fbpx

בייביסיטר להכחדה // הטור של נדב איל

0

לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי באזור נידח למדי בסרי לנקה, מתפלל שעדר פילים פראיים יואיל וייצא מחלקת היער שלו ויסתער לעברנו. עבור הצילום, כמובן.

 

עיתונות גורמת לך לקוות לדברים משונים, ולפגוש אנשים במצבים יוצאי דופן. נניח, באזור הזה הסבתות והסבים מתבקשים לעשות בייביסיטר – אבל הם עושים זאת על השדה. צריך להגן עליו מפני הבעלים המקוריים של הקרקע, הפילים הרעבים. וכך ניהלתי ריאיון בצעקות עם סבתא חביבה שהייתה תקועה על מגדל שמירה מאולתר עם פנס מעל שדה אורז. בדיעבד חשבתי על השיחה שקדמה להקפצתה למלאכה הזו: אמא, את רוצה להישאר עם הילדים או לצאת לשדה ולישון בלילה במגדל שמירה כשאת מתמודדת עם עדר פילים תוקפני שכל אחד מפרטיו שוקל למעלה מטון וחצי?

 

ברור שלא עם הילדים, השיבה הסבתא. אלך על הפילים. וכך היה.

 

בקיצור, הרשו לי לעצור רגע עם המולת הבחירות ולעניין אתכם בהישרדות ילדיכם. זה לא איזה עניין של עוד 200 שנה ועלייה של שלושה סנטימטרים בפני הים. זה משהו שקורה כעת. הדרמה הכי גדולה שאנחנו לא מדברים בה מתרחשת מסביבנו. בפרדסים המועטים שנותרו ליד בנייני רבי הקומות. בשטחי הבור שהולכים ונעלמים. בקול החרישי לגמרי שהחליף את קרקורי הצפרדעים בחלק מבריכות החורף. במספר הדבורים שאנחנו רואים בגינות ציבוריות. למעלה מ־60% מבעלי החיים בטבע נעלמו מאז 1970. זו איננה תופעה "טבעית", ואין פה מדענים "ספקניים" כמו בנושא ההתחממות האקלימית. מה שאנחנו חוזים בו הוא היעלמות שכדוגמתה כדור הארץ לא ראה מיליוני שנים; חלק מהמדענים אומרים שמדובר בעשרות אורגניזמים ביום. אחרים מדברים על מאות. לפינגווין האפריקאי זה לא משנה; תוך שמונה שנים הוא ייעלם. אוכלוסייתו מצטמצמת בקצב של 90 בכל שבוע.

*******

 

בחודש שעבר שידרתי בחדשות 13 סדרת כתבות על הכחדה (גוגל: "היעלמות"), אבל בחדר העריכה נותר החומר הכי מעורר חמלה. הדרך שבה בעלי החיים עוברים מין אבולוציה מהירה כזו, מונחית על ידי התנהגות אנושית שהופכת להיות יותר ויותר בלתי צפויה וגחמנית. הדבר המדהים הוא יכולתן של החיות להסתגל, וניסיונן הבלתי פוסק לשרוד. קחו לדוגמה את הפילים. מחקרים אחרונים מראים כי יש צמצום טבעי במספר הפילים האפריקאיים בעלי החטים. מדוע? אחת ההערכות המרתקות קשורה לביקוש לחטי השנהב על ידי טורף העל, האדם. בתהליכים של ברירה טבעית, האדם משמיד את הפילים שהיו להם חטים, והופך, כמעט אבולוציונית, את הפילים נטולי החטים לעדיפים, חסינים יחסית לציד וחיסול. כאשר הייתי בסרי לנקה, סיפר לי מומחה לפתרון "סכסוכי פילים-בני אדם" (יש מומחים כאלה) שהפילים כעת למדו להתגבר על גדרות חשמליות שנועדו להרתיע אותם מלהיכנס לשדות תירס ואור