בשיא משבר הקורונה התייעץ ראש הממשלה בין השאר עם דרור שטרום על צמצום העבודה במשק. שטרום היה הממונה על ההגבלים העסקיים כשבנימין נתניהו היה שר האוצר. לאחרונה החיים גלגלו אותם לכיוונים שונים. שטרום הוא עד תביעה מספר 160 במשפטו הקרב של נתניהו. מה שלא הפריע לשניים לגלגל שיחה, יחד עם אחרים, על מצב הכלכלה.
187 עדי תביעה עצמאיים רשומים בכתב האישום, מתוך 333 עדים בסך הכל. השאר הם נציגי רשויות וחברות שונות. במעון הרשמי בבלפור עברו בקפידה על הרשימה, חוששים מהעדים לא פחות מאשר מהקורונה. לנגיף יימצא כנראה מזור בסוף, אבל העדים והמשפט ימשיכו. הם מכירים כל שם, במקרים רבים את העדים עצמם, אישית ומקרוב. הנה נתניהו שר בהתלהבות 'שבחי ירושלים' לפני הבחירות לצידו של ינון מגל, עד תביעה מספר 176. דוד שרן, עד תביעה מספר 155, זכה לתמיכת נתניהו בפריימריז בליכוד. אשר יששכר, 273, הוא דודה של נעמה יששכר שקיבלה טיפול מועדף על ידי ראש הממשלה. הראל לוקר, 162, יו"ר התעשייה האווירית, היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה של נתניהו.
אחדים מהעדים עובדים בסמיכות למקורביו של נתניהו. כך דוד קובסניאנו, עד מספר 153, שהתמנה ליועץ המשפטי של משרד התיירות, שם מכהן מקורבו של ראש הממשלה יריב לוין. עדן בר טל, 195, הוא חבר בוועדת ההיתרים החדשה, שאמורה לקבוע אם נתניהו יקבל מימון להגנתו המשפטית. ערן טיפנברון, 198, עורך ערוץ הכנסת והוזכר כמי שיכול להיות "נוח" לנתניהו בתפקידים תקשורתיים שונים. שי חייק, 208, בעבר היועץ הפוליטי של נתניהו, היום דובר מפעל הפיס, שהיו"ר שלה מתמנה על ידי ראש הממשלה.
בולט בין העדים מספרם הרב של עובדי משרד התקשורת, 15, הרגולטור שכשל או פשע בפיקוח, וכן של עיתונאים, 20. אחדים מהעדים שינו כיוון. מי שהייתה העוזרת של שלמה פילבר במשרד התקשורת עברה לתחום הייעוץ האישי, יש עיתונאים שעברו לאקדמיה. בכירים בלשכת ראש הממשלה נפוצו לכל עבר, רק העדות קושרת אותם למקום עבודתם הקודם. חלק מהעדים נפלו על תפקידים נחשקים הקשורים למגזר הממשלתי.
משלל העדויות במשטרה וברשות לניירות ערך יצאו פניני קאלט, כמו "ילד זין" ו"התקדמנו, יש הבנות בכפוף לאישור הבוס, הייתה פגישה טובה והיין היה מצוין, זה הגיע עם תאנים, ענבים וגבינה – דליקטס". או: "שרה משוגעת לגמרי, גורל העם היהודי נחרץ כי שרה נתניהו שונאת את בנט ושקד", ו"אם ביבי היה מתקשר הייתי אומר לו לך תזדיין", או: "נתניהו שאל אותי איך לפטר את אבי ברגר. אמרתי לו – בטלפון".
"נתניהו עשוי לחבק חלק מהעדים, ועל ידי כך לנסות לרכך את עדותם", אומר ל'ליברל' אדם המכיר מקרוב את ראש הממשלה. "כדאי במיוחד לשים לב למהות הקשרים שלו עם עדי המדינה".
גורמים משפטיים סבורים כי ריכוך לא יהיה כאן, ובמקרים מסוימים אף מתקפות שכמותן לא ראינו מעולם בתיק שחיתות ציבורית. רמקולים ממכונית חונה שקראו קריאות נגד שלמה פילבר, עד המדינה (206), הם רק ההתחלה.
רק כמה עשרות יגיעו לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים. עדים ספורים יהוו את לב התיק, עדי המדינה כמובן, וגם דוד שמרון, קרוב משפחתו ויד ימינו האישי של נתניהו שנים ארוכות, ארנון מילצ'ן, בני הזוג אדלסון, אילן ישועה ועוד.
רבים מהעדים הם מה שמכונה בעגה המשטרתית "טכניים", כאלה שחתמו על מסמכים או היו חלק מהתנהלות שגרתית. "החוקרים ערכו תרחישים של כל טענות ההגנה וסגרו את הפינות עם עדים כדי שלא יהיה מצב שההגנה תספר סיפור הזוי, כולם יבינו שזה מופרך אבל לשופט לא תהיה ברירה והוא יחליט על זיכוי מחמת הספק", אומר גורם בכיר שהיה מעורב בחקירות. "העדים הטכניים נועדו למנוע מניפולציות. נתניהו, למשל, אמר שהוא לא קנה סיגרים בעצמו אלא שלח את הנהגים שלו. הנהגים העידו ונוספו לרשימת העדים, כדי שלא יעלה בנושא הזה סיפור אחר. סביר להניח שאף אחד מהם לא יעיד. בדרך כלל המשטרה עושה עשרה אחוזי מאמץ כשהיא מחפשת עדים טכניים, בתיק הזה נעשה מאמץ עליון כדי לא ליפול".
פרקליט בכיר לשעבר שמכיר את התיקים חושב כי "חלק מהעדויות אינן במחלוקת, נתניהו יאשר אותן אבל יטען שהפרשנות לדברי העדים אינה נכונה. על חלק מהעדים ההגנה עשויה להתנפל, לעשות עליהם ספינים. לא רק יכחישו את דבריהם, אלא עלולים להכפיש אותם בלי שום הוכחה או ראיה. ניקח לדוגמה עד שהגיש מסמך ניטרלי, שאינו שנוי במחלוקת אבל פוגע בנתניהו. ההגנה עשויה להגיד שהוא שקרן, שמניעיו פסולים, ליצור סביבו שיח ציבורי שישתלט על התודעה ויהיה בנוי על מניפולציה כוזבת. זה יהיה מופרך אבל יהפוך לדבר אלוהים חיים.
"זו דוגמה קיצונית שממחישה את האופן שבו המערכה עלולה להתנהל כך שתשפיע גם על הציבור וגם על השופטים. וזה עוד לפני שאמרתי משהו על טיב החקירה שהתנהלה בחלקה עם יד קשורה מאחור. לא היו צווי חיפוש, לא היו האזנות או חקירות סמויות. יכול להיות שחקירה מסוג אחר הייתה מוסיפה לרשימת עדי התביעה אנשים נוספים או שלעדים המצויים ברשימה היו סיפורים אחרים, קשים יותר".
אינדקס העדים המלא
*על פי סדר הופעתם בכתב האישום
- אבי אלקלעי – העורך בפועל לשעבר של וואלה. סיפר על אינספור ההתערבויות וההנחתות שהגיעו מבית ראש הממשלה אל שולחנו, בעדותו בתיק 4000. אלקלעי זכה בתביעת דיבה נגד יאיר נתניהו על הפצת ידיעה לפיה אלקלעי היה חבר בקונספירציה נגד ראש הממשלה.
- אבירם אלעד – היה ראש מערכת החדשות של וואלה. עבר לעבוד עם משה חוגג, שותף עסקי של אהוד אולמרט. בני הזוג נתניהו דרשו לפטר אותו מהאתר אחרי שהתפרסמה בוואלה ידיעה על בקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד דוד שמרון, שהיה עורך הדין של נתניהו. לאחר שמנכ"ל וואלה אילן ישועה נבהל ושינה כיוון לפני חקירה שחשש שתבוא, החזיר את אלעד להיות עורך האתר והעניק לו עצמאות.
- אביב אברמוביץ' – בעבר עורך תוכן וידיאו בוואלה. היום מנהל הרשתות החברתיות של הד ארצי, שבבעלות משפחת אדרי המקורבת לנתניהו. מהיחידים שיצאו וסיפרו על שאירע, וכתב בין השאר בפייסבוק ש"ראש הממשלה לקח בשבי לצרכיו אתר אינטרנט".
- אבי ליכט – לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, היום שותף במשרד עורכי דין גדול. ייעץ למפלגת כחול לבן, מרצה בפקולטות למשפטים בירושלים ובתל אביב. העיד ברשות לניירות ערך בתיק 4000. לדבריו, בניסיון לבטל את ההפרדה המבנית בבזק, שלמה פילבר הפר הוראה שלו. ליכט ביקש להאט את ביטול ההפרדה, אלוביץ' רצה לקדם את ההפרדה, הליך שיחסוך לו כסף רב.
- אבנר בורוכוב – לשעבר סגן ראש מערכת החדשות בוואלה, היום עובד במשרד היח"צ יוניק של נסים דואק. סיפר לתוכנית 'המקור' בין השאר כיצד בהיותו ראש דסק, ביום שבו נערכה הלווייתו של אריאל שרון, נדרש להעלות לאתר תצלום של הגברת נתניהו מאותו מאורע.
- אבנר הופשטיין – בעבר עיתונאי גלי צה"ל וערוץ 10. היה אחראי על תחקיר המריבה על שלדון אדלסון במגזין שישי של חדשות 10. לאחר שהועזב מגלי צה"ל, תבע את התחנה בטענה שסבל מהתעמרות ומצנזור של תחקיריו. בין השאר עוכב לכאורה תחקיר שלו, שעסק בשאלת מימון עבודתו של ניר חפץ כדובר בני הזוג נתניהו.
- אבי ברגר – מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שפוטר בבהילות על ידי נתניהו עם הקמת הממשלה והחלטתו לשמור את התיק לעצמו. היום יועץ למיזם הסיבים השייך לסלקום ולחברת החשמל. בעדותו ברשות לניירות ערך בתיק 4000 טען שרוח הדברים בפגישה שקיים עם ניר חפץ הייתה שעליו להיות נאמן לראש הממשלה ולאשתו. ברגר נחשב לאיש מקצוע ולמטרה ראשית שסימן שאול אלוביץ', בעלי בזק דאז, כמי שצריך להעיף מהמשרד.
- אודי הירש – לשעבר עורך המשנה של וואלה. משם עבר לתאגיד 'כאן'. שימש כעורך בפועל חלק מהתקופה שלו באתר.
- אור אלוביץ' – בנו של שאול אלוביץ', היה דירקטור בבזק, היום עוסק באנרגיה מתחדשת. נעצר ונחקר בתיק 4000. היה חשוד בפרשה אולם הוחלט לסגור את התיק נגדו. היה קרוב מאוד לאביו והניע עמו חלק גדול מהמהלכים שסיבכו אותו ואת נתניהו.
- איה בן פורת – בכירה בלשכה המשפטית של משרד התקשורת, נחקרה ברשות לניירות ערך בפרשת בזק.
- אייל חיימובסקי – היה מנהל לשכתו של נתניהו. עבד לפני כן עם ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי. היום מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. מקורב לגיל שפר, שהיה מנהל לשכת ראש הממשלה ועד תביעה בעצמו.
- אילן ישועה – אחד מעדי המפתח החשובים ביותר. מנכ"ל וואלה לשעבר והציר שדרכו הועברו בין משפחת נתניהו וניר חפץ לבין בני הזוג אלוביץ' הוראות לסיקור חיובי באתר כדי לקבל את ההטבות הרגולטוריות משר התקשורת וראש הממשלה נתניהו על פי כתב האישום. ישועה הבין שהוא מסתבך במשהו שהוא ברמה פלילית ולא רק אתית, ולכן התייעץ עם עורך דין, ניהל יומן, תיעד אירועים והקליט שיחות. בשיא ההתלקחות דרש ממנו אלוביץ' להשמיד את תוכן המחשב והסלולר שלו על פי עדותו. לבסוף החומרים שסיפק סייעו רבות לרשות לניירות ערך, למשטרה ולפרקליטות לבסס את החקירה וכתב האישום. פרש מוואלה בשנה שעברה לטובת עסקים פרטיים.
- אילנית פילבר – אשתו של שלמה (מומו) פילבר, אחד משלושת עדי המדינה, מנהלת בחטיבת הבטיחות ברכבת ישראל. פילבר היה בעבר מזכיר החברה ברכבת.
- איתן צפריר – בעבר ראש מטה משרד התקשורת תחת נתניהו, כלומר – זרועו הארוכה ואיש הביצוע שלו במשרד. עזב את משרד התקשורת אחרי שפילבר התמנה למנכ"ל המשרד ועבודתו התייתרה. היום שותף במשרד עורכי הדין מ' פירון. נחקר במשטרה בחקירה סוערת ("אתה יושב כאן כאחרון העבריינים"), היה חשוד בהעברת מסרים מנתניהו או סביבתו לאלוביץ' ולבזק. התיק נגדו נסגר, אולם על פי כתב האישום נגד נתניהו צפריר פנה לבכירי משרד התקשורת בשמו של נתניהו והעביר להם מסר לפיו "עליהם לפעול לקידום אישורה של עסקת בזק־yes". היה מקורב לצבי האוזר ולניר חפץ.
- אלון רווה – היה סמנכ"ל הכספים בבזק, עזב את החברה אחרי חודשים ספורים. היום מנכ"ל שיכון ובינוי זכיינות.
- אלידור בליטנר – הייתה עורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה ובמחלקה הפיסקלית במשרד היועץ המשפטי לממשלה. היום עובדת במשרד מיתר. כיהנה גם כחברה בוועדה להסדרת שוק התקשורת בראשות פילבר.
- אלי קמיר – יועץ אסטרטגי רב־קשרים ופעלים. היה יועץ של בזק בשכר אסטרונומי ומקורב לשאול אלוביץ'. היה שותף של ישראל בכר, היועץ האסטרטגי של כחול לבן ולשעבר יועצו של נתניהו. מייצג את לן בלווטניק, הבעלים של ערוץ 13, שהעיד בתיק 1000. הציע לסייע, יחד עם ניר חפץ, למינויה של הילה גרסטל לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, על פי החשד בתמורה לסגירת תיקי המעונות של שרה נתניהו. התיק נסגר. נחקר במשטרה בחשד שתיווך בין פילבר לסטלה הנדלר, אז מנכ"לית בזק. בעימות במשטרה כינה פילבר את הקשר ביניהם "ברית של גנבים". חשוד בתיווך לשוחד בתיק 4000. מלבד תיקי נתניהו, העיד גם בפרשת הצוללות (תיק 3000), אחרי שנחשפה פגישה בינו לבין מיקי גנור, נציג מספנות טיסנקרופ והחשוד כמחולל השוחד העיקרי בפרשה.
- אמיר ברקן – סמנכ"ל אגף תשתיות וכלכלה במשרד ראש הממשלה.
- אמיר לוי – היה ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ומתוקף כך מעורב גם בנושאי תקשורת. היום מנכ"ל מיזם הסיבים IBC של סלקום וחברת החשמל.
- אמנון אייכלברג – יועץ אסטרטגי, העובד בין השאר עם משרדי ממשלה בענפי התחבורה, תשתיות ותקשורת. היה חבר בצוות העבודה של הוועדה לבחינת המתווה העתידי לשידור הציבורי, שסללה את הדרך לסגירת רשות השידור והקמת התאגיד.
- אסתי פלדמן – יועצת משפטית במשרד האוצר, עסקה בענייני תקשורת. נאמנו של נתניהו איוב קרא הביא למינויה כחברה במועצת הכבלים והלוויין, בתקופתו כשר תקשורת.
- ארי הרו – עד המדינה הראשון שעמו נחתם הסכם. מעורב ומעיד בענייני תיקי 1000 ו־2000. היה מנהל לשכת נתניהו, ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ובכיר במטה הבחירות של הליכוד ב־2015. נחקר בחשד למכירה פיקטיבית של חברת הייעוץ שלו, בעת שעבד במשרד ראש הממשלה. הקליט את השיחות בין נוני מוזס לנתניהו. העיד גם בתיק 4000. לדבריו, נתניהו דיבר עם ג'יימס פאקר, המיליארדר האוסטרלי וספק הטובין של משפחת נתניהו, על רכישת וואלה. היום עומד בראש חברת הייעוץ שייאן.
- בועז סטמבלר – היה דובר משרד האוצר ולאחר מכן יועץ התקשורת של נתניהו. היום עומד בראש לשכת הפרסום הממשלתית. בעדותו במשטרה אמר כי שמע את נתניהו מבקש לשוחח עם אלוביץ', אחרי שסיקור בוואלה לא מצא חן בעיניו. על פי כתב האישום נגד נתניהו, בני הזוג נתניהו העבירו את דרישותיהם לוואלה בין השאר באמצעות סטמבלר.
- ברוך שי – בעבר עורך חדשות בערוץ 10, היום מנהל חטיבת החדשות ב'כאן'. הקואליציה ניסתה להעביר את מה שכונה 'חוק ברוך שי', פיצול החדשות מתאגיד השידור הציבורי והקמת תאגיד נפרד עבורן, בין השאר כדי למנות מנהל אחר במקומו.
- ברוריה מנדלסון – יועצת משפטית במשרד התקשורת.
- גיא הדס – בעבר עיתונאי ב'גלובס', לאחר מכן עבר לבזק שם שימש כדובר החברה. כיום הוא סמנכ"ל תקשורת תאגידית בבזק.
