שומרים על הסף // מאחורי הקלעים בשלוש השנים הסוערות שעברו על המשטרה והפרקליטות, בחקירת תיקי נתניהו

הפרומו נבנה החל משעות הבוקר, עם הודעתו של שר המשפטים הזמני אמיר אוחנה על הצהרה שיישא בשעות הערב. כתבי המשפט נותרו באפלה. אבל ההימור הרווח היה גם הנכון: אוחנה יחמוס זמן מסך כדי לתקוף את הפרקליטות שבמשרדו, לטובת משפחת נתניהו שמינתה אותו, ח"כ זוטר וטרי, לתפקיד הרם.

גם מי שכבר ראו הכל, כולל הפגנת 350 אלף החרדים רבת־המשתתפים נגד בית המשפט העליון לפני 20 שנה, נותרו פעורי פה. השר שאמור להגן על המערכת שעליה הוא מופקד, פיזר תיאוריות קונספירציה הזויות על "פרקליטות שבתוך הפרקליטות", ותקף את אנשי המקצוע שפועלים לבער פשע ושחיתות.

בפרקליטות היו מי שהרימו גבה על הפרקליטים הנוספים שהובאו לשימוע. אבל "אם אתה עושה קיצורי דרך, אתה משחק לידי היריב. חובה לשמוע ולשקול כל מה שההגנה רוצה שיישקל", אומרים שם

מנדלבליט // צילום: אילן אסייג, ׳הארץ׳

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט היה מזועזע. הוא לא ציפה שנתניהו וגייסותיו יידרדרו לתהומות כאלה, במאבק הציבורי לקראת הכרעתו בתיקיו. הוא ופרקליט המדינה שי ניצן מיהרו לגנות את דברי אוחנה. ארגון הפרקליטים הודיע על שביתת מחאה. אבל הנזק כבר נעשה. כל זה היה בשבוע הסוער שבו נחשפה החקירה בדבר פרשת ההטרדה של עד המדינה שלמה פילבר, והסיפורים סביב בדיקת הטלפונים של יועצי ראש הממשלה, ששיחקו לידיו של האחרון באופן מושלם וליבו את האש נגד מערכת אכיפת החוק. בכירי ליכוד יישרו קו. נשיאת בית המשפט העליון, מזועזעת גם היא, תקפה בעצמה את דברי השר, שאיש במערכת לא רוחש לו טיפת כבוד.

"המתקפה על הפרקליטות זעזעה אותי, אני לגמרי המום. מה שקרה אינו דבר מן העולם המוכר לי, כך לא מדבר שר משפטים". הדובר, בכיר משפטי, כיהן בתפקידים בכירים, גילה אומץ לב רב בהחלטותיו המשפטיות, נאבק בפוליטיקאים מכל המפלגות ומצא את עצמו תחת מתקפות. "דבר כזה לא היה מעולם. אמנם גם דניאל פרידמן, בהיותו שר המשפטים, תקף את מערכת המשפט, אבל הפעם זה לא נעשה כדי לתקן עולם, אלא כדי לנסות להשפיע על ההחלטה של הפרקליטות. לעשות לפרקליטות דה־לגיטימציה של ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה".

אלו ימים סוערים במיוחד. רגע לפני שיודיע מנדלבליט על הגשת כתבי האישום, על פי כל היגיון, נגד בנימין נתניהו, עולים כוחותיו של ראש הממשלה למתקפה רבתי. כל הקווים האדומים כמעט נחצים. אנחנו חוזרים שלוש שנים אחורה, לרגעים שבהם נפתחו החקירות הרגישות, ולדרך הארוכה והסבוכה שעברו בכירי המערכת מול החשוד מספר אחת, עד לנקודת ההכרעה, הצפויה החודש.

מנדלבליט ונתניהו

חרושת שמועות ומפגשי עיתונאים

בקיץ 2016 ארגנה לשכתו של בנימין נתניהו מפגשים עם מערכות כלי תקשורת שונות. בזה אחר זה זכו קבוצות של עיתונאים להאזין לנאומים ארוכים על הישגיו בכל התחומים, מכלכלה ועד ביטחון. קשה היה להתעלם מהדחיפות בקולו של ראש הממשלה. בחלק מהמפגשים פרח. באחרים קפצו לו הפיוזים. באחד מהם, למשל, הוא דיבר במשך חמש שעות רצופות, למעט הפסקות קצרות. לעיתים הרים את קולו, הטיח באגרופו על השולחן, ניהל ויכוחים צעקניים עם עיתונאים שהעזו לעמת אותו עם שאלות קשות. האירוע זעזע חלק מהעיתונאים. לא בכל יום הם צופים במופע שבו ראש הממשלה כה נזעם במהלך פגישת תדרוך סגורה, אוף דה רקורד.

עיתונאים שהשתתפו במפגשים תהו מדוע בחר נתניהו לערוך אותם דווקא בעת ההיא. היו מי שסברו כי הדו"ח המתקרב של מבקר המדינה על 'צוק איתן' מעורר את חששו והוא מבקש להקדים תרופה למכה. 'צוק איתן' אכן נכח בשיחות. ראש הממשלה טען שפעל במלחמה הזו ללא דופי. הדו"ח השלילי, בסופו של דבר, פורסם כחצי שנה אחר כך ולא עורר סערה ציבורית. רן ברץ ודיוויד קיז, יועצי התקשורת שלו דאז, דחפו למפגשים. שניהם, אגב, ילכו בדרך כל מקורב ויועץ כמעט, ויסיימו את תפקידיהם במהרה, בנסיבות שונות.

רק מעטים הבחינו בסמיכות בין הודעת היועץ המשפטי לממשלה על "בדיקה" שאישר בנושאים הקשורים לנתניהו, לבין תזמון מפגשי העיתונאים. בחודש יולי הודיע אביחי מנדלבליט על קיום בדיקה "בעניינים הנוגעים לראש הממשלה". עוד לפני כן, סמוך לכניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נחתו על שולחנו ערימות חומרים שהמשטרה דרשה לחקור. מעדויות על שפע הטובין שקיבל נתניהו, ועד ההקלטות הלוהטות של השיחות בין נתניהו למו"ל 'ידיעות אחרונות' ארנון (נוני) מוזס. המערכות המשפטיות והפוליטיות החלו לתסוס שמועות.

נתניהו ביקש לפתוח דף חדש, שוב, מול התקשורת שאותה תקף כה רבות ובה זלזל, כולל ההרגל שלא להתראיין מלבד בתקופת בחירות. הוא הבין כבר אז לאן הדברים עלולים להתגלגל. איש מהעיתונאים שהצטופפו בחדר הישיבות, ב'אקווריום' בלשכת ראש הממשלה בירושלים, לא תיאר לעצמו את ממדי הפרשיות שייחשפו. זמן לא רב אחר כך יחלו אלה להתגלות, בזו אחר זו.

שנה וחצי מאוחר יותר המליצה המשטרה להעמידו לדין על שוחד בשתי הפרשיות הראשונות, תיק 1000 (המתנות) ו־2000 (שיחות מוזס). כמה חודשים אחר כך הוסיפה המלצה דומה בתיק 4000. כשנה אחרי סיכומי המשטרה פרסם היועמ"ש את כתב החשדות. שבעה חודשים אחר כך נערכו השימועים לפרקליטי נתניהו. בקרוב תגיע כנראה עת כתבי האישום.

