fbpx

קרב חייו של גבי אשכנזי // פרופיל מאת שרה ליבוביץ־דר

0

אחת האזעקות במבצע "צוק איתן" תפסה את גבי אשכנזי בביתו של חבר ברעננה. בסלון של מומו אנטיקוביץ, בעל מפעל לעוגות, עודדו כמה חברים את נבחרת ארגנטינה, בשידור גמר המונדיאל. אשכנזי איחר מעט. זמן קצר אחרי שנכנס לחדר הרעידה האזעקה. חבריו של אשכנזי הביטו ברמטכ"ל הקודם בציפייה, הוא הרי יודע טוב מכולם מה צריך לעשות. אשכנזי הציע שימהרו למרחב המוגן והסביר מהם טילים בליסטיים ומה כוחה של כיפת ברזל. כרמטכ"ל הסתייג בהתחלה מכיפת ברזל, לאחר מכן היה שותף לתהליך פיתוחה. שנים אחר כך, בחדר המוגן ברעננה, הכול נראה אחרת.

השיחה לא הורחבה על עזה ועתידה הקודר. בחזונו, אשכנזי רואה אלפים מתושבי עזה והשטחים מקבלים אישורי עבודה בישראל וזורמים לישראל ובחזרה, מרוויחים שכר נאה ושבים לבתיהם שבשטחם הריבוני, מרוצים ושבעים. הוא רוצה לחבק אותם, להיטיב את מצבם, במידה מספקת שאחריה לא ירצו לירות עלינו טילים. הרמטכ"ל ה־19, שהוביל את הצבא במבצע "עופרת יצוקה", לא מאמין במלחמות. חבריו מכירים את חזונו, הם דנים בתכניתו במשך שעות, הופכים והופכים בה, מתווכחים, מחפשים כשלים, מוצאים פתרונות ומשנים דקויות, אבל הבסיס נותר זהה. יחס חיובי גורר יחס חיובי. מצב כלכלי משופר יפחית את העוינות, שנאה מביאה עמה רק שנאה, במעגל אינסופי של איבה.

אחרי כמה דקות שבו כולם לסלון. אשכנזי לקח את ההפסד של ארגנטינה קשה, כדורגל הוא חלק בלתי נפרד מעולמו. בנעוריו שיחק בקבוצה של רמת עמידר, והיו מי שהשוו את סגנון המשחק שלו לזה של רוני רוזנטל. במשפחתו עדיין זוכרים איך המאמן האגדי דוביד שווייצר הציע לו לעבור לשחק במכבי תל אביב. שני אחייניו, עומר וניצן, בניה של אחותו ורד דמארי, הם שחקני כדורגל מקצועניים ואשכנזי מגיע לעתים לצפות במשחקיהם. במהלך גמר המונדיאל חילק הוראות לשחקני ארגנטינה, השתולל משמחה כשביצעו מהלך נכון והתאכזב כשגרמניה שיחקה טוב יותר. בכדורגל הוא "הכי שכונה", אומר בחיבה אחד מחבריו.

חגיגת הכדורגל הייתה אתנחתה קצרה לפני הסערה. אלה ימים דרמטיים ומורטי עצבים עבור אשכנזי. קרב חייו. לפני שנתיים המליץ תת־אלוף דני עפרוני, הפרקליט הצבאי הראשי, על פתיחת חקירה פלילית נגד אשכנזי בפרשת הרפז. חצי שנה אחר כך קיבל יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, את ההמלצה והורה לפתוח בחקירה מצומצמת, צבאית, שעברה אחרי זמן מה לחקירת משטרת ישראל. "המשטרה לא מיהרה לפתוח בחקירה", אומר רונן ברגמן, שכתב עם דן מרגלית את הספר "הבור" על הפרשה. "גם החקירה שמתנהלת מצומצמת, שורה של עניינים חמורים לא נחקרו ולא ייחקרו. הציבור לא מבין את הפרשה, חלק מהנחקרים הם אנשים מאוד חזקים. התחושה היא שאשכנזי סיים את דרכו בפוליטיקה עוד לפני שהתחיל אותה, ולכן יש פחות מוטיבציה לערוך חקירה מקיפה".

כ־40 עדים נחקרו בפרשה באזהרה, ביניהם אשכנזי, שנחקר שמונה פעמים בחשד לשיבוש הליכי חקירה, להפרת אמונים ולהדלפת מידע. אשתו רונית נחקרה שלוש פעמים, וכמו כן נחקרו דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו, עוזרו של אשכנזי ארז וינר, ואביחי מנדלבליט שהיה הפרקליט הצבאי הראשי והיום משמש כמזכיר הממשלה. בשבועות הקרובים תפרסם המשטרה את המלצותיה, וגם ישתחררו חומרי חקירה, בהם תמלילי שיחות מלשכת הרמטכ"ל. אלה עלולים להביך מאוד את אשכנזי. הוא ומקורביו זועמים על המהלך ועל עצם חקירת נושא השיחות עם עיתונאים. כל איש ומשרת ציבור, כולל קציני צבא ומשטרה, מנהל שיחות עם מקורבים ועיתונאים. רק הרמטכ"ל מוקלט. הם משוכנעים שאם האויב בפרשה, שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, היה מוקלט, הייתה רעידת אדמה גדולה עוד יותר. אשכנזי עצמו מתגונן, חושד, ובעיקר מדוכדך. אני שוחה בזבל, הוא אמר לחבריו. 40 שנה תרמתי לצבא ופתאום מתייחסים אליי כמו לעבריין.

.

מבוצר בעת החקירה

שעות ארוכות עברו בחודשים האחרונים על הרמטכ"ל לשעבר בהכנות לקראת החקירות, הוא ניסה לצפות מה יישאל והיה נחוש להוכיח את צדקתו. זמן רב הקדיש בחקירות עצמן, כדי לנסות להבהיר לחוקרים שאהוד ברק צריך להיות במוקד החקירה ולא הוא. אשכנזי שב ואמר לחוקריו שהם חוקרים את האדם הלא נכון, שעליהם לחקור את ברק. שר הביטחון היה זה שניסה לפגוע ברמטכ"ל, אמר אשכנזי לחוקריו, ולא להפך כפי שאתם סבורים. חקירות אשתו הכעיסו את אשכנזי במיוחד. הוא רגיש לפגיעה בבני משפחתו. לפני כארבע שנים הכין העיתונאי רונן ברגמן כתבת תחקיר על אשכנזי שכללה מידע רגיש על אשתו ועל בנו איתי. אשכנזי נפגש עם עורך העיתון, ומהכתבה הוסרו פרטים מסוימים הנוגעים לעסקיו ולמעורבות בני משפחתו.

