיר כדור שטחי, עצלן, מנותק ואף מפונק היא קלישאה שלצערי עוברת מדור לדור. בפועל, הדור הצעיר הוא שיכול להציל את כדור הארץ מהתחממות ואת החברה שלנו מהתפוררות. לו יש את הכוח לספר סיפור חדש – על אחריות אישית, חברתית, מקומית וגלובלית. סיפור, שכבר עכשיו מתורגם להשפעת הערכים על ההתנהלות הכלכלית של הדור הצעיר. אומנם אנחנו רחוקות מאוטופיה, אך מנתוני סקר של ליברל וה־IFIE, נראה כי יש על מי לסמוך.
לכנס, תחת הכותרת impact as a currency, הגיעו 230 אורחים, מרביתם מחוץ לבועת האימפקט: נציגות של קרנות מוסדיות, נציגות של תאגידי ענק, יזמיות, מנהלות, עובדים, אנשי קריאייטיב ועוד, שביקשו להבין לעומק את התופעה המכונה "כלכלת אימפקט", כלכלה בת־קיימא, השואפת לפתור את האתגרים החברתיים והסביבתיים, תוך שמירה על ההזדמנות העסקית העומדת מאחוריה, כלומר, עקרון "שורת הרווח הכפולה".
שלא כמקובל, הכנס לא מומן בידי בעלי אינטרסים שמטרתם למכור שירותים בתחום או כחלק ממסע יחסי ציבור, אלא הובל בידי שותפים לדרך, שכל מטרתם היא לקדם את כלכלת האימפקט בישראל. בכנס, שדיבר על דור ה־Z בישראל, לראשונה, בנוכחותו בהשתתפותו.
שומרים על הכדור
מכיוון ששבענו ציטוטים על מחקרים ממדינות וממקורות זרים, החלטנו עם השותפים לדרך – מגזין "ליברל", קבוצת DBL, דניאלה שידלובסקי וחברת IPANEL – לערוך מחקר בקרב 500 צעירים וצעירות בני 16־26, כדי לבחון את השפעתם של ערכים חברתיים וסביבתיים על דפוסי צרכנות, תעסוקה והשקעות בקרב ה"זומרס" בישראל.
תחילה ביקשנו לבדוק אם כבר היום יש השפעה לערכים של חברה על תהליך קבלת ההחלטות הכללי של הדור. מתברר כי לצד הצלחה מקצועית (83%) ורווחה כלכלית (74%), לדור ה־Z חשובים גם נושאים חברתיים וסביבתיים (60%) ושמירה על אורח חיים בריא (57%).
בהמשך ביקשנו להבין אילו תחומים חשובים לצעירות ולצעירים. באופן לא מפתיע, 68% הדגישו את נושא איכות החיים ויוקר המחיה, 52% שוויון וקבלת האחר, 43% איכות הסביבה, בעלי החיים והטבע, 40% צמיחה כלכלית, 29% צמצום פערים, 29% שמירה על דמוקרטיה ו־20% פלורליזם, פתיחות למגוון דעות.
הנה כי כן, למרות הדאגה מפני יוקר המחיה ותחושת ביטחון כלכלי, שעליה הצביעו 68% מהמשיבים באופן מגמתי לאורך כל הסקר, הנושאים חברתיים והסביבתיים הובילו בחשיבותם, לצד הנושאים הכלכליים והחברתיים. עד כמה הנושאים הללו לא רק מעסיקים את הצעירים, אלא גם מניעים אותם לפעולה יעיד הנתון הבא: 85% מדור ה־Z אמרו כי הפסיקו או ישקלו להפסיק שימוש במוצר או בשירות מסוים בגלל ערכי החברה או מסריה.
מובן שהימנעות מעשיית רע היא חוכמה די קטנה ואינה מספיקה, ועל כן שאלנו אם התחילו או ישקלו להתחיל להשתמש במוצר או בשירות מסוים בזכות ערכי החברה. גם כאן, 82% אמרו כי הם רכשו או עתידים לרכוש שירות או מוצר מסוים בזכות ערכי החברה או מסריה.
שאלנו גם אם דור ה־Z יהיה מוכן לשלם יותר עבור מוצר או שירות של חברה ערכית יותר. על אף המשבר הכלכלי המתהווה והשיח על יוקר המחיה, התברר כי 70% מדור ה־Z דיווחו כי הם שילמו או ישלמו יותר על שירות או מוצר בזכות הזדהות עם ערכי החברה או מוצריה.
את השאלות הללו ביקשנו לתקף באמצעות שאלה הבודקת עד כמה הפרמטרים הבאים חשובים לדור ה־Z בהחלטת הרכישה: איכות המוצר או השירות, מחיר המוצר או השירות, חוויית הקנייה, ערכי החברה או הפעילות שלה למען החברה או הסביבה, המותג.
כצפוי, המחיר (85%) והאיכות (86%) הם רכיב חשוב בהחלטה. לצד זאת, אנו רואות כי ערכי החברה הופכים לכלי השיווק האפקטיבי ביותר, עם 46% שמעדיפים ערכים או פעילות למען החברה והסביבה אל מול 33% למותג. בעידן השקיפות, נראה כי "גרינווש", כלומר אסטרטגיות שיווקיות ריקות מתוכן, אינן מספיקות, ואף עלולות להיות מסוכנות לחברה, וחברות שלא ישקפו את אסטרטגיית האימפקט האמיתית ויסתפקו באימפקט ככלי שיווק, סופן להיפגע.
ערכים או משכורת?
אם כן, נעבור לנושא הבא והחשוב לא פחות: תעסוקה. ביקשנו לבדוק אם כבר היום יש לערכי החברה השפעה על שוק התעסוקה. תחילה ביקשנו מדור ה־Z לסמן את המאפיינים החשובים בבחירת מקום עבודה: 91% בחרו כמובן בשכר, 87% בתנאים ו־73% בגמישות או היברידיות. מיד לאחר מכן, 72% מבין העובדים והמנהלות של הדור הצעיר ציינו עשיית טוב לאנשים, לחברה ולסביבה, כאחד הגורמים החשובים בבחירת מקום העבודה.
האם הזומרס יסכימו לעבוד עבור חברה שהמוצר או השירות שלה פוגעים בערכים החשובים להם? רק 1% ענו "בטח שכן", 5% "כנראה כן", 16% השיבו "אולי", 43% "כנראה לא" ו־36% השיבו "בטוח לא".
האם הדור הצעיר יסכים לעבוד בשכר נמוך יותר בעבודה שהיא משמעותית? הנתונים מדברים בעד עצמם: 64% מהצעירות והצעירים ישקלו או יסכימו לעבוד עבור שכר נמוך יותר בעבודה שמקדמת את ערכיהם.
כלומר, בשוק העבודה המשתנה קיימת שאיפה לשורת רווח כפולה: תגמול ערכי לצד התגמול הכלכלי ונכונות להתפשר על תנאים גשמיים כדי ליצור שינוי חיובי בעולם. זהו מסר לכל החברות המתהדרות בהטבות הנוצצות, במסיבות, ובהילולות כדי למשוך טאלנטיות, שאולי הגיעה העת לנסות לפתות עובדות ועובדים באמצעות משמעות וערכים.
לבסוף, ביקשנו לבדוק אם לערכי החברה יש השפעה על שיקולי ההשקעות של הדור הצעיר. שאלנו כיצד יבחרו להשקיע את כספם, אם יהיה להם. כ־60% טענו כי יביאו בחשבון השפעה חיובית על החברה ועל הסביבה בהחלטה היכן להשקיע.
למרבה הצער, הדור הצעיר יתאכזב לגלות כי היצע מסלולי ההשקעה האחראיים והאימפקט כיום מצומצם עד כדי לא קיים בקרנות המוסדיות בישראל, והגיעה השעה שהקרנות המוסדיות יחילו שיקולי ESG ואימפקט בסל השיקולים ההשקעתיים שלהן, בד בבד עם רגולציה שתיישר קו עם זו האירופית, ובקרוב האמריקאית, המחייבת דיווח ESG לצד דיווח פיננסי, הן של חברות ותאגידים והן של קרנות.
שאלנו גם באלו מהמקרים הבאים יימנע הדור הצעיר מלהשקיע בחברה: 73% לא ישקיעו בחברות שמנצלות עובדים, 55% לא ישקיעו בחברות שאינן שקופות ובעלות התנהלות תקינה, 48% לא ישקיעו בחברות שפוגעות בסביבה, 25% לא ישקיעו בחברות עם חוסר במגוון אנושי. למעשה, רק 14% יעדיפו להשקיע בתחום כלשהו על בסיס רווחים בלבד, ללא קשר להשפעתו על החברה והסביבה.
אני חושבת שהצלחנו להמחיש כי תפיסת שורת הרווח הכפולה איננה עוד פרי דימיונם של בועת האימפקט והמשוגעים לדבר. תפיסה זו היא למעשה הביקוש החדש של הדור הצעיר שצורך, מועסק ומשקיע בהתאם לשיקולים כלכליים וערכיים.
הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט, בהובלת היו"ר ירון נוידרפר ו־20 חברי הוועדה המייעצת הלאומית, הוא ארגון ללא מטרות רווח, היוצר שותפויות בין ארגונים וא.נשים בכירים במגזר הציבורי, הפרטי והחברתי, המחויבים לקידום כלכלת אימפקט בישראל. העשייה שלנו בפורום, החבר ב־GSG העולמי, שמעורבות בו יותר מ־60 מדינות, בהובלת היו"ר סר רונלד כהן, היא איסוף דאטה שמוכיחה שהשקעות, צרכנות, תעסוקה ומדיניות המונעות מאימפקט הן לא רק נכונות לחברה ולסביבה, אלא רווחיות יותר.
**
מתרגשים להציג את פרס האימפקט הראשון של ״ליברל תקשורת״, בשיתוף הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.
להרשמה לחצו כאן!
