בבחירות שלאחר רצח רבין הגיע מפקד מפלגת העבודה לשיא של יותר מ־300 אלף חברים. הזעם בעבע. הרצון לשנות ולהשפיע ולהביע עמדה גרם לאנשים להתפקד לעבודה ובכך להביע את מחאתם לרצח הנורא, אבל גם להשפיע על זהות חברי הסיעה בכנסת וכמובן של העומד בראש. בבחירות שקדמו לרצח, ב־1992, קיבלה המפלגה בראשות רבין 44 מנדטים.
כיום עומד מספר מתפקדי העבודה על קצת יותר מ־40 אלף. מספר חברי הכנסת – שלושה. בסקרים אפס מנדטים. שורה של מהלכים בעייתיים, ובראשם הצטרפות לממשלת נתניהו והפרה של הבטחת בחירות מפורשת של העומד בראש, עמיר פרץ, לצד חבירה לאורלי לוי אבקסיס, שחקה את תדמית המפלגה עד דק. מהלכים אלו מצטרפים לשורת החלטות שהעביר פרץ, בחוק, בקרב צירי המרכז ולפיהן ייבחרו חברי הכנסת והיו"ר בקרב צירי הוועידה ולא המתפקדים.
המתפקדים, שלמרות גסיסת המותג ממשיכים לשלם דמי חבר, נזרקו לצד הדרך. הם מיותרים, מפריעים. שהרי, אם יהיו פריימריז בקרב המתפקדים, יהיה קשה לשלוט בתוצאות, ייתכן שאפילו יצטרכו לעשות מפקד חדש. אולי אפילו להזרים דם חדש למפלגה שהקימה את המדינה, וכל אלו מפריעים לנרטיב שמוביל פרץ – בשיתוף פעולה מלא של שר הרווחה, איציק שמולי. השניים רוצים, ככל הנראה, להוביל מהלך של היטמעות בתוך כחול לבן. להבטיח את מקומם.
טעות רודפת טעות. הרי אם היו מנסים להחיות את המפלגה, לקיים מפקד, לקיים שיח עם הציבור, לנסות לחזור ולהיות רלוונטיים, ייתכן שהיו מצליחים להשיב למפלגה חלק מהמצביעים. אלה שעוד מאמינים במותג ובדרך, אבל לא במותג כפי שהוא נראה כיום, או בדרך כפי שהיא מובלת בעת הזו. הם היו שמחים לחזור להצביע לעבודה, לו רק היו מתנהלים בצורה דמוקרטית, משתפת, מכבדת. בעיקר מכבדת את הזכות המוקנית לכל מתפקד לממש את זכותו וחובתו להצביע ולהשפיע על זהות חברי הכנסת ועל זהות היו"ר. את הזכות המוקנית הזאת גוזלים מהם.
מי שמנסה לעמוד בפרץ היא ח"כ מרב מיכאלי, שכמו במשל הלווייתנים מבית היוצר של חיים רמון, היא שוב רואה את מפלגתה מתרסקת אל החוף כמתאבדת, ובכוחותיה הדלים, הדלים מדי, היא מנסה להחזיר אותם אל המים החיים. לשכנע אותם שעדיין יש אפשרות לשנות את מסלול ההתאבדות הידוע מראש. אולם, גם מיכאלי מתרסקת מול הציר של פרץ את שמולי. אלה שולטים במפלגה ומתעקשים, לפחות כרגע, לא לאפשר למתפקדי העבודה לנצל את הזכות הבסיסית שלהם. לטענתם, מיכאלי היא זו שאינה מקבלת את החלטת צירי המפלגה שקיבלו את ההחלטות ברוב של 70%.
לו כך יהיה ולא יהיו פריימריז בעבודה בקרב המתפקדים, מוצדקת תהיה האמירה בליכוד שהם המפלגה הדמוקרטית היחידה. שם עדיין מכבדים את המתפקדים שלהם ומקיימים פריימריז בקרב כולם. נסיים ונאמר, שגם בליכוד נשקלת אפשרות לעשות copy paste – בפעם השלישית – לרשימה הנוכחית, משום שחבריה טרם הספיקו לחמם את הכיסא די זמן. זה לא יעבור בשקט, וח"כ ניר ברקת כבר הביע דעתו שחייבים לעשות פריימריז לרשימה לכנסת. יש להניח שגם אמיר אוחנה, שכרגע מוצב במקום ה־21, ירצה לנצל את הפופולריות ולהתברג לעשירייה הראשונה. בכל מקרה, שם תהיה חגיגה דמוקרטית, ובעבודה יריבו מי יהיה האחרון שיכבה את האור.
–