עורכת הדין של אשכנזי שרון קלינמן ויועץ התקשורת איתי בן חורין מלווים אותו במהלך החקירה. בניהו הוא שהמליץ לאשכנזי בעבר על בן חורין. מאז שהחקירה עלתה הילוך, דובר צה"ל לשעבר ורמטכ"לו לא נמצאים בקשר. משנה זהירות. בניהו (היום בעל משרד לייעוץ אסטרטגי) ואשכנזי מתראים פה ושם, מכורח הנסיבות. כמו למשל בחתונתו של בנו של רב הכותל שמואל רבינוביץ, או באירוע של השגרירות האמריקאית. מחליפים תנודות שלום מנומסות עם הראש, וחוזרים אל בני שיחם. אשכנזי מתייעץ גם עם הלוביסט בוריס קרסני ועם חלק מחבריו. ביניהם אפשר למצוא את עורך הדין דוד אפרתי; אבי פישר, לשעבר מבכירי איי־די־בי; דפנה בסטר, מייסדת חברת קידום המכירות "סופר פוש"; והפרסומאי יואב חביב. הוא מקורב לדוד עברי שהיה מפקד חיל האוויר, לשר להגנת הסביבה עמיר פרץ, לעמיקם כהן שהיה מנכ"ל פרטנר ולאנשי העסקים מאיר שמיר ושלמה דברת. אשכנזי מיודד גם עם חיים סבן, וכשקבוצת סבן זכתה במכרז בזק הוצע לאשכנזי תפקיד מנכ"ל החברה. כשפרש מהצבא, היה במשך שלושה חודשים עמית מחקר במכון ברוקינגס בוושינגטון, בו נמצא מרכז סבן למדיניות במזרח התיכון.

לפני שנתיים הגיעו לחתונתו של איתי אשכנזי, בנו, 600 אורחים, ביניהם שמעון פרס, אהוד אולמרט, מאיר דגן, שגריר ארצות הברית דן שפירו, ואלופי צה"ל רבים. כל הצמרת. אשכנזי, חלקית מבחירה וחלקית מכורח הנסיבות, מתחזק פחות קשרים כאלה היום. כמה ממכריו בעבר ניתקו את הקשרים. חבריו מביטים בעיניים כלות כיצד מי שהיה רמטכ"ל מהולל ומועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה הסתבך בפרשה שהדיה מסרבים לשקוע כבר ארבע שנים.

יריביו של אשכנזי משוכנעים שהמשטרה תמליץ על הגשת כתב אישום נגדו: "עם כל החומר שבידיהם, אי אפשר אחרת", אומר אחד מהבולטים בהם. מקורבי אשכנזי בטוחים שהחקירה לא תחשוף עובדות שונות מאלה שעלו בדו"ח של מבקר המדינה, ולפיכך – גם לא יהיה כתב אישום. "ההאשמות נגדו מבוססות על שיחות וריכולים ועל התנהגות אגרסיבית מדי", אומר מכר של אשכנזי. אם יוגש נגדו כתב אישום, אומרים חבריו של אשכנזי, הוא יתמודד איתו "כמו גבר" ויטען לחפותו.

גרסת אשכנזי לא משתנה. לא בחקירות, ולא בהתמודדות הצפויה עם כתב אישום אפשרי. אין אבק של פליליות במעשיי, לכל היותר נימוסים גרועים. תשובתו לטיוטת דו"ח מבקר המדינה חשפה את קו ההגנה שלו. בתגובתו למבקר נשא אשכנזי באחריות מלאה לקשר בין ארז וינר לבועז הרפז, שעודד על ידי עוזר הרמטכ"ל לאסוף מידע שלילי על ברק וסביבתו. וינר אמר בעבר שסירב להטיל את כל האחריות על אשכנזי, למרות המלצה של עורך דין ממכריו, אבל בתגובתו לדו"ח מבקר המדינה אמר שהוא תמה כיצד מבטלים אנשי המבקר אמירות של אשכנזי "באשר להנחיות שנתן לי". בכך רמז שאם יוגש נגדו כתב אישום, יטיל את האחריות על ההנחיות שקיבל מאשכנזי. כך, המשך החקירה עלול לבודד את מי שנחשבו בעבר לקרובים מאוד, לטובת הישרדות אישית ואכזרית.

גם חשיפת הקלטות מדירה שינה מעיני אשכנזי. במשך ארבע שנים הוקלטה כל שיחת טלפון מלשכת הרמטכ"ל ואליה וגם שיחות שנערכו בלשכה. חלקן יביכו את אשכנזי ואת מכריו, עיתונאים שהיו מבאי חצרו ופוליטיקאים. שמעון פרס כבר ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה שיאסור את חשיפת השיחות בינו לבין אשכנזי. אשכנזי, אומרים מקורביו, היה חשוף כמו משתתף בתכנית "האח הגדול". על כל אדם ברמת חשיפה כזו עלולים להתגלות פרטים מביכים, אבל הכול יישאר ברמה של רכילות, מבטיחים חבריו הקרובים. מקורביו רומזים שוב ושוב על היעלמות הקלטות מלשכת שר הביטחון לשעבר ברק, שבה הייתה מערכת הקלטה זהה, מה שהוביל לבדיקה לא שוויונית – לא על ידי מבקר המדינה ולא על ידי המשטרה. השימוש בשיחות פסול מיסודו, הם אומרים. ההקלטות נעשו ללא ידיעתו, והמשטרה האזינה לארבע שנות שיחות, כולל כאלו פרטיות, עם חברים ובני משפחה. חדירה חסרת תקדים לפרטיותו. אף איש ציבור, הם אומרים, לא התמודד עם סיטואציה כזו. אשכנזי התמודד מול שר ביטחון שביקש לפגוע בו, ובאופן טבעי פרק תסכול. "גם אם חלק מהדברים לא נעימים לאוזן, צריך לזכור שהוא אדם, לא מכונה. אשכנזי הוא מגולני, וגולני מדבר כמו גולני, לא כמו חנה בבלי", הם מסכמים.

.

החוג החברתי האינטימי

את שעות הפנאי מבלה אשכנזי עם חבורה קטנה ומגובשת. הם נוסעים לטייל ביחד בעולם, נפגשים בבתי קפה, הופעות וסרטים, מתעדכנים בוואטסאפ. אדיר שמיר, מנהל הקאנטרי בעירו של אשכנזי, כפר סבא, נשוי לדורית, בת דודתה של רונית אשכנזי. אנטיקוביץ, עליו סיפרנו בהתחלה; איציק שחורי, מנהל בכיר בפז; רון בן ארי, איש עסקים בעל חברת אמבולנסים; וג'ימי פרסלני, איש עסקים וחבר חדש בחבורה.

בשבועות האחרונים הם מתכננים הפלגה לקרואטיה ולאיטליה או לצרפת. שבועיים יהיו בים, שבוע אחד רק הגברים, שבוע נוסף בחברת הנשים. הם שוכרים יאכטה באירופה ומשם מפליגים. בשנה שעברה היו ביוון. הם מתפקעים מצחוק כשהם נזכרים איך אשכנזי ניהל שיחות עם המקומיים בטברנות מזדמנות, איך הרצה להם על ישראל ואלה נדהמו כשהתברר שהגבר עם המכנסיים הקצרים הוא גנרל מפורסם. גם בים, אחרי שהשתחרר מהצבא, אשכנזי הוא הרמטכ"ל. בדרך כלל משיט את הספינה, דואג לוודא שהדרכונים של כולם בתוקף, מבשל לחבורה. אצלי תהיו מפונקים, הוא מבטיח לחבריו. המומחיות שלו היא אפיית פשטידות וצליית דגים, הוא אובססיבי לניקיון, מה שמייצר בדיחות לא מעטות אצל חבריו. אשכנזי מתעלם, כל כתם או גרגיר אבק עולים לו בבריאות.

