מה עושה מותג חבוט ולא אטרקטיבי? מיתוג מחדש, ורצוי עם קמפיין אגרסיבי שילווה אותו. המותג הוא כמובן בנימין נתניהו. פעם: ״מר כלכלה״, ״מר ביטחון״, קונה את מאזיניו באנגלית מצוחצחת ודיבורים על סייבר. היום: הנשיא ביידן לא מוכן לפגוש אותו, הוא צריך לחזר אחרי חברות דירוג האשראי כדי שאלו לא יורידו את הדירוג של ישראל, הבורסה בתל אביב מדשדשת בזמן שמעבר לים נאסד״ק כבר מתאושש ועולה, השקל נחלש בכל פעם שהרפורמה מרימה ראש, ההשקעות בסטארטאפים בשפל ובנוסף לכל אלה הביטחון במצב קטסטרופלי.
מה התרופה של נתניהו? כמו שהמחאה ניכסה לעצמה את הדגל ואת ההמנון, הוא החליט לנכס לעצמו את ההייטק. בכירי תעשיית ההייטק הישראלית נלחמים בהפיכה המשטרית שהוא מנסה להוביל ומזהירים מהפגיעה האנושה בתעשייה שהם משתייכים אליה ובמשק כולו? אין בעיה. הוא יראה להם מה זה.
תראו איך נראה היומן של נתניהו מתחילת החודש:
4.6 – שיחה ממושכת עם אילון מאסק על עידן הבינה המלאכותית, מעורבות ממשלות בתחום, והפוטנציאל של ישראל להפוך לשחקנית משמעותית.
5.6 – שיחה טלפונית עם מנכ״ל OpenAI, סם אלטמן, על ההזדמנויות והאתגרים בתחום הבינה המלאכותית ועל שיתוף פעולה עם ישראל בתחום.
11.6 – אישור מתווה מוסכם שיאפשר פריסת סיבים אופטיים שייצרו מסדרון תקשורת בינלאומי למעבר נתונים דיגיטליים מאסיה לאירופה לאורך קצא״א.
18.6 היה יום עמוס במיוחד:
גולת הכותרת הייתה הכרזה בישיבת הממשלה על הסכמה עקרונית עם חברת אינטל להקמת מפעל לייצור שבבים בארץ:
"השקעת ענק וחסרת תקדים של חברת ״אינטל״ בישראל, במפעל שבבים, שישתמש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם. זה מפעל שההשקעה בו תעמוד על 25 מיליארד דולר, כלומר 90 מיליארד שקל. זו ההשקעה הגדולה ביותר שהייתה במדינת ישראל. זה מבטא הבעת אמון אדירה בכלכלת ישראל, ומראה בדיוק מה העוצמה של הכלכלה החופשית שבנינו כאן והכלכלה הטכנולוגית שמתפתחת כאן״.
באותה ישיבה גם הכריז ראש הממשלה על ״הפעלת קצא״א כתשתית להעברת סיבים אופטיים בינלאומיים – זה יהפוך את ישראל למרכז תקשורת עולמית״.
לקינוח, נפגש נתניהו עם פורום שרים מצומצם בנושא הסייבר הלאומי והבינה המלאכותית, שם דיבר על חיזוק התשתיות החיוניות וקידום רגולציית הגנת סייבר.
והלו"ז הצפוף ממשיך:
19.6 פגישה עם מנכ״לית אורקל, הישראלית לשעבר צפרא כץ, בה דנו באפשרות להגדיל את הפעילות וההשקעות של החברה בישראל ובהזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית.
20.6 ביקור עם שר החינוך קיש במעלה אדומים בכיתת תוכנית ״גשרים״ של 8200 – תוכנית שמטרתה לחשוף תלמידים לעולם המחשבים והסייבר.
לו״ז צפוף | ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור עם שר החינוך קיש במעלה אדומים בכיתת תוכנית ״גשרים״ של יחידת 8200, צילום: חיים צח, לע״מ
הבנתם את הרעיון: שיחות עם שועי עולם (גם אם לא קוראים להם ביידן) והרבה הרבה בינה מלאכותית. זה מה שהולך היום. נתניהו העלה הילוך ושם את ההייטק והבינה המלאכותית על הכוונת. זה ה״סייבר״ החדש.
לפעמים נתניהו אולי לא מקבל את כל מה שהיה רוצה – למשל תמונה עם מנכ״ל OpenAI, שהעניק את הכבוד הזה רק לנשיא הרצוג ואילץ את ראש הממשלה להסתפק בשיחת טלפון.
או במקרה של אינטל, שם מדובר בהכרזה חד צדדית של ממשלת ישראל, ולא מטעם החברה עצמה (ובאינטל דווקא יודעים להכריז על אירועים כאלה: ממש השבוע הודיעה החברה על הקמת מפעלים חדשים בפולין ובגרמניה; באחרונה אף לוותה ההכרזה בפוטו-אופ של מנכ״ל אינטל וקנצלר גרמניה, שחתמו על מכתב כוונות).
מזל שנתניהו לפחות קיבל הזדמנות לתמונה כזו עם מנכל״ית אורקל, הידועה כתומכת בטראמפ ובפוליטיקאים רפובליקנים.
האם חברות דירוג האשראי, מובילי המגזר העסקי העולמי וגורמים אחרים עליהם מעוניין נתניהו להשפיע, ישתכנעו מסבב ההכרזות והפגישות שלו במחוזות ההייטק וקרנה של ישראל תעלה בעיניהם? אין לדעת. ועוד ועוד מדדים כלכליים מדאיגים מתפרסמים, אך אין ספק שהקמפיין מנסה לשדר עסקים כרגיל – ואף להציג פריחה באטרקטיביות של ישראל כמדינת הייטק.
כרגע לפחות נראה שיש פער בין קצב הפגישות וההכרזות של נתניהו, לבין המדיניות שהוא מנהיג והמהלכים בשטח. אם נתניהו באמת היה מעוניין לדאוג להייטק ולכלכלה הישראלים, הוא היה צריך בשלב הראשון לעצור באופן מיידי את החקיקה ואת איומי ממשלתו על חזרתה.
בשקף שהציג לאחרונה נגיד בנק ישראל, רואים שבכל פעם שההפיכה מוזכרת – השקל נחלש. לא פלא ששר המורשת הציע השבוע לגלגל מהמדרגות את הפקיד הבכיר הסורר שמזהיר מנזקי ההפיכה. שקף אחר במצגת של הנגיד מסביר שהשקל נסחר בשער גבוה בארבעים אגורות בהשוואה למה שהיה כנראה נסחר, אלמלא ההפיכה המשטרית. במילים אחרות – כל דולר שתוציאו בחופשה הקרובה בחו״ל יעלה לכם ארבעים אגורות נוספות שתשלמו – ״מס הפיכה״, אם תרצו.
הסכמה עקרונית או הודעה חד צדדית? | משרדי ענקית השבבים ״אינטל״, צילום: ArbyDarby, shutterstock
אבל זה לא באמת מפתיע. העניין הוא למתג מחדש את ״מר כלכלה״, לא לדאוג למהות. מנהיג אחראי שבאמת אכפת לו מכלכלת ישראל היה פועל להרגעת השטח, לייצוב הכלכלה, היה דואג לשדר מסר שישראל היא מדינה צפויה ואמינה ומנסה להחזיר לכאן את המשקיעים הזרים עליהם נסמכים ההייטק והכלכלה בישראל. במקום כל אלה, בשבוע הבא צפויה החקיקה לחזור לוועדת חוקה.
בשולי הדברים, חשוב להאיר כיצד בתוך תקופה קצרה הפך ההייטק לסוגיה שמעוררת מחלוקת פוליטית בישראל. רק בינואר האחרון התפרסם כאן טור שבו טענתי שאמנם ההייטקיסטים לא אוהבים לדבר על פוליטיקה, אבל אם הם לא יצאו עכשיו מאזור הנוחות שלהם – יתכן שיגלו בקרוב מאוד, יחד עם המגזר העסקי כולו ויתר אזרחי המדינה, שכבר אין עתיד להיאבק למענו. אי אז בינואר זה נראה היה דמיוני, אבל ההייטקיסטים וההייטקיסטיות הצטרפו בהמוניהם והפכו לאחד הכוחות החזקים שפועלים בתנועת המחאה האדירה (גילוי נאות: אני פעילה במסגרת זו).
במשך שנים ה״סטארטאפ ניישן״ היה המותג הכי חזק שישראל הציעה לעולם ואף אחד לא ערער על כך. מהרגע שההייטק הפך לסוגיה פוליטית והתבהר הקשר שבין החלטות הממשלה לעתיד הענף התחרותי והגלובלי, המצב השתנה. כעת, נתניהו משתמש גם הוא בניכוס ההייטק כחלק מהקמפיין שלו, ועל הדרך תוקע אצבע בעין של המחאה. בישראל הכל פוליטי, עכשיו גם ההייטק.
