כשאריה דרעי היה ילד קטן בבת ים, לפני כמעט 50 שנה, דפקו שני פעילים של ארגון "יד לאחים" על דלת ביתה של המשפחה וביקשו שיבוא איתם לישיבה. הארגון הזה, שבסלנג החרדי קוראים לו "הפעילים", במלעיל, היה עסוק אז בהוצאת ילדים מזרחים מבתים עניים מסורתיים ובהעברתם לישיבות חרדיות, בדרך כלל מהזרם הליטאי. משפחת דרעי הייתה אז משפחה מרוקאית טיפוסית, מסורתיים, אבל ממש לא חרדים. אין לי את הסטנוגרמה המדויקת של השיחה שהתפתחה ליד הדלת בין הוריו של דרעי לאנשי "יד לאחים", אבל בדרך כלל הפעילים היו אומרים בערך כך: "הורים יקרים, יש לכם הרבה ילדים בבית, אין לכם יכולת לדאוג לכולם לחינוך טוב, והם עלולים להגיע לרחוב. תסתכלו סביבכם ותראו איפה הילדים של השכנים. תנו לנו חלק מהילדים שלכם, אנחנו ניקח אותם אלינו, נדאג להם כאילו היו ילדינו, נגדל אותם, נחנך אותם לתורה, למצוות ולמעשים טובים". נציגי הארגון היו משכנעים, כנראה. הוריו של דרעי ארזו את חפציו של אריה ושל אחיו יהודה, ושלחו את שניהם לעולם החרדי. אחיו הצעיר של דרעי, שנשאר בבית ההורים, צעד במסלול אחר והפך ברבות הימים לעורך דין. היכן היה אריה דרעי לו נשאר מסורתי חילוני?
אני מספר את האנקדוטה הזו כי היא מסבירה איך הפכו הספרדים המסורתיים המתונים מאוד בדתם לחרדים, לש"סניקים. חלק גדול מהם התאזרח במחנה החרדי בזכות פעילות כמו זו של "יד לאחים". פעילות מיסיונרית יהודית, שחיבקה ילדי מצוקה מזרחים ונתנה להם זהות חדשה. דרעי גדל במחנה הליטאי החרדי. הנה עובדה שתפתיע אולי את מי שלא מכיר את העולם הזה: הספרדים החרדים הם בדרך כלל ליטאים. כשהם הולכים לעולם החרדי, הם לא מגיעים לחסידויות, שהן מטבען קבוצות סגורות יותר, אלא לעולם הליטאי, הפתוח הרבה יותר. היוצאות מן הכלל הן שתי חסידויות פתוחות במיוחד, חב"ד וברסלב. התוצאה היא שהרוב המוחלט של הספרדים החרדים הם ליטאים. ככה הם גם תופסים את עצמם.
איור: נעם וינר
רוצים לקרוא את כתבתו המלאה של אמנון לוי? הירשמו לקבלת גליון מתנה עש הבית