- גיל שפר – היה ראש הסגל ומנהל לשכת נתניהו. משמש כקונסול כבוד של יפן בארץ. על פי עדותה של הדס קליין, העוזרת של ארנון מילצ'ן, שפר אמר לה שרכש לנתניהו סיגרים בעשרות אלפי שקלים. בעדותו במשטרה טען ש"כל הזמן הזמינו מבחוץ, למרות שהיה אוכל בבית". בעדותה במשטרה טענה שרה נתניהו ששפר רוצה להפיל את ראש הממשלה וכינתה את דבריו "שקר משוקר". נעשו ניסיונות שלא צלחו לגייסו כעד מדינה. נחקר בחשד להטרדה מינית, התיק נסגר. נחשב למיודד עם אביחי מנדלבליט.
- גילי מאי – היה ראש מטה משרד ראש הממשלה, תחת המנכ"לים אלי גרונר והראל לוקר. היום סמנכ"ל קשרי ממשל, קהילה ותקשורת בתעשייה האווירית.
- גלעד ארדן – השר לביטחון הפנים, שמונה לתפקיד אף שלא רצה אותו, מאחר שנתניהו רצה לייבשו וסר חינו בבלפור, רבות בגלל ענייני התנהלות משרד התקשורת בראשותו. ארדן ביקש להישאר שר התקשורת לאחר שמונה לתפקיד שר הפנים, כדי להשלים רפורמות שקידם – חלקן מחמירות עם בזק. על פי עדותו במשטרה, משתמע כי אלוביץ' גרם לכך שלא יישאר שר התקשורת. הוא אף העיד שנתניהו שאל אותו, בהיותו שר התקשורת, אם הוא שומע את בזק. נתניהו אמר בחקירתו שאינו זוכר שיחה כזאת. על פי העדויות, שרה נתניהו דרשה שבוואלה יכפישו את ארדן (בעדותה: "הוא יצא מאחורי גבו של ראש הממשלה, הוביל אותו בשקר וכזב להקים את תאגיד השמאל של נוני מוזס").
- דב גיל־הר – בעבר עיתונאי ומגיש בוואלה, היום ב'כאן'. הגברת זעמה על ריאיון שלו עם נתניהו לפני הבחירות ב־2015 ("עשו ריאיון מזעזע, ביקשו שיתקנו והבטיחו"). הריאיון צונזר.
- דוד קובסניאנו – היה היועץ המשפטי של המועצה לשידורי כבלים ולוויין. בוועדת המכרזים שבחרה אותו ישבה שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית הוותיקה של משרד ראש הממשלה. היום היועץ המשפטי של משרד התיירות, התמנה לתפקיד בתקופתו של יריב לוין כשר התיירות.
- דוד שמרון – קרוב משפחתו של נתניהו, עורך דינו שנים ארוכות, יועצו הוותיק והמוציא ומביא בשלל ענייניו. נחקר בפרשת הצוללות, מאחר ששימש כעורך דינו של מיקי גנור תמורת עמלה, והשתמש לכאורה בקשריו עם ראש הממשלה כדי לקדם את העסקאות. שמרון טען שמעולם לא שוחח עם ראש הממשלה על קשריו עם גנור. המשטרה המליצה להעמידו לדין על תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון. הפרקליטות החליטה להסתפק בעבירה של הלבנת הון. בחקירתו נשאל על מערכת הקשרים שלו עם ראש הממשלה ("מתי נתניהו שילם שכר טרחה? נראה לי לפני שנה וחצי, שנתיים"). בשל החקירות המרובות שסיבכו את שניהם, הקשרים ההדוקים בין השניים הצטננו עד לקיפאון.
- דוד שרן – מזכיר חברת קצא"א (קו צינור הנפט אילת-אשקלון). בעבר מנהל הלשכה של נתניהו, יועץ של השר יובל שטייניץ וראש המטה שלו. נחקר בחשד לקבלת שוחד, הלבנת הון והפרת אמונים בפרשת הצוללות. על פי החשד קיבל 130 אלף שקל ממיקי גנור באמצעות מתווכים. יעמוד לדין בכפוף לשימוע. זכה לתמיכת נתניהו בפריימריז בליכוד אולם הובס על ידי מיכל שיר, המועמדת של גדעון סער.
- דודו מזרחי – כיום מנכ"ל בזק מאז חודש ספטמבר 2018, במקומה של סטלה הנדלר, שהייתה מינויו ונאמנתו של שאול אלוביץ'. בעבר שימש כמשנה למנכ"ל החברה ועזב אותה לאור התנגדותו לעסקאות בעלי העניין שקידמו את עסקיו של אלוביץ'.
- דנה נויפלד – היועצת המשפטית של משרד התקשורת. נתניהו טען שהיא הגורם המרכזי שאישר את המיזוג בין בזק ל־yes. בעדותה סיפרה כי "פילבר אמר שהוא ילך לי על הראש". בקבוצת הווטסאפ של בכירי בזק כונתה "דנה בננה", ושם דנו איך לתמרן אותה ("אם למישהו יש רעיון איך שוברים את הבננה, מוזמן").
- דרור שטרום – היה הממונה על ההגבלים העסקיים, היום מנהל המכון לתכנון כלכלי. ככל הנראה עדותו היא טכנית בכל הקשור לפעילות הגבלים.
- הילה שמיר – הייתה היועצת המשפטית של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. העידה בתיק 1000 בשאלה אם נעשו צעדים שמיטיבים עם ארנון מילצ'ן, כבעל מניות בערוץ 10.
- הראל לוקר – שימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, וכמו כולם בתפקיד, לכאורה, זכה להתנגשויות עם אשת ראש הממשלה ודרישותיה ("שרה לא אוהבת אותי"). היום יו"ר התעשייה האווירית. העיד ברשות לניירות ערך בתיק 4000.
- הרן לבאות – היה סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. היום יועץ חיצוני למיזם הסיבים IBC. פילבר טען בעדותו שנתניהו דרש לפטר את לבאות, שהקשה עליו להיטיב עם בזק. זאת בין השאר על רקע רפורמת השוק הסיטונאי, שבזק רצתה למנוע או לשנות. על פי כתב האישום, הוא גם התנגד לעסקת בזק־yes, בהתנהלותו מול איתן צפריר.
- זאב רובל – היה מתמחה במשרד מולכו־שמרון. העיד במשטרה בתיק 4000.
- זאב קידר – מנהל תחום רישוי חברות תקשורת במשרד התקשורת.
- זאב רובינשטיין – סגן יו"ר הבונדס, מקורב מאוד לבני הזוג נתניהו ובעיקר לגברת. או כפי שניר חפץ כינה אותו: "יושב על הדלת". תיווך בין נתניהו לאלוביץ', אותו הוא מכיר היטב. בעבר אף היה מנהל שיווק בחברת יורוקום של אלוביץ'. במשך שלוש שנים פנה 43 פעמים מתועדות בהודעות לאלוביץ' (בין השאר: "צריך שתעלה תמונה של הזוג מהלוויה של שרון אם אינך רוצה הלוויה שלי").
- חיים גרון – היה סמנכ"ל טכנולוגיות במשרד התקשורת ואחראי על תיק בזק במשרד.
- טלי בן עובדיה – שימשה במשך כחודשיים סמנכ"לית התוכן ועורכת וואלה.
- טליה גרסטלר רוטשילד – עורכת דין במשרד מיתר־ליקוורניק, שייצג את וואלה. רשמה את דבריו של ישועה במהלך פגישה עם עו"ד ישראל לשם, שבה תיאר ישועה את התנהלות האלוביצ'ים באתר וואלה.
- יאיר חקאק – היה סמנכ"ל כלכלה וראש אגף מדיניות ותכנון במשרד התקשורת.
- יהודה פורת – מנהל אגף ביטחון בבזק, אחראי בין השאר לאיתור האזנות סתר. העיד במשטרה כי התבקש על ידי קים לוי, מזכירתו של אלוביץ', לבצע בדיקה לטלפונים סלולריים מסוימים.
- יואב הורוביץ – היה ראש הסגל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה של נתניהו.
- יונתן שכטר – היה היועץ המדיני של נתניהו.
- יעל מלם יפה – שימשה כעורכת דין במשרד התקשורת.
- ינון מגל – מגיש ברדיו 103. שימש כעורך אתר וואלה, פרש בעקבות טענות על התנהגות לא הולמת כלפי עובדת. החקירה נגדו נסגרה מחוסר אשמה. בעדותו במשטרה אמר שהלחצים על האתר הגיעו בעיקר מכיוונה של שרה נתניהו. בהמשך הדרך חזר להיות אחד הסניגורים הנלהבים של נתניהו ("אם נתניהו ייפסל מהרכבת הממשלה תהיה אלימות").
- יניב הולצמן – עורך דין. עבד במשרדם של מולכו־שמרון, היום במשרד פולק־מטלון.
- יפעת בן חי שגב
- הייתה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. תמכה באישור המיזוג בין yes לבזק. מתוך עדותה ברשות לניירות ערך אפשר היה להסיק שהמועצה הניעה את החקירה בתיק בזק. לדבריה, כניסת פילבר למשרד התקשורת האיצה את הדרישה לאשר את מיזוג החברות שבשליטת אלוביץ', באותה עסקת בעלים מפוקפקת.
- ישראל בכר – יועץ אסטרטגי, עבד בשנה האחרונה עם כחול לבן. בעבר היה יועץ לנתניהו והליכוד, לנפתלי בנט, משה כחלון ואריה דרעי. עלה לאחרונה לכותרות עם ההקלטות של הרב גיא חבורה, שבהן דיבר רעות בגנץ. עדויות חשפו כי המעשה בושל לכאורה על ידי נתניהו ואנשיו.
- ישראל לשם – שותף במשרד עורכי הדין מיתר, מייצג את וואלה. משרדו אישר את פרסום קלטת הצעקות של שרה נתניהו באתר, אחרי שזה חזר להיות עצמאי בהתנהלותו. העיד ברשות לניירות ערך על הפגישה בביתו עם ישועה ועל בקשת בני הזוג אלוביץ' למחוק מהנייד את ההתכתבויות הנוגעות ליחסים עם משפחת נתניהו, ההטבות לבזק והסיקור בוואלה.
- לירן דן – היה ראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה. היום סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח בפרטנר.
- מאיר לוין – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, החליף בתפקיד את אבי ליכט.
- מוטי אלמליח – היה מנכ"ל בזק בינלאומי, היום מנכ"ל טלרד.
- מיכאל ראבילו – שותף במשרד מולכו־שמרון. בעוד יצחק מולכו ודוד שמרון ניתקו את הקשרים עם נתניהו בעקבות פרשת הצוללות, ראבילו נשאר מקורב לבני הזוג, בעיקר לגברת. מלווה משפטית את הקמפיינים של הליכוד. לאחרונה ייצג את נתניהו והליכוד בעתירות שונות לבג"ץ.
- מיכל קליין – הייתה ראש מערכת החדשות בוואלה וממלאת מקום עורך האתר. כשפרשה עברה לעבוד עם גבי אשכנזי ועם קמפיין הבחירות של כחול לבן. העידה ברשות לניירות ערך בתיק 4000.
- מיכל שרביט – הייתה העוזרת של שרה נתניהו. נחקרה בפרשת המעונות. עדותה קשורה ככל הנראה לתיק 1000.
- מימון שמילה – מנכ"ל בפועל של משרד התקשורת. העיד במשטרה בתיק 4000.
- נגה רובינשטיין – הייתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת. היום שותפה ועומדת בראש מחלקת הרגולציה והתחרות במשרד קריספין־רובינשטיין־בלכר.
- ניר חפץ – עד מדינה. היה עורך בכיר ב'ידיעות אחרונות', משם עבר לתפקיד ראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה תחת נתניהו. אחרי שפרש והפך עצמאי, הועסק אצל הליכוד והמשיך להיות יועץ התקשורת האישי של בני הזוג. היה מקורב מאוד לשרה נתניהו. שימש כאיש הקשר העיקרי מול אילן ישועה בענייני הסיקור בוואלה. היה עד גם לנושאים הקשורים לתיקי 1000 ו־2000.
במהלך חקירתו במשטרה סיפק חפץ שלל אנקדוטות, כמו זו שתיארה איך בני הזוג נתניהו אכלו ארוחה יוקרתית במוסקבה בעלות של כ־100 אלף שקלים, שהושתה על מיליונר שישב בסמוך (כולל טייק אוויי גדול של קוויאר). סיפר שבכל נסיעה לחוץ לארץ מוצמד לנתניהו "כרטיס אשראי מהלך". העביר מסרים מנתניהו לנוני מוזס, תיווך בין נתניהו לאלוביץ' והיה שותף יחד עם אלי קמיר בניסיון למנות את הילה גרסטל ליועצת המשפטית לממשלה, לכאורה תמורת הקלות משפטיות לשרה נתניהו. בתום המשפט צפוי לפרסם ספר על התקופה. - סטלה הנדלר – הייתה מנכ"לית בזק ומקורבת לאלוביץ'. נחקרה ארוכות כחשודה על חלקה באישור עסקת בזק־yes וחלל תקשורת־yes. במוקד עמדה מערכת קשריה עם משרד התקשורת ועם שלמה פילבר ("נתנו את ההערות שלנו"). הוזמנה לשימוע לפני הגשת כתב אישום על הקשרים שלה עם פילבר, אולם לבסוף לא תעמוד לדין בתיק 4000.
- עדי קאהן גונן – הייתה העוזרת המקצועית של פילבר במשרד התקשורת. היום מנכ"לית מרכז הלימודים NLP-Plus.
- עדי קופלוביץ' – מנהל תחום רגולציה במשרד התקשורת.
- עדן בר טל – בעבר מנכ"ל משרד התקשורת, היום דירקטור בהנהלת 'גלובס', עוסק בתחום הקנאביס וחבר בוועדת ההיתרים החדשה, מינוי של מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה שהתמנה בדחיפת נתניהו. כך בר טל, בהיותו עד תביעה, הוא בין האחראים על נושא אישור בקשת נתניהו למימון חיצוני למשפטו.
- עמיקם שורר – היה יד ימינו של שאול אלוביץ' בבזק וסמנכ"ל הפיתוח של החברה. הוזמן לשימוע לפני הגשת כתב אישום, בעבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. היה מעורב בעסקת בזק־yes, למרות שנאסר עליו לעשות זאת בשל ניגוד עניינים.
- עמית אשל – הייתה ראש דסק במערכת החדשות בוואלה. היום משמשת בתפקיד דומה בעיתון 'הארץ'.
- ערן טיפנברון – היה עורך ynet מקבוצת 'ידיעות אחרונות'. היום עורך ערוץ הכנסת. הערוץ מופעל על ידי RGE, בעלת השליטה ברשת 13, שבעליה העיקריים הוא לן בלווטניק. לאחר כישלון שיחות נתניהו־מוזס, קבוצת ידיעות ובעיקר אתר ynet בהובלת טיפנברון החלו במתקפה על נתניהו במהלך בחירות 2015, כשנתניהו עצמו תוקף את מוזס וידיעות בקמפיין. בעדותו בתיק 2000 טען טיפנברון שהכתבות פורסמו מסיבות מקצועיות בלבד.
- ערן רופאלידיס – עבד במחלקת הדוברות במשרד ראש הממשלה. היום מנהל אגף דוברות, תקשורת והסברה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- פליקס כהן – ניהל מטעם יורוקום ואלוביץ' את המגעים למכירת השליטה בבזק.
- צחי הנגבי – שר החקלאות והשר לשיתוף פעולה אזורי. מקורב לנתניהו. היה ממלא מקומו הזמני כשר התקשורת, אך הבין שלהיות בתיק הזה זו צרה צרורה. העיד ברשות לניירות ערך כשפילבר היה נחוש לקדם את ההפרדה המבנית בבזק. לדבריו פילבר אמר לו ש"זו פקודת משימה שקיבלתי". את ההתכתבויות בין פילבר לאנשי בזק כינה "מידע פנים חשוב", שמשרת את בזק.
- קים לוי – מזכירתו של שאול אלוביץ'.
- רון אילון – היה מנכ"ל yes וסמנכ"ל הכספים של בזק. הוזמן לשימוע לפני העמדה לדין. על פי החשד ביצע מניפולציות בדו"חות yes ועיכב תשלומים לספקים, כדי ליצור מצג שווא ולקבל, יחד עם אלוביץ', תגמול נוסף בעסקת בעלי העניין של בזק־yes.
- רן ברץ – פובליציסט ימני. היה ראש מחלקת הדוברות בלשכת ראש הממשלה, אך לא מונה לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי שלשמו הובא מלכתחילה. העיד בתיק 4000. נפגש עם אלוביץ' וישועה בביתו של אלוביץ'. לטענתו נאמר לו שהם שמחים לפרסם ידיעות ("מרחמים על שרה").
- רפי שמיר – היה ראש מערך הדוברות במשרד ראש הממשלה. היום עובד במכון אבא אבן במרכז הבינתחומי.
- שלמה (מומו) פילבר – עד מדינה. בעל חברת 'דיירקט פולס' לסקרים ויועץ אסטרטגי. היה מנהל קמפיין הליכוד המוצלח ב־2015, שם הטמיע שיטות מתוחכמות חדשות ומוצלחות. חברתו ערכה סקרים שהדהדו במערכות הבחירות האחרונות. בעבר שימש גם יועץ לנתניהו והיה מקורב לו ולמשפחתו שנים רבות.
פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת מיד אחרי בחירות 2015, אז השאיר נתניהו את התיק אצלו וגם הכניס סעיף להסכמים הקואליציוניים על אי־אפשרות לחלוק על החלטותיו בתחום. על פי כתב האישום נגד נתניהו, הנחה ראש הממשלה את פילבר לפעול באופן שייטיב עם אלוביץ'. בין השאר ביקש ממנו להביא לעסקת בזק־yes בהקדם ולאפשר לבזק לגבות מחיר גבוה עבור גישה לתשתיות שלה (רפורמת השוק הסיטונאי). לא זו בלבד שפילבר נפגש עם אלוביץ' והבהיר לו שהוא מחויב לקידום ענייניו, הוא אף העביר לאנשי בזק מידע פנים על התקדמות העסקה. כמו כן פעל למען אלוביץ' בשורת מקרים נוספת, כמו הניסיון למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. בנושאים מסוימים ביקש פילבר את אישורו של נתניהו לפעולותיו.
על פילבר, איש ימין ומנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, הופעלו לחצים אדירים מאז חתימתו על הסכם עד המדינה. רבים מהמסרים שנשלחים אליו והדרכים שבהן זה נעשה, סמויים מן העין. עלילה אחת שנתגלתה הייתה הטרדת העד לכאורה בידי אנשי נתניהו, לקראת בחירות ספטמבר. פילבר עצמו מראה סימנים של לחץ, כולל התבטאויות שונות בטוויטר ובכלי התקשורת, שהסאבטקסט שלהם הוא שהוא עדיין חושב שמעשיו היו כשורה, אולי גם אלה של נתניהו ("בפעם הקודמת שהצגתי עמדה מקצועית, עצמאית ושונה משאר העדר, זה הסתיים בדו"ח מבקר מדינה חמור ו־15 ימי חקירות"). - שי חייק – היה דובר הליכוד והדובר הפוליטי של נתניהו, היום דובר מפעל הפיס.
- שירה גרינברג – בעבר סגנית בכירה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, היום הכלכלנית הראשית של המשרד.
- שלומית ברנע פרגו – היועצת המשפטית הוותיקה של משרד ראש הממשלה. מערכת היחסים שלה עם בני הזוג נתניהו ידעו עליות והרבה מורדות. היא אמורה להיות שומרת הסף מול הגחמות ואינספור הבקשות של המשפחה. כשהיועצת מסרבת לאשר הוצאות שונות של בני הזוג או כל גחמה אחרת, היא חוטפת קיתונות של זעם. לאחרונה לא התירה עליית כמה מאות מבני הפלשמורה באתיופיה לפני הבחירות, התנגדה למינוי עפרה ברכה, המועמדת של נתניהו, לנציבת שירות המדינה, הפנתה את נתניהו לוועדת ההיתרים כדי לבקש מימון להגנתו המשפטית.
בסביבת נתניהו טוענים שברנע פרגו רודפת אחריהם, נתניהו אף ביקש להדיח אותה, מהלך שנחסם בעקבות התנגדותו של אביחי מנדלבליט. היא עצמה סיפרה לא פעם למקורביה על הלחצים האדירים והקשיים בעבודתה, בלשון המעטה. בעדותה במשטרה סיפרה על ניסיונות להשית כספי מדינה לתיקונים שונים במעון בקיסריה וטענה שהיקף הבקשות למימון הבית הפרטי בתקופת אהוד אולמרט הייתה מצומצמת לאין ערוך מאשר אצל נתניהו. - שרון פליישר – הייתה סמנכ"לית רגולציה בבזק. היום מנהלת רגולציה, תקשורת ומיסוי בחברת הטבק פיליפ מוריס.
- ארנון מילצ'ן – מיליארדר, מפיק קולנוע ואיש עסקים ישראלי־אמריקאי. היה חשוד מרכזי בתיק 1000. לבסוף לא יוגש נגדו כתב אישום, אך הוא עד תביעה מרכזי. על פי כתב האישום נגד נתניהו, מילצ'ן העביר לבני הזוג נתניהו, על פי דרישתם, תכשיטים, משלוחי שמפניה וסיגרים בסכומים של מאות אלפי שקלים. במקביל סייע נתניהו למילצ'ן בנושאים שונים, כמו קידום חוק שייטיב עם ענייני המיסוי שלו, סיוע עקיף בניסיון להוציאו עם הפסד מינימלי אחרי השקעתו בערוץ 10 (כולל ניסיון למזג בין קשת לרשת כדי שמילצ'ן יקנה ברווח את מניות רשת), סיוע בהארכת ויזת העבודה האמריקאית שלו, קידום עסקאות בישראל ועוד. מילצ'ן העיד ארוכות במשטרה ("הרגשתי גועל נפש").
- ג'יימס פאקר – מיליארדר אוסטרלי שהגיע לבני הזוג נתניהו בתיווכו של מילצ'ן. המפיק ההוליוודי, המקורב לפאקר והיה מעורב עמו בעסקים, ביקש ממנו סיוע במימון מתנות לבני הזוג נתניהו. פאקר נעתר והעניק בנדיבות רבה, בלשון המעטה. על פי העדויות, נתניהו עצמו פעל למצוא לפאקר וילה צמודה לזו של בני הזוג בקיסריה. הווילה שלו בקיסריה, שם שהה תקופות קצרות, הפכה למגרש המשחקים של משפחת נתניהו. הם השתמשו בבית ובבריכה, ולקחו משם כמויות גדולות של טובין על בסיס קבוע. הם גם ביקשו שירותים ממנהלת משק הבית. פאקר גם אירח בנדיבות את יאיר נתניהו בהזדמנויות שונות. התקשורת האוסטרלית דיווחה על מתנות בסכום של כ־100 אלף דולר. פאקר לא הכחיש. המשטרה בישראל חיפשה את פאקר רבות לטובת מתן עדות. זו התעכבה בין השאר בגלל נסיבות אישיות של פאקר. בעדות במשטרת מלבורן אמר שנתן לנתניהו ולאשתו מתנות "על פי בקשתם". לנתניהו הייתה בקשה נוספת, הוא רצה שפאקר ירכוש את אתר וואלה. איזו חגיגה אפשר היה לעשות שם עם פאקר כבעלים. בהמשך התרחק פאקר מהמשפחה. יש לו צרות משלו. רשויות החוק באוסטרליה בודקות חשדות שלפיהם, בין השאר, חברת הימורים של פאקר הפעילה כנופיות פשע.
- הדס קליין – עדת מפתח בתיק 1000. העוזרת האישית בישראל של מילצ'ן. העידה בפרוטרוט על קו האספקה שהיה בין מילצ'ן ופאקר לבין בני הזוג נתניהו. על השיטתיות, הכמויות, השימוש בעובדי משרד ראש הממשלה לטובת העניין ועוד. בין השאר סיפרה על דרישת הגברת לרכוש לה ולראש הממשלה מעילים, או על כך שבערב הלווייתו של שמעון פרס יסיעו באמצע הלילה מביתו של פאקר בקיסריה לירושלים קצף וסכין גילוח ("בגללכם הוא יופיע לא מגולח להלוויה").
- אסתר קנר – העוזרת לשעבר של מילצ'ן. העידה במשטרה כי מילצ'ן אינו חבר קרוב של נתניהו, בניגוד לתיאוריו של האחרון, אלא מתחבר לאנשי כוח. כשנתניהו היה "יותר בצד, מילצ'ן פחות התקרב אליו. לארנון אין חברים".
- זאב פלדמן – נציגו הכלכלי של מילצ'ן. על פי כתב האישום, נתניהו נפגש עם פלדמן שהציג בפניו יוזמה של המיליארדר ההודי ראטן טאטא: אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה ישראלי־ירדני־פלסטיני, שבו יוקמו מפעל רכב ובית ספר למקצועות הרכב. למילצ'ן היו אינטרסים כלכליים במיזם. נתניהו סייע, כולל הקצאת משאבים מדינתיים. בסופו של דבר המיזם לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות בראש הממשלה.
- יונתן חסון – נהגו של מילצ'ן ומקורב לג'יימס פאקר. על פי עדותו, יאיר נתניהו שהה לעיתים בדירת הפאר של פאקר בתל אביב ללא אישורו של פאקר ("המשפחה הזאת לא בדיוק מבקשת. היא די דורשת. אחרי הפעם הראשונה, פאקר אמר שהוא מעדיף לא לדעת מזה").
- שני קוסקס – אם הבית בווילה של ג'יימס פאקר.
- רון לאודר – המיליארדר שהיה בעבר מקורב לנתניהו, והוזכר כמי שהעניק מתנות רבות לבני הזוג, העיד במשטרה בתיק 1000 בעת שהותו בארץ להלוויית שמעון פרס. בעדותו אישר כי העניק לנתניהו בין השאר חליפות ומימן לבן יאיר אירוח.
- לימור ליקובסקי – השפית של ארנון מילצ'ן.
- עמית חדד – עורך הדין של נתניהו, מהיחידים ששרדו, אחרי שלמעלה מ־20 עורכי דין החליטו להפסיק לייצג את ראש הממשלה. מייצג גם את אליעזר ברלנד, ואת יועצי נתניהו, יונתן אוריך ועופר גולן, בפרשת ההטרדה לכאורה של פילבר. מקורב לרב גיא חבורה, שהקליט את ישראל בכר. רפי ויצמן, איש מחשבים שהיה אחראי לתשלום עבור הריגול אחרי בני גנץ במהלך קמפיין הבחירות, פעל ממשרדו של חדד. הפרשה הזו צפויה להיחקר גם.
- יהודה וינשטיין – היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. היה מקורב לנתניהו גם לתוך כהונתו, עד שלא יישר קו בענייני תקשורת וגם נאלץ לאשר חקירה בתיק המעונות, אחרי דו"ח מבקר המדינה שהעלה חשדות רבים לפלילים. לאחרונה צייץ יאיר נתניהו כי וינשטיין מונה לתפקיד כדי לסגור את תיקי אביגדור ליברמן. וינשטיין אמר בתגובה כי פעל ממניעים מקצועיים ("באמת צריך להתייחס לרמה כזאת של ציוצים?"). היום מייצג בין השאר את בני שטיינמץ ואת לן בלווטניק.
- דבורה קמחי – הייתה היועצת המשפטית של ערוץ 10.
- אילן שילוח – יו"ר מקאן אריקסון ומשקיע היי־טק. התעניין ברכישת ערוץ 10. על פי עדותו של ניר חפץ, שרה ויאיר נתניהו דרשו לסגור את הערוץ. החשש בבלפור היה ששילוח ירכוש את השליטה בערוץ ("אילן שילוח מצייץ כל הזמן נגדו בפראות").
- ליאו מלמוד – נציגו של יוסי מימן, שהיה שותפו של מילצ'ן בערוץ 10.
- דוד מטלון – חבר ילדות ושותף עסקי של מילצ'ן.
- יורם בונן – עתר בשם ערוץ 10 נגד החלטתו של נתניהו לקבוע את גובה החוב של הערוץ על 168 מיליון שקל, החלטה שהרחיקה משקיעים בתקופה שהערוץ נלחם על חייו.
- יוסי מימן – בעל השליטה לשעבר בערוץ 10.
- אילן אבישר – היה יו"ר מועצת הרשות השנייה, מונה על ידי ממשלת נתניהו.
- אילת מצגר – הייתה סמנכ"לית הטלוויזיה של הרשות השנייה, המנכ"לית בפועל והמשנה למנכ"ל. היום נציבת פניות הציבור בוועידת התביעות.
- אביב גלעדי – איש עסקים בתחום הפקות התוכן, היה יו"ר חברת RGE ושותפו של המיליארדר לן בלווטניק. החברה מחזיקה בין השאר בערוץ הספורט וערוץ הילדים, והפכה בעלת השליטה בערוץ 10 ולאחר מכן ברשת 13, לאחר מיזוג החברות.
- מודי פרידמן – יו"ר 'גלובס'. בעבר מנכ"ל ערוץ 10 ומנכ"ל קבוצת RGE. העיד על ניסיון של אנשי ערוץ 10 להתקרב לנתניהו, בין השאר ביקשו למנות את ארי הרו ליו"ר חברת החדשות, ומשזה לא הסתייע מינו את רמי סדן, מקורב לבני הזוג נתניהו ("כדי לקרוץ פנימה והחוצה עם יו"ר ימני ודתי"). המינוי לא יצא לפועל אחרי עמידתם התקיפה על הרגליים של עובדי חברת החדשות. כמו כן העיד על מעורבותו של נתניהו ברכישת ערוץ 10 על ידי לן בלווטניק.
- לן בלווטניק – מיליארדר יהודי־אמריקאי, המחלק את זמנו בין ארה"ב ובריטניה. בעל עסקים ענפים בתחומים רבים, מקורב למנהיגים לא מעטים, פילנתרופ, בעיקר בתחום החינוך הגבוה. בישראל הוא בעל השליטה ברשת 13. העיד בתיק 1000. לדבריו השקיע בערוץ 10 בעקבות בקשה של נתניהו. השקעתו דיללה את מניותיו של מילצ'ן, שהפסיד בערוץ כמה עשרות מיליוני שקלים מאז שרכש בו מניות ב־2005, וחיפש גלגל הצלה. שמו עלה גם בתיק 2000. על פי פרסומים נתניהו הזכיר, בשיחותיו עם נוני מוזס, את לן בלווטניק כרוכש אפשרי של 'ידיעות אחרונות' (נתניהו ניסה לבדוק לגבי רוכשים נוספים לקבוצה של מוזס). בלווטניק משקיע בישראל גם באמצעות שליטתו בחברת כלל תעשיות. נציגו הבכיר בארץ ויו"ר רשת 13 הוא נדב טופולסקי.
- אלי גרונר – היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה במשך שלוש שנים עד אוגוסט 2018, נחשב לענייני ומקצועי. נתקל כקודמיו וכממשיכיו בבקשות הרבות של משפחת נתניהו. על פי עדויות שפורסמו ב'הארץ' וב'אולפן שישי', שרה נתניהו ניסתה לתקוף את גרונר פיזית בחמת זעם. בני הזוג הכחישו. היום גרונר הוא נציג האחים קוך האמריקאים בישראל.
- יואל בריס – היה היועץ המשפטי של משרד האוצר.
- ראטן טאטא – מיליארדר הודי בעל עסקים רבים. על פי כתב האישום נגד נתניהו, ביקש טאטא לקדם אזור סחר חופשי ישראלי־ירדני־פלסטיני יחד עם מילצ'ן. נתניהו סייע, בין השאר על ידי פעולה מול גורמי הביטחון, כדי לאפשר טיסה של טאטא ומילצ'ן לירדן לפגישה עם המלך. טאטא תושאל בתיק 1000, אמר שנתניהו ומילצ'ן לא היו מעורבים במיזם. דובריו טענו כי העלה את הנושא בשיחה קצרה עם ראש הממשלה. לאחרונה בוטל מיזוג מתוכנן בין קבוצת טיסנקרופ הגרמנית לבין קבוצת טאטא.
- אייל גבאי – היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והתבקש לעמוד בראש צוות לקידום מיזם טאטא. היום יו"ר קופת חולים מאוחדת.
- עומר רסנר – עבד באחת החברות של מילצ'ן.
- גבריאל גולן – נציג ראש הממשלה במספר גופים, ביניהם מועצת מקרקעי ישראל.
- איתן דנגוט – אלוף במיל'. נשיא איגוד תעשיות חיפושי הנפט. לשעבר מתאם הפעולות בשטחים. על פי כתב האישום נגד נתניהו, ראש הממשלה זימן אליו את דנגוט, אז מתאם הפעולות בשטחים, כדי שיבחן אפשרות לקידום מיזם טאטא.
- דוד חודק – עורך דין בכיר ומקושר. חיבר חוות דעת עבור חברת בי־קום של אלוביץ'. בהצבתו בכתב האישום אמר למקורביו כי אינו יודע על מה נדרשת עדותו. חודק לא העיד במסגרת החקירות.
- ליאת גרבר – הייתה סגנית היועץ המשפטי של רשות המיסים. היום שותפה במחלקת המיסים במשרד עורכי הדין גולדפרב־זליגמן.
- מאיר בינג – היה סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. היום סמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה העברית.
- פנחס (פיני) רובין – עורך דין מסחרי ידוע. העיד בתיק 1000 על 'חוק מילצ'ן' שהיה מאדריכליו, חוק המעניק פטור ממס לתושבים חוזרים. מקורב לאלוביץ' ולנוני מוזס. ייצג את נתניהו לפרק זמן קצר כיועץ משפטי בתיקיו, ופרש ("אינני מייצג לפני שאני מבטיח את שכרי").
- משה אשר – היה מנהל רשות המיסים, העיד על חוק מילצ'ן. היום בעל משרד לייעוץ מס.
- יאיר לפיד – שר האוצר בממשלת נתניהו השלישית. עד מפתח בתיק 1000. בעל קשרי חברות ארוכים עם מילצ'ן, ואף הועסק אצלו לפני שנים רבות. בעדותו במשטרה סיפר על פגישותיו עם מילצ'ן. בסביבת נתניהו ביקשו ליצור את הרושם שלפיד היה מיודד עם מילצ'ן אף יותר מאשר נתניהו, וטענו כי ביקש חוות דעת על חוק מילצ'ן. לפיד אמר בתגובה כי פעל על פי דרגי המקצוע. לפיד יהיה כפי הנראה אחד העדים שההגנה תתקוף בצורה בוטה. העובדות כפי שנאספו על ידי החקירה מראות כי לפיד משך את ידיו לבסוף מהחוק (על אף שנפגש עם מילצ'ן בעניינו) שנתניהו ביקש לקדם.
- רותם מאי רולף – שימשה כיועצת כלכלית ללפיד בכהונתו במשרד האוצר. מתוקף כך נדרשה לעניין חוק מילצ'ן. כיום מנכ"לית מפעל להתפלת מים בחדרה.
- עוזי ארד – היה יועצו המדיני של נתניהו וראש המועצה לביטחון לאומי. הפך לאחד ממבקריו החריפים ביותר של נתניהו ("מתנהג כאדם שבורח מחקירה"). העיד במשטרה על כמה מפרשיות נתניהו, בין השאר על תיק 3000 ועל היחסים בין נתניהו לעורכי הדין שלו, דוד שמרון ויצחק מולכו. תקף את העובדה שמאחר שהשניים אינם עובדי מדינה הם "אינם מחויבים בכלום. זה הופך את השיטה של שמרון ומולכו למלאכת מחשבת. זה הפשע המושלם".
- תמיר פרדו – ראש המוסד לשעבר. אמר לאחרונה שלא עודכן על האישור שישראל נתנה לגרמניה למכור צוללות למצרים. העיד בתיק 1000. לדבריו מילצ'ן ביקש לצרף לפגישה עם ראטן טאטא את יוסי כהן, אז בכיר במוסד אך לא ראש המוסד. פרדו סירב בטענה שלא מקובל שבכירים במוסד יהיו בקשר ישיר עם אנשי עסקים. היה הקשר של יוני נתניהו במבצע אנטבה אבל לאחרונה יוצא בפומבי נגד נתניהו ("צריך לפנות את הכיסא"). היום מעורב בתחום הקנאביס והסייבר.
- יובל דיסקין – בעבר ראש השב"כ, היום מעורב בסטארטאפים בתחום הסייבר. העיד בתיק 1000. בשנים האחרונות תוקף את נתניהו ("פחדן, זורע פילוג, לא לוקח אחריות").
- רון דרמר – שגריר ישראל בארה"ב, מהאנשים היחידים שנותרו מקורבים באמת לנתניהו לאורך השנים. העיד בתיק 1000 על פעולותיו לקדם מטעם נתניהו את הארכת הוויזה האמריקאית למילצ'ן, בקרב מחלקת המדינה שבראשה עמד אז ג'ון קרי.
- צבי נטע – איש עסקים בתחום הרכב. היה שותף של מילצ'ן בחברת מכשירי תנועה.
מרשימת הערבים למפלגת חוסן לישראל של גנץ, בסכום של מיליון שקל. - אפי אזולאי – אב הבית במעון ראש הממשלה. הפרקליטות בדקה אם איים לפטר את אחת העובדות שטענה שהגברת התעמרה בה. עדותו קשורה כנראה לפרקטיקה של העבירות בתיק 1000.
- רוני דהן – היה אב הבית במעון ראש הממשלה.
- ויקטור סרגה – בעבר נהג בבית ראש הממשלה, בעיקר של הגברת. היום משמש נהג עבור המועצה לביטחון לאומי. לטענתו פוטר שלא כדין, קיבל 150 אלף שקל פיצוי אחרי שאיים לתבוע את בני הזוג נתניהו. כמו עובדים רבים שהעידו על התעמרות, גם ממנו הופיעה לפתע הצהרת תמיכה בבני הזוג, שהושגה איכשהו.
- יוסי סחלי – נהג מונית.
- עמית ברזילי – עובד באחת החנויות שמהן נרכשו המתנות לנתניהו על ידי מילצ'ן.
- רויטל אברהם – עובדת בחנות שממנה נרכשו המשקאות על ידי מילצ'ן.
- שרה שוחט – מנהלת החשבונות של מילצ'ן.
- עינב סגל – עובדת בחנות סיגרים שממנה רכש מילצ'ן את הסיגרים לנתניהו.
- יעקב גרשוני – איש עסקים, מתגורר בשכנות למשפחת נתניהו בקיסריה.
- דב פיינטוך – היה מנכ"ל חברת יבוא משקאות וראש חטיבת יבואני המשקאות האלכוהוליים באיגוד לשכות המסחר. בין השאר חברתו ייבאה בקבוקי שמפניה מסוימת, ככל הנראה לשם קשורה העדות.
- אליה אילוז – נהג במשרד ראש הממשלה, מהמקורבים למשפחת נתניהו.
- בועז אסייג – נהג במשרד ראש הממשלה.
- קובי לוי – נהג במשרד ראש הממשלה.
- שלום מלכה – נהג במשרד ראש הממשלה.
- אשר יששכר – שימש נהג במשרד ראש הממשלה. דודה של נעמה יששכר.
- מאיר דלרוזה – נהג במשרד ראש הממשלה.
- ראם גור – רואה חשבון.
- אילן שמואל – נהג לשעבר של נתניהו. הורשע לאחרונה באונס קטינה.
- אודי אנג'ל – לשעבר בעל השליטה יחד עם משפחת עופר בזכיינית הטלוויזיה רשת. נפגש מעת לעת עם נתניהו. העיד במשטרה בתיק 1000. מילצ'ן העיד שנתניהו ניסה לסייע במיזוג בין רשת לקשת.
- פויו זבלודוביץ' – מיליארדר בריטי, היה מבעלי האחזקות העיקריים באל על. התעניין בעבר ברכישת בזק. מכר ותיק של נתניהו. המשפחה התארחה בביתו בקיסריה בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה. העיד בתיק 1000 על מתנות שהעניק לנתניהו ולגברת.
- ספנסר פרטרידג' – מכוכבי תחקיר 'ביביטורס', וכפי שכונה – 'המונית המעופפת'. מיליונר נדל"ן מדטרויט, העיד בתיק 1000, לדבריו העניק לנתניהו סיגרים וקנה לו חליפות יקרות. מוזכר בבקשת נתניהו לקבלת מימון משפטי. קנה את מחצית ביתו של בנציון נתניהו, אביו של נתניהו, לאחר מותו, בסכום מכובד מאוד.
- נתן מיליקובסקי – בן דודו של נתניהו. מנהל את עסקי הפלדה הענפים שירש מאביו, מתתיהו מיליקובסקי. מסייע בנדיבות למשפחת נתניהו שנים ארוכות. בעזרת מיליקובסקי נתניהו קנה מניות של חברת סידריפט בכ־4 מיליון שקל ומכר אותן אחרי זמן־מה בכ־16 מיליון שקל, למרות שהכנסותיה ושווייה של החברה צללו. הוא העביר לנתניהו כספים רבים לאורך השנים על פי עדותו, וגם מוכן לממן כעת את הגנתו המשפטית. עורך דינו בישראל הוא דוד שמרון. העיד בתיק 1000, אבל הסתיר את הקשרים העסקיים עם נתניהו.
- איירה רנרט – מיליארדר ניו יורקי, בעל עסקים מגוונים. בעבר בדק אפשרות לרכוש את תע"ש בהובלתו של אהוד ברק. תורם למטרות דתיות בישראל. בין השאר תרם, לבקשתו של נתניהו, לבניית גג לאגף היהודי במערת המכפלה.
- אמנון בן עמי – היה משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. היום מנכ"ל קק"ל.
- אורן גיל – עובד במשרד ראש הממשלה.
- אילן בן עמי – עובד במשרד ראש הממשלה.
- יריב לוין – שר התיירות ומקורבו הפוליטי של ראש הממשלה. העיד בתיק 2000, עדות שזכתה לביקורת, בלשון המעטה, מצד הפרקליטות והחוקרים. לוין, כך נראה, "לא זכר" הרבה מאוד דברים. אמר שבמאבק עם 'ישראל היום', 'ידיעות' צודקים. "הם נלחמים מלחמת קיום". בניגוד לנתניהו שהתוודה שנפגש לשיחה עם לוין ועם זאב אלקין כדי לקדם את 'חוק ישראל היום', לוין הכחיש את קיום הפגישה.
- איתן כבל – נחקר בתיק 2000 בחשד שניסה לקדם את 'חוק ישראל היום' בתמורה לסיקור חיובי ב'ידיעות אחרונות'. תיאר בחקירתו את נתניהו ואת מוזס כ"מנוולים שחושבים שהם שולטים בעולם". אמר שב'ישראל היום' הציעו להפוך אותו למלך העולם אם יוותר על הצעת החוק. התיק נגדו נסגר.
- שילה דה בר – היה עורך 'ידיעות אחרונות'. בתביעה שניר חפץ הגיש נגד יאיר נתניהו על פגיעה בפרטיות ולשון הרע, הוא מתאר איך דה בר ניאות להסיר חלקים מכתבה שעסקה ביאיר נתניהו. אחרי שפרש מקבוצתו של מוזס שימש כיועץ במיזמי תקשורת ומשקיע ויועץ בתחומים שונים, בין השאר טכנולוגיים.
- רון ירון – היה עורך 'ידיעות אחרונות', כיום עורך 'אולפן שישי'. העיד בתיק 2000. שמו הוזכר לא פעם בשיחות נתניהו־מוזס. לאחר התפוצצות הפרשה הקפיד על קו עצמאי ונקי יותר בעיתון בעריכתו. בשל כך יחסיו עם מוזס הידרדרו בהמשך והוא פרש.
- זאב אלקין – היה יו"ר הקואליציה בזמן חקיקת 'חוק ישראל היום', ועל כך העיד בתיק 2000. בעדותו טען שאינו זוכר פגישה עם ארי הרו ויריב לוין שעסקה בחוק. "אתה לא זוכר דברים מאוד־מאוד מהותיים", הטיח בו החוקר. על פי כתב האישום נגד נתניהו, ראש הממשלה נפגש עם לוין ועם אלקין לשיחה על החקיקה. שניהם הבהירו לו כי זו אינה אפשרית באותה עת.
- איל ינון – היועץ המשפטי היוצא של הכנסת. בליכוד טענו שאינו יכול לעסוק בענייניו של נתניהו בהיותו עד תביעה, אם כי אותו ליכוד עצמו פעל להעלאת גובה הפנסיה של ינון. בכל מקרה, מנדלבליט הבהיר כי עדותו של ינון טכנית, "אודות שיחה שהתקיימה איתו בנוגע לסדרי עבודת הכנסת בשגרה". בת זוגו של ינון, עמית מררי, בכירה בפרקליטות, הייתה בצוות שטיפל בתיקי נתניהו.
- אלי ג'סליט – היה מנהל בחברת הייעוץ של ארי הרו, לצד אחיו ג'וש הרו, ויחיאל לייטר, שהיה ראש לשכת נתניהו בהיותו שר אוצר.
- דב איכנולד – מנכ"ל הוצאת הספרים של קבוצת ידיעות, מקורב לנתניהו, הוציא לאור ספרים של אביה של שרה נתניהו, שמואל בן ארצי. כתב טור הספד בידיעות לאביו של נתניהו, בנציון ("הייתה בו צניעות כמעט ספרטנית"). תיווך במגעים בין נתניהו למוזס, אם כי לא השתתף בפגישות שתועדו בין השניים. העיד בתיק 2000.
- רן רימון – היה עורך עמוד הבית של ynet.
- אביטל להב – אנליסט, היה עיתונאי ב־ynet. חתום על ידיעה מכפישה על בנט שהונחתה מלמעלה, לפיה בנט התחייב לבנות 700 מעונות לגיל הרך אם כי בפועל נבנו רק 39. לדבריו בעדותו במשטרה, לא הוא כיוון את האש אל בנט אלא ציין את משרד הכלכלה ("יש שם עורך שישב ועשה את זה"). הכתבה הועלתה לאתר בעקבות מחווה של מוזס לנתניהו במסגרת שיחותיהם. נתניהו ביקש שיתקפו את הבית היהודי (כפי שעשה גם באמצעות וואלה לכאורה).
- איילת צור עמור – עורכת ב־ynet.
- שרון מצנע – הייתה עורכת עמוד הבית של ynet וראש דסק במערכת החדשות של 'ידיעות אחרונות'. העידה בתיק 2000 ("זה מן הידועות שלקבוצת 'ידיעות אחרונות' יש רשימה שחורה ורשימה טובה"). בתו של עמרם מצנע.
- שלמה קראוס – כתב טורים ב־ynet, העיד בתיק 2000 על עבודתו בקבוצת ידיעות.
- שלדון אדלסון – מיליארדר יהודי־אמריקאי. מקורבו של נתניהו שנים ארוכות ומיטיבו. הקים לאחר שכנועו של נתניהו את 'ישראל היום', כיום הוא בעליו לצד בעלותו על המגזין 'מקור ראשון'. הקשרים בינו לבין נתניהו הצטננו מאוד לאחר חשיפת פרשת נתניהו־מוזס (תיק 2000), שם התגלה כי נתניהו תעתע לכאורה באדלסון וחשב שיוכל לתמרן אותו לטובת הנמכת הלוחמה המסחרית מול מוזס וידיעות – זאת לטובת סיקור חיובי של נתניהו גם בעיתון הנפוץ הוותיק יותר.
העיד בתיק 2000 פעמיים, חמש שעות במצטבר. אמר שלא ידע על השיחות בין מוזס לנתניהו וכי הוא התאכזב, הופתע וכעס כשהפרשה נחשפה. - מרים אדלסון – רעייתו של שלדון ומו"לית 'ישראל היום', העידה בתיק 2000. סיפרה שהגברת נתניהו ביקשה שאדלסון תקנה לה תיק "היא אמרה משהו יפה", ולדבריה אף נרמזה לרכוש לגברת תכשיט. אדלסון לא מיהרה לרכוש את הטובין, הגברת לא אהבה את ההתנהלות הכללית של אדלסון ("אם לאיראן יהיה נשק גרעיני וישראל תימחק, זה יהיה בגללך").
- ציפי לבני – העידה בתיק 2000. הייתה בקואליציית נתניהו בזמן קידום 'חוק ישראל היום', ופוטרה על ידו יחד עם לפיד, כשראש הממשלה חשד שנקשר קשר נגדו בקואליציה.
- פרח לרנר – הייתה המתאמת בין משרד ראש הממשלה לכנסת. בתחילת 2017 הורחקה בהליך משמעתי לחמש שנים מהשירות הציבורי ושילמה קנס של 20 אלף שקל, עקב שימוש בקשריה לקידום עסקיו של בעלה, אבי לרנר, יחצן ויועץ אסטרטגי. היום סמנכ"לית רגולציה באנלייט העוסקת באנרגיה מתחדשת.
- פול מרינלי – סגן נשיא חברת ההשקעות לורנס אינווסטמנטס בשליטת לארי אליסון. נתניהו ביקש מאליסון לרכוש כלי תקשורת בישראל: 'ידיעות אחרונות', אתר וואלה או ערוץ טלוויזיה. בעדותו במשטרה נשאל לאון אדרי המנוח, אחיו של משה אדרי, על פגישה בביתו בקיסריה בין נתניהו, פילבר, יונתן שכטר (שהיה יועצו המדיני של נתניהו) ופול מרינלי. אדרי הכחיש שהשתתף בפגישה. הוא העניק את ביתו לפגישות של נתניהו על בסיס קבוע.
- לארי אליסון – היהודי העשיר בעולם, מייסד שותף ומנהל טכנולוגיות ראשי של אורקל. כאמור, נתניהו ביקש שירכוש כלי תקשורת שונים. נתניהו אמר בחקירתו כי הוא "בהחלט" עודד את אליסון לרכוש אתר אינטרנט וזאת מתוך רצון לגוון את התקשורת הישראלית ("שיהיה גיוון").
- מתיאס דופנר – מנכ"ל קבוצת התקשורת הגרמנית אקסל שפרינגר, שקנתה את אתר הלוחות יד 2 מוואלה בכ־800 מיליון שקל, פי ארבעה מהסכום שבו נקנה על ידי האתר שבו שלט אלוביץ'. נתניהו אישר את העסקה בהליך מהיר. על פי כתב האישום, לולא הזדרז נתניהו לאשר את העסקה, התאגיד הגרמני היה עלול לסגת או לדרוש שינוי בתנאיה למורת רוחו של אלוביץ'. המשטרה אף בדקה מידע שלפיו נתניהו תיווך בין דופנר לבין נוני מוזס, במטרה לרתום את הקבוצה לרכישת 'ידיעות אחרונות'. בשיחות בין מוזס לנתניהו כונה דופנר "הגרמני". קבוצת אקסל שפרינגר הכחישה את מעורבות נתניהו ברכישת יד 2, וטענה שלא קיימה משא ומתן עם מוזס ולא התכוונה לרכוש את 'ידיעות אחרונות'.
עדים נוספים:
טל שלי, יצחק זינגר, ליאור אסי מאיר, שחר שבתאי, מייקל סלומון, דוד בבלי, נימר אבו מינה, בת אל יניב איתן, יוסף מועלם, ישראל אמינוב, מרגלית ממן, אליהו ענבר, שאול ורדי, רומן אברמובסקי, ערן שחר.
צילומים:
אמיל סלמן, אייל טואג, אבישג שאר־ישוב, ׳הארץ׳
אוראל כהן, אוליבייה פיטוסי, עופר וקנין, תומר אפלבאום, מוטי קמחי, ׳הארץ׳
עופר וקנין, תומר אפלבאום, מגד גוזני, מוטי מילרוד, אייל טואג, אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳, Harold Cunningham, Bloomberg via Getty Images IL
מוטי מילרוד, אמיל סלמן, תומר אפלבאום, מיכל פתאל, מגד גוזני, עופר וקנין, ׳הארץ׳, Getty Images IL , John Lamparski, WireImage ,Gareth Cattermole
–
- כך כופף פוטין את נתניהו // למה באמת התאמץ כל כך ראש הממשלה?
- שומרים על הסף // מאחורי הקלעים בשלוש השנים הסוערות שעברו על המשטרה והפרקליטות, בחקירת תיקי נתניהו
- ייקוב ההר את הדין: הפרקליטות ותיקי נתניהו // מאת אמיר אורן