fbpx

ארוכה הדרך לתקציב | הטור של נילי רייכמן

0

לא מעט סעיפים בתקציב קובצו תחת הכותרת "לסגירה בכנסת". הרפורמה בחקלאות, הדרישה לצמצם את המס על המשקאות הממותקים או הכלים החד־פעמיים, או הסתירה בין הדרישה של תקווה חדשה להקצות תקציבים למימון כבישים בהתנחלויות לבין ההתנגדות הנחרצת הצפויה לכך מצד ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי

אחרי תקופה ממושכת כל כך של תקציבים המשכיים, קופסאות קורונה והלוואות עתק שאנחנו וילדינו נשלם עוד לא מעט שנים, אושר בחודש שעבר תקציב המדינה בממשלת ישראל. בין כל ההתמודדויות של הממשלה החדשה, מהקורונה והגירעון ועד לגזרה המתחממת בלבנון, זה עבר כמעט בשקט. הטון והמהירות העבירו את המסר הדרוש: ממשלה שעוסקת בציבור במקום להיות עסוקה בעצמה, שמצליחה להתכנס להחלטות על אף שונות אידיאולוגית, בעיקר כלכלית בהקשר זה, בלתי אפשרית להכלה כמעט. אם היה דרוש סימן חיובי למשק ולחברות הדירוג, הוא הגיע מירושלים, בזמן שמדינה שלמה הייתה עדיין מרותקת לאולם ההתעמלות בטוקיו.

עד לאתגר המשמעותי, בדמות ההצבעות במליאת הכנסת בתחילת נובמבר, הדרך ארוכה ומורכבת. היא תכלול דיונים ממושכים בוועדות הכנסת על סעיפי חוק התקציב וחוק ההסדרים, שוודאי יפיקו כמה רגעי קאלט בלתי נשכחים, או כאלה שנעדיף לשכוח מיד. לא מדובר רק על חברי האופוזיציה. גם בקואליציה עדיין אין שקט, למרות הריפוד המוגזם של חבריה. לא מעט סעיפים בתקציב קובצו תחת הכותרת "לסגירה בכנסת". הרפורמה בחקלאות, הדרישה לצמצם את המס על המשקאות הממותקים או הכלים החד־פעמיים, או הסתירה בין הדרישה של תקווה חדשה להקצות תקציבים למימון כבישים בהתנחלויות לבין ההתנגדות הנחרצת הצפויה לכך מצד ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי.

תרחיש של אי־אישור התקציב יצביע על תחילת הסוף של הממשלה. כמעט לכל ראשי סיעות הקואליציה אין אינטרס בהקדמת הבחירות. היחיד שגדל בסקרים הוא לפיד, שממתין בסבלנות לתורו בחליפיות. בהתאם להסכמים הקואליציוניים, גם אם התקציב הנוכחי לא יאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, זה עדיין איננו סוף פסוק. במקרה שהתקציב לא יאושר, תינתן הזדמנות לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לנסות להעביר תקציב מדינה חדש בתוך שלושה חודשים. אם גם זה לא יצליח, הכנסת תתפזר וישראל תצא לבחירות חמישיות. זה בוודאי יהיה רע לממשלת בנט־לפיד; זה יהיה רע הרבה יותר למדינה.

בתרחיש האופטימי יותר, אם הממשלה תצליח לקבל את אמון הכנסת לתוכנית העבודה שלה, כמעט 900 מיליארד שקל יוזרמו בשנתיים הקרובות למשרדי הממשלה המיובשים, ליישום תוכניות חברתיות, לרפורמות שיניעו מנועי צמיחה ולמגזר השלישי. ישראל אכן תחזור לעבוד. אישור התקציב צפוי להגביר משמעותית את יציבותה של הממשלה ואת סיכוייה להאריך ימים. זו כשלעצמה סיבה טובה עבור יו"ר האופוזיציה נתניהו להיות לא רק מוטרד, אלא גם נדיב בהצעותיו לגנץ. המדרון שאחרי אישור התקציב עלול מבחינתו להיות חלקלק. לאחר שיציבותה של הקואליציה תובטח, הפתח להרחבת הממשלה יורחב. כשכל מה שנדרש כדי לא להתייבש בספסלי האופוזיציה הוא ארבעה חברי כנסת, יש כבר מי שמטילים ספק בקביעה הנחרצת שלפיה 30 המנדטים של הליכוד יישארו כדבוקה אחת. ניצני המרד בליכוד יאמירו, והבכירים הרואים עצמם יורשים את נתניהו עוד בחייו, יוסיפו להיערם.

לכן מוטב לבנט וללפיד לא להסיר את עיניהם משר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ, שמראש סומן כחוליה החלשה בממשלה. החיזורים האינטנסיביים שמופנים לכיוונו מצד נתניהו והליכוד, ואינם נענים בטריקת דלת, יורחבו ויעמיקו. גם רמת החמיצות שמפגין שר הביטחון מאז הקמת הממשלה אינה מבשרת טובות לאיש. בבחירה בין להיות ראש ממשלת נתניהו לבין לאפשר ללפיד להיות ראש ממשלה לפניו, לא בטוח שישראל תהיה לפני הכל.

 

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook