אתמול הבאנו כאן ניסוי אנתרופולוגי, של כתבנו שנשלח לצפות בערוץ 14 ולהבין כיצד משתקף שם העולם המקביל של מעריצי בנימין נתניהו. מי שעומד מאחורי הערוץ הוא המיליארדר יצחק מיראלשווילי, שיחד עם אביו מיכאל נחשבים מקורבים לצמרת השלטון ברוסיה.
אין פלא אפוא, שאת מה שאנחנו רואים בערוץ 14, ניתן לראות היטב בשופרות של פוטין ברוסיה, ועל מנת לבחון את זה נשלחתי על ידי המערכת לבדוק. התיישבתי מול המסך, ופתחתי שידור לייב של "הערוץ הראשון" הרוסי הידוע גם בשם ORT, המשדר בכל רחבי רוסיה, חלק ממדינות הלוויין (שם הוא עוד לא נאסר) וכמובן בישראל וארה"ב. דמיינתי לעצמי שאני אזרחית רוסיה ממוצעת שגרה בעיירה קטנה, שבדיוק חזרה מהעבודה. כפי שניתן לשער, הצפיה בערוץ הטלוויזיה הממלכתי של רוסיה היא חוויה אנתרופולוגית, הצצה לעולם מקביל. הכול נראה דומה, אבל שונה.
יום שני, 30 באוקטובר. בזמן שישראל נעה ברכבת הרים רגשית: מותה של שני לוק, סרטון החטופות ושחרור אורי מגידיש, מהדורת החדשות המרכזית בשעה 21:00 נפתחת בסקירה. האולפן הוא מעין מפה אינטראקטיבית של המזרח ההתיכון: רצועת עזה ירוקה, ישראל אפורה, ורגלי המגיש באופן סמלי דורכים על אדמת ישראל.
מתחילים בהקרנה של קטע קצר מסרטון החטופות של תעמולת חמאס. אחר כך סטטיסטיקה של אבדות משני הצדדים, כמובן, עם דגש על פגיעה באוכלוסייה של חפים מפשע בצד הפלסטיני. משם עוברים לנושא הבא: "דברים שלא ידעתם על צה"ל וחמאס״. ההשוואה כביכול לטובת צה"ל, אבל התמונה שמצוירת היא שצה"ל חזק על חלשים.
חצי שעה לתוך מהדורת החדשות המרכזית סוף סוף עוברים לדבר על אוקראינה, מדינה שרוסיה נמצאת איתה במלחמה, בעצם סליחה – ״מבצע צבאי מיוחד״. רצף של ניצחונות, צילומים מהאוויר, הפצצות, אבדות של האויב. הכול אמת לאמיתה, כמובן. ומיד חוזרים לדבר על ישראל, הפעם דרך ניסיון הפוגרום המוכחש בשדה התעופה בחבל דגסטן.
קאט לנאום של פוטין. בדקות ספורות הוא מספיק להתייחס גם להסלמה במזרח התיכון (כי כבר 10 דקות שלמות לא דיברו על זה), הוא כמובן מגנה את חמאס, אבל הדגש על הפגיעה הישראלית בעזתים חפים לפשע. הוא גם מאשים את האוקראינים בפוגרום במחצ׳קלה, ואת האמריקאים בכל צרות העולם.
בשבוע שעבר, אגב, כשעשיתי את הגיחה הראשונה לעולם המקביל בערוץ הרוסי, רואיינה באחת המהדורות אישה עזתית, ילידת רוסיה שהתחתנה עם פלסטיני, נולדו להם ילדים ועכשיו הם נאלצים לגור באוהל. מעניין שלאורך כל הראיון לא עולה האפשרות לחזור הביתה, כלומר לרוסיה.
עוד מהנעשה בערוץ: בשעה ארבע, תוכנית שידוכים בשם "בואו נתחתן" בעיצומה. שתי מנחות-מייעצות בנות 60. אחת – שחקנית עבר, שנייה שדכנית מוכרת. רביעיית נשים בנות 30 פלוס נלחמות על ליבם של שני רווקים די מקומטים בני 40 פלוס. "נלחמות על ליבם" משמע מרשימות אותם בשירת זיופים ותנועות גוף פתייניות. בהתחשב שבשנים האחרונות רוסיה מקדמת בכל הכוח את אורח החיים המסורתי שכולל צניעות וצייתנות מצד האישה כלפי בעלה וציפייה לילודה מוגברת, לא מפתיע שרוב השאלות לכלות פוטנציאליות התמקדו דווקא בנושאים האלה.
פרסומות בערוץ הרוסי זו חוויה בפני עצמה. מצד אחד די דומה למה שאנחנו רואים, אבל שונה: פרסומת למקבילה של מק'דונלדס, למקבילה של אמזון, בנקים, ריבה, תרופה טבעית לשיעול וכמובן סדרות: כל אחת ואחת מהן, על פי הפרומו, מלאה בנוסטלגיה וגעגועים לברית המועצות הגדולה. וכמובן, דוקו על משבר קובה, בין המרואיינים, סרגיי לברוב בעצמו, שר החוץ של רוסיה, שמספר על האגרסיה האמריקאית ועל ברה"מ שוחרת השלום.
השעה 18:00, תוכנית חדשות, מהדורה מוקדמת, מוקדשת ככל הנראה לחדשות חוץ. שם התוכנית "המשחק הגדול". המנחה עובר לסקר את ההפגנות באירופה וארה"ב. לדבריו רוב ההפגנות הן נגד התוקפנות הישראלית. "רק בברלין", מסביר המנחה, "אסור להפגין נגד ישראל, ולכן דרשו מהתושבים להגיע להפגנה פרו-ישראלית, אתם רואים, הם עושים זאת בחוסר חשק".
רוב התוכנית מוקדשת למצב במזרח התיכון, אוקראינה מוזכרת רק פעם אחת וגם היא בתור "הפרוקסי" של ארה"ב, בדיוק כמו ישראל (כך רואים אותנו ברוסיה). בסוף התוכנית, קינוח: המנחים באולפן צוחקים מסרטון אמריקאי על נהג הרכב שלא מצליח להסתדר עם מחסום אוטומטי. קאט לדיווח על רכבת שירדה מהפסים באחת ממדינות ארה"ב. דיון באולפן: "במקום להצית מלחמת עולם שלישית, מוטב לביידן לטפל בבעיות הפנימיות שלהם".
לו הייתי אזרחית רוסיה ממוצעת, שצורכת את רוב התוכן שלה מהערוץ הממלכתי של הקרמלין – פייסבוק ויוטיוב חסומות ברוסיה – סביר להניח שגם אני הייתי יוצרת לעצמי זווית ראיה מצומצמת וחד צדדית על כל העולם: עולם דיכוטומי מלא רוע, שבו רוסיה נלחמת לצד הצדק והגנה על החלשים, נגד המערב ה״מושחת״ וה״מסוכן״.
ברוסיה של פוטין, המציאות הזו נמשכת כבר שנים ארוכות, ומקרינה גם על המציאות שבחוץ ועל התודעה של ישראלים רבים. בישראל, ערוץ 14 בגרסתו הנוכחית עדיין טרי. את השפעותיו נגלה בעתיד.