בניסיון לשמור על השגרה אשכנזי קורא ספרי מתח וביוגרפיות, צופה בסדרות מתח בטלוויזיה, מבקר לעתים קרובות את בנו איתי. לפני שבעה חודשים נולדו לאיתי ולאשתו שירן תאומים, בן ובת. הרמטכ"ל הקשוח הפך לסבא נלהב. כמה פעמים בשבוע הוא מגיע לחדר הכושר בקאנטרי בכפר סבא. בעבר רץ על ההליכון שמונה קילומטרים, שלוש פעמים בשבוע, לאחרונה המינון ירד. הלחץ, העישון והגיל עשו את שלהם, ואת ההליכון מחליפה לעתים בריכת השחייה. כמה פעמים בחודש אשכנזי מוזמן להרצאות. הוא מופיע ללא תמורה, אומרים חבריו. עיתונאי שהאזין להרצאה כזו התרשם מהכריזמה, "הוא היה מחשמל". הוא אינו מתבודד. נוסע מעת לעת לארצות הברית, שם יש לו קשרים רבים, בין השאר בזכות הפעילות של אגודת ידידי צה"ל FIDF. לאחרונה נראה בבית קפה עם הלל קוברינסקי, איש סודו של יאיר לפיד והאדם החזק ב"יש עתיד". הוא השתתף במסיבת יום הולדתו של יעקב פרי וצפה בהופעה של מקהלת הצבא האדום בהיכל התרבות בתל אביב.

הוא פוקד את בתי הקפה בעירו, אבל ביטל את הופעתו בפורום מאג'די, פרלמנט ותיק שמתכנס בימי שישי במסעדת מאג'די בכפר סבא. לפני כשנתיים עלה הפורום לכותרות כשראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין הביע בו את חוסר אמונו בנתניהו ובברק. אשכנזי היה יכול לספק כותרות מסעירות לא פחות. חבר קרוב הבטיח לשכנע אותו להופיע, אבל אשכנזי החליט ברגע האחרון לדחות את ההופעה. השתיקה מעצימה אותי, הדיבור מחליש אותי, אומר אשכנזי לחבריו בכל הזדמנות. בבוא הזמן הוא ידבר על הכול, מבטיחים חבריו הקרובים. "הארץ תזדעזע". הוא יחשוף איך עובדת השיטה, איך אנשי תקשורת משתפים פעולה עם פוליטיקאים, איך פעלה מערכת של הכפשה כדי לסלק מהדרך את האדם היחיד שאיים על ההנהגה. שתיקתו בלטה במיוחד במבצע "צוק איתן". האולפנים נשטפו בעשרות יוצאי צבא, בדרגות כאלו ואחרות. הרמטכ"ל לשעבר סירב להופיע בהם. כולם מברברים את עצמם לדעת, איש אינו יודע מה יהיה בעתיד, לא מתאים לי להיות חלק מהמקהלה הזאת, הוא אומר לחבריו.

שלוש פעמים בשבוע אשכנזי נוסע למשרדי קרן רש"י בבן שמן, ארגון פילנתרופי לקידום אוכלוסיות מוחלשות. אשכנזי הוא יו"ר הקרן, חבריו אומרים שהנושא החברתי תמיד בער בו. בתקופתו, הם מתגאים, הוגדלו ההשקעות בקרן בעשרות מיליוני דולרים, והושם דגש מיוחד לקראת מעבר צה"ל לנגב (עיר הבה"דים) והפוטנציאל שגלום בו לטובת הפרחת האזור. עד לאחרונה כיהן אשכנזי כיו"ר חברת שמן. בשנתיים שלו בחברה הייתה עלות שכרו כ־3 מיליון שקל. בעיתונות הכלכלית מתחו ביקורת, לאחר שהמשקיעים איבדו כמעט את כל השקעתם בחברה, לאחר כישלון קידוחי הגז והנפט שלה. אשכנזי עצמו האמין בקידוח: "אנחנו מאמינים שנמצא נפט בכמות מסחרית", אמר חודשים לפני הכישלון. מקורביו דוחים את הביקורת. "הוא ניהל את החברה כמצופה ממנו, והוביל אותה לקידוח כפי שהתחייבה. עשרות חברות שחיפשו גז ונפט לא מצאו, אי אפשר להאשים את אשכנזי בכך". כשהבין שאין נפט, מדגישים חבריו, פרש. "לא אכפת לו בכלל מכסף". שמן הובילה לתסבוכת אחרת, שרבוב שמו לפרשת אלון חסן. במהלך 2012 נפגש אשכנזי פעמיים עם חסן. שמן הייתה זקוקה לשטח בנמל כדי לאפסן ציוד ולנייד עובדים, וחתמה לשם כך על הסכם עם חברת דנה לוגיסטיקה שבעליה הם מקורביו של חסן.

עדויות חבריו על מצבו הנפשי חלוקות. כמה מהם אומרים שבמהלך התקופה הזו הוא נראה לעתים כשבר כלי. "חצי מחובר למציאות, חצי מנותק. טס מעליה". אחרים הודפים את זה, "אשכנזי לא אדם שייכנס לדיכאון". הם ראו אותו במשבר נפשי כשחברו ארז גרשטיין, מפקד יחידת הקישור ללבנון, נהרג ממטען צד של החיזבאללה לפני 15 שנים. אשכנזי, אז אלוף פיקוד הצפון, הודיע להוריו של גרשטיין על מותו. הוא נכנס לדכדוך עמוק, חזר לעשן. כמה ימים לפני שגרשטיין נהרג נעלם מלשכתו של אשכנזי כונן מחשב עם מסמכים סודיים. בספרם "הבור" כותבים דן מרגלית ורונן ברגמן ש"עלה החשד כאילו לכונן הגנוב מפיקוד צפון יש קשר להתנקשות בגרשטיין". לכאורה, פרטים שעלולים היו להסגיר לחיזבאללה את תנועות צה"ל. מקורבי אשכנזי הכחישו בתוקף.

.

הפוליטיקאי שנפל בטרם עת

כשנתפר "חוק הצינון" (הרחבת פרק הזמן בו יוצא צבא אינו יכול להתמודד בפוליטיקה), היה ברור לכולם שנתניהו וברק הנדסו אותו בדיוק למידות אשכנזי. האיום הפוליטי הגדול ביותר לכאורה. בפברואר השנה תמו שלוש שנות הצינון של הרמטכ"ל לשעבר. מכריו היו בטוחים שלמרות דו"ח מבקר המדינה, אשכנזי יקפוץ לבריכה הזו. בינואר 2013 אמר עמיר פרץ, ממקורביו של אשכנזי, שהדו"ח לא יעצור את הצטרפות אשכנזי לפוליטיקה. "רוב האזרחים בישראל רואים בגבי אשכנזי אדם ראוי להשתלב בפוליטיקה. בסוף תקופת הצינון יהיו הרבה מפלגות שהוא יוכל להיות חלק מהן, בוודאי גם במפלגת התנועה". על פי גורמים במערכת הפוליטית, מקימת "התנועה" ציפי לבני אפילו ביקשה משמעון פרס לשכנע את אשכנזי לחבור אליה. אשכנזי ויתר.

