fbpx

מאה אחוזי הצבעה, במצוות הרבי // הטור של דוב גרינבוים

אצל החרדים לא צריך קמפיין

0

"בשם הרבי שליט"א", מכריז גבאי בית הכנסת בקול רועם, "מבקשים מהציבור להצביע בבחירות הקרובות למען רשימת ג' של יהדות התורה והשבת, וכל המצביעים יתברכו בכל טוב".

ההכרזה הפשוטה הזו, שאינה מוקלטת ואינה משודרת בשום מקום, היא בעצם אות פתיחת המערכה לבחירות. זה בדרך כלל קורה בשבוע שלפני יום הבוחר. לא צריך פלאיירים, לא צריך שלטי חוצות, ודאי שאין צורך במערך ניו מדיה. החרדים נעים בכמויות אדירות לקלפי, בהמוניהם ובמצוות רבותיהם.

אם תשאלו חרדי "למי אתה בוחר?" הוא יענה שהוא לא בוחר, רק מצביע. לחרדים אין באמת זכות בחירה, יש להם זכות הצבעה. הקולקטיב החרדי מצביע כמצוות רבותיו לרשימה החרדית שעמה הוא נמנה, ש"ס או יהדות התורה.

הם לא מצביעים לליצמן ולדרעי. הם מצביעים לכבודו של האדמו"ר מגור וחכם שלום כהן, הרב קניבסקי והרבי מוויז'ניץ

היה זה בבחירות לכנסת השנייה, ואחד האדמו"רים שחתם על ה"קול קורא" ביקש למתוח קו על שתי מילים שנכתבו בלהט: "חוב קדוש". אם בחירות הן חוב קדוש, שאל, מה יאמרו על המצוות האחרות? המילים המלהיבות אכן הוסרו, אך רישומן הסמלי נותר עד היום. להצביע לרשימה החרדית היה ונותר חוב קדוש.

בכינוס היסוד של תנועת אגודת ישראל בקטוביץ הפולנית של 1912 הוכרז על מועצת גדולי התורה, שהיא הגוף העליון והמכריע של האגודה. גם ש"ס בראשית דרכה, מיד עם כינונה הקימה את מועצת חכמי התורה שקובעת את ענייני התנועה. אז החרדים לא מתלבטים בכלל וגם לא מתעניינים מה סדר הנציגים. מה שישמעו בבית הכנסת זה מה שהם יצביעו. "ועשית כלל אשר יורוך" הוא צו השעה.



 

רבבות מצביעי יהדות התורה, ורבים־רבים מאלה של ש"ס, לא מצביעים לליצמן ולדרעי, למקלב ולמלכיאלי. הם מצביעים לכבודו של האדמו"ר מגור וחכם שלום כהן, הרב קניבסקי והרבי מוויז'ניץ. לא באמת חשוב להם מי המועמד שהרבנים בחרו. אם קוראים לו גפני או ארבל, טסלר או נהרי. הם מצביעים לפי צו החכם/האדמו"ר/ראש הישיבה. מה שיורה – קדוש.

בבחירות האחרונות בחרו באגודת ישראל שלא לבזבז כסף מיותר בקמפיין מיותר. הקהל השבוי ממילא יצביע עבורם. לא היו כמעט שלטי חוצות, וודאי לא קניית מדיה ברשת. לעומתה, מפלגת האחות ש"ס כן השקיעה בחוצות ובהסברה. ש"ס, נוסף על הגרעין הקשה של כחמישה־שישה מנדטים של בני תורה, פונה גם לציבור המזרחי המסורתי, הקרוב רעיונית לערכי התנועה. אגודת ישראל ניסתה בעבר פעם ופעמיים לפנות לליבם של החילונים ולבקש את הצבעתם בזכות הערכים ועשייתם הברוכה של נציגיהם, וזכתה לחוסר היענות מוחלט.

הכלי היחיד שבו משקיעות הרשימות החרדיות אנרגיה הוא בעיתונים הממסדיים: 'המודיע' ו'המבשר' החסידיים, 'הדרך' הספרדי ו'יתד נאמן' הליטאי. כאן מתגלה אותו "חוב קדוש" במלוא עוזו. מאמרי מערכת נוטפים על החובה לציות לגדולי הדור, טורים רושפים על אויבי הדת ודברי הערכה לפעילותה של הרשימה מקדשת השבת והשכבות החלשות, ואף מילה על הנציגים עצמם. ליצמן הוא לא האישיו. הציבור החרדי לפעמים מצביע למרות הנציגים ולא בגללם.

בדיחה חרדית נודעת מספרת על אותו אברך שהתמהמה לצאת לקלפי. המטה החרדי צלצל לביתו שוב ושוב, והוא חזר ואמר כי ייצא להצביע אחר הצהריים. הוא הסביר כי אין ברצונו להכניס את ליצמן וגפני לכנסת, הוא מעוניין לבחור בפינדרוס – השמיני ברשימה – לכן הוא יוצא לקלפי אחרי שליצמן וגפני כבר בפנים. זו רק בדיחה, החרדים יוצאים להצביע בהמוניהם בבוקרו של יום, בציווי רבותיהם, בלהט ובאמונה. לרבים מהם גם לא משנה מה יהיו התוצאות.

 

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה. השאירו פרטים ונחזור אליכם:

 

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019