אלשיך // צילום: עופר וקנין, ׳הארץ׳

מאבקי כוחות ואנשי מקצוע חבולים

ארבעה ימים נערכו השימועים, כפול מהמספר שתוכנן. הפרקליטות ידעה שכל אי־מחווה כלפי החשוד הבכיר תיענה בעוד גלון נפט למדורת הקמפיין שלו נגדה. בשלהי השימוע נכנסו לחדר שני פרקליטים אמריקאים וביקשו להעביר מסר. כתבי אישום בתיקי 2000 ו־4000 יהוו פגיעה בדמוקרטיה. לא פחות. השניים, עו"ד נתן לוין, שמייצג בין השאר את חב"ד, ופרופ' אבי בל מאוניברסיטת סן דייגו – יחד עם אלן דרשוביץ, ריצ'רד היידמן, עורך דין וושינגטוני שמייצג קורבנות טרור, וחתנו ג'וזף טיפוגרף, עיתונאי ועורך דין – כתבו חוות דעת ברוח זו. רובם הביעו בעבר תמיכה בנתניהו; היידמן אף היה אורח בטקס פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים והצטלם עם אשתו לצד דיוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל.

מנדלבליט היה מזועזע מנאום אוחנה. גם הוא לא ציפה שנתניהו וגייסותיו יידרדרו לתהומות כאלה. הוא ושי ניצן מיהרו לגנות את הדברים, אבל הנזק כבר נעשה

בפרקליטות היו מי שהרימו גבה. מה לשני הפרקליטים האלה ולדמוקרטיה הישראלית. אבל "אם אתה עושה קיצורי דרך, אתה משחק לידיו של היריב. חובה על היועץ לשמוע ולשקול כל מה שההגנה רוצה שיישקל", אומרים שם ל'ליברל'.

אוחנה

החובה הזאת אינה מצליחה להסתיר את מאבקי הכוחות בין שני המחנות בפרקליטות. פרקליט המדינה שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים נורית ליטמן, פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה שניהלה את החקירות ליאת בן־ארי, שבאחרונה מונתה למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, ועוזריה החרוצים – ומנגד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול רז נזרי, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה למברגר, פרקליט מחוז חיפה עמית אייסמן, ומנדלבליט הנוטה לצידם. למעלה מ־20 עורכי דין בפרקליטות עוסקים בתיקי נתניהו. ביניהם פרקליטה שבעלה זכה להגדלת זכויותיו הפנסיוניות בחקיקה של קואליציית נתניהו, ופרקליט שאחותו עבדה עם בכירי הליכוד ועם ש"ס. אליהם הצטרפו כ־30 חוקרי משטרה ברגעי השיא של החקירה. עם כל הכבוד לפוליטיקאים ולמפגינים, מי שיקבע את גורלו הפוליטי של נתניהו יהיו אנשי מקצוע, שומרי הסף ובראשם מנדלבליט – אלה שיאיר נתניהו כינה באחד מרגעי השפל של ציוציו בטוויטר "פקידים קטנים ועלובים, משרתים אג'נדות שמאל קיצוניות".

כתב אישום עדיין אין, אבל חבולים כבר יש, והם לא יושבים בבית בבלפור. אחדים מחוקרי נתניהו פרשו מהמשטרה. פרקליט בכיר עזב את הפרקליטות. מינויה האחרון של בן־ארי התעכב, אולם "את המחיר הכבד ביותר משלמת החברה הישראלית", אומר אדם המעורה היטב בחומרים. "כל עוד תיקי נתניהו לא הגיעו לסיום כלשהו, אי אפשר להילחם בשחיתות. למעלה משלוש שנים אין כאן מאבק אמיתי בשחיתות וזה מחיר כבד מאוד על החברה הישראלית".

ניצן // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

יועמ"ש, מפכ"ל ותפוח אדמה לוהט

ההתחלה הייתה כמעט אקראית. המידע שיתגבש לתיק 1000 הגיע לפרקליטות במהלך העבודה על פרשת 'ביביטורס' ונושא נוסף, שלא הפכו לכתב אישום; ופרשת המעונות, שהבשילה לכתב אישום נגד שרה נתניהו. תיק 2000 החל במרץ 2016, כאשר נתפסו ההקלטות אצל ארי הרו, לשעבר ראש לשכת נתניהו. הרו נחקר בחשד לניגוד עניינים בעודו מכהן בתפקיד הבכיר. בחקירה נתפס חומר הנפץ הזה, אם כי איש לא שיער את ממדי האש. תחילתו של תיק 4000 ביוני 2017 בחקירה של הרשות לניירות ערך, כשנה וחצי אחרי תחקיר של גידי וייץ בעיתון 'הארץ' על הנעשה בוואלה. "רק לעיתים רחוקות המידע מגיע בדרך דרמטית", אומרת בכירה לשעבר בפרקליטות. "בדרך כלל מגיעים למידע באמצעות הצלבה של ראיות, הלשנה או אפילו מזל, מחפשים משהו אחד ועולים על משהו אחר, על קצה חוט, מטריצה שדורשת ללכת בין התיקים לעומק ולרוחב".

ביולי 2016, חמישה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הודיע מנדלבליט כי אישר למשטרה לבדוק מידע "לפיו נתניהו ביצע לכאורה עבירות מתחום טוהר המידות". בהודעתו הבהיר היועץ שהבדיקה נערכת על פי המלצתם של מני יצחקי, אז ראש אגף החקירות במשטרה, ושל פרקליט המדינה ניצן. מנדלבליט התמהמה והיסס, אבל כובד החומרים אילץ אותו להכריע. ה"פרוץ", הפיכת הבדיקה מסמויה לגלויה, הוא רגע דרמטי בכל חקירה, בוודאי בזו של ראש ממשלה, שלב המסמן את האפשרות להתחיל לחקור עדים וחשודים. חמישה חודשים נוספים חלפו מאז ההודעה על הבדיקה, בטרם התיר היועץ המשפטי לממשלה להפוך אותה לחקירה רשמית בתיק 1000, שמספרו המשטרתי 276069/16 ובתיק 2000 הנושא את המספר המשטרתי 276070/16. במשך כשנתיים, מרגע תחילת הבדיקה ועד לפרסום המלצות המשטרה בשני התיקים הראשונים בפברואר 2018, כחולי המדים היו שספגו את רוב האש.

הן במשטרה והן בפרקליטות נכנסו הקודקודים לתפקידם סמוך לתחילת הבדיקה הפלילית. רוני אלשיך התמנה למפכ"ל המשטרה בדצמבר 2015, מנדלבליט חודשיים אחריו. במשטרה ובפרקליטות חששו שהשניים, אנשי ימין מובהקים, חובשי כיפה, מינויים שקודמו על ידי נתניהו, יהפכו את ענן החומרים המחשידים שהתקדר – לענן נוצה שיתפוגג בטרם ימטיר גשם. במהרה התברר שבמשטרה נחושים למצות את החקירות. "זה הדנ"א של חוקרי משטרה", מסביר ל'ליברל' בכיר לשעבר בארגון. "חוקר סביר לא חושש מזהותו של החשוד, הוא רוצה להגיע לראיות הטובות ביותר. בפרקליטות, לעומת זאת, פוחדים מזיכוי. לא משנה מה כמות הראיות שהצלחת להשיג, בפרקליטות ידברו איתך על זיכוי".

