fbpx

לכחול לבן, רע יכול להיות טוב // הטור של ירון דקל

0

האם יש תקומה למפלגנץ, או שהמיזם הפוליטי שאתגר את נתניהו כבר נפח למעשה את נשמתו בטרם עת

אנשי כחול לבן נדהמו. בשולי המו"מ בין המפלגות, רגע אחרי החתימה והצגתה הלא מאוד חגיגית של הממשלה בכנסת, התנהל ויכוח. השאלה שנדונה הייתה מעמדו ותכולתו של משרד ראש הממשלה החליפי. בעיקר מספר המשרות והתקנים שם. בני גנץ רצה להקים באופן מיידי את לשכת ראש הממשלה החליפי, תחת ניהולו של הוד בצר, יד ימינו, על מנת שיעסוק בכל הדברים שאינם קשורים למשרד הביטחון. סדר היום של ישיבות הממשלה, החלטות המונחות לפתח קבינט הקורונה, התייחסות להצעות חקיקה שונות בכנסת וענייני מינויים שונים המחייבים הסכמת ראש הממשלה החליפי.

גנץ תכנן משרד בראשותו של בצר, ותחתיו עוד שלושה או ארבעה עובדים. הימים היו ימי הביקורת בעקבות הפרסומים הבולטים על הסדרי מעון ראש הממשלה החליפי, שהוכנס להסכם הקואליציוני, ועל שיירת המכוניות שבה נע גנץ ברחבי הארץ, כולל תמונות צבע גדולות של רכב האאודי 8 המפואר. גנץ ביקש להצטמצם והנחה לא להגזים בגודלו של המשרד החדש. אבל אנשיו של נתניהו תבעו עוד ועוד תקנים למשרד שלא היה קיים עד כה. אצל גנץ הרימו גבה. האם נתניהו אכן פועל להרחיב את מספר התקנים במשרד החדש כי הוא צופן פני עתיד? האומנם הוא פועל מתוך כוונה ומחשבה שב־21 בנובמבר 2021 הוא ייצא מלשכת ראש הממשלה?

מאז הספיק החלב להחמיץ. משרד ראש הממשלה החליפי לא הוקם, כחול לבן התרסקה בסקרים לנתונים חד־ספרתיים, כאלה שמהם אפשר להיות נפתלי בנט, אבל לא להגיע לראשות הממשלה. ישיבות המשפט של נתניהו נקבעו לחודש ינואר הקרוב, והשופטת רבקה פרידמן־פלדמן לא נעתרה לבקשת הנאשם לדחות את המשפט. שלוש ישיבות בשבוע, קבעה השופטת, וכל ישיבה תיארך יום דיונים שלם. נתניהו החל להרהר בקול רם, אם למרות הקורונה ועל אף המשבר הכלכלי, מוטב לו לקיים בחירות בנובמבר, לפני שהמצב הפוליטי של מפלגתו ומעמדו שלו יידרדרו עוד יותר. גם ככה הליכוד מאבד מנדטים בסקרים, וכמי שיודע לקרוא אותם, נתניהו מזהה בדיוק מה שקורה. זה לא סקר אחד או שניים. זוהי מגמה. הליכוד נחלש. במקביל גברו ההפגנות כלפי הממשלה והעומד בראשה. המוחים, מצביעי כחול לבן שהתאכזבו מגנץ עוד בחודש מאי, יצאו לרחובות לאחר החוויה המטלטלת של הקורונה והאבטלה. המחאה לא כוונה רק כלפי נתניהו. לַכּל ברור שזה היה גם כלפי החליפי.

בשום סקר כחול לבן אינה קוטפת את המנדטים שמאבד הליכוד. מי שנהנה מהם הוא נפתלי בנט, שזיהה עוד בגל הקורונה הראשון את המוקד המרכזי לדאגת הציבור. עכשיו, כשהוא באופוזיציה, הוא מינה את עצמו לשר בריאות חליפי, שנעזר בקבינט קורונה חליפי. כמעט כמו ממשלת הצללים בבריטניה. המחשבה הפוליטית הפופולרית היא שלא רק שגנץ לא יראה את המעון הרשמי בבלפור מבפנים (אלא אם כן יוזמן לפגוש שם את נתניהו), הוא גם לא יצליח להתרומם מהקרשים. במילים אחרות: עתידו בעברו.

האומנם? האם אכן בא הקץ על המיזם הפוליטי של גנץ, שתחילתו בקול תרועה רמה בסוף חודש ינואר 2019?

שלושת החודשים הראשונים לחייה של ממשלת נתניהו־גנץ לא היו לתפארת אנשי כחול לבן. מול שועלים פוליטיים מנוסים כבנימין נתניהו, יריב לוין ומיקי זוהר, התייצבה נבחרת צוערים. זה לא היה כוחות. הפוליטיקאי המיומן ביותר של הקדטים מכחול לבן הוא אבי ניסנקורן, שר המשפטים, שאת הסטאז' הפוליטי שלו עשה בקומה החמישית בבית ההסתדרות. אנשי כחול לבן מצאו עצמם מגיבים לתעלולים של הליכוד. נתניהו, מצידו, לא הפנים, וכנראה לא התיימר להפנים, שאחרי שנים רבות הוא אינו שליט יחיד שמאחוריו מצדיעים שאר חברי הממשלה, אלא שלצידו יש גוף פוליטי שלא קורץ מחומר של אומרי הן.

בכחול לבן מתפארים שהשרים בני גנץ וגבי אשכנזי בלמו את תוכניות הסיפוח של נתניהו. הסיפור כמובן מורכב יותר. ראשית הייתה זו הקורונה, שבלמה כל עיסוק בנושא אחר. הציבור לא היה מוכן לשמוע על דיוני סיפוח וכיפופי ידיים בעת הזו. מה גם שמלכתחילה סוגיית הסיפוח עניינה בעיקר את המתנחלים, ופחות את הציבור הרחב. גם יועצו וחתנו של דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, התקרר מאוד מאז חגג נתניהו, לצידו של הנשיא, את השקת 'תוכנית המאה' בבית הלבן בסוף ינואר.

כחול לבן נגררה למאבקים לא חשובים בכנסת שיזמו סיעות האופוזיציה מימין ומשמאל, שכל תכליתן הייתה לטרלל את הממשלה, על שני אגפיה. פעם היה זה דיון וסערה בעניין ועדת חקירה לניגודי עניינים של השופטים, ופעם הצעת חוק למניעת טיפולי המרה. המפלגנץ השתתפה בשני הפסטיבלים הפוליטיים, מבלי שזה תרם לה בסקרים ולו מנדט אחד. אחד מחברי הקואליציה ניסח זאת במילים: במקום שבו הם חוטבים שבבים, נופלים עצים. וכחול לבן דאגה משום־מה לחטוב את השבבים.

אם לא יאושר התקציב בכנסת עד 24 באוגוסט, יהיו בחירות. והיה ויאושר, ייסגר חלון ההזדמנות לבחירות בנובמבר, והחלון הבא צפוי רק בחודש מארס 2021, שמונה חודשים לפני הרוטציה בין נתניהו לגנץ. החוק קובע שאם עד 31 במארס לא יאושר תקציב לשנת 2021, יתקיימו בחירות תוך 90 יום, כלומר בחודש יוני. העניין הוא שעד מארס צפוי להתקיים בישראל אירוע שאינו תלוי בנתניהו, גם לא בגנץ: החורף. על פי כל ההערכות, חורף 2021 יהיה קשה במיוחד, כשהקורונה והשפעת יתחרו זו בזו בסימפטומים, והמדינה עלולה להיכנס שוב לסחרורים של סגרים מלאים. המצב הכלכלי לא ישתפר, ומספר חולי הקורונה – באין חיסון – יאמיר ויתבע עוד קורבנות.

לפי הניתוח הזה, במארס הבא, חלון ההזדמנות לבחירות יהיה רע מאוד לנתניהו. משפטו כבר יהיה בעיצומו, והעדים יעלו ויירדו מהדוכן. הכלכלה תינזק עוד יותר, והבריאות לא תשתפר. לנתניהו עשוי להצטנן החשק לרוץ במצב הזה לבחירות, והחלופה אולי תקרוץ לו יותר: בידו תהיה מונחת תקופה בת שמונה חודשים כראש ממשלה מכהן, ועוד שנה וחצי כראש ממשלה חליפי. הוא עדיין יהיה יושב ראש הליכוד, מנהיג גוש הימין בממשלה והמועמד להוביל את הליכוד בבחירות שלאחר מכן. החרפת המשבר הבריאותי והכלכלי עשויה להחליש את נתניהו, ובאופן פרדוקסלי לתרום למימוש הרוטציה שעליה חתם. אם היא תתממש, וגנץ ייכנס למשרד ראש הממשלה כמתוכנן, נשאלת השאלה איזו השפעה תהיה לכך על מעמדה של כחול לבן. על השאלה הזו איש אינו משיב, בעיקר מכיוון שהדעה הרווחת היא שזה פשוט לא יקרה. הקלפים, ברובם, עדיין בידי נתניהו, והוא ישחק בהם לפי מצבו הפוליטי והמשפטי. על מנת לקוות לתקומתם, אמורים ראשי כחול לבן לשחק לפי החליל של נתניהו ולהמשיך לחטוף מאלה שהצביעו עבורם. היחלשות בדרך לתקומה.

בשורה התחתונה, לכחול לבן יש כנראה רק תרחיש אחד כדי לקום מהקרשים: אם המצב במדינה יורע עוד יותר. ככל שיהיה רע יותר, לכחול לבן עשוי להיות טוב יותר.

אבל הפטנט הזה לא רשום על שמה של כחול לבן. הוא רשום, בין השאר, על שמו של ולדימיר איליץ' לנין.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook