fbpx
Desktop Image Mobile Image

מכת ברקת | האם ניר ברקת יהיה מנהיג הליכוד הבא? מאת שרה ליבוביץ־דר

0

עם הון של חצי מיליארד שקל ואסטרטגיה מעניינת – תמיכה במנהיג נתניהו תוך הצהרת כוונות עתידית להחליפו – מפלס ניר ברקת כבר שלוש שנים את דרכו להנהגת הליכוד. גם בהיעדר בחירות, הקמפיין של ברקת בעיצומו. האם כל זה יספיק לו?

כשבועיים לפני השבעת הממשלה החדשה השתתפו בכירי הליכוד בחתונת בתו של אורן כהן, סגן ראש עיריית כפר סבא וראש סניף הליכוד בעיר. בשלהי שלטונם, כטוב ליבם ביין ובריקודים, תפס מצבה של מפלגתם את מרכז השיח. אחדים, בראשם ניר ברקת, סברו שמן הראוי שנתניהו יפנה את מקומו בליכוד. יום אחד לפני השבעת הממשלה ברקת חזר על הדברים בריאיון ("אם ראש הממשלה היה אומר 'אני זז הצידה', מי שהיה מרכיב ממשלה ביום ראשון זה הליכוד יחד עם המחנה הלאומי"). זמן קצר אחר כך נקרא ברקת לסדר, התייצב בבלפור והבטיח לנתניהו לשלב ידיים באופוזיציה למען חזרה לשלטון ("נעשה הכל כדי להחזיר את הליכוד בראשות נתניהו לשלטון").

עם הון של חצי מיליארד שקל, ברקת פועל כשלוש שנים כדי להגיע לבלפור. האסטרטגיה פשוטה אבל יעילה. בעוד בכירי הליכוד מחשבים את דרכם, ממתינים להסתלקותו של נתניהו מהזירה הפוליטית בטרם ייצאו למרוץ, ברקת רץ קדימה בכל הכוח, משחק על הגל של האהדה הליכודית לנתניהו, תומך בראש הממשלה לשעבר, מותח עליו ביקורת לעיתים נדירות. יש לי מטרה, לעמוד בראש הליכוד, נוהג ברקת לומר, אבל שב ומדגיש כי ייכנס לזירה רק אחרי תום עידן נתניהו, נאמן לדנ"א הליכודי שלפיו לא יוצאים נגד המנהיג. הפך את התמיכה בנתניהו לקרש הקפיצה שלו לבלפור.

דבר כזה מעולם לא ראינו בליכוד, אולי גם לא בפוליטיקה הישראלית בכלל, אומרים חברי ליכוד. שום דבר לא נשאר אצל ברקת ליד המקרה, אפילו לא הזניחה שבהתבטאויות, הכל מתוכנן עד אחרון הפרטים. כנסים, סיורים לחברי מרכז ליכוד, מפגשים אישיים, סקרים, יועצים ועוזרים עם משכורות נדיבות, ביוגרפיה מהללת, רץ למרחקים ארוכים, ברקת עושה כל מה שצריך כדי לכבוש את הפסגה. ואפילו קצת יותר.

נתניהו זוכה אצלו ליחס מיוחד. עד כדי כך שמיליונר ההיי־טק, ראש עיריית ירושלים לשעבר, ניצב לצד נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים בעת פתיחת משפטו, האזין בדממה לנאצות (החקירות זוהמו ונתפרו, כתב האישום מופרך ותפור). לא נדרשתי לאשרר את הנאום, תמכתי בחבר, אמר לאחרונה כשנשאל איך חש כשנדרש לגבות את המופע. ולא שברקת לא יודע להילחם. הבייבי פייס שלו מתעתעים. הוא יכול להיות קשוח כמו סמוראי יפני. נוטר, לא שוכח. רק אל תזכירו לו את אהוד אולמרט, ישראל כ"ץ, גדעון סער, דודי אמסלם ואחרים. הוא יתנפל עליהם בכל הכוח.

כשמיקי לוי, היום יו"ר הכנסת, שקל להתמודד מול ברקת על ראשות העיר ירושלים, חוקרים פרטיים בלשו אחריו. התברר שהם הגיעו מהסביבה של ברקת, וזה טען שעוזר שלו שכר אותם ללא ידיעתו. במאבק מול משה כחלון, אז שר האוצר, על תקציבים לעיריית ירושלים, ברקת שפך משאיות של זבל בפתח משרד האוצר. רק נתניהו מקבל אצלו יחס של וי־איי־פי עטוף במשי רך.

ברקת כראש עיריית ירושלים. סיורים בעיר לחברי ליכוד // צילום: גיל כהן מגן, ׳הארץ׳

ליכודניקים מבינים מדוע אני תומך בנתניהו, אמר ברקת באחרונה לחבר. הם מסתערים בכל הכוח על מי שמעז לצאת בפומבי נגד מנהיג המפלגה, או כפי שאמר ל'ליברל' פעיל ליכוד מרכזי אחרי שברקת מתח ביקורת על נתניהו, "ברקת רוקד על הדם". נתניהו מאמין לי, עברנו הרבה ביחד, הוא לא רואה בי איום, אמר ברקת לאותו חבר. אנחנו מתלכדים סביב היו"ר גם כשהוא טועה, האופוזיציה איננה סיבה לערוף לנתניהו את הראש. זה לא סוף העולם. ישיבה באופוזיציה מחדדת את החושים.

נתניהו, מאחוריך

דרך ארוכה עברו נתניהו וברקת מהימים שבהם נסעו יחד ברכבת הקלה בירושלים עם נשותיהם. אבנים רבות כבר נזרקו על הרכבת, ומאז היחסים ביניהם הם יותר רכבת הרים מפותלת. היו ימים שבהם ברקת היה אחד מאנשי אמונו של נתניהו והיה אהוד גם על הגברת. היה להם לפחות משהו אחד משותף, שניהם עבדו עם היועץ המנוח ארתור פינקלשטיין.

מאז הורחק ברקת מחשש שיאפיל על בלפור, וחזר לחיק המשפחה עם הצעה לתפקידי השר לענייני ירושלים ושר האוצר. הוא עוד לא הספיק לתפור חליפה חדשה, ונתניהו כבר החליט שאת התפקידים יקבלו זאב אלקין בירושלים וישראל כ"ץ באוצר. וזה אחרי שהצטלם בסיור באשדוד "עם שר האוצר המיועד" ברקת. מכה מתחת לחגורה כזאת לא רואים בפוליטיקה בכל יום. בטח לא פעמיים. ובכל זאת ברקת לא יצא נגד נתניהו. להפך. הוא האשים את כל העולם, שב וטען שהיו מי שפעלו נגדו, ביקשו לחסל את סיכוייו להגיע לממשלה. לעיתים מי שמרוויח הוא מי שנשאר מחוץ לממשלה, נהג ברקת לומר. אני פופולרי בליכוד דווקא בגלל שאני לא בממשלה. ניסה להפוך את החיסרון ליתרון.

"זאת טקטיקה חכמה שברגע זה פועלת טוב. הליכודניקים תומכים בברקת כי הוא תומך בנתניהו. הוא לא קורא תיגר, זה מקור כוחו", אומר ל'ליברל' בכיר בליכוד, שר לשעבר שעשוי להתמודד על ראשות הליכוד. "אין לברקת יתרון יחסי על בכירי הליכוד האחרים. הוא לא מנוסה יותר משאר המתמודדים, חלקנו היינו שרים, הוא היה ראש עיר, הוא לא חכם יותר או אהוב יותר בליכוד. הוא בחר אסטרטגיה שבינתיים פועלת, תמיכה בנתניהו".

תקלה אחת קטנה שקרתה לו פגעה באסטרטגיה, אומר הבכיר ומתכוון לאירוע שערך ברקת בחודש יוני. "הכנס נפל על חילופי השלטון, שלושה ימים לפני השבעתה של הממשלה החדשה. ישראל כ"ץ הציג את זה כמהלך חתרני. זה לא היה מהלך חתרני. התאריך נבחר בלי קשר לממשלת השינוי, ובכל זאת עדיף שהיה מתקיים במועד אחר, פחות שנוי במחלוקת".

ישראל כ"ץ. מאבק על סכינים // צילום: אוהד צויגנברג הארץ׳

אלפי ליכודניקים – בסביבתו של ברקת דיברו על 5,000, יריביו בליכוד על 2,000 – נהרו לגני התערוכה כשעה לפני פתיחת השערים, כאילו קיוו למצוא שם את השלטון האבוד שנשמט מידיהם באותם רגעים ממש. הודעות בהולות נשלחו לפני הכנס, עוזריו של ברקת דחקו בחברי הליכוד לא להחמיץ את האירוע. פעיל ותיק קיבל שיחת טלפון מפתיעה מרב המקושר לברקת שהפציר בו להגיע לכנס. "הוא אמר לי: תעשה מאמץ בשבילי. בכל זאת לא הגעתי. לא היה לי מה לחפש שם".

בתור לעמדות הרישום הליכודניקים דיברו על מכרזים, אם כי לכולם היה ברור שתור הזהב חומק להם מבין האצבעות. בכירים ספורים הגיעו: מיקי זוהר, שלמה קרעי, אבי דיכטר, קטי שטרית המקורבת לברקת, וגם יזהר שי, עד לא מזמן חבר כנסת של כחול לבן. "קיבלתי הרבה נאצות על ההשתתפות שלי בכנס", הוא אומר ל'ליברל'. "כתבו לי שאני אופורטוניסט, מחפש מפלגה, כתבו שכסף קונה הכל. האמת היא שאנחנו חברים מהשירות הצבאי המשותף בצנחנים. מאז שמרנו על קשר".

ברקת פיצח את הקוד הליכודניקי. כמה סוגי בשרים, פיש אנד צ'יפס, שתייה קלה, מיני קינוחים בתוך כוסות קטנות. כל זה בתוספת חיכוך חברתי והם מאושרים. מי לא. הבכיר לא הגיע. המופע לא עורר בו קנאה. הוא לא חושב שהוא נמצא בעמדת נחיתות רק כי מעולם לא האכיל כמה אלפי ליכודניקים. "בסופו של דבר הבוחרים יכריעו מי מתאים להיות ראש ממשלה. אקזיט הוא לא מסלול הכשרה להנהגה ציבורית".

היו שם ליכודניקים שלעולם לא יצביעו לברקת. דניאל כץ, מוותיקי הוותיקים, אמנם הגיע לכנס אבל תומך בישראל כ"ץ. "ברקת הכריז שהוא רץ לכנסת מטעם הליכוד בהרצאה אצלי בחוג המייסדים במצודת זאב", הוא אומר, "אבל יש לנו בעיה עם דמויות חדשות, כמו שהייתה לנו בעיה עם עזר ויצמן ועם אריאל שרון. בשורה התחתונה אכלנו אותה איתם. הם באו, הרסו והלכו. אנחנו מאוד סקפטיים לגבי אנשים שהם לא 100% שלנו. נהנינו בכנס, אחרי שנה שהיינו תקועים בבית פתאום נפגשנו. היה נחמד, מכובד, ברקת איש חברותי ולבבי, אבל לא משכנעים אותנו להצביע עם מנות בשר".

קמפיין ללא בחירות

המכונה לא חדלה לעבוד לרגע. כשבועיים אחרי האירוע, בוקר ירושלמי נעים, שכונת בית הכרם הפסטורלית, סביב שולחן ארוך בקומת האירוח בביתו של ברקת, עם עוגיות, פירות ושתייה קלה, עובדת הבית מגישה שתייה חמה, עובד נוסף ברקע. חברי מרכז הליכוד, עיתונאים ויועצים מגיעים אל הבית בזה אחר זה, אחדים מצטלמים עם המיועד במשרד קטן שנראה כמו מיני לשכת ראש ממשלה עם שני דגלי ישראל לצד השולחן. בעוד שבוע ברקת ייצא לחופשה, בינתיים הוא נותן פול גז. מנהל פריימריז עוד לפני שהוכרז על פריימריז במפלגה. בכיר ירושלמי בליכוד שמכיר את ברקת אומר שהוא היחיד שעובד בשטח, "עובר בשקט אחד־אחד".

מעולם לא ראיתי קמפיינים כמו אלה של ברקת, אומר אדם שעבד לצידו באחד מהם. "בשונה מפוליטיקאים אחרים, ברקת עובד לטווח ארוך, עבודת נמלים, עוד כנס ועוד כנס ועוד פגישה. יש לו אסטרטגיה מסודרת של בניית תומכים. יש לו ידע מאוד עמוק בתחום. זה לא רק הכסף שלו. אני מכיר עוד אנשים עם כסף שלא יודעים לעשות דברים כאלה".

ברקת עם נתניהו. הוא לא קורא עליו תיגר, זה מקור כוחו // צילום: אוליבייה פיטוסי, ׳הארץ׳

לא אחת חורג ברקת בקמפיינים שלו ממסגרת התקציב, אבל למי אכפת. הוא משלם קנס של כמה מאות אלפי שקלים וממשיך הלאה כאילו כלום. "את מה שהוא יכול לעשות אף פוליטיקאי אחר לא יכול", אומר אדם המכיר אותו היטב. "הוא פשוט נורא־נורא עשיר, יש לו כסף כמו מים והוא מוכן לשפוך אותו".

מוקף ביועצים רבים, חלקם צעירים כמו הדובר החדש צחי דבוש, בנו של יואב דבוש, פעיל ליכוד ותיק ומרכזי מהמושב זיתן, אחרים מנוסים יותר כמו איל ארד שהולך עם ברקת שנים ונחשב לסדין אדום אצל הביביסטים בעקבות התבטאות בוטה נגד נתניהו ("אני רוצה להוריד אותו לגמרי… אז בואו נהרוג אותו"). תקציב הכנסת מאפשר העסקה של שלושה עוזרים פרלמנטריים, לאחרים ברקת משלם מכיסו, חלקם מועסקים בחברה המשפחתית BRM. קטי שטרית, שהייתה היועצת הפוליטית של ברקת לפני שנבחרה לכנסת, עבדה שם. איל ארד עבד עם אלונה ברקת, גיסתו של ניר, בהפועל באר שבע. לאחרונה ניכרת עדיפות ליועצים המקורבים לבייס הליכודי, כאלה שמכירים את הליכודניקים היטב, יודעים איך לגעת בהם. יועץ כזה יקבל שכר גבוה במיוחד.

תחלופת היועצים גבוהה. בניגוד לאהוד אולמרט ולאריאל שרון, לברקת אין כוורת קבועה. רק בודדים, ארד, אבי לרנר, נמצאים לצידו שנים. האחרים באים והולכים. "ברקת מאוד אינסטרומנטלי", אומר יועץ שעבד עם ברקת זמן־מה. היום הוא כבר לא שם. "הוא מזהה חשיבה מחוץ לקופסה ומקדם אנשים כאלה במהירות למקום גבוה. תוך כמה שבועות הגעתי לפורום האסטרטגי שלו, אבל כאשר לא הייתי רלוונטי יותר נפלטתי החוצה באותה מהירות. פשוט לא הוזמנתי יותר לישיבות. נעים לעבוד איתו, הוא לא צועק ומשפיל כמו פוליטיקאים אחרים, אבל אין שם נאמנות עמוקה או אמון בין־אישי. זה סוד ידוע. כל מי שנכנס לעבוד עם ברקת שומע את זה מקודמיו, קידום מהיר וסיום העבודה כאשר לא יזדקקו יותר לערך המוסף שאתה מביא".

אחד מיועציו לשעבר של ברקת אומר שנתקל בגישה הזו במהלך הקמפיינים. "לא ראיתי אותו מייצר חיבור לאנשים, הוא לא זוכר שמות של פעילים. יש פוליטיקאים שמכירים כל פעיל בשמו, עד לרמת בני המשפחה, מסוגלים לדרוש בשלום בת זוגו של אחרון העסקנים. ברקת לא כזה. הצטרפתי אליו לפגישות עם שרים, לא משנה מאיזה מפלגה. הוא נואם דקות ארוכות בלי להבין מה מעניין את האדם מולו. נכון שניתוק כזה מאפשר חוסן אבל גם יוצר ניכור, תחושה שמי שניצב לפניך הוא איש טכני ולא מנהיג מעורר השראה. מבחינתי הוא לא המנהיג שלי, אבל הוא יודע לנהל".

עם זאת, ובניגוד לפוליטיקאים אחרים, ברקת מקשיב ליועציו. "הוא לא איש של פרטים קטנים. בעבר נהג לומר שהוא יו"ר הדירקטוריון. הוא זקוק ליועצים שמטפלים באחרון הפרטים, הקמפיין מגובה בכמויות מטורפות של נתונים, מציב יעדים, אבני דרך ופועל על פי מדדים", אומר היועץ לשעבר.

ברקת בכנס התמיכה שקיים בחודש שעבר. אנשיו טענו ל־5,000 משתתפים // צילום: עופר וקנין, ׳הארץ׳

ללא מחנה מובהק

סקרים תכופים ומאגרי מידע הם דרך חיים אצלו, אומר אותו אדם. ברקת מכנה את מערכת המידע שלו סטארט־אפ פוליטי. "מאגר מידע חכם מתורגם לכוח פוליטי גדול מאוד", הוא כותב בספרו 'רץ למרחקים ארוכים'. אנשיו מבצעים עבודת נמלים של מיפוי תומכים ורישום שלהם במאגר. בפריימריז האחרונים בליכוד אף סייע לנתניהו עם מערכת המידע המשוכללת שלו. הרשתות החברתיות הן כר נרחב לפעילות. זה לא זול. פוליטיקאים אחרים מהססים לפני שהם פונים לסוקרים, ברקת לא מתלבט. עלות הפוסטים הממומנים של ברקת בשנתיים האחרונות עומדת על כרבע מיליון שקל, לעומת כמה עשרות אלפי שקלים שהוציא ישראל כ"ץ, או 15 אלף שקל שהשקיע יולי אדלשטיין.

הקמפיין של ברקת מתרכז במה שהוא מכנה החזון שלו, תוכניות עבודה. שנת הקורונה הייתה מנוע של פעילות. ברקת סייר בכל הארץ, עשרות אלפי קילומטרים, מאילת עד קריית שמונה. נפגש עם ראשי ערים, הכין תוכניות מסודרות להגדלת התעסוקה ביישוביהם. צוות יועצים עובד על תוכנית לשיפור מערכת הבריאות. "אני אומר לציבור שאני עושה שיעורי בית ומגיע מוכן", אמר ברקת לאחרונה לחבר. "איש מלבדי לא מגיע לראשי ערים ומתחקר אותם על הצרכים האמיתיים של העיר". התוכניות מוצגות לאנשי ליכוד בכל הזדמנות, בשיחות אישיות, בסיורים ובכנס האחרון. אחת התוכניות הוצגה בדיוק לפני הקורונה באירוע חגיגי דווקא בבורסה. "לליכודניקים יש חוכמת חיים וחוכמה של המונים. הם רוצים לראות שאני אדע לנווט את המדינה", אמר לאותו חבר. "הם לא מחפשים חבר אלא מי שיוביל את המדינה לעתיד טוב יותר. זה מייצר תקווה". חלק מהתוכניות נערכו עם פורום קהלת, ארגון ימני שגם השיג מימון, סכום לא מבוטל של מיליון דולר.

בפריימריז יפנה ברקת למצביעים העצמאיים, אלה שאינם מגיעים לקלפי עם פתקים שהכין עבורם קבלן קולות, שלא משחקים בתוך הדילים. פעיל בולט בליכוד, המכיר היטב את קולות העצמאיים, מטיל ספק ביכולתו של ברקת לצלוח את המשוכה. "נתניהו רוצה לבסס את שלטונו. בפועל, כל פריימריז בהשתתפות נתניהו יהיו למעשה טקס הכתרה מחודש של ראש הממשלה לשעבר. נשף המסכות של נתניהו אמנם הסתיים, אבל זה לא נגמר כל עוד הוא שולט בליכוד. קשה להעריך מה יקרה אחר כך".

אורן כהן מכפר סבא אומר ל'ליברל' שמצבו של ברקת בין המתפקדים העצמאיים די טוב. "יולי אדלשטיין וישראל כ"ץ פופולריים יותר במרכז הליכוד". אדלשטיין, כ"ץ, צחי הנגבי, גלעד ארדן, דני דנון, יריב לוין, יואב גלנט ואחרים יתמודדו מולו בפריימריז. בסקרים שונים, חלקם מטעמו של ברקת, הוא עוקף אותם בקלילות. רק שניים יעלו לסיבוב השני. ההערכה היא שברקת יהיה אחד מהם.

ברקת שני משמאל ובכירי הליכוד עם נתניהו בפתיחת משפטו // צילום: Yonatan Sindel, POOL, AFP via Getty Images

בהתאמה, היחסים בין ברקת לבכירי הליכוד קרירים. הוא לא הצליח ליצור לעצמו מחנה מובהק. ברקת מקורב לקטי שטרית ולגילה גמליאל, האחרים לא מתלהבים. בסביבתו מדברים על קנאה ועל חוסר יכולת לקבל מועמד חדש. כשבא לסביבה בחור חדש הוותיקים בדרך כלל מתקשים לקבל אותו, אמר ברקת לאחרונה לחבר. הבאתי בחשבון שהם ינסו לשים לי רגליים. אני לא דואג. למדתי שצריך להתעסק עם הלקוח ולא עם המתחרים.

אמנם ברקת, אדלשטיין וכ"ץ טרפדו את כוונתו של נתניהו לערוך פריימריז מהירים, אבל זהו שלום קר. ברקת וכ"ץ על סכינים, מאבק שהתחדד מאז שכ"ץ התמנה לשר האוצר. דודי אמסלם נחשב בליכוד לגדול יריביו של ברקת ("צפונבון"). הם מכירים עוד מהתקופה שברקת היה ראש עיר ואמסלם בכיר בעירייה. יש מי שבעיניו אויב כמו אמסלם הוא דווקא יתרון, תו תקן של איכות. אמסלם מצידו מבטיח ל'ליברל' לומר מה הוא חושב על ברקת רק כשיוכרז על מועד הפריימריז. "בליכוד אני מכיר אותו הכי טוב. עבדתי איתו הרבה שנים. אדבר כשזה יהיה רלוונטי. מה הטעם להתייחס לכל אחד שעושה פעולות שאי אפשר לממש אותן".

יריב לוין, מקורבו של נתניהו, פעל למען חוק שנקרא בכנסת "חוק ניר ברקת", להגבלת תרומה של מועמד ובני משפחתו לפעילות פוליטית, שהיה מביא למעשה לחיסולו הפוליטי של ברקת. גדעון סער עשוי לחזור לליכוד אחרי עידן נתניהו. היחסים בינו לבין ברקת מורכבים. ברקת אמר שסער תקע סכין בגב בעקבות התמודדותו בפריימריז נגד נתניהו. עד כדי כך. הוא אף טען שסער עזב את הליכוד אחרי שהבין שברקת מוביל עליו בסקרים. סער אמר בתגובה שברקת מסית נגדו. חגיגה.

על המוקד הליכודי תעלה חברותו של ברקת בקדימה. הוא הצטרף למפלגה החדשה מיד עם הקמתה והיה פעיל בסניף הירושלמי. ברשתות החברתיות רץ סרטון שלו חוגג במטה קדימה את מפלת הליכוד. בליכוד יש מי שאומרים שאהדתו לשמאל הולכת רחוק יותר, עוד לפני כן תרם ל'שלום עכשיו'. ליכודניקים שהגיעו לאחת מהרמות הכוסית בעיריית ירושלים נטשו את האולם בתחילת נאומו של ברקת בטענה שאינם מוכנים להאזין למי שהיה קשור ל'שלום עכשיו'. בסביבת ברקת הכחישו. צלי רשף, מראשי 'שלום עכשיו' נחרץ. "ברקת בחיים לא היה קשור אלינו", הוא אומר ל'ליברל'.

ברקת אמר לאחרונה לחבר שהוא הצטרף לקדימה בגלל אריאל שרון. הייתי איש שלו, אמר. בספרו הוא כותב על קשר קרוב עם עמרי שרון באמצעות חבר משותף. לדבריו אף שוחח עם עמרי שרון לפני ההתנתקות בניסיון לעכבה. "כנראה הייתה קרבה רעיונית, אני לא ראיתי אותו במעגלים הקרובים", אומר ל'ליברל' עמרי שרון, אם כי הוא זוכר עבודה משותפת עם ברקת: "הוא עזר לנו במאבקים סביבתיים בהרי ירושלים ובניסיון להשאיר בעיר סטודנטים אחרי לימודיהם".

הקשר עם קדימה היה קצר. ברקת עזב לדבריו את המפלגה אחרי שחיים רמון פרסם תוכנית לחלוקת ירושלים. בכיר לשעבר בקדימה שמכיר היטב את ברקת מגחך. הוא לא זוכר את תוכניתו של רמון, הוא אומר, "ככל הנראה זאת הייתה תוכנית שולית. כמו הרבה פוליטיקאים מוניציפליים, גם ברקת הבין שקדימה היא כוח עולה וכדאי להצטרף אליה". בכיר אחר אומר שברקת לא היה דומיננטי במפלגה. "הוא בא מבית פוליטי מתון, הוא לא היה איש ימין לפני כן וגם לא בקדימה".

דודי אמסלם. אני מכיר את ברקת הכי טוב בליכוד // צילום: אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳

עושר פתאומי

ברקת, בן 61, גדל בירושלים. אביו, זלמן ברקת, היה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית. אמו, שולמית ברקת, הייתה מדריכה לריקודי עם. הוא שהה עם משפחתו מספר שנים בארה"ב. הבכור מבין שלושה. אֶחיו, אלי וערן, קרובים אליו ומסייעים לו בקמפיינים הפוליטיים. יחד עם אחיו אלי הקים את חברת BRM, שפיתחה תוכנת אנטי־וירוס מהראשונות בעולם והפכה לחברת השקעות. רוב הונם הגיע מהשקעה מוצלחת בחברת צ'ק פוינט. ברקת מתאר בספרו איך בתחילת דרכם פיתו משקיע אמריקאי שביקש לראות היכן פועלת החברה. שני האחים ושותפיהם, יובל רכבי ועמרי מן, שכרו וילה בירושלים, ביקשו מעשרות חברים להגיע למקום, ליצור מראה של מקום שוקק. המשקיע התרשם והגדיל את השקעתו בחברה.

אלי ברקת נחשב למוח העסקי במשפחה. אשתו, אלונה ברקת, בעלת הפועל באר שבע, הגיחה לחיים הפוליטיים כשהצטרפה לימין החדש, הגלגול הקודם של ימינה שלא עברה את אחוז החסימה. האח הצעיר, ערן, מנהל פיתוח עסקי ב־BRM. האחים עלו לכותרות העסקיות כאשר החברה ויתרה על השקעה באפליקציית ווייז המצליחה אבל השקיעה במוביט.

ברקת נוהג לומר שלא נולד לכסף גדול. "כשהתחתנתי הייתה לנו דירה קטנה בפסגת זאב. ניסינו לפתח את תוכנת האנטי־וירוס ובמקביל סייעתי לאמה של אשתי בוורלי להקים חנות לבובות קרמיקה במדרחוב בירושלים. מלחמת המפרץ פגעה בעסק, כמעט התמוטטנו, נשארנו עם חובות. עבדנו קשה מאוד כדי להתקדם. אני מכיר טוב את המצוקות", אמר לאחרונה לחבר. מפעל הבובות נסגר זה מכבר, ועד היום ברקת שומר במשרדו שני סטים של בובות קטנות, זכר לימי המצוקה ההם.

בתפקידיו הציבוריים ויתר על משכורת, עובד עם שכר סמלי של שקל לשנה, נוסע במכוניתו הפרטית. לשכתו בעיריית ירושלים רוהטה ברהיטים פרטיים, מהודרים יותר מאלה הנהוגים בעירייה. ברקת לא מנפנף בעושרו, "אבל לפעמים יש תחושה שהוא לא מבין על מה העם מדבר. מאבקים של עובדי עירייה להעלאות שכר בגובה של מאות שקלים לחודש זכו ממנו להרמת גבה. הוא לא הבין למה להיאבק על העלאה כה זעומה", אומר אדם המכיר אותו היטב. שיחה בינו לבין מכר על איחוד שתי קבוצות ספורט בירושלים שעלותן הגיעה לחצי מיליון שקל הסתיימה בצורה דומה. "הוא לא הבין למה עושים כזה עניין מהסכום הזה". בספרו מפרט ברקת כיצד ראוי לדעתו לנהוג. "צריך להיות קשוב למצוקה אבל אסור לתת לזה להשתלט עליך. צריך לדעת איך להתמודד עם זה בקור רוח ובהיגיון".

העושר הפתאומי שינה את חיי המשפחה. מפחיד להיות מיליונר, כותב ברקת בספרו. "אחד הפחדים הגדולים ביותר זה הפחד לאבד את הצניעות, את החברים הישנים, את הרגש, את מה שאנחנו. אני חושב שזה לא קרה לנו". אבל גם הוא מודה שמשפחת ברקת על שלוש בנותיה, התחילה להתפנק. "השקענו בבית ראוי, קנינו ג'יפים טובים, לא חסכנו בחוויות. מבחינת הבילויים יצאנו לפנסיה כבר בגיל 40".

הפינוקים כוללים יינות יקרים, הופעות פרטיות בבית המשפחה בירושלים, להקת כוורת, ג'קי לוי, חופשות יוקרתיות בכל רחבי העולם. אנחנו אוהבים יעדים אקזוטיים, אמרה אשתו בריאיון נדיר למקומון ירושלמי. ברקת הוא דייג חובב, לא אחת מספר לחברים על מסעות ציד של דגי טונה. "בהינו בו בעיניים תמהות", מספר אדם שמכיר את ברקת, "למי יש כסף לחופשה כזאת". אחד מימי ההולדת שלו נחגג במסיבה גדולה בטורקיה עם הזמרת ריקי גל. כשהפסיד בבחירות לעיריית ירושלים טס עם אשתו במחלקה ראשונה לניו יורק. במסעדה יקרה מאוד בעיר, מוקפים באלפיונים עליונים, ניסתה אשתו לנחם אותו על ההפסד. לא היית יכול להיות כאן עכשיו אם היית זוכה בבחירות, אמרה לו.

תרבות ניהול אחרת

ב־2003, לקראת ההתמודדות הראשונה לראשות עיריית ירושלים, ניר ברקת עזב את BRM. מאז, הוא נוהג לומר, חלים על החברה כללים מחמירים. הוא אסר על אחיו להשקיע בחברת התקשורת הוט בשל הקשר הקרוב שבין תקשורת לפוליטיקה. במקום זה החברה השקיעה בבית ההשקעות ד"ש איפקס.

ההפסד לאורי לופוליאנסקי על ראשות עיריית ירושלים היה צורב, אבל ברקת לא נכנע, ישב באופוזיציה העירונית במשך חמש שנים, עד לבחירות הבאות. ב־2008 נכנס ללשכת ראש עיריית ירושלים אחרי ניצחון על מאיר פרוש ונשאר שם עשר שנים. בכירי העירייה היו אחוזי בעתה כאשר בימים הראשונים בעירייה הביע התנגדות לגשר המיתרים ולרכבת הקלה. "הרכבת שינתה לחלוטין את פני העיר, הייתי המום כשהוא יצא נגדה", אומר בכיר לשעבר בעירייה. לעומתו, אדם שעבד לצידו של ברקת בעירייה אומר ש"הוא הביא איתו תרבות ניהול אחרת. בשנים הראשונות הייתה תחושה שעיריית ירושלים מתנהלת כפי שמינהל ציבורי ראוי אמור להתנהל, ביעילות, עם רעיונות מקוריים וחדשניים. כל מי שרצה להתקדם במנגנון הציבורי שאף להגיע אלינו".