הקוטביות הזו ריחפה מעל מנדלבליט ואלשיך כמו שִעבוד הצף מעל לחברה בע"מ, אם כי הם השתדלו לשמור על מערכת יחסים סבירה. הם מכירים שנים ארוכות, עוד מהתקופה שבה אלשיך היה בכיר בשב"כ ומנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי. שונים באופיים. מנדלבליט זהיר, מרוחק, חשדן; אלשיך נוטה להעז, לקחת סיכונים, בלתי אמצעי, נגיש, פתוח. אלשיך חתר להשיג ראיות שיובילו להרשעה. מנדלבליט שב ואמר שהוא צריך ללכת על בטוח, והזכיר את הזיכויים שחטף היועץ מיכאל בן יאיר בפרשות יעקב נאמן ורפאל איתן. בן יאיר, יועמ"ש שנוי במחלוקת בלשון המעטה, מהווה בעיני מנדלבליט תמרור אזהרה, לקח צרוב.

במשטרה היו מי שיעצו לאלשיך, מפכ"ל טרי, להשאיר את המגע עם מנדלבליט למני יצחקי. אלשיך העדיף קשר ישיר. הוא אמנם לא השתתף בישיבות שעסקו בתיקי נתניהו, אבל קרא את תמלילי החקירות של הנחקרים הראשיים והיה מעורה בהתנהלותה של המשטרה מול הפרקליטות. למכריו אמר שרגע המשבר מבחינתו היה שורה קטנה בתמלילי החקירות, שממנה עלה כי לראש הממשלה אין כרטיס אשראי. בתוך בליל העדויות, הראיות והחקירות הארוכות של ראש הממשלה ושל העדים הרבים, דווקא רסיס המידע הזה הבעית את מפכ"ל המשטרה. זה מצמרר, אמר אלשיך למכר. לא קשה להבין מה המשמעות של אדם המתנהל בעולם ללא כרטיס אשראי. זו תפיסת עולם של "הכל מגיע לי". גם הצפייה בהופעותיו הפומביות של נתניהו עוררה אי־נוחות בצמרת המשטרה. ראש הממשלה נוהג להתהדר בחליפות יקרות מאוד. "לא אחת תהינו מי שילם על כל זה", אומר הבכיר במשטרה. "אתה מבין שאתה לא הולך לייצר תיק פלילי שמתחיל ונגמר בחליפה, אבל אתה רואה תמונה כוללת, וזה מפחיד".

בן־ארי ונזרי // צילום: תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

תסכולם של כחולי המדים

אלשיך ומנדלבליט נפגשו לא אחת בארבע עיניים, ניסו ליישב חילוקי דעות, לטפל יחד ברגעי המשבר של החקירה כשני מבוגרים אחראים שכבר ראו הכל (מלבד חקירות של ראש ממשלה), אם כי חודשים ארוכים עברו בטרם הצליחו להגיע להבנות. הודעות משותפות לתקשורת, למשל, תואמו ישירות בין שניהם, אחרי שבועות ארוכים של חוסר הסכמה. הן מנדלבליט והן אלשיך ייחסו חשיבות גדולה לתקשורת. במשטרה חשבו שמנדלבליט "מבוהל מכל כותרת, לקח לו זמן עד שלמד איך להגיב, או יותר נכון איך לא להגיב. ראינו אותו מגדל עור עבה יותר, אבל זה קרה לאט". ויכוח נוקב התנהל ביניהם לגבי מעמדם של העיתונאים. אלשיך טען שעיתונאי יכול לפרסם כתבות או להעיד במשטרה, אבל אינו יכול להעביר מודיעין. מנדלבליט לא מיהר להסכים. צריך לחשוב על זה לעומק, שב ואמר.

רגעי משבר היו למכביר. הטרדות חוקרי משטרה שעסקו בתיקי נתניהו נתפסו במשטרה כקו אדום. אלשיך טען שחוקרים פרטיים אוספים מידע על החוקרים. שלל סימנים קבעו זאת. פה פנו לשכנים של חוקר, שם תשאלו מכרים. אבות לילדים קטנים חששו. התאבדותו של ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה אפרים ברכה ז"ל ריחפה בחלל האוויר. אף אחד לא רצה לראות חוקר משטרה מתפטר או אפילו מתאבד, רק מפני שביצע כראוי את עבודתו אבל לא הצליח לעמוד בלחצים. בפגישה בין מנדלבליט, אלשיך ושי ניצן הוחלט שאלשיך ייצא לתקשורת ויתריע נגד התופעה. מפכ"ל המשטרה הזכיר את הנושא כמה פעמים, עוד לפני אותו ריאיון ב'עובדה' שחולל סערה. בעקבותיו כינה נתניהו את הדברים "הזויים ושקריים". אבל העובדה היא שהסימנים להטרדות החוקרים נעלמו אחרי אותו ריאיון.

דרמה של ממש התנהלה סביב תפיסת הקלטות של ארי הרו. ההתרגשות גאתה במשטרה. זה רגע מכונן, כזה שכל חוקר חולם עליו. די מהר התברר שהשמחה מוקדמת. מנדלבליט לא נחפז להעניק אישור להאזין לקלטות במלואן. בתחילה לא היה ברור מי הקליט ואם האזנה לקלטות כמוה כהאזנת סתר אסורה, אולם גם כשהבינו מי נגד מי, האישור לא מיהר להגיע. אלשיך שב והביע את מורת רוחו מהעיכוב. לבסוף האישור להאזנה ניתן וסלל את הדרך לתשתית הראייתית בתיק 2000.

ארי הרו

אלשיך לא היה לבד. קצינים ותיקים, ביניהם מי שהשתתפו בעבר בחקירות "כבדות", חששו שהפרקליטות תלך בין הטיפות. "פחדנו, מה קורה שם, איך קורה שם", אומר בכיר לשעבר במשטרה. לקח זמן להפיג את החשדות. לא כולם התפוגגו. היחס כלפי מנדלבליט בצמרת המשטרה היה דו־כיווני. במשטרה סברו שהוא איטי. הם רצו להאיץ את קצב החקירה וקבלת ההחלטות. למנדבליט, חששו, לא אצה הדרך. "אמנם אצל יהודה וינשטיין, היועץ הקודם, היו הרבה דיונים בלי החלטות ואצל מנדלבליט דווקא התקבלו החלטות", אומר אותו בכיר, "אם כי לא תמיד אהבנו את ההחלטות שלו". עם זאת, העדיפו אותו על פני וינשטיין שסגר את הבדיקה בפרשת 'ביביטורס', שלוש שנים וחצי אחרי חשיפת התחקיר בערוץ 10, העביר את ספיחי הפרשה ליורשו והשהה את פתיחת הליכי החקירה בפרשת המעונות עד אחרי בחירות 2015. ולא שמנדלבליט נתפס במשטרה כיועץ משפטי אידיאלי. להפך. הוא סגר באופן סופי את פרשת 'ביביטורס' והגיש כתב אישום מדולדל מאוד נגד שרה נתניהו בפרשיותיה השונות, שנתיים אחרי המלצת המשטרה.

ההתעקשויות של מנדלבליט

הכחולים נאלצו להסתדר עם מה שיש. רגע קשה במיוחד היה כאשר מנדלבליט החליט לאחד את שלושת תיקי נתניהו לתיק חקירה אחד. "חשבנו שהחיבור הזה לוקח אותנו ללוחות זמנים מאוד בעייתיים", אומר אותו בכיר משטרתי. "מנדלבליט הסביר שהאיחוד נעשה משיקולים מקצועיים". בשיחות פנימיות הסביר שאינו רוצה לנעול את תיק 1000 ואז לגלות, במהלך החקירות על תיק 4000, שהחמיץ חומרי חקירה חשובים. במשטרה לא כולם השתכנעו. היו מי שסברו שצריך להגיש כתב אישום מהיר בתיק 1000, שנתפס שם כתיק שוחד פשוט, ומתפקע מראיות, ורק אחר כך לעסוק בשני התיקים האחרים. דעתם לא התקבלה.

במשטרה גם לא אהבו את הדרישה להשלמות חקירה תכופות. בכיר לשעבר בארגון מחקה בצורה משעשעת למדי את קולו של מנדלבליט, הדורש להביא חומרים נוספים על כל פיפס שהתגלה בחקירה הראשונית. שלושת עדי המדינה – שלמה פילבר, ארי הרו וניר חפץ – סיפקו הררי חומרים שדרשו השלמות. לעיתים היועץ תבע חומרים נוספים על נחקרים טרם חקירתם. לא תמיד חשבו במשטרה שזה נחוץ, לעיתים חששו שההשלמות מעכבות את החקירה שלא לצורך, אבל נאלצו להתיישר עם הדרישות. בפרקליטות אומרים שלוקח זמן למצוא ראיות: "כולם הבינו את גודל השעה ואת הצורך בחומרי חקירה חזקים. בתיק 1000, למשל, היועץ התעקש על אינטרסים ותמורה למתנות".

ההכרזה של שי ניצן, בגיבוי מנדלבליט, כי נתניהו לא ייחקר בתיק 3000, פרשת הצוללות, זכורה במשטרה כאחד מרגעי השפל הקשים ביחסים בינם לבין הפרקליטות. "תפסנו את הראש", אומר הבכיר לשעבר, "השתגענו. היה ברור שלא נוכל לחקור את ראש הממשלה בפרשה. מטרידה יותר העובדה שההודעה הזאת עלולה להיות איתות לחשודים האחרים".

חשש התגלע במשטרה כשמנדלבליט החליט להחליף את הפרקליטה המלווה. לחקירות המשטרה המורכבות מתמנה פרקליט מלווה, נוסף על היועצים המשפטיים של המשטרה. בחודשים הראשונים ליוותה את תחילת הבדיקה/חקירה נורית ליטמן, אז פרקליטת מחוז ירושלים, שנחשבת לעורכת דין לוחמנית, זו שתחפש את המטבע באזור החשוך ביותר הרחוק מהפנס. בפרקליטות היה ברור שמתישהו ההסדר יתפוצץ. היחסים בין ליטמן למנדלבליט אינם מן המשופרים. ליטמן שבה והתלוננה על התנהלות איטית, דרשה להאיץ את קצב החקירות, על כל משמעויותיהן הפוליטיות. בתום חודשים ספורים עברה ליטמן לפרקליטות המדינה כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. במאי 2017 מונתה ליאת בן־ארי, פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, לפרקליטה המלווה במקומה של ליטמן. במשטרה לא אהבו את החילופים, כמו גם את העובדה שמנדלבליט לא התייעץ איתם קודם למינוי. הם אלה שאמורים לעבוד בצמידות לפרקליטה, חריקות בקשר עלולות ליצור עיכובים מיותרים. "הרמנו גבה אבל ניסינו להבין. ליטמן לוחמת, גם בן־ארי לוחמת, היא עניינית", אומר הבכיר. "בסך הכל היא נתנה לנו להגיע לחקר האמת". ליטמן, בטובתה או שלא, לא תתאר לעצמה כמובן איזה קמפיין אכזרי היה יכול להתנהל היום על גבה שלה.

ליטמן וריטמן

פייק ניוז וחילופי גברי

ראש הממשלה שב וטען שחקר האמת עלה למשלם המיסים כרבע מיליארד שקל. חסידיו בתקשורת הימין וברשתות החברתיות הדהדו את המספר. במשטרה לא חשפו את העלות, אם כי תקציב החקירות המשטרתי ב־2017 – כלומר של כל החקירות באשר הן – הגיע ל־82 מיליון שקל בלבד. בעתירה של נתניהו לבג"ץ דיברו פרקליטיו על כמה עשרות מיליוני שקלים. במשטרה מבהירים, כאילו יש צורך בכלל, ש"רבע מיליארד שקל" הוא פייק ניוז. נוסיף: הזוי. ברגעי השיא, והם לא היו ממושכים, הופעלו 30 חוקרים. בשוטף עסקו בתיקי נתניהו בין שמונה לעשרה חוקרים בלבד.

חוקריו של נתניהו הגיעו מיחידות שונות של להב 433, ביניהם ניצב מני יצחקי, ראש אגף החקירות והמודיעין; סגן־ניצב שלמה משולם מיאח"ה, וסגנו דני יופה; תת־ניצב כורש ברנור, מפקד יאח"ה; תת־ניצב ערן קמין, ראש חטיבת חקירות; וניצב רוני ריטמן, מפקד להב 433 שפיקח על החקירה.

למעלה משלוש שנים מאז תחילת הבדיקה בתיקי נתניהו, רק ערן קמין עדיין מכהן בתפקידו. משולם ויופה עברו מיאח"ה ליחב"ל, היחידה לחקירות בינלאומיות. יצחקי פרש מהמשטרה בדצמבר 2017. ביוני 2016, לקראת שיאה של הבדיקה בתיק 1000, נחשף "מסמך יצחקי", שריכז חשדות לעבירות בידי פוליטיקאים. במשטרה הכחישו ניסיון לצבור מידע על המערכת הפוליטית. עוד לפני כן פורסם שיצחקי ביצע עבירות בנייה בביתו בירושלים, פרסום שנשלל על ידי עיריית ירושלים. במשפחת נתניהו התקשו לסלוח ליצחקי על שניהל את תיקי החקירה. כשנה אחרי שפרש מהמשטרה הגיש נגדו יאיר נתניהו תלונה למח"ש בטענה שיצחקי ניהל אחריו מעקב לא חוקי. במח"ש החליטו לא לפתוח בחקירה.

ברנור עזב את יאח"ה בדצמבר 2018 ועבר לתפקיד נוח יותר, מפקד המכללה הלאומית לשוטרים. למכריו אמר שאיש ממפקדי יאח"ה בעבר לא התקדם במשטרה. כראש המכללה אולי ישבור את הנאחס. "אם ברנור יהיה הגיבור הטרגי של חקירות נתניהו, נוכל לדעת רק בעוד זמן־מה, כאשר יתברר אם הוא מצליח להתקדם במשטרה או נאלץ לפרוש", אומר הבכיר המשטרתי.

ריטמן פרש מהמשטרה במאי 2018, אחרי שנחקר במח"ש בחשד להטרדה מינית. ריטמן הכחיש את החשדות. היועץ המשפטי הקודם וינשטיין החליט לסגור את תיק החקירה נגדו. אלשיך החזיר את ריטמן, שיצא לחופשה בהסכמה, לתפקידו. המתלוננת עתרה לבג"ץ, שהורה לאלשיך לשקול מחדש את העניין. ריטמן החליט לפרוש מיוזמתו. בשיחות פרטיות הוא שב ואומר שלתפקיד כמו זה שלו יש לעיתים מחיר כבד. בחקירתו במח"ש טען כי התלונה נגדו הוגשה ביוזמת משפחת נתניהו. המשפחה ביקשה לעכב את החקירות בהיות ריטמן נגוע במשוא פנים. מנדלבליט סירב.

כורש ברגור ומרדי

אלשיך על הכוונת

את רוב האש ספג אלשיך. נתניהו לחץ עליו לקבל את התפקיד. אלשיך לא התלהב. סגן ראש השב"כ לשעבר היה במסלול ברור לראשות הארגון שבו צמח. לבסוף ניאות. על השולחן מצא את תיק המעונות. במאי 2016 סיימה המשטרה את חקירתה בפרשת מעונות ראש הממשלה. בניגוד למקובל לא פורסמו המלצות. שרה נתניהו כלל לא הוזכרה בהודעת דוברות המשטרה. באותם ימים החלה הבדיקה הסמויה בתיק 1000. אלשיך החליט לרכז את כל הכוחות בפרשות ראש הממשלה ולא להתעמת עם היועץ המשפטי לממשלה בתיק המעונות. "חששנו שמנדלבליט יטה חסד לגברת", אומר בכיר לשעבר במשטרה. אלשיך, אדם שמבין דבר או שניים בפוליטיקה של ארגונים, העדיף לשמור על קשר סביר עם היועץ וליהנות מקרדיט ציבורי של מי שלא ניגף תחת מכבש הפרקליטות. שרה נתניהו זכתה מן ההפקר.

שרה נתניהו // צילום: אמיל סלמן, ׳הארץ׳

די מהר התברר שזו רק ההתחלה. אלשיך הוטל אל קלחת סוערת. למכר אמר שמעולם לא הייתה לו דילמה; גם ברגעים הקשים ביותר היה בטוח שעל המשטרה לבצע את שליחותה בצורה הטובה ביותר, אם כי לעיתים היה מפחיד לצפות בעין הסערה. לא אחת תהיתי איך כל זה קורה במדינה דמוקרטית, אמר.

ההתקפות על המפכ"ל הגיעו מכל הכיוונים. חבר קרוב העביר לו מסר: בלשכת ראש הממשלה מתייחסים אליך כאל בוגד. אלשיך בלע את הצפרדע בדממה. זה שאני חובש כיפה שיחק לרעת נתניהו, אמר לחבר קרוב, אבל עשה את החיים שלי קשים. אם יש משהו שהכאיב לו, אלה היו ההתקפות במילייה שלו, בציונות הדתית. בעלוני השבת נכתב ש"אלשיך נכנע לשמאל" ו"רוצה למצוא חן בעיני השמאלנים". אלשיך, מתנחל לשעבר, גר בגבעת שמואל, חבר בקהילת 'שירת אהרון' לצד רז נזרי, שהתנגד לחלק מהמלצות המשטרה בתיקי נתניהו. הוא גדל בקריית ארבע, איש ימין מינקות ועד היום. ודתי אדוק. הכיפה על ראשו זכּה לא פחות מזו שעל ראשיהם של מי שסבבו וסובבים את נתניהו. כדי להוכיח שגם בהיותו מוקצה בסביבת נתניהו הרי שבקהילתו הטבעית הוא עדיין חי וקיים, אלשיך נענה להזמנות במגזר. הוא השתתף בשמחת בית השואבה בישיבת מרכז הרב בירושלים, שם למד בנעוריו, רקד כשעה עם כל החוגגים. למחרת ציוץ בטוויטר: "רב המשטרה התחנן שיזמינו את אלשיך לאירוע". אחרי שנאם באזכרה לרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, עלה ציוץ דומה.

פרסום המלצות המשטרה התיר כל רסן. בניגוד למה שאפשר לחשוב, אלשיך לא חגג. חיפשתי אצלך מבט של ניצחון, אמרה לו לאחרונה הרל"שית שלו במשטרה, לתדהמתי ראיתי רק עצב. אלשיך הנהן בהסכמה. "מבחינתי זה היה רגע מביש, הרגשתי שאני מתבייש במדינה, במצב שהגענו אליו. ראש הממשלה היה צריך לפרוש ולא להביא אותנו למצב כזה של אנחנו מולו", אמר בשיחה סגורה.

נתניהו לא חשב לרגע לפרוש. באותו ערב שפורסמו המלצות המשטרה על העמדתו לדין בתיק 4000 בעבירת שוחד, עשרה חודשים אחרי שפורסמו המלצות דומות בתיקי 1000 ו־2000, ראש הממשלה הופיע בכפר המכבייה באירוע חנוכה. לעיני עשרות עיתונאים ומאות תומכי ליכוד שהגיעו בהסעות מכל הארץ, הוא שב על המנטרה "לא יהיה כלום, כי אין כלום", ותקף את אוכפי החוק. שמחה גדולה לא הייתה שם, לכולם היה ברור שהגיבור האמיתי הוא אלשיך, שבאותן שעות חגג עם בכירי המשטרה הדלקת נר ראשון של חנוכה בישיבת בעלז בירושלים. מסרי עידוד החלו לזרום אליו. עד היום הוא שומר על חלקם בטלפון הנייד שלו. "עלוב מי שמנצל אור של חנוכה לזרוע חושך", כתב לו מכר ותיק.

וחושך נזרע בלי חשבון. יאיר נתניהו כינה בטוויטר את אלשיך "שילוב מיוחד של טוני סופרנו ואיש הגשם". הפעם היה לַבּן עסק עם בעלי מוגבלויות, שטענו כי דבריו פוגעניים. אלשיך עצמו ניסה להבליג. הוא ביקש מבני משפחתו לא לשוחח עם עיתונאים. "הבנתי שאנחנו חייבים להישאר ממלכתיים כדי לא לפגוע באמון הציבור במשטרה", אמר למקורביו. "היו לנו במשטרה דיונים על זה, הערכנו שהציבור יראה אותנו באור חיובי יותר אם לא ניגרר להשמצות, אם נשתוק. אם היינו נכנסים לסחרור היינו מפסידים. התברר שצדקנו. בעוד ראש הממשלה אמר שיעברו שנים רבות עד שאמון הציבור במשטרה יעלה אחרי תקופת אלשיך, סקר הראה על עלייה של כ־10% במצטבר באמון הציבור במשטרה".

הסוף ידוע. כהונת אלשיך לא הוארכה. אחרי שלוש שנים במשטרה הוא הלך הביתה, בניגוד לציפייתו להשלים קדנציה של ארבע או חמש שנים. כפי הנראה יצטרף למיזמים עסקיים, אבל לא ינטוש את מה שהוא רואה כחובתו הציבורית, ביקורת על השחיתות. הוא מדבר כמעט בכל מקום שאליו הוא מוזמן. בתי כנסת, כנסים ואירועים ציבוריים ומשפחתיים. זמן קצר אחרי שפשט את מדיו כבר אמר שהוא "מתקשה לראות מצב שלא יאשימו את נתניהו בשוחד".

ניר חפץ

הססנות מול קמפיין אכזרי

כמעט שנה חלפה מאז שאלשיך עזב את המשטרה, ועדיין לא התמנה מפכ"ל קבוע. ניצב מוטי כהן הוא ממלא מקום המפכ"ל. לדברי בכירים במשטרה, "ממלא מקום 'מכווץ' יותר מאשר מפכ"ל קבוע". מינויים מוקפאים, קצינים לא מקודמים, תפקידים מאוישים על ידי ממלאי מקום.

סמוך לפרסום המלצות המשטרה בתיקי נתניהו, נפגשו אלשיך ומנדלבליט לשיחת סיכום. אלשיך הזהיר את מנדלבליט. הם סיימו איתנו ובקרוב יעברו אליכם, די מהר תראה איך אתם עולים על הגריל, אמר ליועץ. כמה שהוא צדק. בבת אחת הוסטה האש אל הפרקליטות. אוהדי נתניהו צולבים את מנדלבליט ואנשיו, גייסות נשלחים לכיכר גורן להפגנות סמוך לביתו, הרשתות החברתיות מלאות התקפות ושקרים אכזריים. ואפילו שותפים פוליטיים מגויסים, סיבותיהם עמם. כך למשל אותו פוסט של נפתלי בנט בפייסבוק: "אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו זו תהיה מכה אנושה לימין", כתב, הבהיר שמי שיפיל ראש ממשלה מכהן זו מערכת המשפט, לא מעשיו של החשוד עצמו אלא אותה מערכת שנתניהו במשך שנים קצץ בדבריו עד דק; אבל הופיע בטקס האשכבה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, ומול בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה אמר בלי בושה ש"בית המשפט חייב להישאר רשות עצמאית".

העצמאות של הפרקליטות היא עניין למבחן מדוקדק. איטיות והססנות היו לא פעם שם המשחק שָׁם. לוחות הזמנים זחלו. קצת פחות משנתיים אחרי שהמשטרה החלה בהליך בדיקה בתיקי 1000 ו־2000, הוגשו בפברואר 2018 המלצותיה שעיקרן העמדת נתניהו לדין בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בשני התיקים. שנה וחצי אחרי שהחלה החקירה בתיק 4000 המליצה המשטרה בדצמבר 2018 על העמדת נתניהו לדין בעבירת שוחד גם בפרשה זו. סמוך לאותו מועד העבירה הפרקליטות את חוות הדעת שלה ליועץ המשפטי לממשלה. כתב החשדות התפרסם שנה תמימה אחרי המלצות המשטרה הראשונות. עבירת השוחד נשארה רק בתיק 4000. עוד שלושה חודשים תעבור שנה גם מכתב החשדות. על פי הערכות, כתב האישום יהיה זהה לכתב החשדות. שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, מרמה והפרת אמונים ב־1000 ו־2000. בפרקליטות אומרים שהחומרים שהגיעו מעד המדינה ניר חפץ פתחו למעשה את החקירה מחדש ואילצו את המשטרה לבצע השלמות שנמשכו חודשים ארוכים.

הטיפול בחלק מתיקי אולמרט התנהל בקצב מהיר הרבה יותר. שנה וחודש עברו מאז עדותו של שמואל דכנר ועד החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום. שבעה חודשים בלבד חלפו מאז פרסום המלצות המשטרה ועד להודעתו של פרקליט המדינה דאז משה לדור על הגשת כתבי אישום. בפרקליטות אומרים שאין דין אולמרט כדין נתניהו. הוא ראש ממשלה מכהן, מה שמצריך משנה זהירות, ממגוון היבטים, כולל זה הפסיכולוגי.

פילבר

בין אולמרט לנתניהו

"הכל היה אז שונה", אומר בכיר בפרקליטות שהיה מעורב בתיקי אולמרט. "היינו קבוצה קטנה של פרקליטים שעסקה בתיקים. סיעור מוחות רב־משתתפים זה דבר טוב, השאלה מי המוחות". למעלה מ־20 פרקליטים עוסקים בתיקי נתניהו, הדיונים הארוכים בפרקליטות מתנהלים בקריה בתל אביב ובירושלים לסירוגין, לעיתים בשיחות ועידה. בחדר של מנדלבליט בתל אביב אין חלונות. כמו בתוך צוללת ישבו בכירי הפרקליטות, מנותקים מרעשים חיצוניים, ודנו בעבירות נגד ראש ממשלה מכהן. בניגוד להשמצות ולספינים, אין כאן הרבה "שמאל". בין בכירי הפרקליטים המעורבים בתיקי נתניהו ליאת בן־ארי, יונתן תדמור, סגנה. שי ניצן והעוזר שלו, אסף שביט. רז נזרי, שלמה למברגר, ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עמית אייסמן, נורית ליטמן, שלושה מעוזריו של מנדלבליט, ביניהם עוזרו הבכיר גיל לימון, ואחרים. אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לניהול ותפקידים מיוחדים, שהיה מעורב בדיונים, עזב את הפרקליטות במאי 2018, זמן קצר אחרי שאמר כי "בשנים האחרונות התפקיד והפעילות שלנו נתפסים בקרב קהלים הולכים וגדלים, כולל בכנסת ובממשלה, כלא לגיטימיים".

מנדלבליט בחר את הפורום הרחב. "זו קבוצה גדולה מדי, זה לא מקובל", אומר אדם שהיה מעורב בחקירות אולמרט. "חלק מהפרקליטים חסרי ניסיון, צעירים, שאינם תורמים הרבה לדיונים אלא יושבים ומקשיבים, אם כי לעיתים דווקא הצעירים מכירים את התיקים טוב יותר מעורכי הדין הוותיקים. אני תמיד העדפתי יועץ אחד טוב על פני עשרה יועצים חסרי ניסיון. אני מניח שמנדלבליט מכיר את המשתתפים, יודע אם התוספת תתרום לדיונים". בפרקליטות אומרים שטובי המוחות גויסו לעבוד על תיקי נתניהו.

ג'ואי אש, למשל, התמנה למנהל המחלקה הפלילית על ידי משה לדור. נחשב למשפטן מנוסה וזהיר, גורמים בפרקליטות מגדירים אותו "עורך דין ענייני אבל לא לוחמני. אדם ישר שעושה את מלאכתו". בתיק 1000 היה אש בין הבודדים שסברו כי צריך להסתפק באשמת מרמה והפרת אמונים, בניגוד לליאת בן־ארי, נורית ליטמן ורוב האחרים, שטענו כי יש להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירת שוחד.

שותפים לדעתו של אש היו גם עמית אייסמן, שלמה למברגר ורז נזרי. השלישייה הזו נוטה להיות זהירה במיוחד. מחנה נפרד אל מול בכירי הפרקליטות האחרים, וליאת בן־ארי ועוזריה. נזרי התמודד בעבר על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אומרים כי הוא תומך בחקיקת פסקת ההתגברות. לפני השימוע הבהיר כי "סניגור יכול להעיר ולהאיר, לא כל החוכמה אצלנו". הוא זהיר עד אימה, מתאר אותו הבכיר המשטרתי לשעבר. בעבר היה נזרי עוזרם של היועצים אליקים רובינשטיין ומני מזוז, והמשיך לצידו של וינשטיין. רובינשטיין וויינשטיין, כזכור, לא העזו להגיש כתבי אישום נגד ראשי ממשלה. בפרקליטות יש מי שתוהים מאין נובעת הססנותו של נזרי. לבנת נזרי, אחותו, יועצת תקשורת, עבדה עם בכירים בליכוד ועם ש"ס. "בכבוד שלי", כתבה לפני הבחירות, "אין היום במפה הפוליטית מפלגה ימנית שדואגת למסורת ולשורשים ובמקביל אומרת אמירה ברורה ונחושה, רק נתניהו". בתיק 2000 סבר נזרי שאין להעמיד לדין את נתניהו, בין השאר כי אין זה מתפקיד הפרקליטות להיכנס לתפר שבין התקשורת לפוליטיקה. אבל תמך, כמו גם אייסמן ולמברגר, בעבירת השוחד בתיק 4000. השפעתו על מנדלבליט רבה. אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיק 2000, יהיה לו קרדיט לא מועט בעניין.

אייסמן ולמברגר היו זהירים מנזרי, כשטענו שאין סיכוי להרשעתה של שרה נתניהו בתיק 4000, בניגוד לדעתם של ליאת בן־ארי, ליטמן, נזרי ואש, שסברו כי יש להאשים את אשת ראש הממשלה גם במעורבות בעבירת השוחד. בתיק 2000 גרס אייסמן שיש להעמיד את נתניהו לדין באשמת מרמה והפרת אמונים, ובכך היווה את קו האמצע בין נזרי שטען שאין להעמיד את נתניהו לדין בפרשה זו, לבין ליאת בן־ארי, אש ולמברגר שסברו כי יש להעמיד את ראש הממשלה לדין באשמת שוחד. מנדלבליט אימץ בסופו של דבר את דעתו של אייסמן.

למברגר נחשב לנחוש יותר. במשטרה יש מי שמכנים אותו "פייטר". "הוא אישר לנו, כפרקליט מחוז דרום וכפרקליט מחוז תל אביב, מבצעים שאף אחד לא היה מאשר", אומר בכיר משטרה לשעבר. בתיקי נתניהו הוא זהיר, אם כי לא נחרץ כמו נזרי. אייסמן הגיע לתיקי נתניהו בהזמנת מנדלבליט. הוא מועמד לתפקיד פרקליט המדינה במקומו של שי ניצן, שיפרוש בדצמבר הקרוב. בעבר הסתבך בהתבטאויות לא ראויות ובקשר עם כפיפה לו שהביאו לחשד להטרדה מינית. בפברואר 2018 סגרה נציבות שירות המדינה את התיק, בטענה שהקשר היה מקצועי והדברים המיוחסים לו אינם הטרדה מינית, לכל היותר התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור.

אייסמן

מתיחויות בתוך הפרקליטות

היחסים בין מחנה נזרי לבין המחנה של ניצן ובן־ארי מתוחים. "זה עסק רגיש", אומרת בכירה לשעבר בפרקליטות המכירה היטב את הנפשות הפועלות. "משתדלים שזה יהיה מקצועי, אבל זה לא פשוט. אין מקום עבודה בלי סכסוכים. מרוב מלחים יש חשש שהספינה טובעת. אבל צריך להזכיר שהפסיקה זהה גם עבור המחמירים וגם עבור המקילים. כולם יצטרכו להתחשב באותה פסיקה". בכיר אחר לשעבר המכיר גם הוא היטב את הנוגעים בדבר, אומר ש"כולם שם בני אדם עם חולשות ומתחים, אבל זה לא פוגע בתהליך". בפרקליטות אומרים כי "זה לא עניין אישי. אנחנו מתגאים בפתיחות מחשבתית".

במהלך העבודה על תיקי אולמרט, לשם השוואה, שררה בין הפרקליטים תמימות דעים שהופרה רק לקראת שלב הערעור. "תמיד טוב שיש חילוקי דעות", אומר בכיר לשעבר בפרקליטות, "ובלבד שהדעות שנשמעות אינן לוקות בסיכון שאנשים שנוקטים אותן פוזלים לעבר אינטרסים של אחרים: היועץ המשפטי, השופטים, התקשורת".

זרדים נוספו לאש כאשר לפני שנה צירף מנדלבליט צוות של שלושה פרקליטים בראשות עמית מררי, המשנה ליועמ"ש (פלילי), שיהוו מעין איפכא מסתברא. בן־ארי וצוותה הסתייגו מהמהלך, שנתפס כמעין קבוצת ביקורת על עבודתם, אולם החליטו להבליג. בכירי פרקליטות בעבר התנגדו. "צעד מיותר ומוזר", אמר אורי קורב, שהיה ממובילי תיקי אולמרט. פוליטיקאים הביעו חשש שהצוות מיועד "למריחת תיקי נתניהו". מררי, עוזרתו לשעבר של היועמ"ש רובינשטיין, נשואה לעו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת. לא ברור אם החששות בפרקליטות מפני חוות הדעת שלה היו מוצדקים. בתיק 1000 סברה שיש להעמיד לדין בעבירות של מרמה והפרת אמונים. ב־2000 וב־4000 סברה, כמו הרוב, שיש להאשים בשוחד. בעניין שרה נתניהו, הייתה מהתומכים שלא להגיש כתב אישום. בפרקליטות אומרים שמררי התבקשה לייעץ, בין השאר בתחומי החקיקה והרגולציה, שמהם מורכב תיק 4000 (וגם תיק 2000, בחלקו). "למהלך של כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן יש משמעות לאומית, ואנחנו זקוקים למועצת חכמים. זו לא גניבת ארנק בעפולה, מדובר בתיקים מורכבים", אומרים בפרקליטות.

בסופו של דבר הזרקור יופנה אל מנדלבליט ואל ניצן. פרקליט המדינה צידד במסקנות המשטרה הקובעות שוחד בכל התיקים, אם כי הביע את דעתו סמוך לזו של היועץ המשפטי לממשלה ולא לפני כן, כפי שמקובל בפרקליטות. חוות דעתו לא פורסמה בהוראת בג"ץ. השפעתו על היועץ מוגבלת, ולראיה החלטת מנדלבליט להוריד את השוחד בשניים מהתיקים ולהישאר עם מרמה והפרת אמונים.

אחדים מניצי הפרקליטות בהווה ובעבר, אלה שסבורים כי נתניהו היה חייב לעמוד לדין בעבירות שוחד בכל התיקים, זוכרים לניצן את עברו. הוא היה העוזר של דורית ביניש בהיותה פרקליטת המדינה. היה לו ממי ללמוד מהו מאבק, אבל באחת מהחלטותיו הראשונות המליץ שלא להעמיד לדין את נתניהו, ראש האופוזיציה, שהקריא בכנסת את מסמך שטאובר הסודי. ניצן הגן בבית המשפט על עסקת הטיעון הכושלת עם משה קצב, ולדעת מתנגדיו היה רחמן כלפי אולמרט כמו גם כלפי רות דוד ואחרים.

הפגנה בעד נתניהו בכיכר גורן // צילום: עופר וקנין, ׳הארץ׳

סופגים את האש

אם ניצן חוטף ביקורת מקצועית מעמיתים ומלוחמי שחיתות, מנדלבליט מקבל כפליים. התנהלותו האיטית, פגישות העבודה בארבע עיניים עם החשוד נתניהו, הדילול הגדול של כתב האישום נגד הגברת נתניהו, דחיית השימוע לאחרי הבחירות, סגירת ספיחי 'ביביטורס', תמיכתו בהארכת צווי איסור הפרסום על חומרים מסוימים כמו הקלטות ארי הרו, ועוד ועוד. גם היחסים החמים עם איילת שקד ועם אפי נוה, שהתבטאו באותו תצלום מפורסם שבו השלושה מבלים ערב נעים עם בני הזוג, לא הפכה אותו ליקיר מערכת המשפט. ועדיין, הוא נחשב למוח מבריק, משפטן מקצועי, והכי חשוב, אדם ישר והגיוני.

עד לאחרונה, משפחת נתניהו נזהרה בכבודו. הכפיפים לו חטפו מסביבת נתניהו אגרופים לפרצוף. ניצן סופג קמפיין ארוך ואכזרי, שמוביל מנאצות ושקרים גם לאיומים. לליאת בן־ארי חיכו בשדה התעופה, כשהייתה אמורה לשוב מטיול משפחתי בדרום אפריקה ("באנו לפטר אותה"). האיומים עליה מצטברים. עד לבן שלה, אופיר שוויקי, הגיעו והטרידו. הפיצו עליה עלילות ושקרים, תקפו את הליך מינויה למשנה לפרקליט המדינה, הפכו אותה ללוח המטרה של תומכי נתניהו הקיצוניים ביותר.

מנדלבליט מעריך את בן־ארי, מרגיש נוח במשחק הזה ביניהם, היא הניצית, הוא היוני. הוויכוחים ביניהם מקצועיים, לעיתים הוא מקבל את דעתה. כך בתיק 2000 ביקש לבדוק את הפרשה גם מבחינת חוק ההגבלים העסקיים, מה שהיה מאריך את הטיפול בתיק. בן־ארי ואחרים התנגדו. מנדלבליט ויתר על הדרישה.

פרקליטה לשעבר אומרת שלא תתפלא אם ייחשפו מעקבים אחרי בן־ארי. "היו בעבר פרקליטות שחשדו שעקבו אחריהן. זה עסק מפחיד. את הולכת לאכול ארוחת צהריים וחוששת שמישהו צועד בעקבותייך. מי יודע, אולי מישהו מאזין לשיחה שלנו".

מנדלבליט נשאר במשך זמן רב מחוץ למעגל ההכפשות. כבודו נשמר, על תנאי, בתקווה שיטה חסד ליושבי הבית בבלפור. פרסום כתב החשדות שחרר את המעצורים הראשונים. עם הגיע השימוע, החלו כוחות נתניהו גם לצור על הכיכר הפתח־תקוואית הסמוכה לביתו, בעידודו הנמרץ של ראש הממשלה (שבעבר ביקר קשות את המפגינים נגד השחיתות שנמצאים שם דרך קבע). "תפירת תיקים" הוא צמד מילים שנשמע שם תכופות, לצד כמובן "ביבי מלך ישראל". לך תשפוט מלך. עד כדי כך הכעס במשפחת נתניהו על היועץ גדול שכאשר רם כספי, אחד מעורכי הדין של נתניהו, אמר לפני השימוע שיש לו אמון מוחלט במנדלבליט ובאנשיו, בבית בבלפור זעמו, על פי מקורבים. האמירה לא מקובלת עליהם.

בפרקליטות אומרים שהמתקפה עליהם מזכירה את זו שהתחוללה במהלך פרשת אריה דרעי. "אין לנו איך להתמודד עם זה. החלטנו לשתוק. אנחנו חייבים להישאר סולידיים ומבינים שאם תהיה החלטה להעמיד את ראש הממשלה לדין ההתקפות רק יגברו".

הפגנה נגד השחיתות בכיכר גורן // צילום: עופר וקנין, ׳הארץ׳

סוף דבר

הבכיר לשעבר במשטרה מתקשה להסתיר את תחושותיו הקשות. הוא מדבר מדם ליבו. "פרשיות נתניהו עולות בכל מפגש בינלאומי ומונעות מלחמה בשחיתות. כפי שאי אפשר לרוץ אחרי כל כייס בחוף הים, צריך קודם לשים לוקרים שימנעו מהכייסים את המפגש עם הארנק, ככה גם בנושא השחיתות. תיקי ראש הממשלה מתנהלים זמן ארוך, ובכל אותו זמן התחושה היא שאין עם מי לדבר. האם בזמן שפרשת הצוללות לא הגיעה לידי סיום, אתה יכול לפנות לראש הממשלה ולבקש ממנו לשים בקרה על הליכי רכישה של אמצעי ביטחון? ברור שלא. כבר כמה שנים שאי אפשר להניע כל דבר שקשור לרגולציה בתחומי השחיתות.

"רק אחרי שפרשיות נתניהו יסתיימו אפשר יהיה להתחיל לטפל בנושאים האלה. זה מחיר כבד מאוד ומצטבר על המדינה, ועל זה לא אסלח לחלק מהחברה הישראלית שנותנת יד לשחיתות בעצם זה שהיא חושבת שראוי שנתניהו יישאר בתפקידו עד לפסק הדין החלוט. מצד אחד נכון לדבר על חזקת החפות, אבל מצד שני שוטר שמוגש נגדו כתב אישום מושעה מתפקידו – הרי לא יעלה על הדעת שהוא ימשיך לאכוף את החוק. אז איך יכול להיות שראש ממשלה יישאר בתפקידו. ההיצמדות לחזקת החפות במקרה הזה היא כשל שלנו, של המשטרה, שלא הצליחה לשנות את הדעה בשיח הציבורי, אבל בעיקר של החברה הישראלית שחיה עם זה כמו גם עם הספין שהתיקים נגד ראש הממשלה הם רדיפה פוליטית של שמאלנים. בסופו של דבר כולנו חיים כאן ביחד, שמאל וימין, ראש הממשלה מנסה לפצל אותנו, זה מסוכן. אסור שייווצר מצב שבו חיילים יתהו אם פקודות שקיבלו ממפקדיהם ניתנו על רקע פוליטי. אסור שאנחנו נתהה אם בנינו ילכו למלחמה בגלל צורך ביטחוני או צורך משפטי של ראש הממשלה. מכל הבחינות האלה פרשיות נתניהו הן כתם על המדינה ועל החברה".

ציר הזמן של חקירות נתניהו