גם אם היו מחזירים אותו לפרה־פריים (18:00/19:00), לא היו לו הרבה צופים. אבל עדיין, צריך את ירון לונדון. הוא האחרון שנותר. שיכול. שיש לו את כל חבילת הכישורים הדרושה. למזלנו, לונדון עדיין כאן. זה לא לתמיד, כמו שהנסיך פיליפ הדגים. קחו אותו. מהר.
צריך מראיין אחד חכם. כריזמטי. שיודע מה היה. שמכיר את ההיסטוריה. בן בית גם בתרבות וגם בנפש האנושית. אחד שגם יודע לדובב, וגם יכול לומר משהו בעל ערך. זה לא קורה, אבל מותר לדמיין. ירון באולפן, בלי אוזנייה, לא להוט להשיג כותרת, לא מחפש בעיניים בורקות ניצנים של עימות או מזון מהיר לציפורי הטוויטר מהברנז'ה. סתם. שיחת עומק שבה מדברים באמת. מה שלא עושים בשום תוכנית אחרת. נדמיין. ירון וניצן הורוביץ באולפן. נינוחים.
תגיד, למה אתם בכלל מסכימים לרוטציה?
"זה לא קל לנו, אבל לפעמים צריך לדעת לוותר".
(דמיינו את הקול העמוק של ירון:) אני לא שאלתי מי ראשון. מה פתאום אתם נותנים יד לחיה הזאת, רוטציה?
"אני לא מבין את השאלה".
היית עורך חדשות החוץ במשך שנים. משם הגעת לפוליטיקה. בגלל זה, בעצם. באיזו דמוקרטיה בעולם משתמשים בטריק הזה, רוטציה?
"אני באמת לא מכיר".
אז למה כאן?
"אנחנו בעיצומו של משבר. אם הכלי הזה פותר אותו, מה טוב".
זה לא פותר. רק עכשיו התפוצצה לנו הרוטציה בין גנץ לנתניהו.
"זה עכשיו מה שעל הפרק. בלי זה נלך למערכת בחירות חמישית. צריכים לבחור בין רע לרע יותר".
העיקר שביבי יסתלק מבלפור?
"בטח. זה ישנה את כל השיח".
ואתה תהיה שר החינוך בממשלה הזאת?
"אני מקווה".
וביום העצמאות, תסכים שנציגים ערבים יגיעו לבתי הספר היהודיים וידברו על הנכבה? יספרו על הכפרים ההרוסים, על הגירוש, הנפקדים הנוכחים?
"אנחנו מפלגה ציונית. ובכל מקרה, החלטנו שהממשלה הזאת לא נוגעת בעניינים שבמחלוקת פוליטית".
אתה לא רציני.
"רציני לגמרי".
מה לא פוליטי, ומה לא במחלוקת?
"המון. שיקום הכלכלה, מערכת הבריאות, הכל. מי לא מסכים שצריך לשפר?".
אתה לא ילד, ניצן. בן כמה אתה כבר?
"מה זה משנה? אוקיי, 55".
אתה בן 56. גבר בגיל העמידה המתקדם. אני זקן בן 81. מבוגר מספיק כדי להיות אביך, אבל גם אתה כבר אמור לדעת שכל שינוי מועיל לאחד ומפריע לאחר. זו פוליטיקה. מה שאתה מציע לציבור זה ממשלת קיפאון שלא תעשה דבר, וממילא תתפוצץ אחרי תקופה קצרה".
"למה"?
די, ניצן. זה לא יחזיק ביניכם. בינך וגדעון סער, בין מרב ואיילת. מה השגתם? שביבי ושרה עוזבים את בלפור?
"זה לא שווה לך?".
ממש לא. למעשה, אני די מחבב אותו. הוא כל כך אנושי, שאני מתפלא איך אתם לא רואים את זה. באופן מעשי, המשפט שלו ייארך שנים. הבחירות הבאות יתקיימו במהלך השנה. ביבי יחזור, אתה תיעלם.
"מה היית עושה במקומי?".
אני מניח שהייתי נלחם על פיזור הכנסת והליכה לבחירות בשיטה חדשה לגמרי. גם כזאת שתעיף אותי, אבל תסייע לעם. לא סתם אני לא במקומך. אני בתקשורת, וטוב לי פה.
(הדיאלוג דמיוני. ונכון, יש לו לא מעט פליטות פה מטומטמות פה ושם. ועדיין.)
–
- המודל האוסטרלי // הטור של יונתן שם-אור
- מי שומר על הדמוקרטיה? // הטור של יונתן שם-אור
- אשליות בקשר ללונדון // על מקרה ירון לונדון ועוד // מאת שי גולדן