אפילו פפה אללו, נציג מרצ בעירייה שנחשב ליריב של ברקת, כתב לאחרונה במקומון הירושלמי 'כל העיר' שבתחילת הדרך היה למרצ שיתוף פעולה פורה עם ברקת. "כל הבקשות שהעלינו, ברקת התחייב לקיים".

לא הכל היה ורוד, כמובן. בספרו מתאר ברקת איך עשה מאמצים גדולים לפטר את היועץ המשפטי של העירייה, יוסי חביליו, שדרש מברקת לקיים את הוראת בית המשפט ולפנות ולאטום את בית יהונתן, מובלעת יהודית בסילוואן. ברקת יצא מעורו כדי להשאיר את הבית במקומו ולפנות דווקא את חביליו ממשרדו בעירייה. הוא הגיע עד למשה לדור, אז פרקליט המדינה, בבקשת סיוע. בסופו של דבר חביליו עזב, בית יהונתן עומד על מקומו וברקת זכה בכל העולמות. לא זו בלבד שהוכיח קרבה למתנחלים שתלך ותעמיק בשנים שלאחר מכן, הוא גם מבהיר שכמו נתניהו הוא נאבק בממסד המשפטי ואף עולה עליו. בספרו כתב ברקת: "הרגשתי שיש קליקה, חונטה בשפה עממית פחות, שנותנת גיבוי עיוור ליועץ המשפטי לעירייה. חונטה משפטית, אין לי הסבר אחר לתחושות האלה… היום המערכת המשפטית בירושלים פועלת בהלימה לראש המערכת, בניגוד למדינת ישראל שבה המערכת המשפטית אינה תמיד מסונכרנת עם המדיניות של השרים במשרדי ממשלה… אי אפשר לנהל את ירושלים דרך המערכת המשפטית".

כמו בכנסת, גם בעירייה ברקת החליף עובדים, יועצים משפטיים, מנכ"לים, יועצים ועוזרים. מיכל שלם, העוזרת המיתולוגית של ברקת, זו שכונתה ראשת העיר בפועל, כבר לא עובדת איתו, גם לא דוברים שהיו מקורבים, מנהלת לשכה ועוד ועוד. חלקם עזבו בשנתיים האחרונות של ברקת כראש עיר, כשהקים לצד הכוורת העירונית חמ"ל פוליטי שנועד לסייע לו להשתלב בליכוד, בראשו קטי שטרית שהייתה מנהלת הלשכות של ישראל כ"ץ וגדעון סער, הכירה היטב את המערכת הליכודית ומקורבת עד היום לברקת. בספרו ברקת מכנה אותה "מורה הנבוכים שלי בליכוד". בפריימריז לכנסת אף עבדו בשיתוף פעולה הדוק במיוחד, עם מטות מאוחדים, הליך שחסך ממון רב לשני הצדדים והביא את שניהם לכנסת. שטרית אמנם מגבה בכל הזדמנות את נתניהו ואת הגברת, הקול קולה של חברת כנסת מהליכוד אבל הלב אצל ברקת. "ברקת אדם מדהים", היא אומרת ל'ליברל', "אבל יש לנו יו"ר שנקרא בנימין נתניהו. כשהוא יפרוש תשאלי אותי במי אני מתכוונת לתמוך. כל דבר בזמנו. כרגע זה לא על הפרק".

קטי שטרית, מורה הנבוכים בליכוד

עם הפנים לפוליטיקה הארצית, ברקת הקפיד לערוך סיורים בירושלים לחברי ליכוד. עשרות הגיעו מכל הארץ בימי שישי לסיור מקיף בעיר עם ראש העיר. לסיום קיבלו ארוחת צהריים. היו גם אירועים מיוחדים כמו סיור סליחות. הליכודניקים שהגיעו בהמוניהם נהנו מכל רגע. חברי הסניף הירושלמי של הליכוד יצאו נגד התופעה. הזעם היה גדול שם עד כדי כך שבחרו לערוך ערב סליחות בבית כנסת בעיר באותו יום שברקת ערך את הסיור שלו.

לצד החרדים

במקביל הלך ברקת והקצין. "בחלוף הזמן התחלתי לראות שהוא איש ימין כדי לשנות את תדמית איש השמאל", כתב אללו ב'כל העיר'. "כנראה שכבר אז חשב קדימה מבחינה פוליטית". מִפעיל נלהב של קדימה, מפלגת אמצע מתונה, הפך ברקת לאוהד של הקיצונים באנשי הימין כמו מתי דן מעטרת כהנים ודוד בארי מעמותת אלע"ד שפועלת ליישוב יהודים בעיר דוד. לאחרונה החלה לרכוש בתים ליישוב יהודים בשכונות פלסטיניות נוספות. עם ישראל זקוק למנהיגים כאלה, כתב ברקת על בארי בדף הפייסבוק שלו לפני כשנתיים. בארי הוא אורח רצוי בכנסת, מצטלם במשכן עם ברקת. לפני כמה חודשים ערכו ברקת ומתי דן סיור בסילוואן, מקור של חיכוך בין יהודים לערבים. באותה הזדמנות ברקת הבטיח לשדרג את מעמדה של ירושלים "כעיר הקודש, כמוקד לעלייה לרגל של כל העמים", ודיבר על הצורך בפעילותם של עטרת כהנים ואלע"ד. בכל הזדמנות ברקת מדגיש קשר מיוחד לרב המנוח מרדכי אליהו ("שהיה אחד האנשים שהשפיעו עליי יותר מכל בכניסתי לחיים הציבוריים").

הקשר לחרדים התהדק ככל שברקת התקרב לפוליטיקה הארצית. מי שהיה זקוק להם בירושלים יצטרך אותם בדרך לבלפור. ברקת שִעבד את האג'נדה לצרכים פוליטיים, אומר היועץ לשעבר מהעירייה. היו לו מאבקים קשים עם עופר ברקוביץ שעמד בראש סיעת התעוררות וניסה למנוע סגירה מוחלטת של העיר בשבתות. בספרו ברקת טוען שברקוביץ וסיעתו "לא היו בוגרים מבחינה ערכית ונפשית כדי להבין שנכון יותר להיות חלק מהתהליך ולהשפיע בכיוון של פשרות. הם העדיפו את הדרך העסקנית־פוליטית". ברקוביץ, היום בתקווה חדשה, זוכר את הדברים אחרת. "הייתה בינינו מערכת יחסים שנמשכה עשר שנים. היו גם דברים טובים לאורך הדרך, אבל כשברקת איים לסגור בשבתות את מתחם הסינמה סיטי, ניהלנו מאבק. הוא נבחר בקולות הציבור הכללי והיה חייב גם להם. בפועל הוא נכנע לסיעות החרדיות כדי לבנות את המשך דרכו הפוליטית. הוא העביר מבנים של הציונות הדתית לחרדים. הרגשנו שזו תהיה סכנה לעתיד הציוני של העיר. בתחילת דרכו הוא עבד קשה למען העיר, השקיע בתרבות. לקראת הסוף היה ברור שהוא עם הפנים לליכוד ולזירה הפוליטית הארצית, והשיקולים שלו התחילו להיות שונים".

על פי תחקיר באתר מידה, בתום עשר שנות שלטונו של ברקת בירושלים כמות התלמידים בחינוך הערבי והחרדי עלתה פי שבעה לעומת התלמידים בחינוך הציוני. ברקת אמר בתגובה שהחישובים מוטעים.

אללו, שהיה סמל למאבקים נגד החרדים בירושלים, בכל זאת תומך בברקת. באותו מאמר כתב שברקת ישר ובעל ערכים. "מכל הנבחרת שיש כיום בליכוד, אין לי ספק שניר ברקת מסוגל להוביל את המפלגה".

בכיר לשעבר בליכוד שמכיר את ברקת שנים ארוכות הרבה פחות נלהב. "מנהיג צריך עומק, עמוד שדרה, לא מספיק להגיע עם כסף שמאפשר לך להיות טוב עם כולם. זו לא מנהיגות. מנהיג בעיניי הוא מי שמוביל ולא מי שעובד בשביל הסקרים ומנסה לרצות את הביביסטים".

בכיר אחר, קבלן קולות גדול ממרכז הארץ, אדם שראה בליכוד הכל, מדבר מדם ליבו, בשטף, נושא הרצאה קטנה שהוא מתקשה להפסיק. "אני מבולבל", הוא אומר ל'ליברל'. "רבים אצלנו לא מתלהבים מברקת. הוא פועל בכוח הכסף, אנחנו לא אוהבים את זה. לא קונים אותנו בכסף. קשה לנו לשכוח שהוא היה בקדימה. זה לא נדבק אלינו טוב. אין לו את הגֵנים של הליכודניקים. לדעתי הוא פשוט עלה על הפלטפורמה שלנו. אמנם היום הכל מבולבל. נפתלי בנט היה בימין והיום הוא עובד עם השמאל. ברקת יותר קלאסי. אבל אני חושש שהוא לא יצליח להעלות את הליכוד לגבהים. משיחות שלי עם בכירים בליכוד, רבים חשים כמוני. לא כל מי שהצליח בעסקים יכול להיות שר או ראש ממשלה".

"כרגע אין למהלכים של ברקת שום משמעות. הוא לא יצליח להביס את נתניהו בפריימריז ונראה שנתניהו לא הולך לשום מקום", אומר הבכיר בליכוד. "תקופת נתניהו בליכוד תסתיים בעוד ארבע שנים בערך. ברקת יצטרך לעשות בזמן הזה הרבה החלטות נכונות כדי לא לאבד את התמיכה. כרגע הוא רלוונטי. הוא הגיע למקום גבוה בפריימריז, מה שמוכיח שהוא בצמרת הליכוד. הוא גם היחיד שעבד בשנה האחרונה, אבל היו אצלנו לא מעט כוכבים שנעלמו כמו סילבן שלום, בוגי יעלון, משה כחלון, גדעון סער. כולם התפוגגו. עכשיו תורו של ניר. כאשר שאר המתחרים ייכנסו למרוץ, היתרון היחסי שלו יתפוגג. הוא הגיע לפני כמה שנים. חלק מהמתחרים מולו נמצאים כבר שנים ארוכות במפלגה. בליכוד בדרך כלל מעדיפים את הוותיקים. אני מחכה הרבה שנים להתמודדות ואני מאמין שבסופו של דבר היא תהיה עניינית. הבוחרים ישאלו את עצמם את מי הם רוצים לראות כראש ממשלה ויבחרו את מי שהכי מתאים ולא את מי שהאכיל אותם במשך שנים שטרודלים".

ברקת בכנסת. יחסים קרירים עם בכירי הליכוד // צילום: אוליבייה פיטוסי, ׳הארץ׳

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook