fbpx

מנגינת הקוורטט // מאת שרה ליבוביץ-דר

0

המתחים בין ארבעת המנהיגים, הטעויות הפרלמנטריות הראשונות, הנבחרים שמנסים להתרגל למציאות הפוליטית החדשה ואחד אל השני, וההליכה המחודשת לבחירות

בתוך כחול לבן

 

הישיבה המכרעת התקיימה ביום ראשון, 2 ביוני. חמישה ימים אחרי פיזור הכנסת וההליכה לבחירות חדשות. התנאי היסודי היה ברור: בלי המשך הסכם הרוטציה, יש עתיד לא יהיו חלק מהחיבור שנקרא 'כחול לבן'. בכירי האיחוד הדפו במשך ימים שאלות על העניין, כמו גם הפצרות לחשב מסלול מחדש ולהציב את גבי אשכנזי בראש הרשימה כמועמד לראשות הממשלה.

 

בני גנץ, יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי סגרו את עצמם במשרד מאולתר, הצופה למזח של יפו העתיקה. על השולחן קפה, סודה. והסיגריות של אשכנזי. כשעתיים ישבו ארבעה אגואים, עם מטרה אחת. לנקות שולחן ולהגיע להסכמות. כל אחד מהם משוכנע שהוא הבחירה הטובה ביותר לראשות ממשלה, זה ברור. לכל אחד מקורבים, שחלקם לחצו לכיוונים שונים לגמרי. אבל הפור היה ידוע כבר בכניסה לחדר. רצים יחד, אותו הדבר, כמו בפעם הקודמת. נלמד מהטעויות שהיו, נעשה את זה טוב יותר. נתניהו עשה לא מעט שגיאות אחרי ניצחונו הזחוח – וכישלונו ההרבה פחות זחוח באי־הקמת הממשלה. בדרך הבינו עוד בוחרים, כנראה, את להיטותו למלט את עצמו מאימת הדין, גם אם זה אומר לזרוק לעזאזל את עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק. זו ההזדמנות האמיתית, מבחינת הרביעייה הזו. וזה גם מה שאיפשר להם לצאת מאותו חדר קטן ביפו עם הסכמות, בדרך ל־17 בספטמבר 2019, יום הבוחר מספר שתיים השנה.

 

 

הפיל בקוקפיט

אם תשאלו את נבחריה של כחול לבן מהו ההישג הגדול ביותר שלהם בארבעת החודשים מאז הוקמה המפלגה, הם יענו בלי היסוס. לא ההפגנה המרשימה ברחבת מוזיאון תל אביב ושאר המחאות, וגם לא 35 המנדטים של המפלגה, שישה יותר מקדימה שהייתה מפלגת שלטון. ההישג הגדול טמון בעובדה שאיש מחברי הכנסת לא ערק (בינתיים) לליכוד. והיו פיתויים. עם גדי יברקן האנונימי גיששו מטעם נתניהו על תפקיד שר הקליטה, למשל. את עומר ינקלביץ' לחצו בכל דרך אפשרית, כולל באמצעות אמה, לא פחות. "ובכל זאת כולנו עדיין כאן, מאמינים בכחול לבן", הם אומרים, יודעים שבכל רגע הכל עלול להשתנות.

 

אחת ממפלגות האופוזיציה הגדולות ביותר שהיו כאן הולכת על תהום דק מאז הקמתה בליל שימורים אחד, לפני כארבעה חודשים. מה שהיה יכול להיות נמר אימתני, התגלה כחתול. לעיתים רושף, לעיתים מכורבל ומנומנם. אפילו המאבק בחוק לפיזור הכנסת התנהל באופן מגושם. לא תמצאו שם שועלים פוליטיים שיבחשו מאחורי הקלעים ויעשו חיבורים שיפילו את המהלך. פה ושם ציוץ או פוסט. נאום קצר בכנסת, ריאיון. אצלם לא תמצאו בריקדות או צמיגים בוערים, גם לא כמטאפורה, אלא רק רצון נואש לאיזושהי לכידות, שעדיין איננה קיימת במציאות.

 

סדקים מאיימים היו שם כבר עם ההקמה. ארבעת בכיריה של כחול לבן אינם מתלהבים זה מזה. גם חלק מחברי הכנסת עוינים את חברי הקוורטט הבכיר. באיחוד המפלגות הצעיר הזה, החברים עדיין מתקשים להגיע להסכמות על נושאים עקרוניים, כמו גם על ענייני מנהלה. עד היום אין להם דובר משותף, גם לא מנכ"ל. משרדי כחול לבן נסגרו אחרי הבחירות; כל אחת משלוש המפלגות, יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם, פועלת ממשרדיה. אפילו אתר האינטרנט המשותף אינו פעיל, תקוע עדיין בתקופת הבחירות. גם אם ידבקו וייצרו תמונת מראה של הבחירות האחרונות, לקראת ההליכה הנוספת לקלפי – סכנת הפירוק עדיין שם.

 

ב"קוקפיט" (כפי שהוא מכונה על ידי רביעיית המנהיגים) יש פיל ענק. בני גנץ רוצה להמשיך להוביל את המפלגה, יאיר לפיד בטוח שהוא טוב יותר מגנץ, גבי אשכנזי משוכנע שהוא הראוי והפופולרי מבין הארבעה, משה יעלון סבור שהוא המנוסה מכולם. "הפיל הענק הוא העיתוי והצורה שבה ייפתחו הקרבות בין ארבעת הקודקודים", אומר אדם המעורה במפלגה.

 

במוקד יהיו גנץ ולפיד. הם יעוררו את רוב תשומת הלב. בסך הכל, הם מחבבים זה את זה. יחסים שרחוקים מהשנאות היוקדות של הצמדים הפוליטיים, רבין-פרס, שמיר-שרון, אולמרט-לבני, נתניהו-כל־מי־שעבד־בקרבתו. הם משוחחים בפתיחות על כל נושא, לא מוליכים שולל, פתוחים, גלויים, אפילו מצאו קרבת משפחה רחוקה ביניהם. בכל הזדמנות מצטלמים ביחד מחויכים. שמח כאן בכנסת, כתב גנץ בטוויטר מעל לאחת התמונות האלה, שבה נראה מצחקק עם לפיד במליאה. שמח גם יהיה. שניהם שואפים להגיע ללשכת ראש הממשלה. זה יביא לעימותים, אומרים במערכת הפוליטית. "גנץ לא מפקיר פצועים בשטח, לפיד בהחלט יכול להפקיר איזה פצוע או שניים. על הרקע הזה, כחול לבן לא תשרוד", מתפייט פוליטיקאי־עבר עתיר ניסיון.

 

 

הפופולריות של אשכנזי

למרות החיבה הטבעית, לפיד וגנץ החלו לצחצח חרבות לקראת מערכת בחירות חדשה מיד אחרי שהקודמת הסתיימה, מנהלים תחרות סמויה. אדם המכיר היטב את שניהם אומר שלפיד, שוויתר על המקום הראשון בלב כבד מתוך ציפייה להבסת נתניהו, ייקח קשה את הסיבוב השני בפורמט דומה. יועציו הקרובים, הלל קוברינסקי ודני וסלי, עדיין חולמים להביא את לפיד למשרד ראש הממשלה. הפעם הם כאן כדי לתת עבודה, ללכת על כל הראש. כשהדד־ליין של נתניהו התקרב, והמשבר עם ליברמן התברר כאמיתי לגמרי, המערכת הפוליטית החלה לדבר על בחירות נוספות. בשלב הזה, לפיד הודיע שאינו מחויב להסכם הקודם. "נקיים על זה דיון". כשהבינו שבחירות כנראה יהיו, לפיד כבר לא חזר על הדברים, אלא נאלם דום. יעלון ואשכנזי מיהרו לתקן את הנזק והכריזו שהכל נשאר אותו דבר. גנץ יוצב מול נתניהו.

 

אדם המכיר מקרוב את כחול לבן אומר שאם גנץ יוותר על הבכורה, הוא יעשה זאת לא עבור לפיד אלא עבור אשכנזי. גנץ ואשכנזי, שלא היו קרובים מדי בשירותם המשותף בפורום מטכ"ל, התקרבו לאחרונה, הניחו את המחלוקות מאחוריהם ופיתחו מערכת יחסים סבירה. זה לא היה קל. כעסים היו בעבר. אשכנזי חשב שגדי איזנקוט עדיף על גנץ כמחליפו ברמטכ"לות. גנץ, כרמטכ"ל, מנע את קידומו של תא"ל אבי אשכנזי, האח של. בנסיבות מסוימות, על פי אדם המכיר את שניהם, אם הסקרים ידרשו זאת, גנץ עשוי לוותר על המקום הראשון למען אשכנזי. בסביבת אשכנזי אומרים שהוא לא עסוק בחישובים כאלה, הוא עדיין בשלב של ההתלמדות, "מתלהב מהכנסת כמו ילד שרק נכנס לבית ספר חדש".

 

ביש עתיד, בכל מקרה, יש טקטיקת מדף מוכנה לעת משבר. היפרדות מכחול לבן. המוסדות הארגוניים נפרדים לגמרי ולא נטמעו למפלגה אחת, למרות הצהרות הפתיחה בהקמת הרשימה. במפלגתו של לפיד יציגו אותו כיחיד שנלחם בכל הכוח בנתניהו. זה שהשכיל להיות תוקפני במידה הראויה. יטענו שרק הוא מסוגל להביא קולות של מאוכזבי נתניהו, לעומת גנץ שיקבל אצלם תדמית של רפיסות. כבר במהלך הקמפיין, חלק מאנשיו של לפיד רמזו שגנץ אינו חד מספיק. יש במפלגתו של לפיד מי שמשוכנעים, למרות הסקרים טרום האיחוד, שהוא יכול לנסוק במהרה ולהגיע להישג גדול.

 

לפני הבחירות האחרונות הסוקר של לפיד, מארק מלמן, ניבא 37 מנדטים לכחול לבן, הייתה הרגשה שהכוכבים הסתדרו בצורה חד־פעמית, יוצאת דופן, אומר אדם המקורב ללפיד. כעת התחושה שם שהשמיים הם הגבול, הכוכבים שייכים לעבר, עכשיו אפשר לעוף הרבה יותר גבוה. כל נאום תוקפני נגד נתניהו, בכנסת, בתקשורת, מעל בימת ההפגנה, מקרב אותם, לדעתם, אל לשכת ראש הממשלה.

 

גנץ, על פי אותו אדם שבילה שעות ארוכות עם שניהם, רואה בלפיד נטל שעלול להפריע לו לכבוש את אותה לשכה עצמה, שלפיד משתוקק להגיע אליה. העוינות של החרדים כלפי לפיד בולמת כמעט כל מתמטיקה שלטונית אפשרית בהמשך. גם ההתלהמות נגד נתניהו, לדעת חלקם, עלולה להרחיק בוחרים רבים. ההבטחה של לפיד "למרר את חייו של נתניהו מהאופוזיציה" עוררה אי־נוחות בסביבת גנץ. זה לא הסגנון שלו. בסביבתו בטוחים שבהנהגתו יוכלו הפעם להגיע ל־40 מנדטים בקירוב ולהרכיב את הממשלה הבאה, אולי גם בלי לפיד. אדם המכיר היטב את גנץ אף מרחיק לכת ואומר שהליכי הפירוק כבר החלו מתחת לפני השטח, וכי משבר בדרך להגשת הרשימות יקל על חוסן לישראל להיפרד מלפיד. האסטרטגיה הייתה מוכנה. יציגו את לפיד כמי שקרוב בדעותיו למרצ, ילדותי וחסר ניסיון. גנץ, לעומתו, מנהיג ראוי, שקול, לא מתלהם, בוגר, זה שאפשר לסמוך עליו, שפונה לקהלים רבים, מדבר אל מצביעי הימין הרך ולמגזרים רחוקים, מהחרדים ועד הערבים. ועדיין, הגורמים המכריעים בכחול לבן, נדמה, סבורים שלפיד הוא נכס. בזכות ניסיונו והבנתו הפוליטיים, בזכות יכולותיו התקשורתיות, וגם המערכת המפלגתית המשומנת שמאחוריו.

 

 

מאבקים סמויים וסמויים פחות

המלחמות הקטנות בין השניים מתרחשות מתחת לפני השטח ללא הרף. חיבה יחסית יש, אבל התלהבות – פחות. בסביבת לפיד יש מי שמעדיפים שגנץ יתאדה, יתפוגג לאנשהו, יחזיר אותם לימים שבהם חגגו את עצמם לבד. אבל שניהם שם, ישנם, נאבקים בשקט כמעט על כל דבר. כך לפיד העדיף את פרופ' יפעת ביטון לתפקיד מבקרת המדינה, גנץ הטיל וטו בטענה שביטון מזוהה עם הקרן החדשה לישראל והעלה את שמו של גיורא רום (שהציע עצמו), שהוכרז בסופו של דבר כמועמד האופוזיציה לתפקיד.

 

קרב קטן מתנהל ברשתות החברתיות. בשלושת השבועות שבין הבחירות להשבעת הכנסת, לפיד הספיק להעלות 16 פוסטים בפייסבוק ולצייץ 18 פעמים בטוויטר. גנץ יצא לחופשה באיטליה והספיק לנפק 15 ציוצים, יעלון ואשכנזי עם פוסטים וציוצים ספורים. זמן קצר אחרי ישיבת הסיעה בשבוע השני לכינון הכנסת, לפיד כבר העלה לפייסבוק סרטון עם נאומו. גנץ הקדים אותו במעט, אבל העלה רק תמונת סטילס. בסביבת גנץ למדו מהר. לאחר מכן, החלו להעלות לרשתות החברתיות סרטונים דומים.

 

התחרות זכתה להמחשה בישיבת הסיעה בשבוע השני של הכנסת. אולם נגב המה עיתונאים, צוותי צילום ועוזרים של עשרות הח"כים. יעלון הגיע ראשון, נבלע במהומה, אשכנזי אחריו, גנץ בעקבותיהם. אחרון נכנס לפיד. הוא הגיע לכנסת כחצי שעה לפני כן, אבל לא ויתר על כניסה מרשימה לישיבה. לא אמרו לי, מלמל בחצי חיוך, מביט באולם המלא, מוקף בפמליה, התיישב על יד גנץ שהמתין בפנים חתומות למספר שתיים שלו. את נאומו גנץ הקדיש בעיקר לתושבי עוטף עזה שהגיעו לאולם כאורחי הרשימה ("נעבוד בשבילכם יומם ולילה"). לפיד הלך על הראש של נתניהו. הנאומים שלו קצרים, במילים חדות הוא הטיח ביקורת בנתניהו. "נכנע לחמאס. נכנע לג'יהאד האסלאמי", קרא וסיים את הנאום הקצר במילים "פחדנות" ו"בושה".

 

שבוע לאחר מכן ההצגה קיבלה תפנית. ישיבת הסיעה בוטלה בשל "קשיי לוחות זמנים". לפיד נשא נאום קצר ("נתניהו הופך אותנו לטורקיה של ארדואן"). שאר חברי הקוורטט נעדרו מהאולם. חלף שבוע נוסף והפעם לפיד היה ראשון הנכנסים לאולם, אשכנזי ויעלון הגיחו אחריו, בעודם ממתינים לבני גנץ שוחחו ביניהם, לפיד הסתודד עם אנשיו. גנץ נכנס אחרון לאולם. המסר עבר. גנץ עומד בראש. לא ברור מי הפסיד במשחקי הכוח, ניצחון גדול בכל מקרה לא היה פה.

 

בעוד גנץ ולפיד מקפידים על מאבקים סמויים, היועצים מסירים את הכפפות. רונן צור, ששימש כיועצו האסטרטגי של גנץ בבחירות, עשה לייק לציוץ בטוויטר שיצא נגד לפיד. בתגובה כינה אותו רועי קונקול, הדובר של לפיד ויש עתיד, "יועץ אסטרטגי" במירכאות לועגות. בכחול לבן מדברים על תיעוב של ממש בין צור ללפיד, שגלש למלחמה בין היועצים. בין השאר נאמר שם "ילד של לפיד", כלפי קונקול; ו"אדם שיכול לקחת כסף מהקמפיין ואחר כך להכפיש את אחד מראשיו", כלפי צור. ואלה הביטויים הרכים יותר.

 

כך שהקוורטט עסוק במאבקים מתחת לפני השטח, שעלולים להתפרץ בכל רגע. כזה גם מתנהל בין אשכנזי ללפיד. אשכנזי תפר בעמל רב את מרכיבי כחול לבן, אבל מאז שטפו את הים גלים רבים והשניים כבר לא. גורם במפלגה מדבר על תיעוב של ממש. על דברים קשים שנאמרים מפי כל אחד על השני, בחדרי חדרים. והם לא היחידים. במארג העדין בין ארבעת הראשים ושלוש המפלגות, היריבויות תוססות. יעלון לא מבין איך הפך להכי פחות פופולרי. הוא הבכיר בניסיונו. היה מפקדם של אשכנזי ושל גנץ. והוא מתקשה לשכוח וטורח להזכיר ("כשמדברים על בכירות, אז אני יותר בכיר ויותר מנוסה, וכשמדברים על בחירות גנץ מוביל"). אבל הוא מודע לכוחו הדל־עד־לא־קיים באופן עצמאי, מה שהופך אותו לשותף נוח למדי. ביש עתיד יש מי שמקווים שעל אדי הדלק האלה, יעלון יחבור (אם יהיה משבר) אליהם, נוטים לשכוח שיעלון סירב בעבר להצטרף כמספר שתיים של לפיד. עד כמה השניים יתקשו לחיות זה לצד זה בשלום, אפשר היה לחוש בישיבת הסיעה שנערכה יומיים אחרי ההפגנה במוזיאון. הבטחתם שהח"כים הערבים לא ישתתפו בהפגנה, הטיח צביקה האוזר במשתתפים. האוזר ויועז הנדל מתל"ם של יעלון לא הגיעו להפגנה, בגלל צירופו של איימן עודה לנואמים. אל תטיף לנו מוסר, הכריז לפיד.

 

איור: דניאל גולדפרב

 

 

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס. רוצים לקרוא את המשך הכתבה? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

שתף