המשטר הכלכלי־חברתי השולט בחלקים גדולים של העולם, ובעיקר בעולם המפותח, הוא הקפיטליזם, השלים את ניצחונו על הקומוניזם עם התפרקותה של ברית המועצות ב־1989/1990. איש אינו מטיל ספק בעובדה שהשיטה הקפיטליסטית תרמה רבות לחברה האנושית. ניצחונה והישגיה הושגו מכיוון שאין כמוה תואמת את נפש האדם, השיטה מעודדת מוטיבציה, תחרות, יצירתיות ואת רצון להצטיין ולהצליח.
אבל לצד כל הטוב הזה, היא הייתה מלווה, בעיקר בארבעת העשורים האחרונים מאז ימי ה"רייגניזם" וה"תאצ'ריזם", בתופעות לוואי שליליות מאוד עם שני מאפיינים ראשיים.
במתכונתה הנוכחית, השיטה הקפיטליסטית חמדנית ונצלנית, כזו שמנצלת בציניות את החולשות האנושיות, ובעיקר את חולשת ההתמכרות, לטובת רווחיהן של חברות עסקיות, מנהליהן ובעליהן, והיא שיטה שהקצינה מאוד את רמת האי־שוויון בין החלקים השונים של החברה.
יסודות של הקשבה
לא פלא אפוא שעבור אנשים רבים עצם המושג "קפיטליזם" נתפס כשלילי. במידה רבה זה מה שהביא לצמיחת ה־ESG כתורה של ניהול סיכונים שמתווה דרך לחברות עסקיות להתמודד איתם; וגם לצמיחתו של הארגוןConscious Capitalism בראשית שנות ה־2000, מיסודם של איש העסקים ג'ון מאקי ופרופ' ראג' סיסודיה, מרצה לשיווק בינלאומי.
קפיטליזם קשוב בנוי על ארבעה עמודי יסוד:
– כל חברה עסקית צריכה להגדיר לעצמה את הייעוד (Purpose) – למה היא קיימת, מה היא נועדה לשרת.
– כל חברה עסקית זקוקה למנהיג קשוב שיתחבר לייעוד, ייתן דוגמה אישית ויטמיע את הייעוד בארגון.
– כך תיווצר תרבות ארגונית קשובה מונחית ייעוד.
– התרבות הארגונית תהיה קשובה לכל מחזיקי העניין (Stakeholders) ולא רק לבעלי המניות.
כך ייווצר קפיטליזם של מחזיקי עניין תחת מה שהיום הוא קפיטליזם של בעלי מניות.
לקפיטליזם הקשוב יש יתרונות רבים מאוד על פני הקפיטליזם הקלאסי.
הוא מבוסס על התפיסה שכל מחזיקי העניין, ובראשם העובדים והלקוחות, צריכים ליהנות מצמיחת החברה. לא רק בעלי המניות.
אין חולק על כך שעובדים שחשים שיש להם אוזן קשבת אצל הבוס הישיר יהיו הרבה יותר נאמנים לארגון. באותה מידה, אווירה של אמון בארגון מייצרת הרבה יותר יצירתיות, לעומת ארגונים רעילים. אבל התועלת לא מתחילה ונגמרת בעובדים. לרמת החיבור של העובדים לחברה יש השפעה ברורה על הלקוחות. אין זה מקרה שחברות קשובות מכונות גם "חברות של חיבה", כאלה שאין אצלן כמעט תופעה של נטישת לקוחות.
זאת ועוד, אחד המאפיינים של חברות קשובות מתבטא בחשיבה לטווח הארוך. יש הרבה עדויות לנזק שבחשיבה לטווח קצר, שאופיינית לחברות רבות שנסחרות בוול־סטריט. הן מנסות להרוויח הרבה ומהר, והדבר מייצר לחץ עצום על מנהליהן לעמוד בציפיות, על מנת לא להיפגע בתגמול המבוסס האופציות. בפועל, החברות המצליחות ביותר הן כאלה שמנהליהן חושבים ומתכננים לטווח ארוך.
הגדלת סיכויים
על דרך השלילה נאמר: חברות שלא תאמצנה את גישת הקפיטליזם הקשוב כחלק מהאסטרטגיה העסקית ותמשכנה לנהוג כבימים ימימה, תגלנה שהן מתקשות לגייס עובדים מעולים, ששיעור התחלופה בהן גבוה, שהלקוחות לא שומרים להן אמונים ושהרווח קצר המועד פוגע בצמיחה ארוכת הטווח שלהן.
ה־ESG נותן כלים להתמודד עם סיכונים, אבל הוא אינו תורה ניהולית מקיפה. הקפיטליזם הקשוב הוא תפיסת עולם ותפיסה ניהולית שלא רק מקטינה סיכונים, אלא אף מגדילה את הסיכויים במונחים של רווח ושל השבחת ערך החברה לטווח הארוך.
אם ה־ESG הוא הגוף, הרי שהקפיטליזם הקשוב שמתממשק אליו הוא הנשמה. אני גאה להזמין אתכם ואתכן להצטרף אלינו כחברים וחברות בתנועה הקשובה, המהווה בית חם לבעלי ובעלות תפקידים בחברות עסקיות, שחולקים צורת חשיבה דומה לגבי האופן שבו עסקים צריכים להתנהל, לצד העצמת יכולת ההשפעה כקבוצה וככוח מניע חיובי עבור החברה והסביבה בישראל.
החברות העסקיות בתנועה מפתחות ומעצימות את ההתנהלות הקשובה שלהן באמצעות מגוון מוצרים ושירותים שאנחנו מעניקים ושתומכים ביצירת שינוי אותנטי, עמוק ומשמעותי – ובכך גם נהנות מכל הרווחים הטמונים ביישום הגישה.
*****
הכותב הוא יו"ר תנועת קפיטליזם קשוב (חל"צ) ויו"ר מיטב ניירות ערך והשקעות
