הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל מ"עוצמה יהודית", תניח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אליהו רביבו ולפיה יורחבו סמכויותיהם של קציני משטרה להצר צעדיהם של חשודים כשנקבעת ערובה בעניינם, כלומר תנאים שונים לשחרור ממעצר.
על פי ההצעה, קצין משטרה יהיה מוסמך, בין היתר, להרחיק חשוד ממקום מסוים לתקופה של 90 ימים, במקום 15 כיום; להורות על מעצר בית למשך 15 ימים במקום 5 כיום; לאסור על יצירת קשר עם צד שלישי למשך 90 ימים במקום 30 כיום.
מה טעם ראה חה"כ רביבו הנכבד בהרחבת הסמכויות?
הנה דברי ההסבר להצעת החוק: "הצעת חוק זו נועדה לצייד את משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק בכלים חזקים יותר במלחמתם מול הפשיעה. לפיכך מוצע לתקן… ולהחמיר את תנאי השחרור בערבות אשר קצין ממונה רשאי להטיל על עצורים."
הרשו לי לציין כי ב- 24 שנות קריירה משפטית מעולם לא קראתי דברי הסבר מבישים יותר ומנותקים יותר מהצעת החוק שבאו להסביר. בפשטות ניתן לקבוע כי אליהו רביבו בטוח שכולנו מטומטמים, וברור כי אין שום קשר בין המטרות האמיתיות של התיקון לחוק לבין דברי ההסבר האלה.
אין להתפלא כי הדרג המקצועי מתנגד בתוקף להצעה זו, וטרח להודיע זאת. הם מתביישים להזדהות עימה.
קצת רקע חוקי:
- כשישנו חשד לביצוע עבירה חמורה מספיק שמצדיקה מעצר, יש לבסס שני דברים:
1. "חשד סביר", כלומר חשד מבוסס דיו כדי שמצדיק חקירה,
2. "עילת מעצר": סיבה להחזיק את החשוד במעצר בזמן החקירה. - עילות המעצר קבועות בדין ואי אפשר להמציא אחרות: מסוכנות , חשש לשיבוש החקירה וחשש להימלטות מהדין.
- כאשר יש חשד סביר, קצין המשטרה ובית המשפט אמורים לבחון האם אפשר קיימת עילת מעצר, או שאפשר למצוא תחליף למעצר שישרת את אותה מטרה בדרכים פוגעניות פחות, כלומר "תנאי ערובה".
- גם תנאי הערובה קבועים בחוק ואינם פרי יצירתיות של בית המשפט או הקצין המוסמך. קצין משטרה רשאי להשית הגבלות שונות על חשוד לתקופות קצרות בלבד. אם יש מקום להטיל הגבלה לתקופה ארוכה יותר – בית המשפט צריך לקבוע זאת.
עכשיו, בואו נחזור להצעת החוק של רביבו.
זוכרים שבדברי ההסבר דובר על סיוע למשטרה במלחמתה בפשע? אז ככה:
- המשטרה לא נלחמת בפשע באמצעות תנאים לשחרור ממעצר, אלא באמצעות אכיפה בשטח ואיסוף ראיות איכותיות שיש בכוחן להביא חשודים לדין.
- עוד לא פגשתי ראש ארגון פשע שיירתע מניהול עסקיו כי קצין תורן יוכל להשית עליו מעצר בית בן 15 יום.
- כך שככל שמדובר בפשעים חמורים, התנאים הנ"ל אינם רלוונטיים ולא יעזרו להתמודד עם פשיעה, מה עוד שבתיקים חמורים ממילא לא מסתפקים בתנאי ערובה.
- וככל שמדובר בעבירות קלות שלא מצדיקות מעצר אלא רק תנאים מגבילים – התקופות המדוברות הן מופרכות בלשון המעטה.
אז מה באמת העניין?
- ניתן להניח ובמידה רבה של צדק כי מדובר בניסיון לצנן מחאות שונות ולהתמודד עם "מתנגדי משטר" שאין ראיות נגדם כי ביצעו עבירות כלשהן.
- קצין משטרה יכול "לעגל פינות" ביחס לחשד הסביר ולעילות המעצר ובכך לפגוע בזכויות של חשוד אותו הוא רוצה להרחיק מהרחוב מטעמים שונים, מבלי שיצטרך להצדיק את עמדתו מול שופט.
הפגיעה בזכות המחאה הולכת ומתרחבת.
- במהלך השנה האחרונה תועדו מפגינים במצלמות וידאו משטרתיות לצורך איסוף מודיעין שישמש את המשטרה באיתור ובסימון "מנהיגים" חוזרים מהפגנה להפגנה.
- מפגינים הורחקו מאזור ההפגנות בניסיון לפזר את ההפגנה.
- שוטרים הסירו שלטים מידי מפגינים משום שהמסר "עלול לפגוע ברגשות הציבור", כאילו שיש משמעות להפגנה שכולם מסכימים עם מסריה.
- מפגינים עוכבו ונעצרו משום שדיברו בקול רם מדי ברחוב לטעמו של השוטר שכורז(!) להם להיות בשקט.
בזמן שאנחנו כואבים, מדממים וחרדים, ההפיכה המשטרית עדיין כאן והקואליציה הנוכחית לא התייאשה מלנסות ולהביא אותנו אל עברי פי דיקטטורה.
אבל הצעת החוק הזאת משרתת עוד עניין חשוב.
נניח ששוטר יאסור על אדם לצאת ממקום מגוריו למשך 30 יום.
סביר שאותו אדם יפנה לבית המשפט, וכשבית המשפט יתערב לטובתו, הקמפיין הפופוליסטי של ההפיכה המשטרית יזעק שוב שבתי המשפט מפריעים למשילות.
עוד צריך לומר בפשטות: מדובר בספין על ספין על ספין. כדי שלא נדבר על הדברים החשובים.
לסיכום אבהיר כי דעתי על הצעת החוק הנדונה היא שביום שבעה באוקטובר 2023 נרצחו יותר מ-1400 חיילים ואזרחים, גברים נשים וטף בבתיהם, נחטפו יותר מ-240 אזרחים וחיילים מבתיהם ומהבסיסים שלהם, 136 אזרחים עדיין מוחזקים בשבי חמאס מעל ל- 104 ימים. ממשלת ישראל הנוכחית אחראית למחדל הביטחוני הגדול ביותר מאז קום המדינה ועליה ללכת הביתה. אין לה כל מנדט מוסרי להאכיל אותנו הצעות חוק וספינים מיותרים והיא בוודאי איננה רשאית עוד להתייחס אלינו כאל מטומטמים.
עו"ד שרה חביב היא שופטת בדימוס, מומחית למשפט פלילי