החקירות גלגלו את השטיח האדום שאמור היה להיות פרוש לפניו במערכת הפוליטית. לא בטוח אם הוא יאוורר בעתיד או יישאר מאוחסן. בסביבתו הקרובה יש מי שממליצים לאשכנזי לוותר על חלומו להיות ראש ממשלה. הכרישים שאכלו אותו ימשיכו לנגוס בו אם לא יודיע שהוא מוותר לחלוטין על שאיפותיו הפוליטיות, אומרים חבריו. הם משוכנעים גם שהאופן שבו מתנגחים בו איילה חסון ברשות השידור ודן מרגלית ב"ישראל היום" משדר לחוקרי המשטרה שנתניהו בכבודו ובעצמו מסמן כאן מטרה, וכדאי להתיישר לפיה.

כמה מחבריו בטוחים שהוא נטש את הרעיון להיכנס לפוליטיקה; אחרים סבורים שהוא יושב על הגדר עד שיתברר מה יעלה בגורל החקירה. הסקרים המחמיאים והתמרונים הפוליטיים שנטוו כדי לסלול את דרכו ללשכת ראש הממשלה כבר נראים כחלום רחוק. אבל אפילו יריביו מודים שהגלגל הפוליטי רב־תהפוכות, ומזכירים בהקשר הזה את פרס, פטרון נלהב של אשכנזי. "מה שהיה טוב לפרס יכול להיות טוב גם לאשכנזי", אומר אחד מחבריו.

הנשיא הפורש היה שחקן ראשי בשאיפותיו הפוליטיות של אשכנזי. הקלטות מלשכת הרמטכ"ל יחשפו את הקשר המיוחד של השניים. את ההתייעצויות שניהלו לא פעם. בנו של פרס, חמי, מיודד דווקא עם יואב גלנט, מאויביו המרים של אשכנזי. זה לא הפריע לנשיא לשמור על קשר חם עם הגנרל בדימוס, ואפילו להציע בשיחות פרטיות הקמה של מפלגה חדשה עם אשכנזי, חמי פרס, דליה איציק, מאיר דגן ויובל דיסקין. כשפרש מהצבא העניק לו פרס פסל עם פניו של בן גוריון והקדשה חמה במיוחד: "לגבי, ההולך בעקבותיו, באומץ לב, בהעזה, בערכיות". "היית אחד הרמטכ"לים הטובים שידעה ישראל", אמר לו פרס בטקס שארגן לכבודו בבית הנשיא, "נועז אבל שקול, אהוב על מפקדיו ופקודיו. כל הקסם של גולני מונח על שכמו. אשכנזי החזיר לצה"ל את המורל, לעם את האמון בצבא, ולממשלה את התחושה שיש לה על מי לסמוך". הנשיא לא חסך במאמצים כדי להמליך את אשכנזי. באירוע אחר הוסיף והפליג בשבחיו לאשכנזי: "החיילים אהבו אותך (…) יחיד בדרגתו ואחד העם בנפשו". פרס לא היה יכול להיות ברור יותר: אשכנזי, מבחינתו, היה ראש הממשלה הבא.

יריביו של אשכנזי אומרים שהרמטכ"ל היה כה נחוש למצוא את עצמו כמה שיותר מהר על כיסאו של ראש הממשלה עד שהתחיל לנהל קמפיין פוליטי בעודו במדים. בראיון לאיילה חסון בערוץ 1 סיפר בועז הרפז, מקורבו של אשכנזי שהפך ליריבו המר בעקבות פרשת המסמך, שסביב הרמטכ"ל הפורש הוקם צוות שרצה לראותו כראש ממשלה. "הרצון היה לסיים את התפקיד על גלי אהדה מטורפים. גבי אשכנזי ראש ממשלה זה סטארט־אפ מטורף, היו צוותים שדנו בזה. בשלב מסוים פולחן האישיות יצא מכל פרופורציה", אמר הרפז ואף תיאר אירוע שבו אורגנו לאשכנזי מחיאות כפיים. מקורבי אשכנזי מזכירים בתגובה את האמינות המפוקפקת של הרפז, ויוצאים נגד חסון, כמו גם נגד דן מרגלית, ש"מנהלים קמפיין הכפשה חסר תקדים נגד אשכנזי". הם מזכירים גם שמרגלית וחסון "שעוסקים בפרשה באופן חד־צדדי ובלתי נלאה, נחקרו על ידי מבקר המדינה ודרשו ממנו שעדותם תהיה חסויה. נשאלת השאלה מה יש להם להסתיר".

שלושה חודשים לפני שפרש אשכנזי מהצבא הציב אותו סקר של מכון דיאלוג הרבה מעל שלי יחימוביץ', בוז'י הרצוג ואהוד ברק, בשאלה "מי צריך להיות ראש מפלגת העבודה". במרץ 2012 מצא סקר "מעריב" שמחצית מהציבור רוצה לראותו משתלב בחיים הפוליטיים. חצי שנה לאחר מכן גילה סקר אחר נתון דומה בשאלת התאמתו לתפקיד ראש הממשלה. סקר שערכו מקורבי אולמרט לקראת הבחירות האחרונות מצא שמפלגה בראשות אולמרט עם ציפי לבני, שאול מופז ואשכנזי תגרוף בין 24 ל־26 מנדטים.

ראשי עיריות, אלופי הריאל־פוליטיק, קיבלו בעבר את פני הפוליטיקאי שטרם נולד בכבוד מלכים. במאי 2011, שלושה חודשים אחרי שפרש מהצבא, הוענקה לאשכנזי אזרחות כבוד של העיר צפת. צפת כולה מאחוריך, הודיע ראש העירייה אילן שוחט. עשרה חודשים אחר כך נקרא רחוב באור יהודה על שמו של אשכנזי. מי שמאמין לא מפחד, הכריז אשכנזי בטקס. כמה טעויות נעשו בדרך, הוא אמר, יש להפיק לקחים, כל מה שעשיתי היה למען ביטחון ישראל.

