fbpx

סיירת חירוב // הטור של רונית ורדי

האם אהוד ברק יסלק את נתניהו מראשות הממשלה?

0

ברכו את שרי הליכוד על הצטרפות אהוד ברק למרוץ הפוליטי. הודו על האופן שבו הכריז על כך. על הכתבות היזומות שהשוו בינו לבין בנימין נתניהו. על יכולתו למצב עצמו כמתחרה האפקטיבי שלו. זה שיכול, בהינף אצבע, להחליפו בלשכת ראש הממשלה. המדינה לא תופקר. ילדים לא יתפסו את כס הוותיקים והמנוסים בלשכה. אפשר להרגיע. יש על מי לסמוך. גם אם ידובר בתקופת כהונה קצרצרה. שנה־שנתיים שיידרשו להכשרת יורש ראוי. אמין. מקצועי.

ברכו את מנהיגי הליכוד על שנמצא להם פתרון לחרדתם מהריק המנהיגותי – שייווצר עם סילוק נתניהו. הרגיעו את שורת הפחדנים הרובצת בפאתי לשכתו. משקשקת מחרדה. מאימה. מהאפשרות שאם יתעורר החשד להיעדר צייתנות מצידם – תביא עליהם המשפחה את צבאותיה בשדות התקשורת. ברשתות החברתיות. כולל ההוראה הניצחת – לווידוא הריגה. ישבו כל אלה בשקט. קיוו וייחלו למשיח – שיעשה את העבודה במקומם.

ברכו את שומרי הסף. מערכת בתי המשפט. הפרקליטות. מבקר המדינה. המשטרה. הצבא. השב"כ. המוסד. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות.

ברכו את שיירי העיתונות החופשית. אלה שדיממו אל מול ההתקפות, הבלתי פוסקות, לעקירתם מן הקרקע. ריסוקם. פירורם. שישבו. והמתינו. וחיכו. וכבר הסכינו עם הרעיון – שעדיף השטן המוכר על השטן הבלתי נודע. פרקטיקה שמזכירה את הצלחת נתניהו להטמיע בנו את ההנחה שמבחינה מדינית־ביטחונית – עדיף המצב הרע הקיים על הבלתי נודע.

ככה חשבתי – בעת שפיהקתי (וגם חייכתי) כשהכתבות על הקשרים ההיסטוריים שבין אהוד ברק לבנימין נתניהו חזרו להתפרסם בימים האחרונים. סיירת מטכ"ל. מוקי בצר. ביירות. מבצעים עלומים. החברות עם יוני נתניהו. אילן שילוח בטח יוזכר בקרוב. גם לוני רפאלי. ועמרי פדן. דרור הלוי. הסרבלים הלבנים שלבשו בעת ההשתלטות על מטוס סבנה שנחטף. והמעשייה על ההוא שהשתין ליד ראשו של האחר במארב. או ההפך.

וכל זה כדי לומר: אהוד ברק היה המפקד של בנימין נתניהו. חזק וגיבור ממנו. ממזר. לוהט. ערמומי. מעודכן. הייטקיסט ונדל"ניסט שהתעשר. שלא לדבר על הקנאביס. צמרת העיתונות הישראלית גויסה לאספקת האזכורים הללו. אל תפחדו, חברים. לשכת ראש הממשלה לא תופקד בידי פעוטות. יש בנמצא מבוגר אחראי. ואפשרות להצבעה למי שיסלק את הנוכחי מהשלטון.

אבל האמת היא שכל זה מלווה בעצב גדול. שלא לומר תחילתו של ייאוש. כי האמת היא שאהוד ברק יתקשה לסלק את נתניהו מראשות הממשלה. לא יוכל לבצע את הג'וב ששומרי הסף ושרי הליכוד ומנהיגי הימין היו אמורים לעשות. ברק הוא לא הפתרון של גדעון סער-ישראל כ"ץ-משה כחלון-גלעד ארדן-נפתלי בנט-איילת שקד. גם לא של בני גנץ ויאיר לפיד. מי שרוצה לזכות בראשות הממשלה יצטרך (תסלחו לי) להוציא את האצבע מהתחת (סליחה, אין לי כרגע דימוי קולע מזה). מי שרוצה להיות ראש ממשלה – יצטרך להעז. לסכן. להסתכן. ולצאת לדרך.

כפי שעשה אביגדור ליברמן. כפי שעושה אהוד ברק. אנחנו נוהרים אחר מנהיגים חזקים. אנשים שמתייצבים, עם סכין בשיניים, ופועלים בגלוי. אז קבלו ברכות על כך שהתזכורת בדבר הקשרים שבין ברק לפקודו לשעבר עשויה לפתור לכם את תסביך נתניהו בזמן הקרוב. אבל להורידו מהשלטון? זה כבר אינו ברק של 1999 ולא נתניהו של 1999. הנסיבות דורשות הרבה יותר מזה, והרבה יותר שחקני משנה בעלילה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook