fbpx

זמן פציעות // הטור של רותם דנון

מה חושב נתניהו שישיג עם קמפיין ה"הפיכה השלטונית", ואיך אולי זה באמת יכול לעבוד לו?

0

1.

"היו רגעים שרציתי לפרוש מהתוכנית. היו לנו בעיות רציניות, התנהגות רעה וסביבת עבודה רעילה". 16 עונות, רובן מייגעות, משודרת הדרמה 'האנטומיה של גריי'. הציטוט הנ"ל שייך לכוכבת הסדרה אלן פומפאו, הנחשבת לאדם די בלתי נסבל. כמעט כל צוות השחקנים התחלף סביבה, יותר מפעם ופעמיים. התחושה הכללית היא שזו יצירה שנמתחת ונמתחת, בערך שמונה עונות אחרי שריתקה מישהו באמת. אולי ההשוואה הנכונה לסאגה שנקראת "נתניהו" היא לעולם הזה. ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה בתולדותינו הוא סדרה שלא נגמרת, למרות שלכל מי שצופה בה בעיניים מפוכחות ברור שמשהו השתבש בה מזמן. כולם סביבו התחלפו, הרייטינג מדשדש, והעלילה שהוא מייצר הופכת מופרכת וקיצונית, רק כדי להשאיר את גרעין הקהל הנאמן בציפורניים.

2.

עונת ה"הפיכה השלטונית" היא עונת הסיום של נתניהו, זה מובן לכולם, כולל לו עצמו. אבל איך הגענו לתסריט כה הזוי? לבני שיחו ששואלים אותו בנוגע לביקורת שלו על המערכת המשפטית – איפה היית כל השנים? הוא עונה: צודקים, פאשלה שלי, טיפלתי בדברים חשובים יותר. זהו קשקוש. טקסטים ישנים של נתניהו באשר לעצמאות וחוסן המערכת יכולים להזכיר דברים לא של משה כחלון, אלא של דן מרידור או אמנון רובינשטיין. זה היה בתקופה שבה עוד היה יותר חסין – אך גם יותר מפוחד; כעת מדובר באריה פצוע, כשבשיא כוחו נשמטת לו הסוואנה מתחת לציפורניים. מאז חקירות שנות ה־90 הפך נתניהו מבועת ממערכת אכיפת החוק. בתוכו גם ידע תמיד שהוא ורעייתו הולכים באזורים אפורים. כאלה שהמערכת יכולה לפרש ולצבוע כשחורים. לכן לא הייתה לו שום כוונה לנסות להפוך את האבן הזו, כדי לראות את הבית כולו קורס עליו.

3.

רגע לפני שהתסריטאים יגזרו את דמותו לגורל אכזרי במיוחד, הוא מנסה לייצר תנופה שתשפר את תנאי הפינאלה שלו. כבר נכתב כאן לפני חודשים על החשיבות שבהגעה למשפט כראש ממשלה מכהן, ועל פי מעמד זה להישפט דווקא בבית המשפט המחוזי בירושלים. במקביל הגיע הקמפיין הקיצוני מול המערכת כולה, כולל שינוע מפגינים לרחובות. האם דמיין שיגיע לכך? ב־2016 ראה נתניהו את דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב והודה על מזלו הטוב, אבל לעג כמובן בינו לבין עצמו לסגנון הבזוי ולאינטלקט הלא־קיים של תגרן הריאליטי. הוא חשב שכהונתם המקבילה תמצב אותו כמנטור למנהיג המעצמה הגדולה בעולם ותהפוך אותו – באמת – לחוטר משורג בצמרת המדינאים העולמית; שכך ייכתב מקומו תחת שמש ההיסטוריה. החקירה הראשונה בענייניו החלה בערך במקביל לבחירת טראמפ. הוא ודאי לא ציפה ששלוש שנים אחר כך, במקום שטראמפ יהיה קצת יותר נתניהו, הוא יהפוך לטראמפ. יפזר תיאוריות קונספירציה, יבעיר מדורות, יגנוב סלוגן שטראמפ המציא ("לחקור את החוקרים"); שבסצנת השיא, השלטים שראינו בטרללת האמריקאית ההיא ב־2016 וקראו לשלוח את הילרי קלינטון לכלא, יתורגמו גם הם – עם שמה של פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה.

יש הטוענים שעבור נאשם, הקמפיין המתמשך והמסלים של נתניהו הוא מעשה התאבדותי ממש. לא בטוח. נתניהו משוכנע שהוא יוכל לחתור לעסקה כלשהי בסופו של דבר. שהוא היחיד שיוכל ללכת לקנוסה – למרות שחצה את הרוביקון; אחרי שהתסיס חצי מדינה נגד המערכת שחקרה ומעמידה אותו לדין.

4.

מה גורם לאיש, אדם מבריק ומחובר למציאות בדרך כלל, לחשוב כך? נתניהו עדיין משוכנע שעם אביחי מנדלבליט יש לו סיכוי טוב לסגור עסקת טיעון – אם יחתור לכך. צריך לשים לב, שאף שהיועץ עומד במרכז המתקפה, ואף שגייסות נתניהו נשלחו זה מכבר לכיכר גורן, ראש הממשלה – במילותיו הוא – האשים אותו רק כפסיבי ולחיץ. הוא לא העליל עליו עלילות ולא הפיל עליו מתקפות שלהן זכו רוני אלשיך, שי ניצן וליאת בן־ארי. גם השלטים שנוסחו מבלפור, בדרכם לרחבת מוזיאון תל אביב בחודש שעבר, לא כללו את מנדלבליט.
נתניהו משוכנע שלו היה זה תלוי במנדלבליט בלבד, כתב האישום היה מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו־4000; ללא שוחד בפרשת בזק־וואלה וללא תיק 2000. הניתוח שלו חישב את אישום השוחד בכתב החשדות מפברואר כאלמנט שהוצב שם להרגעת המערכת, רק כדי להעיפו בשלב כתב האישום. עם צמרת משטרתית ופרקליטותית שעברו שינויים משמעותיים, ובלי שי ניצן, אפשר לחתוך הפסדים – גם אחרי מה שנראה כפשיטת רגל מוחלטת.

5.

כיצד זה מתיישב עם המתקפות הארסיות בואכה מטורללות, עם הבערת השטח הווירטואלי והפיזי? פשוט מאוד. שוועותיהם של רבים תעלינה בתחינה "להרגיע את המערכת". חלק יציעו חנינה לנתניהו בפורמט קו 300, טרום משפט. חלק יגידו עסקת טיעון. נהרות של לבה יזרמו ברשתות וברחובות, כשלמולם הצפי הוא למשפט מסובך וארוך עם עדים מותשים, עם נרטיבים מתנגשים (תיק 2000) ופלפולי פרשנות רגולטורית (4000), עם כולא ברקים יעיל בדמות שרה נתניהו (תיק 1000); משפט שבו לפסק הדין הסופי, החלוט, אחרי ערעורים, ייקח שנים לא מעטות להגיע. הרבה לפני ההתייצבות לשלב הטיעונים, כבר יהיו רבים שלא יעניינו אותם שחיתות ומיצוי דין; שימרטו שערות מול עוד הפגנות, עוד התקוטטויות טוויטר ופייסבוק, עוד חרטוטים בשידור מפי דודי אמסלם. או אז, גם רבים ממתנגדי נתניהו כבר יתחננו: רק שתיגמר הסדרה הזו, ולעזאזל אופי סיומה. אם לא צעידה למעשיהו, שתהיה הליכה לקיסריה. אלי, אלי, שייגמר כבר.

6.

תכונותיו הבעייתיות של נתניהו הביאו אותו לעסק הביש שבו הוא נמצא, זה ברור. הקמצנות, האובססיה לתקשורת, הכניעה לגחמות מבית. וגם שיכרון הכוח, שהופך מנהיג לעיוור צבעים: היכן שאחרים יבחינו בקו אדום בוהק, הוא יראה קרקע חדגונית. אבל ישנן גם תכונות אחרות, שהן המכשילות אותו פוליטית וציבורית בשנה האחרונה.

האחת היא חוסר האמינות. מנהיג הליכוד כמעט והפריך כבר את הציטוט הידוע של אברהם לינקולן על מגבלות השקר; הוא אכן האיש שאמר הכי הרבה דברי אי־אמת להכי הרבה אנשים, ושרד את זה. אבל כעת, במו"מ הקואליציוני הראשון זה שנים, שבו אמינות היא פקטור חשוב, הצדדים שמנגד משוכנעים שאי אפשר לסמוך על אף הבטחה שלו. גם שותפיו לא באמת מאמינים לו. כל אחד נצמד ו"נאמן" לו מסיבותיו הוא. קחו למשל את שותפו הקרוב ביותר, המתואם עמו בכל שעל, אריה דרעי. יו"ר ש"ס הוא הראשון להבין שהסיפור גמור. אבל ההיצמדות לנתניהו עושה לו רק טוב. שימו לב לעלייה במנדטים של ש"ס; דרעי יודע שהסנטימנט של רוב בוחריו הוא עם הנאשם ולא עם המערכת המאשימה. בסוף, ירוויח פעמיים – חלק מהבייס הזועם של נתניהו יעבור חזרה אל ש"ס, ודרעי יפלבל בעיניו ויקבל את "הוראת" מועצת חכמי התורה של התנועה להצטרף לכל קואליציה שהיא.

התכונה השנייה שמכשילה את נתניהו היא הווייתו המנהיגותית. הוא אדם מורם מעם. נוגע באנשים מלמעלה כמלך נצחי ונערץ בטירה מרוחקת. לכן, הרשתות החברתיות היו המצאה ששירתה אותו היטב. מצד אחד, להתעלם מהתקשורת כמתווכת; מהצד השני, לגעת ישירות בקהלו באופן וירטואלי בלבד, דרך פוסטים וסרטונים. אך אבוי, כך גם מחזירים לו תומכיו אהבה, רק דרך המקלדת. שברירי אחוזים מהם מוכנים לצאת עבורו לרחובות. הם מעדיפים להישאר מול הסמארטפון או המחשב, לשפוך על המנהיג אימוג'ים אוהבים ולירות קללות במתנגדיו.

הרבה רע הביאו פייסבוק וטוויטר לעולם, זה ברור. אבל נדמה שהן פילטר לא רע במניעת מלחמת אחים אמיתית, פיזית, ברחובות. הרשתות שבהן נתניהו מולך מתפקדות כסוג של כולא ברקים. או אם תרצו, מעין מכשיר יניקה; כמו זה שאצל רופא השיניים, השואב אליו מוגלה ושאר מרעין. ועל כך, אפשר רק לברך אותן.

לטורים נוספים מאת רותם דנון:

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook