"גדי אייזנקוט בדרך החוצה מהממשלה", אמר השופר יעקב ברדוגו בתוכנית הבוקר של ערוץ 14. "הוא לא מאמין בצה"ל, בכוח הניצחון של הרוח הישראלית והוא קורא תגר על פעולות צה"ל".
אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר ששכל את בנו בעזה, מייצג את כל מה שנתניהו לעולם לא יהיה וחמור מכך, הוא העז לבקר את הממשלה ואת העומד בראשה.
בעקבות האמירה הטיפשית של ברדוגו הרשת כמובן סערה, אבל המטרה הושגה.
״עבר מספיק זמן״, אמר בשבוע שעבר ינון מגל, לפני שדחף מחשבות מטופשות משלו בנוגע לפסל של בודהה בפסטיבל נובה. "זה מה שמפריע לי", הוא הסביר. כאילו הטבח הנורא הוא רק משני לעניין ה״עבודה הזרה״.
כמו ברדוגו, גם מגל לא נופל לאמירות מטומטמות בגלל טיפשות.
הוא פשוט רשע, ציני ואכזרי. הוא יודע היטב שידברו על האמירה הזו ונוח לו שידברו עליה. הוא לא מתבייש בכך שאלה המחשבות שלו.
ברדוגו ומגל נהנים מהפצת רעל ויש להם מטרות ברורות: להגן על ראש הממשלה בכל מחיר. לסמן אויבים אחרים מבית, לצמצם את האחריות של נתניהו.
אם הטבח בנובה התרחש בגלל חרון אפו של אלוהים בשל חטא צאן מרעיתו, הרי שאין אחריות בידי אדם. ככה זה עבד בתנ״ך. העם אשם, ואלוהים הוא הנוקם והמעניש.
מטרה משנית היא לייצר רעש, לגרום לנו להתעצבן. לשנוא. להגיב. בכך הם משמשים כאלגוריתם אנושי: מעודדים כאוס וקיטוב מפני שאלה משרתים את אדונם. מייצרים מיסוך, כדי שידברו על הכל ורק לא – אתם יודעים על מה.
הנרטיב שהשמיע מגל בנוגע לפסל של בודהה חוזר בקרב חלקים בימין המשיחי. יש בהם דפקטים אמיתיים שחושבים שזה באמת אלוהים שכעס וגרם לקטל המוני. קראתי כמה מחבריי לשעבר לספסלי הלימודים שמאמינים בהבלים כאלה. אבל האחרים, בציניות גמורה, פשוט מחפשים כל דרך להמשיך להצית אש. אין להם עוד מה למכור מלבד האש הזאת.
הלך הרוח והמטרות של מגל, ברדוגו ושות' השתקפו השבוע גם במסר שביקש מגל להעביר בתוכניתו "הפטריוטים" בערוץ 14. "הקמפיין למען שחרור החטופים", אמר מגל, "הוא קמפיין למען חמאס״. את המסר הזה אימצו במהרה נפלים-חינוכיים כמו עמיחי שיקלי, שבדיעבד רק אלוהים יודע איך מישהו הפקיד בידיו את החינוך של ילדיו.
מדוע בעצם, ״קמפיין למען שחרור החטופים הוא קמפיין למען חמאס״? ובכן, גם כאן התשובה ברורה. הקמפיין הזה לא נוח לראש הממשלה נתניהו. לא נעים לו שהורים שכולים אומרים לו את דעתם עליו ומפגינים לו מול הבית. הוא גם מבין את הנזק האלקטורלי.
מצד שני, זה גם לא נראה טוב לשלח את המשטרה בהורים ובאחים של החטופים, שרבים מהם כבר איבדו בני משפחה בשבעה באוקטובר בשל כשליו של נתניהו. כלומר, זה אמנם נעשה בשוליים, אבל גם בכך טמון נזק אלקטורלי. על כן, משתמשים השופרות והשרים הכושלים, שלוחיו של נתניהו, במסרים שיווקיים חדים, בציניות מקפיאת דם המנסה להפוך את האנשים שהיקר להם מכל נלקח מהם, לאלה שחטפו את ילדיהם.
הקו הישר שעובר בין המתקפה על אייזנקוט, דרך ״מפריע לי הפסל של בודהה!״ ועד ״משפחות החטופים משתפות פעולה עם חמאס״, הוא אותו קו שמתח נתניהו עצמו עד לשישי באוקטובר. אותה מדיניות של הפרד ומשול, אותו ניסיון למצוא אחראים חדשים להסיר אחריות ממנו.
תסתכלו על יעקב ברדוגו וינון מגל, ותבינו עד כמה לנתניהו לא אכפת משום דבר, מלבד השמירה על כיסאו בכל מחיר. כולל המשך פירוקה של מדינת ישראל.
