בקיצור: מצד אחד, רוב הצעירים בישראל – גם כאלה המגדירים את עצמם כימנים – מאמינים בערכים ליברליים. מצד שני, ישנם לא מעטים שסבורים שהערכים הללו אינם רלוונטיים לקבוצות אוכלוסייה שהם לא אוהבים – בעיקר ערבים ושמאלנים, אבל גם להט״בים. הסנטימנט השלילי כלפי הקבוצות הללו, גדול במיוחד בקרב אלה שהגדירו את עצמם כימנים או כחרדים.
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז קמה הממשלה האחרונה, הפכו מונחים כמו ליברליזם ודמוקרטיה למרכזיים בשיח. אך בעוד המפה הפוליטית בהקשר של ימין ושמאל ידועה ונמצאת בבחינה מתמדת, עולה השאלה באיזו מידה אזרחי ישראל מחזיקים בערכים ליברליים, והאם יכולה הליברליות אל מול השמרנות להחליף את הדיכוטומיה הקיימת בין ימין לשמאל.
מחקר שערכתי יחד עם חברת אבנעים־אבידן, Ipanel ו״ליברל תקשורת״ בחן את השאלות הללו באמצעות סקר אינטרנטי בהשתתפות 600 צעירים בגילאי 26-18 המייצגים את אוכלוסיית הצעירים בישראל מבחינת מגדר, מידת דתיות ואזור גיאוגרפי. מכיוון שהמדגם בנוגע לאוכלוסייה הערבית לא היה מייצג מספיק, נותחו הנתונים של החברה הערבית בנפרד.
ימין, אבל ליברלי
ראשית, ביקשנו מהמשתתפים להגדיר את עמדתם הפוליטית, על סקאלה שנעה בין 7-1 (1 – בקצה הימני, 7 – בקצה השמאלי): כ־15% זיהו את עצמם בשמאל, כשמתוכם 9% כשמאל מתון/מרכז, לעומת 70% שזיהו עצמם בימין. הנטייה הימנית של הצעירים באה לידי ביטוי גם בדיווח על המפלגה שלה היו מצביעים, לו הבחירות היו מתקיימות כיום – רק 6% דיווחו כי יצביעו לאחת ממפלגות השמאל, 29% למפלגה מהימין, 15% למפלגות חרדיות ו־28% למפלגות המרכז. 23% טענו שלא יצביעו כלל או שטרם החליטו.
ביקשנו מהמשתתפים לדרג גם את החשיבות של סט ערכים – שחלקם מזוהים באופן מסורתי עם ליברליות (שוויון הזדמנויות, חופש ביטוי, דאגה לזכויות מיעוטים, חמלה כלפי סבל של אחרים) ואחרים מזוהים יותר באופן מסורתי עם שמרנות (נאמנות למשפחה ולקהילה, נאמנות ותמיכה במדינה, אורח חיים בהתאם לערכי דת ומסורת ומתן כבוד לרשויות ולדמויות סמכות).
נמצא כי באופן ספציפי, כל הקבוצות בחברה הישראלית תופסות נאמנות למשפחה ולקהילה כערך החשוב ביותר, וחמלה כלפי סבל של אחרים בין ארבעת הערכים החשובים ביותר. עם זאת, עבור בעלי תפיסות שמאלניות, שוויון הזדמנויות וחופש ביטוי משמעותיים הרבה יותר; ועבור חרדים ודתיים, חיים בהתאם לערכי דת ומסורת חשובים יותר באופן משמעותי.
כאשר ביקשנו מהמשתתפים לדרג את מידת הסכמתם עם מספר היגדים המבטאים ערכים של פלורליזם ושוויון בסקאלה של 1 (כלל לא מסכים) עד 7 (מסכים במידה רבה) מצאנו נטייה ליברלית של הצעירים בישראל – שני שלישים מהם מאמינים כי יש לתת ייצוג לכל הקבוצות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, וכשלושה רבעים מהצעירים מאמינים שיש לתת שוויון זכויות לכל הקבוצות ולהימנע מאפליה.
כשבוחנים את דירוג הערכים הליברליים כתלות בעמדה פוליטית, רואים כי אומנם צעירים המצהירים שהם שמאלנים נוטים יותר להחזיק בעמדות ליברליות בהשוואה לקבוצות אחרות, אך גם צעירים ימנים מסכימים עם עקרונות של שוויון ופלורליזם – עם הסכמה של למעלה מ־60 אחוז עם כל אחד מההיגדים הליברליים.
נתונים אלו נראים אופטימיים עבור אלו המעוניינים במדינה ליברלית. עם זאת, בעידן הקיטוב עולה השאלה האם אנשים יביעו עמדות ליברליות גם כשבוחנים אותם באופן ספציפי ביחס לקבוצות מגוונות בחברה הישראלית.
על מנת לענות על שאלה זו בחנו את היחס של המשיבים כלפי קבוצות ספציפיות בחברה הישראלית ב־4 היבטים: רגש – עד כמה רגשות שליליים וחיוביים את/ה חש/ה כלפי קבוצות ספציפיות בישראל; רצון בקרבה – עד כמה היית רוצה לעבוד או ללמוד עם אנשים מקבוצות ספציפיות בישראל; ייצוג במדיה – עד כמה חשוב בעיניך שלקבוצות הבאות יהיה ייצוג בערוצי המדיה השונים (למשל, רשתות חברתיות, סדרות, ערוצי חדשות); ייצוג בקבלת החלטות – עד כמה חשוב בעיניך שלקבוצות הבאות יהיה ייצוג בקבלת החלטות (למשל, רשויות מקומיות, ממשלה, בית משפט).
ניתוח הדירוגים מראה כי בממוצע הרגש כלפי רוב הקבוצות ניטרלי, מלבד שתי קבוצות שכלפיהן הביעו הנשאלים הצעירים רגשות שליליים במיוחד: ערבים (32 מתוך 100) ושמאלנים (35 מתוך 100). הדירוגים לגבי הרצון בקרבה היו דומים, עם פער מסוים בין היחס כלפי ערבים שהמשיך להיות נמוך במיוחד (33 מתוך 100) ושמאלנים, (43 מתוך 100) שהיה חיובי מעט יותר.
כאשר בחנו את השאלות על חשיבות הייצוג במדיה ובקבלת החלטות, נמצא כי הדירוג של אנשי שמאל וערבים היה גבוה יותר בעיני כלל הנשאלים, אך גם כאן מצבם היה פחות טוב משמעותית מאשר האחרים, עם דירוג חשיבות נמוך מ־50.
שוויון על תנאי
את הזליגה של הרגש לתפיסת הזכויות, ניתן לראות בקרב אלה שטענו שלא חשוב לתת לכולם שוויון זכויות. מתוך אותה קבוצה, המהווה קצת פחות מחמישית מהצעירים בישראל, למעלה ממחצית (56%) סבורים שאין צורך בשוויון זכויות לערבים, כרבע סבורים שאין צורך לתת שוויון זכויות לשמאלנים (28%) ולהט״בים (24%). היו גם 12% שהאמינו שנשים לא צריכות לקבל אותן זכויות.
צעירים המגדירים עצמם ימנים לא רק הפגינו בסקר רגשות שליליים מאוד כלפי ערבים ושמאלנים, אלא אף דרגו את החשיבות של הייצוג שלהם בקבלת החלטות באופן נמוך, כמו הרגש השלילי. גם חרדים המחזיקים בסנטימנט שלילי מאוד כלפי ערבים, שמאלנים ולהטב״ים, מדרגים את חשיבות הייצוג שלהם כנמוכה באותה המידה.
גם שמאלנים מראים סנטימנט שלילי מאוד כלפי קבוצות מסוימות – בעיקר כלפי חרדים וימנים, אך בקרבם יש הפרדה בין הסנטימנט השלילי לבין ההכרה בחשיבותן של קבוצות אלה בייצוג (שהוא גבוה יחסית לרגש, אך עדיין נמוך מחשיבות הייצוג של קבוצות אחרות).
ניתוח קלסטרים, המאפשר גילוי של קטגוריות או גושים נפרדים על סמך מאפיינים משותפים, מראה כי בקרב הצעירים ישנם שני גושים: האחד, שניתן לכנותו הגוש הליברלי, מהווה 46% מהאוכלוסייה. גוש זה גם מחזיק בערכים ליברליים וגם מגלה עמדות חיוביות כלפי כל הקבוצות. מחצית מגוש זה הם אנשי ימין, פחות מ־30% אנשי שמאל, כאשר יש בו רוב חילוני עם ייצוג לדתיים ואף לחרדים; והשני, הגוש השמרני, המהווה 54% מהאוכלוסייה –כולל כל רמות הדתיות בפרופורציה די דומה.
הסקר כלל גם 72 צעירים מהחברה הערבית, אך מאחר והמדגם לא היה מספיק מייצג מבחינת מאפייני האוכלוסייה הערבית, נותחו הנתונים בנפרד ונבחנו בהקשר של ערכים ליברליים בלבד. בדומה לצעירים מהחברה היהודית, הערך שדורג ראשון הוא נאמנות למשפחה ולקהילה, אך מייד לאחר מכן דורגו ערכים ליברליים – שוויון הזדמנויות, חופש ביטוי וחמלה כלפי סבל של אחרים. אורח חיים בהתאם לדת ולמסורת דורג יחסית נמוך, רק במקום השישי.
הנטייה הליברלית של הצעירים הערבים שהשתתפו בסקר באה לידי ביטוי גם במידת הסכמה עם היגדים הקשורים לשוויון ופלורליזם. מצאנו כי הצעירים הערבים שהשתתפו בסקר תמכו בשיעורים גבוהים בערכים ליברליים (מעל 68% אחוזי תמיכה לפחות לכל אחד מההיגדים).
לדו״ח המחקר המלא ולמצגת עם הנתונים והממצאים, לחצו כאן.