חברי כנסת, בעיקר ממפלגת העבודה, עשו כל מה שהם יכולים כדי לקדם את כניסתו של אשכנזי לחיים הפוליטיים. שתי יוזמות לקיצור תקופת הצינון, משלוש שנים לשנה או לשנה וחצי, הועלו בכנסת. אחת מהן על ידי איתן כבל, יריב מושבע של שלי יחימוביץ', ביחד עם יואל חסון מקדימה, מקורבה של לבני. כבל שינה את דעתו לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה. לפחות בינתיים. גם יחימוביץ' לא חשה מאוימת. בדצמבר 2011 העלתה עם יצחק הרצוג הצעה משלה לקיצור תקופת הצינון. היא רצתה לראות במפלגת העבודה את כל שלישיית הביטחוניסטים שנתניהו תיעב: אשכנזי, דיסקין ומאיר דגן. הכנסת דחתה את הצעת החוק ברוב גדול. "תפסיקו עם הצביעות, כולכם מפחדים", קרא הרצוג למתנגדים. היחס של הרצוג לאשכנזי נע בין תמיכה להתנגדות. בהיותו רמטכ"ל סירב אשכנזי להעניק דרגת אלוף למייק הרצוג, האח, שהיה ראש מטהו של אהוד ברק, שר הביטחון. הרצוג עצמו אומר ל"ליברל" שההצעה לקיצור תקופת הצינון לא יועדה אישית לאשכנזי, אלא לכל לובשי המדים שמתכוונים להצטרף לפוליטיקה.

אחרים, כמו בנימין בן אליעזר, דחפו את אשכנזי מאחורי הקלעים. "אני מברך אותך על שתיקתך, שהיא ראויה לכל ציון מול כל ענני הרעל שניסו להעיף לעברך. הפגנת בגרות, אומץ לב ויושר אישי", כיוון פואד את חציו לברק ואת מחמאותיו לאשכנזי, בפרידת הרמטכ"ל מוועדת החוץ והביטחון בכנסת. גם עם יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, מי שהיה אחד האנשים החזקים במפלגת העבודה, היה לאשכנזי קשר קרוב. "הוא עמך ישראל, תותח, כשהוא על ההגה אני מאוד רגוע", אמר עיני בראיון על ידידו. כמה חודשים לפני שפרש מהצבא ביקש אשכנזי מעיני לסייע לו בדיוני התקציב. עיני עזר. הוא ביקש ממשרד האוצר לשנות פרק בהסכם השכר במגזר הציבורי, הנוגע לעובדי מערכת הביטחון. כעת מסרב עיני לדבר על אשכנזי. בחודש יוני מסר עדות במשטרה. שמו עלה במהלך שיחות הטלפון שניהל עם אשכנזי, שבהן שוחחו על נושאים פוליטיים.

.

הדרך אל התהילה

גבי אשכנזי, 60, גדל במושב חגור. אביו יוסף עלה מבולגריה ונלחם בקרבות לטרון במלחמת השחרור. אמו, פרידה, ילידת חאלב שבסוריה. "גרנו בצנעה, עבדנו קשה לפרנסתנו, חלקת אדמה, בית סוכנות, שירותים בחצר ופרה בשם זוהרה", תיאר בעבר אשכנזי את בית ילדותו. הוא הבן הבכור, יש לו שתי אחיות, ורד דמארי וליאור נבות. אחיו, תא"ל אבי אשכנזי, שהיה מפקד מרכז האימונים בצאלים, לא קודם לדרגת אלוף. מכרי אשכנזי טענו שהאח נפל קורבן למלחמות עם אהוד ברק. ברק הכחיש. אשכנזי הבכור היה קרוב לאביו, והיה זה שנסע איתו בילדותו, לפנות בוקר, לשוק הסיטונאי בתל אביב כדי לחלק סחורה. כשהיה נער עזב אביו את הבית. אשכנזי עבר ללמוד בפנימייה צבאית וחווה פחות מאחיו ומאחיותיו את נטישת האב. ובכל זאת, לא דיבר עם אביו במשך כמה שנים. האב נפטר לפני שנים אחדות. אמו גרה סמוך לבת ליאור בצור הדסה שליד ירושלים, וכמו כל בני המשפחה גם היא משוכנעת שנעשה לבנה עוול.

ב־1972 התגייס לגולני. במלחמת יום הכיפורים נשלח לסיני כצוער בקורס קצינים, את הקורס סיים בהצטיינות וחזר לגולני כמפקד מחלקה. ב־1976 השתתף במבצע אנטבה. ב־1978 נפצע בלבנון בהיתקלות עם מחבלים במהלך מבצע ליטני. ב־1982 השתתף בכיבוש הבופור. אחרי מלחמת לבנון הראשונה נסע לארצות הברית להשתלמות במכללה של המארינס בקוונטיקו. כשחזר, התמנה לקצין אג"ם של איציק מרדכי, אז קצין צנחנים וחי"ר ראשי. ב־1987 מונה למפקד גולני. חמש שנים אחר כך התמנה למפקד יחידת הקישור ללבנון. איש צבא מכף רגל ועד ראש. מורעל. את אלה שלא רצו לשרת בלבנון כינה "סמרטוטים מתבכיינים". ב־1994 התמנה לראש חטיבת המבצעים במטה הכללי ושנתיים לאחר מכן עלה לדרגת אלוף והתמנה לאלוף פיקוד הצפון. בהיותו אלוף הפיקוד נחטפו ונהרגו שלושת חיילי צה"ל, עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד. אחרי החטיפה הופצו שמועות שהשלושה היו מעורבים בעסקאות סמים בגבול. דן מרגלית ורונן ברגמן טוענים בספרם שגם אשכנזי נשמע מדבר על כך. מקורביו מכחישים, ומזכירים את הקשר החם שהיה לאשכנזי עם חיים אברהם ז"ל, אביו של בני.

דו"ח של האלוף במיל' יוסי פלד קבע שהחטיפה הייתה כישלון מבצעי חמור, הטיל את האחריות על צביקה גנדלמן, מפקד אוגדה 36 והיום ראש עיריית חדרה, ועל שני קצינים נוספים וניקה מאחריות את אשכנזי. אלוף משנה יואל אור, שהיה מפקד חטיבת החרמון, ספג הערה בתיקו האישי והודח מתפקידו. בעקבות האירוע כתב אור לרמטכ"ל שאול מופז שהתחקיר היה רשלני, ובשיחת ההדחה אמר לו שהוא מקריב את הקריירה שלו כדי להרחיק את האשמה מאשכנזי.

מקורבי אשכנזי מזכירים שהוא ניהל את אחת הקריירות הצבאיות המרשימות בישראל, ומדגישים את האהבה של רוב פקודיו אליו. הם מזכירים את הקשר החם עם מרים פרץ, ששכלה את שני בניה. אשכנזי, היא סיפרה בעבר, דאג להתקשר בכל שבוע, לדאוג לשלומה. כמו אחרים, היא תיארה את יחסו של אשכנזי לחיילים כאבא דואג ואוהב.

התקרית בהר דב לא עצרה את הקידום. ב־2002 הוא התמנה לסגן הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון. ב־2004 יצא ללימודים באוניברסיטת הרווארד, ובתחילת 2005 התמודד מול דן חלוץ, שהחליפו בתפקיד סגן הרמטכ"ל, על התפקיד הבכיר. ההתמודדות עוררה עניין תקשורתי רב, שניהם גדלו במושב חגור ומצאו עצמם שנים אחרי במאבק יצרי. טייס מול גולנצ'יק. חלוץ זכה. אשכנזי זעם. "אכזבה זו מילה עדינה כדי להבין את מה שהתחולל בלבו של אשכנזי", כתב פרשן צבאי. אשכנזי היה בטוח שיריבו יואב גלנט, שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון, הוא זה שמנע את מינויו. מומחי פרשת הרפז משוכנעים שאז נבטו חלק מזרעי הפרשה.

אשכנזי הלך הביתה אל המשפחה. הוא התחתן עם רונית קרני ב־1976. היא צאצאית למשפחת לויטה, ממייסדי כפר סבא ובעלי קרקעות בעיר. במשפחה התלהבו מהקצין הצעיר וראו בו שידוך הולם לבתם היחידה של צבי וניצה קרני. הזוג הצעיר השתקע בכפר סבא ונשאר בה עד היום, היחידים ממשפחת לויטה שעדיין גרים בה. בעיר נולדו שני ילדיהם, איתי, סוכן ביטוח שעבד בעבר עם חברת אירונאוטיקס לייצור מזל"טים כפותח דלתות, וגלי, מאמנת רכיבה במושב בצרה. רונית אשכנזי עבדה כמתווכת דירות. "בחורה טובה, שקטה, נחבאת אל הכלים", תיאר אותה שכן של המשפחה בראיון למקומון לפני ארבע שנים. "יוצאת עם הכלב, אומרת שלום, וזהו. לא אוהבת להופיע בציבור". הציבור אכן לא הכיר את רונית אשכנזי עד לפרשת הרפז, למרות שהיא נחשבת מעורבת מאוד בעבודתו של בעלה. איילה חסון חשפה את החלפת המסרונים הנמרצת של הרעייה עם בועז הרפז. המשפט הידוע שלה, "תעבירו את החומר של הלבקן לשרוף", הפך למשפט קאלט. במשפחתה המורחבת ובקרב חבריהם אומרים שהיא כאבה את הניסיונות לפגוע בבעלה מצד לשכת ברק, ולא יכלה לשבת מהצד ולא לעשות כלום. בן למשפחת לויטה, שמשוכנע בחפות אשכנזי, אמר לנו: "אני חושב שבסוף כל הזבל יעוף למתנגדים שלו בפרצוף".

במשך שנה אחת, עד שהתמנה ב־2006 למנכ"ל משרד הביטחון, ניסה אשכנזי את כוחו בעולם העסקים. שמו עלה כמועמד לתפקיד מנכ"ל בזק מטעם קבוצתו של חיים סבן. הוא ניסה למכור מזל"טים לארגנטינה, בדק אפשרות של כניסה לעסקים בסין, היה שותף בחברת אינווטיקה גרופ שרכשה חברות בתחומי ביוטכנולוגיה וביטחון, היה דירקטור בחברות אלקו ומבטח שמיר, והתמנה לנשיא חברת גושן שעוסקת באבטחה. עוד כשהיה רמטכ"ל נמשך אל התחום העסקי, והכיר לא מעט אנשים בצמרת הניהולית בישראל.

ביולי 2006 הציע שר הביטחון עמיר פרץ לאשכנזי את תפקיד מנכ"ל משרדו, לאחר שראש אמ"ן היוצא, אהרון זאבי־פרקש, סירב לקבל את התפקיד. רק שבעה חודשים היה אשכנזי מנכ"ל המשרד בטרם מונה לרמטכ"ל. פרץ ואשכנזי, למרות יחסים קרובים ומצוינים, לא הסכימו על נושא חשוב אחד: פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. הפרויקט יצא לדרך בכל מקרה, ואשכנזי, כמו ראש הממשלה אולמרט, הצטרף במהלך הזמן לתומכים. חודשיים אחרי שנכנס לתפקידו כרמטכ"ל, חתמו רפא"ל ומשרד הביטחון על הסכם לפיתוח ולהצטיידות המערכת. אשכנזי סירב לאשר את הפרויקט, כל עוד יֵדע שלא מדובר בכסף שיֵצא מתקציב הצבא. ביולי 2007 אישר שר הביטחון, אהוד ברק, את פיתוח הפרויקט והפך את כיפת ברזל לסלע מחלוקת נוסף בינו לבין הרמטכ"ל. "כולם הודיעו שלדעתם אין מקום לפרויקט והתנגדו נחרצות", סיפר עמיר פרץ. "למרות הכול החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. לזכותו של גבי אשכנזי, מנכ"ל משרד הביטחון, מרגע שהבין שזו המדיניות, למרות התנגדותו, הוא פעל בנחרצות ובמהירות לקדם את הנושא".

בפברואר 2007 התמנה אשכנזי לרמטכ"ל ה־19. הוא החליף את דן חלוץ, יריבו משכבר, שכשל, על פי דו"ח ועדת וינוגרד, במלחמת לבנון השנייה. לא זו בלבד שלא העביר לדרג המדיני את מלוא המידע ו"לא היו באמתחתו תכניות ריאליות מוכנות למצב הסלמה בזירת לבנון", הוא אף כשל אישית כשביום שבו נחטפו אלדד רגב ואהוד גולדווסר, חטיפה שסימנה את תחילת המלחמה, מיהר חלוץ למכור את ניירות הערך שבחשבונו. מהמלחמה יצא צה"ל מנצח, אבל חבוט. מורלית וארגונית. האמון נפגע, הליקויים של המערכת נחשפו ברבים.

.

חיבוק התקשורת והמתחים המקצועיים

אשכנזי נכנס ללשכת הרמטכ"ל כמושיע. הוא נחשב למי ששיקם את הצבא אחרי מלחמת לבנון השנייה. הוא עשה זאת בנחישות, יש שאומרים גם בתוקפנות. הוא הקים סביבו מטה קטן של יועצים חיצוניים, ביניהם דוד עברי שהיה מפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין־שחק ז"ל והאלוף במיל' אורי שגיא. יחד עם אבי בניהו, דובר צה"ל רב־העוצמה, ניהלה החבורה את התהליך. חלק מאלופי המטכ"ל הרגישו "מחוץ לעניינים". כאלה מהם שהתעמתו עם אשכנזי, זכו לתגובה חריפה במיוחד. חלקם תיארו אווירה של פחד.

בזכות שיקום הצבא והאהדה שבו לאשכנזי, ולא פחות בסיועו של בניהו, התקשורת הייתה אוהדת. אשכנזי לא התראיין ולא דיבר "און רקורד", אבל טופח באופן עקבי על ידי מערכות התקשורת הגדולות. הכותרות ליטפו אותו, הציגו אותו כמצביא מזהיר, מפקד נערץ, אסטרטג. "הדוגמה האישית, רוח הלחימה, הבריחה מתקשורת, הרתיעה מפוליטיקאים וההימנעות מהבעת עמדה: כך מנסה גבי אשכנזי להיות אנטיתזה לדן חלוץ, כך הוא הפך במלחמת עזה לרמטכ"ל מוערך", סיפרה כותרת משנה באחד העיתונים על תמציתה של עוד כתבה מחמיאה למפקד הנערץ.

