fbpx

לסקר יש רגליים // החיים מסקר לסקר // הטור של נחמה דואק

אנחנו מכירים היטב את נתניהו ויודעים שהסקרים הם הגורם המניע, המפעיל. הגורם הקובע אצלו

0

מה משותף לירושלים, נתניה, אשדוד, חולון, מעלה אדומים, טבריה, חדרה, לוד ונתיבות? מדובר בערים שהליכוד קיבל בהן אחוזי הצבעה גבוהים מאוד, "ערים ליכודיות". אלא שלאלו יש גם מכנה משותף נוסף – אחוז האבטלה בהן הוא מהגבוהים בישראל. נכון לסוף יוני היו בירושלים 83 אלף מובטלים, בנתניה 26 אלף, באשדוד 24 אלף, בחולון 25 אלף, בחדרה 12 אלף, בלוד 9,000, ובמעלה אדומים ובנתיבות כ־5,000 מובטלים (באחרונה, מתוך כ־16 אלף תושבים בלבד בני 18 ועד גיל פנסיה).

כל מובטל הוא עולם ומלואו, עם משכנתה או שכר דירה לשלם ומקרר למלא כדי להאכיל את משפחתו. לא היינו נדרשים לנתונים הללו אלמלא, שוב, החלו הדיבורים על הקדמת הבחירות. על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו, קורא סקרים מדופלם, רואה את המספרים – סביב ה־40 מנדטים לליכוד – ואולי מדגדג לו לפרק את השותפות עם כחול לבן, על נושא כזה או אחר, ולהוביל לבחירות בזק.

אנחנו מכירים היטב את נתניהו ויודעים שהסקרים הם הגורם המניע, המפעיל. הגורם הקובע. הסקרים הראו שהרוב תומך בפתרון שתי המדינות, וקיבלנו את נאום בר־אילן. הסקרים דיברו נגד מע"מ על פירות וירקות, והחלטתו בעניין נגנזה. הסקרים הראו שהימנים מאוחדים מאחורי המעשה של אלאור אזריה, והוא שינה את עמדתו בעניין בתוך יום. יש המון מקרים בארכיון, מתועדים היטב. האחרון שבהם – התנצלות נתניהו על החלטתו להביא לדיון בוועדת הכספים את הטבות המס עבורו. סביר להניח שסקרים, שהוא מבצע באופן קבוע ותכוף, הראו שבעניין הזה גם הליכודניקים לא איתו. הם גם לא ממש להוטים בעניין הסיפוח. גם את זה הוא רואה בסקרים. הליכודניקים אוהבים אותו, אבל את רווחת ילדיהם הם אוהבים יותר.

מן הסתם, נתניהו רואה סקרי עומק שמצביעים על חוסר שביעות רצון מטיפולו בנושא הכלכלי, מהזעם של העצמאים והשכירים, עובדי ענפים ומגזרים שנפגעו קשות כלכלית מההחלטות שלו, מאז פרצה לחיינו הקורונה. אגב, שימו לב גם לעובדה שבתחילה נתניהו הציב את עצמו בחזית המאבק. הופיע כמעט מדי ערב בטלוויזיה והכריז בקולו על הגבלות חדשות. והנה, לאחרונה, ויש להניח שלאור הזעם בציבור שנשקף בסקריו, הוא משאיר את הבמה לשר הבריאות ומנכ"ל משרדו; לא ממש מתעקש לקבל זמן מסך. מתעקש שההחלטות בקבינט הקורונה יתקבלו בקול אחד. הוא גם העביר את הפוקוס הכלכלי (מינוס הכרזות על הטבות) לשר האוצר ישראל כ"ץ, ושמח שאותו מעירים המוחים בחמש בבוקר, בעוד מול מעונו בבלפור עושים "רק" קבלת שבת בשישי אחר הצהריים.

נתניהו יודע לקרוא סקרים, וגם נתונים כלכליים. גם נתוני האבטלה בערים הליכודיות מגיעים לידיו, והוא ודאי תופס את ראשו בידיו ויודע דבר אחד בבירור – עם מספרים כאלה לא מניעים מהלך של בחירות. כ"ץ לא יהיה שם כדי לקחת אחריות על המצב, ויגיד שקיבל כבר משק שוקע. אדלשטיין גם לא יתנדב לשים את ראשו על הגיליוטינה הפוליטית. הזעם יופנה לנתניהו. האמירה שלא משנה מה יעשה נתניהו לבוחריו הם ימשיכו לבחור מח"ל, אינה משקפת, לדעתי, את המצב הנוכחי. כשאין לאנשים אוכל לתת לילדים, ומנגד רואים איך נתניהו מנסה לשדוד את הקופה הציבורית בהטבות מס מופרכות, לא בטוח שהם ייצאו לקלפיות וישימו ליכוד.

נסייג. עדיין, נתניהו, לו יחליט להתמודד פעם נוספת, הוא הקמפיינר הטוב ביותר בסביבה, וגם אין ממש מישהו שמאיים על כיסאו. אבל, סקרים למיניהם – ולא רק סקרי מנדטים – ימשיכו לקבוע בכל מקרה את דרך הפעולה של האיש בהמשך.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook