ברית עורלה // תם אהרון

0

אני חושב שהגיע הזמן לדבר על הבולבול של הילד שלי. כלומר, אין לי ילד, וכפועל יוצא מזה אין לו בולבול, אבל סביר מאוד שיום אחד יהיה לי. ילד. לא בולבול. לילד יהיה בולבול. ואני אצטרך להחליט, יחד עם אשתי, מה אנחנו עושים איתו. זאת אומרת, עם הבולבול של הילד. שאני ואשתי עוד לא עשינו כי אין לי אישה. אבל כשתהיה לי, אולי יהיה לה. ילד. לא בולבול. לילד שאולי אעשה עם האישה שאולי אתחתן איתה יום אחד, אולי יהיה בולבול. עד כאן אנחנו מדברים על הסתברות. עכשיו בואו נדבר על כמות. כמה בולבול יהיה לילד שלי?

זאת שאלה שאני אצטרך להתמודד איתה בשלב מוקדם מאוד של החיים שלו. האם אני אתן לו לשמור על כל החבילה, או שאני, איך אומרים, אנכה לו שליש על התנהגות טובה? האם אשאיר אותו כמו שהוא, או שאביא אותו בברית אברהם?

בגדול, לכל צד יש טיעונים טובים: אם אני עושה לבן שלי ברית מילה, אני מבטיח שהוא ייראה כמו כולם. מצד שני, אם אני לא עושה לבן שלי ברית מילה, אני מבטיח שאני לא לוקח תינוק בן שמונה ימים וחותך לו את הזין. מה אני אגיד לכם, התלבטות המאה.

—–

בואו נפרק את זה רגע: הסיבות שאנשים נותנים בעד ברית מילה הן, בגדול, שלוש: דתית, בריאותית ותרבותית. לגבי הדתית – זה קל. אני לא מאמין באלוהים. וגם אם היה אלוהים, והוא אוהב לחתוך לתינוקות את הזין "כי ככה", אז מה אני אגיד לכם, אנחנו לא רואים זין בזין את הנושא הזה.

לגבי הסיבה הרפואית: העמדה הרשמית של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים היא שיש בברית מילה מעט יתרונות לצד סיכונים, ושכל אחד יבחר האם למול את הילד שלו לפי ה"תרבותית" וה"דתית". בקיצור: תמולו, לא תמולו, מה שבזין שלכם. אין שום המלצה למול תינוקות. ונחשו מה? הרבה מאוד תינוקות בעולם לא עוברים ברית מילה, והם לא מתים מאיזושהי מחלת זין מסתורית! למה? כי העמדה של הממסד הרפואי לגבי ברית מילה לא מייצגת איזשהו פתרון לאיזושהי בעיה, אלא מאפשרת למסורת של אלפי שנים להתקיים. זה הכל.

מה שמוביל אותנו לטיעון השלישי בעד ברית מילה, והוא הטיעון היחיד שגורם לי לאיזושהי התלבטות: בגלל אחוז הנימולים הגבוה בחברה הישראלית, אם אני לא מל את הבן שלי אני גוזר עליו חיים של חריגות ומבוכה. וזה נכון. יכול מאוד להיות שהוא יכעס עליי, ושהוא יהיה מתוסכל, ושהוא לא יבין למה דווקא הוא. אבל זה טיעון בעייתי. כי הוא בעצם אומר: צריך להמשיך לעשות משהו שאנחנו תופסים כעוול מזעזע, רק כי ממשיכים לעשות משהו שהוא עוול מזעזע.

כי אם עכשיו הייתה קמה קבוצה חדשה עם דת חדשה, שמאמינה שצריך לחתוך לתינוקות את הצד השני של הזין, היינו משתגעים מזה. היינו אומרים שהם פגאנים, ואוסרים על זה בחוק, ומכניסים אותם לכלא. והעובדה שאנחנו מאפשרים לזה לקרות אצלנו היא לא בגלל ההבדל בין הצדדים של הזין, אלא פשוט בגלל שזה כבר קורה. וזה מגוחך לחלוטין. ומישהו צריך לשבור את המעגל הזה.

—–

ואני מדבר עם יותר ויותר אנשים על זה, והם אומרים לי שזה מופרע לחלוטין, והם נגד זה, אבל הם חייבים. כי הם לא רוצים להיות היחידים. ואני מבין אותם. אבל ככל שיותר הורים יחליטו לא למול את הילדים שלהם, יהיה קל יותר. הילדים הערלים יוכלו להקים חבורה. הם ישחקו גולף. ונכון, יהיה להם קשה עם בנות בתיכון, ויהיה להם קשה בצבא, אבל למי לא קשה עם בנות בתיכון ובצבא? אני, למשל, נימול לחלוטין, אבל מה זה עזר לי אם אף אחת בתיכון לא ידעה את זה? מבחינתן יכול להיות שהייתה לי כוננית בתחתונים, לא הייתה להן שום דרך לדעת.

ויכול להיות שהילד שלי יכעס עליי ועל אמא שלו, כי בגללנו הוא חריג ושונה וצוחקים עליו. וזה ישבור לי את הלב. אבל אין מה לעשות. גם אני קצת כעסתי על ההורים שלי שבגללם אני נמוך. עוברים את זה. אני יכול רק לקוות שכשהוא יגיע לגיל הנכון הוא יאהב אותנו על זה שלא התעללנו בו פיזית כשהוא היה תינוק. ואם לא יתאים לו – שיתכבד ויחתוך לעצמו את הזין. בהחלטה שלו ובהליך רפואי.

עכשיו, אני משתמש במילים הבוטות האלה, "לחתוך את הזין", לא כפרובוקציה, ולא כדי להעליב אף אחד, אלא כי כשאנחנו מחביאים את זה מאחורי מילים כמו "ברית מילה" ו"למול" זה נשמע בלתי מזיק, מונע מאיתנו לדמיין את התהליך עצמו, ומאפשר לנו להתעלם מהמשמעות האמיתית של הדבר. "למול". איזה פועל חמוד. "למול". זה נשמע כמו משהו עם צמר, לא עם סכין וזין של תינוק.

אני מקווה שהעולם באמת יתקדם למקום שאני מאמין שהוא מתקדם אליו, שבו ככל שהדורות עוברים זה נראה פחות ופחות הגיוני, ופחות ופחות אנשים עושים את זה. מאוד מקווה. כי אני מתכוון להיות בין הראשונים, והילד שלי יצטרך שתצטרפו אליי. ואם לא – מה אני אגיד לכם. כל הזין.

איור: וליה רוזנצוויג

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? למבצע מנויים חדש ואטרקטיבי לחצו כאן

שתף