היחס של אשכנזי לתקשורת היה ונותר חשדני. כרמטכ"ל אסר על אלופי המטכ"ל להתראיין. הוא בעצמו התגאה בכך שאינו מתראיין, אבל טיפח בעקביות עיתונאים סביבו. בן כספית מ"מעריב" נחשב לבולט בהם. גם איילה חסון ודן מרגלית, היום אויבים מרים, היו מקורבים עד שהתרחקו. רונן ברגמן, לעומת זאת, לא היה חביב עליו. על פי תחקיר של אורי משגב ב"הארץ", אשכנזי זעם על פרסומים והדלפות אליו, עד כדי לחץ לפתוח בחקירה נגדו. יובל דיסקין, שהיה ראש השב"כ, התנגד לפתיחה של חקירה נגד ברגמן בטענה שלא נגרם נזק ביטחוני של ממש. ברגמן עצמו אומר ש"בדיעבד קל להיות גיבור, אבל בזמן שזה קרה היה לי חשש שכל יום ידפקו על הדלת וייקחו אותי לחקירת שב"כ, וזה בהחלט לא נעים".

איילה חסון נחשבת בחוגו הקרוב של אשכנזי לגדולת אויביו. בראיון ל"ליברל" בחודש מאי, היא אמרה: "הבנתי איזה פוטנציאל יש בחקירת פרשת הרפז, וגם מי מנסה לקבור אותה (…) ככל שניסיתי לחפור ולפרסם, כך עלו כוחות שהשמיצו ולכלכו אותי". חבריו של אשכנזי אומרים שאחת הסיבות שהוא אינו ממהר להתראיין נובעת מכך שהוא אינו מעוניין להתנגח "עם עיתונאית אחת ועם קופירייטר שנאבקים נגדו". "היא השתלטה על משאבי השידור הציבורי ומנהלת נגדו אולפן מלחמה באובססיביות", אומר מקורב אחר על שידורי התכנית "יומן" שבהגשת חסון.

מיהו באמת אשכנזי – איש צבא מבריק, יעיל וחזק, שנקלע למלחמה לא לו כפי שטוענים מכריו, או רמטכ"ל תאב כוח שלא ידע גבולות כפי שטוענים יריביו? אבי בניהו תיאר פעם את אשכנזי כמי ש"מעשן, שותה קפה שחור, מזרחי, מושבניק ולא קשקשן, כשנכנס לתפקיד הרמטכ"ל לקח טורייה והתחיל לעבוד". אלא שהעבודה הייתה לפעמים רבת־ריב ומדון וחשפה יצרים עזים. גלנט, שהיה אלוף פיקוד דרום, נחשב ליריב ותיק. כשאשכנזי נכנס ללשכת הרמטכ"ל הוא ניהל עם גלנט שורה של עימותים לגבי צורת ניהול המערכה נגד חמאס. מלבד המעורבות שבה חשד, בעניין אי־מינויו בעבר לרמטכ"ל, הוא גם חשב שגלנט היה מעורבב מדי עם פוליטיקאים ועם אנשים בולטים בצמרת העסקית בישראל. כל מי שהיה בסביבה ראה איך המתיחות האישית גלשה לחילוקי הדעות המקצועיים. גלנט הכין תכנית מגירה מפורטת למלחמה עיקשת בחמאס. אשכנזי היה מרוכך יותר. הוא טען שהצבא יצא למלחמה בחמאס בעזה רק אם יוצמד עם הגב לקיר. לעתים גלנט לא הוזמן להתייעצויות ולפורומים מצומצמים.

הקשר של הרמטכ"ל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה סביר, לא מעבר לכך. לא אחת התלונן אשכנזי שהוא מוזמן לדיונים רבים מדי בלשכת ראש הממשלה, שמעכבים את עבודתו. נתניהו ראה באשכנזי יריב פוליטי פוטנציאלי ובר פלוגתא מר בנושא האיראני. במאי 2009 פרץ ביניהם עימות בישיבת הממשלה. השר יובל שטייניץ אמר שעלות הפנסיה של יוצאי צבא מגיעה ל־4.5 מיליארד שקל. אני לא יכול לקבל את זה, אמר נתניהו. אז אל תקבל, השיב לו הרמטכ"ל. אשכנזי הבין שהגזים, והתנצל. דבריי נאמרו בשעת כעס, יחסיי עם ראש הממשלה טובים ומושתתים על אמון והערכה, אמר. שבעה חודשים לאחר מכן, המתח עלה. אשכנזי הביע תמיכה בעסקה לשחרור גלעד שליט. גורמים בלשכת ראש הממשלה אמרו בתגובה שאשכנזי נכשל בתפקידו כמפקד הצבא ומתנהג כמו ראש ועד ההורים של החיילים. הפעם היו אלה נתניהו ואהוד ברק, שהבינו שהגזימו ופרסמו הודעה משותפת: עמדתו של אשכנזי נובעת בבירור מדאגה כנה לביטחון ישראל.

עם ראש המוסד, מאיר דגן, אשכנזי רב על קרדיטים. פעולות כמו הפצצת שיירות נשק איראניות נעשו על ידי צה"ל ולא על ידי המוסד ובכל זאת מיוחסות למוסד, הוא התלונן. אבל מעל לכול ריחפה מערכת היחסים העכורה עם שר הביטחון, אהוד ברק. הסערה החלה כבר בתחילת שנות האלפיים, כשאהוד ברק היה ראש הממשלה ואשכנזי אלוף פיקוד הצפון. אשכנזי התנגד ליציאה החד־צדדית החפוזה שיזם ברק. משתי הלשכות יצאה סדרה של הדלפות והשמצות. באירועים חברתיים ברק ואשכנזי לא החליפו מילה. אשכנזי פעל על פי הקודים הנכונים. הוא לא מתח ביקורת גלויה על החלטות הממשלה. בסופו של דבר נחשבה הנסיגה להצלחה מבצעית של אשכנזי, אבל בראיון קצר בסיומה, לא יכול היה להתאפק ואמר: אין נסיגות יפות.

.

מלחמת העולם עם ברק

במבצע "עופרת יצוקה" התערערו היחסים באופן בלתי הפיך. "ברק הבין שתהילת 'עופרת יצוקה' נופלת במלואה, כרגיל, לחיקו של הרמטכ"ל, שהצליח בלי לדבר ובלי להתראיין להפוך למר ביטחון במקומו", כותב בן כספית בספרו "חמקן". יחד עם מינויו של יוני קורן לראש מטהו, העסק הידרדר במהרה. קורן חימם את הבוס נגד מפקד הצבא, אשכנזי הרגיש שהוא סופג מהלומות בכל יום. הם רבו על כל דבר, על קרדיטים ועל ניסוח הודעות ועל מינויים בצה"ל. אשכנזי רצה את גדי איזנקוט כסגן הרמטכ"ל, ברק העדיף את גלנט, לבסוף נבחר בני גנץ כמועמד של פשרה. מינוי ראש אמ"ן עורר יצרים עזים לא פחות. אשכנזי רצה את תת־אלוף אביב כוכבי, ברק עיכב את המינוי חודשים ארוכים. ויכוח דומה התנהל סביב מינוי ראש מפא"ת. אשכנזי בחר את האלוף עמי שפרן, ברק התנגד ובחר את תת־אלוף אופיר שהם. מינוי מבקר מערכת הביטחון היה זירת קרב נוספת. ברק מינה את חגי טננבאום־ארז, שהיה מבקר משרד התחבורה, ללא התייעצות עם אשכנזי שהתנגד למינוי.

היו גם סכסוכים עקרוניים יותר. ברק, על פי דו"ח מבקר המדינה, עיכב מינויים של יותר מ־100 קצינים ו"תקע" לאשכנזי את תהליכי העבודה. ברק תמך בפעולה צבאית באיראן, אשכנזי התנגד. ברק התנגד לפגישות של אשכנזי עם פוליטיקאים ונפגש בעצמו עם הרמטכ"ל בתדירות הולכת ופוחתת. במקום אחת לשבוע הם נפגשו בשלהי כהונתו של אשכנזי אחת לחודש. לשכותיהם היו כה מסוכסכות, עד שבניגוד למקובל לא תיאמו את הנסיעות לחוץ לארץ של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל, וכך קרה, בנובמבר 2010, לראשונה זה עשרות שנים, ששר הביטחון והרמטכ"ל נמצאו בחוץ לארץ במקביל בסיורי עבודה.

באפריל 2010, עשרה חודשים לפני תום כהונתו של אשכנזי, עשה ברק מעשה. הודעה שוגרה לכתבים הצבאיים, על כך שכהונת אשכנזי לא תוארך לשנה חמישית. אשכנזי ומקורביו היו המומים, אשכנזי כלל לא ביקש שנה חמישית. הם הבינו שמדובר בניסיון לפגוע בו ובתדמיתו בעיני הציבור והצבא. ברק הפך את אשכנזי, לדעתם, לברווז צולע. אשכנזי הפגוע ביקש מראש הממשלה שיתערב כדי לעכב את ההודעה על מינוי מחליפו, כדי שלא יהיו לצבא שני ראשים. ברק לא התרשם. ארבעה חודשים אחרי שבישר לאשכנזי על תום כהונתו כרמטכ"ל, וחצי שנה לפני סיום הכהונה, הודיע שמחליפו של אשכנזי הוא יריב הרמטכ"ל, האלוף יואב גלנט. אשכנזי שמר על כללי הנימוס המקובלים, התקשר לגלנט ואיחל לו הצלחה.

האם היה רמטכ"ל מוצלח? במאמר קצר במבט־על של המכון למחקרי ביטחון לאומי מפברואר 2011, כתב אלוף במיל' גיורא איילנד שארבע שנותיו של אשכנזי כרמטכ"ל היו שקטות, בין השאר הודות לפעילות של הצבא. מוכנות הצבא שופרה, הפעולות המבצעיות של צה"ל היו מוצלחות, גם ההשתלטות על המרמרה לא הייתה כה גרועה על פי מבחנים אסטרטגיים וצבאיים. תחושת הביטחון בקרב הציבור גדלה. הרמטכ"ל עצמו הוכיח שהוא לא רק קצין מצטיין, אלא גם אדם בעל יכולות גבוהות בתחום המדיני. הוא יצר קשרים מצוינים עם ראשי מטה כלליים רבים. אבל, חתם איילנד את מאמרו, "המוכנות האמיתית של צבא בעצם לא ידועה. האווירה שקיימת בצבא, בעיקר ברמות הגבוהות, היא לא כזו שמשדרת עידוד לביקורת ולחדשנות. בשנתיים האחרונות היה מקום ליתר פתיחות וזו לא התקיימה".

הדם הרע בין ברק לאשכנזי היה כה רב, שאחרי שמועמדותו של גלנט ירדה מהפרק סירב ברק להאריך את כהונתו של אשכנזי "אפילו ביום אחד". "מעורבים פה עניינים אתיים, נורמטיביים ואפילו מקצועיים ממדרגה ראשונה", אמר ברק וסירב לפרט.

.

קרב חייו, פרק אחרון

בשבועות האחרונים שני המחנות מכינים את עצמם להמלצת המשטרה ולחשיפת הקלטות. בכירי הנחקרים משני הצדדים, ביניהם גם אשכנזי, כבר סגרו על ראיונות בתקשורת. כל צד מבטיח חשיפה שתזעזע את המדינה, בינתיים הם מצחצחים חרבות. אשכנזי יקבל במה אוהדת ב"ידיעות אחרונות". ברק עשוי לבחור את "הארץ" דווקא. "אם אשכנזי יתייצב בפני דילמה בין שני מעשים סותרים, אחד שמועיל לו והאחר שמועיל למדינה, אין לי ספק שהוא יבחר במעשה שמועיל למדינה (…) ברק קרוב לוודאי שיבחר במעשה שמועיל לו עצמו", כותב בן כספית ב"חמקן". ארי שביט ("הארץ"), תומך ברק, מצא דמיון דווקא בין אולמרט לאשכנזי. "שניהם המיטו קלון על הדמוקרטיה הישראלית", הוא כתב במאמר לפני ארבעה חודשים. "אולמרט חסר עכבות", בעוד אשכנזי "חסר גבולות (…) שניהם המשיכו לנפץ כל נורמה, לעיני כל, בשעה שהם נהנים מתשואות, שניהם נישאו על כפיים, שניהם נתפשו כגברים־גברים אך הוליכו שולל כמעט את כל האנשים כל הזמן".

אשכנזי מסתכל על הטקסטים האלה, וחושק שפתיים. הוא שתקן, אינו מדבר על רגשות, גם לא בפני חבריו בדרך כלל. הם זוכרים כיצד שתק גם אחרי פטירת אביו, למרות היחסים הטעונים שהיו בינם. הוא עושה חשבון נפש בכל מה שקשור לפרשה, הם אומרים, אבל עדיין משוכנע שהוא הקורבן. הייתי רמטכ"ל מצוין, הוא אומר לחבריו ולמשטרה. קראו לי, באתי. עבדתי קשה, מלמטה. עשיתי, לא התבכיינתי. השפילו אותי, דרכו על כבודי. אני יושב מובטל בבית. לקחתם לי את העבר ואתם לוקחים לי את העתיד. אני כבר אדם מת. רוצים? תהרגו אותי עוד פעם. הוא מודה שנסחף בחלק מהטקטיקות בעימות מול ברק, אבל שלא הייתה לו ברירה מול ההתאכזרות של שר הביטחון שמעליו. אבל מכאן ועד לקרוא לו עבריין, ועוד לחשוד בעבירות ביטחוניות. הוא? כולם השתגעו? לכתבה זו סירב להתראיין, גם לא הסכים להעניק שיחת רקע. כשאשכנזי חושד, הוא מתחפר. והשיאים בקרב על חייו ושמו הטוב, הוא יודע, עדיין לפניו.

הירשמו לקבלת גליון מתנה 

.

איור// אלון ברייאר 

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
חקלאים בנחל עוז

יישובי העוטף כבולם זעזועים // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 08/09/2019