"הפגנת החירות" של תומכי החקיקה המשפטית בחמישי האחרון הפכה לכמה שעות של מופע אימים מתמשך. שלטי התמיכה בברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ועמירם בן אוליאל, שאותם נשאו מפגינים בלי שמץ של בושה, הבהירו עד כמה התמיכה במרצחים עברה מהשוליים הכי קיצוניים למיינסטרים. ולא בלי קשר לכך, גולת הכותרת הייתה האיומים שהשמיעו חברי כנסת על שופטי העליון ועל היועמ"שית, כאילו היו אחרוני העבריינים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחר להזכיר בנאום המשתלח שלו שההפגנה מתרחשת קרוב ללשכתה של נשיאת העליון אסתר חיות, והזהיר את הנשיאה במילים: "שלא תעיזי לגעת בחוקי יסוד". מפחיד, אבל זה היה רק הסיפתח. הנאום של גלית דיסטל אטבריאן נשמע כאילו נלקח ישירות מהשוק השחור, כשהשרה איימה על היועצת המשפטית לממשלה: "אם תזרקי את הקול שלנו לפח, יש לך עסק איתי".
האיומים האלה מגיעים בהמשך ישיר להצהרת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהודיע שהכנסת לא תכבד את פסיקת בג"ץ אם יפסוק כי ביטול עילת הסבירות אינו חוקי – תוך שהוא מפגין מעט מאוד מודעות עצמית והתעלמות מהתרומה של בג"ץ ליכולת שלו עצמו להקים משפחה. אם למישהו היה ספק לגבי כוונות הממשלה, הימים האחרונים סיפקו תשובה ברורה וניצחת שלא משתמעת לשתי פנים: הממשלה תמשיך בגישה הדורסנית שלה, במטרה לגזול את הכוח ממוסדות השלטון שמאזנים אותה. כל ניסיון להידבר, הוא לא יותר ממשיכת זמן נוספת של הקואליציה.
האיומים המפורשים האלה על שלטון החוק לא מנותקים מההתנהלות "השוטפת" של שרים וחברי קואליציה: העימות של השרה מירי רגב עם היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, כולל הקריאה לנהג שלה: "תיסע", בזמן שהרכב חסום בידי אנשי אבטחה – קשורה לזה גם היא, וכך גם עבירות התנועה של השר (הממונה על המשטרה!) בן גביר.
רצף האירועים הזה הוא לא פחות מכדור שלג שהולך ומתגלגל: חברי הקואליציה הולכים ומקצינים את צורת הדיבור שלהם, שלא לדבר על התנהגות עבריינית, לא פחות, ולנו קשה לעקוב. וזה רק ילך ויחמיר, כי מעל לכל זה נרחפת רוח המפקד.
הבחירה של בנימין נתניהו להקיף את עצמו בסביבת אנשים שמשתלחים ללא הפסק במוסדות מדינה, במערכות אכיפת החוק ובציבור הליברלי אינה מקרית. פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובכוחות הביטחון היא המטרה, לא הנזק המשני. לכן אין לו בעיה שבממשלה שלו ישבו אנשים שהואשמו בעבירות חמורות בתחום הפלילי, בשחיתות, בהפרת אמונים מרמה ומה לא, ולכן ישנה רוח גבית לדודי אמסלם למנות מינויים לא ראויים של אנשים שהורשעו בפלילים (משה סוויסה, לשעבר בכיר במערך הכבאות והיום המועמד של אמסלם לתפקיד מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, הורשע בקבלת תרומה אסורה ונחקר ביחידת ההונאה במשטרה על כך שהסתיר עבירות משמעת בהן הורשע).
בזמן שחברי הממשלה שהרכיב משמיעים קולות שהולכים ומקצינים, נתניהו נהנה ממעמד "המבוגר האחראי", כביכול הקול השפוי, המתון והמאזן את חבריו לקואליציה. אך בד בבד הוא ממשיך בהעברת מהלכים שמתכתבים עם הצד הקיצוני ביותר. מצד אחד קורא לבני גנץ להידברות, ומצד שני ממשיך בהעברת מהלכים חד צדדיים לריסוק מערכת המשפט.
בין מי שמובילים את המהפכה המשטרית ישנם אנשים שעברו על החוק פעם אחר פעם, באופן שיטתי, ויש להם אינטרס מובהק להחליש את מערכת המשפט למען טובתם האישית, ולגרום למשבר אמון בין הציבור הישראלי לבין המערכת שאמורה להגן עליו.
