בקיצור: מימין ומשמאל, ישנה בשנים האחרונות עלייה משמעותית במספר אירועי האנטישמיות – מצד אחד, ארגוני העליונות הלבנה, ומן העבר השני פלסטינים וארגונים תומכי תנועת החרם על ישראל. בשני המקרים, מדינת ישראל הרשמית וכמוה גם בכירי האוניברסיטאות, העדיפו לשתוק בתקווה שהתופעה תיעלם. כך, במהלך המלחמה בעזה, הפך הטפטוף למבול.
המלחמה שאליה יצאה ישראל בעזה לאחר טבח ה־7 באוקטובר הציפה את סוגיית האנטישמיות, בשל הפגנות הענק נגד ישראל שהחלו במהרה ברחבי העולם, ולצידן שלל תקריות אנטישמיות – במיוחד בקמפוסים בארצות הברית.
רק בחודש שעבר, למשל, ניתן היה לראות שלוש מנשיאות האוניברסיטאות בארצות הברית, מסרבות להצהיר במפורש שקריאה לרצח העם היהודי אסורה. בעקבות האמירות הללו נאלצה לפחות אחת מהן להתפטר, אבל התגובות הנדהמות לדברים, שהתמקדו באנטישמיות בקמפוסים, מלמדות כי אנחנו מפספסים את התמונה.
מבט מעמיק בנתונים מגלה כי התגברות האנטישמיות אינה תופעה חדשה, וניתן למצוא קווים מקבילים בין הטיפול של ישראל בטרור מעזה, לבין ההתמודדות של העולם כולו, כולל ישראל, עם האנטישמיות: מדיניות של הכלה, שמסתיימת בהפתעה.
המציאות בשחור־לבן
בצד הימני של המפה, ישנם ארגוני העליונות הלבנה שבהם דובר לא מעט מאז שהחלו להרים את ראשם, אך לא נעשה מספיק – בוודאי שלא מצידה של מדינת ישראל. בצד השמאלי, נקודת מפנה משמעותית נצפתה כבר בשנת 2020, עם אירועי BLM. בתחילה, לאחר רציחתו של ג'ורג' פלויד, עמדו יהודים רבים לצידם של המפגינים, אך לאחר התבססות התנועה וכניסתם של גורמים פרו־פלסטינים, הפכה התנועה למען זכויות של השחורים גם לתנועה נגד היהודים, בשל התפיסה שהיהודים הם חלק מה-White supremacy.
גם בקצוות הפרוגרסיביים של השמאל, השיח נגד מדינת ישראל והציונות הולך ומתעצם, ורבים מתארים את ישראל כמדינה קולוניאליסטית הנשלטת על ידי ״אדם לבן״ המדכא את קבוצות המיעוט.
על פי הנתונים של ארגון AJC, במהלך שנת הלימודים 2022-2021 אירעו 11 מקרים של ונדליזם הקשורים לישראל, ביניהם השחתה של שלטים פרו־ישראליים והחלפתם במסרים פרו־פלסטינים. על פי נתוני הארגון, באותה שנה דווחו 19 מקרים שבהם סטודנטים תומכי תנועת החרם על ישראל הטרידו יחידים או קבוצות קטנות המזוהים כיהודים/ציונים או פרו־ישראלים, תוך שימוש בביטויי שנאה, השפלה וביזוי...
בשנים 2021-2020 חלה עלייה של כ־60% במקרי אלימות או תכנון אלימות כלפי מוסדות יהודים ברחבי ארה״ב. בניו־יורק, למשל, מצאנו עלייה של 125% בכמות האירועים האנטישמיים בין נובמבר 2021 לנובמבר 2022.
במהלך 2022 התקיימו כ־165 הפגנות ופעולות ברחבי אוניברסיטאות ומכללות בכל רחבי ארה"ב, ביוזמת סטודנטים ו/או חברי סגל. חלק מהמחאות הסתכמו בהפגנות בתחומי הקמפוס, שבהן הופצו עלונים אנטי ישראליים ואנטי ציוניים, וחלקן כללו תופעות חמורות יותר, כמו הטרדת סטודנטים ודוברים בעלי עמדות ציוניות, או שיבוש של אירועים פרו־ישראליים.
יוזמות אחרות כללו מיצגים של "חומות אפרטהייד": המפגינים הקימו קירות המדמים לכאורה את תחומי הביטחון הישראלי לאורך הקו הירוק ובתוך הגדה המערבית. סניפי SJP וקבוצות אחרות הקימו 17 קירות כאלה באוניברסיטאות שונות, ביניהן מוסדות יוקרתיים כמו אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת מינסוטה ואוניברסיטת הרווארד.
פעמים רבות, מתפתחות הפעילויות האנטי ישראליות בקמפוסים לתקריות אנטישמיות. באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ארגון הסטודנטים ״משפטי צדק בפלסטין״ (LSJP), הכריז חרם מקיף על כל מי שיביע דעה אוהדת כלפי ישראל או הציונות. שמונה ארגוני סטודנטים בפקולטה למשפטים של ברקלי אימצו את ההחלטה, ואסרו על הבעת דעה או תמיכה בישראל או בציונות.
השפעת ה־BDS ניכרת גם בפעולותיהם האקדמיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב: באוניברסיטאות ובמכללות רבות נערכים כנסים וסמינרים מקוונים בעלי אופי אנטי ישראלי, פאנלים בהשתתפות דוברים השוללים את הלגיטימציה של מדינת ישראל ומפיצים מסרים עוינים, ואירועים המעודדים סטודנטים להצטרף לתנועת החרם על ישראל.
בכל האירועים הללו לא ננקטה התערבות של מדינת ישראל או מי מטעמה. גם מוסדות האוניברסיטאות הללו לא פצו פה. העלייה באירועים האנטישמים ברחבי ארה"ב הוכלה על ידי הציבור הרחב הן בארצות הברית והן בישראל, כאילו מדובר בטפטוף גשם שייפסק מאליו.
להפסיק להכיל
לאחר ה־7 באוקטובר, עם תחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, נחצו גם גבולות וחל טשטוש בהבחנה עד שהפכה לחד ערכית: יהודי שווה תומך בישראל. נוסף על כך, בקרב חלקים מהשמאל הפרוגרסיבי, המלחמה בעזה היא הוכחה לכך שישראל היא מדינה אשר שולטת ומדכאת את הפלסטינים החלשים, ללא הסתכלות אובייקטיבית ומעמיקה על מה שהתרחש קודם לכן על אדמתה.
המגמות האנטישמיות הללו מחלחלות לכל קשת העמדות הפוליטית בארה"ב: ככל שהשיח הפנים־חברתי האמריקאי הולך ומקצין, הולך וגובר היקף ההתבטאויות ופעילויות השנאה כלפי יהודים, עד לכדי קריאות לרצח עם.
על פי משטרת ניו־יורק בחודש אוקטובר 2023 נרשמו פי שלושה אירועי שנאה כלפי יהודים מאשר באוקטובר 2022; ואם בשנת 2022 כולה תועדו בקמפוסים האמריקאים כ־350 אירועים אנטישמים – כמות עצומה, שכוללת גם אירועי אלימות והסתה – הרי שבתוך 14 ימים שבין ה־7 ל־23 באוקטובר 2023, נצפתה אותה כמות אירועים, ומאז התרחשו עוד כמה מאות אירועים כאלה. נכון לכתיבת שורות אלה דווחו כבר מעל 1,000 אירועים אנטישמים, ובהם רציחתו של פול קסלר בעת הפגנת תמיכה בישראל.
מבט מגבוה על השתלשלות האירועים ועל האסקלציה המתרחשת לנגד עינינו בשנים האחרונות, כאשר מולה אין כמעט כל תגובה, מזכירים במידה רבה את מדיניותה של ישראל אל מול ״טפטופי״ הטרור מעזה: הכלה ועצימת עיניים.
הסתכלות על מה שהתרגש על מדינת ישראל מעזה, מלמדת כי נדרש להעמיק את הטיפול ולחסל את האנטישמיות בקמפוסים, כפי שנדרש לחסל את הטרור. ומוטב לעשות זאת בהקדם, לפני שהיא יוצאת מכלל שליטה.
