fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

כוח דלתא: ניצן הורוביץ בחזית המערכה בקורונה | מאת שרה ליבוביץ־דר

0

במשרד שבו לא באמת רצה ולמול וריאנט חדש שלא ממש צפה, שר הבריאות ניצן הורוביץ אמור להוביל את המערכה נגד הנגיף העקשן שעלולה להשפיע גם על גורל הממשלה. האם הורוביץ, המתמודד במקביל גם עם מחלוקות מבית, הוא האיש הנכון בזמן הנכון?

זמן קצר אחרי שנכנס למשרד הבריאות נפגש ניצן הורוביץ עם חמישה מחברי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה. גם השר החדש וגם חברי המועצה העדיפו להצניע את הפגישה. הורוביץ, שיודע להפוך כל פירור מידע לכותרת, העדיף לא להכריז על תמיכה בקול אחר, שונה מהמקובל. מנגד חברי המועצה חששו שפרסום הפגישה יפגע בסיכוייהם להמשיך את הדיאלוג עם שר הבריאות. "הפגישה הייתה חיובית, נתנו לנו במה, העברנו גם חומר כתוב", אומר ל'ליברל' פרופ' צבי בנטואיץ שיזם את הפגישה. "מצד אחד לא נפגשנו בעבר עם שר בריאות, כך שהשיחה עם הורוביץ היא התקדמות חיובית מבחינתנו. מנגד, במשרד הבריאות מפעילים את התו הירוק שהוא מיותר לדעתנו. ניצן הורוביץ קרוב אליי בדעותיו. הוא אומר שנעשה הכל כדי לחיות חיים נורמליים לצד הקורונה, נקל על הציבור, אבל בפועל ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי־פרייס, ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, ממשיכים להחזיק בדעות קיצוניות ומשפיעים על מה שקורה במשרד".

עם מפלגה שסועה שמוסדותיה משותקים, עם יריבויות ומתיחויות בין חברי הכנסת, לאחר ארבע מערכות בחירות מטלטלות ובלי ניסיון ניהולי, ניצן הורוביץ, שהעדיף בכלל להיות שר החינוך, הוטל אל לב המאפליה – ניהול אחד המשברים הקשים ביותר בתולדות המדינה, שעלול כמובן להשפיע על עתיד הקואליציה. בכירי מרצ תוהים אם הורוביץ הוא המנהיג הנכון. ההנהגה שלו במרצ היא לא זו של שולמית אלוני, יוסי שריד או זהבה גלאון, אומר בכיר במרצ. "ניצן לא אוהב להתעסק בקשיים, רק ביופי, בזוהר ובנצנצים – וכאלו אין הרבה במשרד הבריאות", אומר ל'ליברל' בכיר אחר.

הורוביץ מצידו מנסה להבהיר לציבור שדווקא יש מנהיג בכיסא שר הבריאות. זה לא תמיד מצליח. אפילו ההישג הגדול שלו, הגדלת תקציב הבריאות ב־2 מיליארד שקל, שהושג בעזרת תכנון קפדני, מעורר מחלוקת. הורוביץ התכונן למאבק היטב בסיועו של אבי ניסנקורן, שנשכר לצורך המשימה ועורר את חמת בכירי משרד הבריאות שלא אהבו את התערבותו של יועץ חיצוני, ועוד בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים. מבחינתו של הורוביץ, כל שקל השתלם. המתקפה נבנתה בהדרגתיות. ימים ספורים לפני ישיבת הממשלה הפגינו פעילים חברתיים סמוך לביתו של הורוביץ בתל אביב בתמיכה בהגדלת תקציב הבריאות ("שר הבריאות, עם ישראל מאחוריך"). הפגנה דומה נערכה גם בירושלים. במקביל הסמיכה הנהלת מרצ את שרי הסיעה להתנגד לתקציב אם לא תיענה שורה של דרישות, רובן קשורות להגדלת תקציב הבריאות. לישיבת הממשלה שעסקה בתקציב המדינה קדמו איומים שהתקציב לא יעבור ללא תוספת למשרד הבריאות. לא צריך להיות פוליטיקאי גדול כדי להבין את המשמעות – נפילת הממשלה והליכה לבחירות חמישיות. האיום עבד. אמנם מתוך דרישה של 5 מיליארד שקלים נותרו רק 2, אבל זהו הישג נאה.

הכסף עדיין לא נחת בקופת משרד הבריאות, והרוחות כבר סוערות. הורוביץ הבטיח 90 מיליון שקל לקהילה הלהט"בית והקלה בניתוחים לשינוי מין לטרנסג'נדרים, הכריז כי יגדיל את תקציבי רפואת הנפש ויעניק ביטוח רפואי למבקשי מקלט חסרי מעמד ("כבר התחלנו להניע את המהלך. גם צודק וגם חכם"). "אני לא מתכוון להתחרות בקהילות האלה", אומר ל'ליברל' פרופ' אבישי אליס, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות הפנימיות, "אבל גם אנחנו, מנהלים של 111 מחלקות פנימיות בכל הארץ, קיווינו לקבל ביטוי בתקציב. לתדהמתנו זה לא קרה. באג'נדה של שר הבריאות אין אף מילה על המחלקות הפנימיות, שהן הבסיס לרפואת בתי החולים והגוף העיקרי שנלחם בקורונה. אנחנו נמצאים בפני חוסר תפקוד טוטאלי בגלל עומסים כבדים, התקינה שלנו היא אי־שם באמצע שנות ה־70. הגיע הזמן ששר הבריאות יגיד את המילים 'רפואה פנימית'. לא רק שהוא לא אומר אותן, הוא גם לא נפגש איתנו. למרות שאנחנו החיילים ומפקדי הרפואה בשטח, השר לא מתייחס אלינו. אולי האיש מנותק ולא מבין את תמונת השטח. אין לי שום הסבר אחר. זה מאכזב גם ברמה הציבורית וגם ברמה האישית".

ד"ר ריי ביטון, שעומדת בראש עמותת 'מרשם' העוסקת במאבק המתמחים לשיפור תנאיהם, אומרת ל'ליברל' דברים דומים. "אחרי שהורוביץ הצליח לקבל תוספת לתקציב קיווינו למתווה מסודר לקיצור תורנויות, אבל אין בתקציב סכום כסף שנועד למטרה הזאת. המתווה מדבר על קיצור תורנויות בפריפריה, הליך שיושלם בכל הארץ בעוד שמונה שנים, תקופת נצח. הורוביץ אמנם מבטיח לנו שהוא מטפל בזה, הוא כבר הביע רצון טוב, אבל גם יעקב ליצמן הביע רצון טוב ולא עשה הרבה. לא מספיק להצהיר הצהרות".

ההבטחה לתוספת של 100 רופאים לטיפול בחולי הקורונה שהוצגה כהישג של משרד הבריאות זכתה ללגלוגים במערכת הבריאות. "מהיכן יגיעו כל הרופאים והרופאות האלה?", צייצה ד"ר ליאור הכט בטוויטר. מעט מדי ומאוחר מדי, הודיעה ההסתדרות הרפואית.

פרופ' חגי לוין, שנפגש עם הורוביץ סמוך לכניסתו לתפקיד, מוטרד מצידו מהזנחת סוגיית בריאות הציבור: "לא ראיתי בתקציב התייחסות לרפואה מונעת שיכולה להציל חיים יותר מאשר תוספת של מיטה כזאת או אחרת. מתייחסים בעיקר לבתי החולים אבל אסור להזניח את בריאות הציבור. החליטו למסות משקאות ממותקים. זה מעולה. אבל מה עם מיסוי חטיפים? הורוביץ הבטיח לי שיגיע גם לזה. בינתיים מתים כל יום 25 אנשים מנזקי העישון. זה לא פחות חשוב מהקורונה".

בנט מנווט

בחודשיים וקצת מאז מכהנת ממשלת בנט־לפיד, מקבל ראש הממשלה בנט את ההחלטות החשובות בנושא הקורונה, לעיתים בניגוד לעמדת משרד הבריאות. בנט והורוביץ משוחחים לעיתים תכופות, פה ושם מתפרסמות ידיעות על עימותים קולניים ביניהם, אבל ראש הממשלה הוא זה שמנהל את המגפה, המילה האחרונה היא שלו. הוא מנווט. המדיניות של חיים לצד הקורונה ואי־ספיקה של בתי החולים כמדד להתקדמות המחלה הגיעה ממשרד ראש הממשלה. בנט דחה את הצגת ההגבלות בפני קבינט הקורונה בניגוד לדרישת משרד הבריאות, דחק במנהלי קופות החולים להגביר את קצב החיסונים, היה הכוח המניע בתוכנית לתגבור כוח האדם בבתי החולים, הודיע על הקמת קבינט קורונה נוסף לענייני הסברה, ובמקביל מחפש איש הסברה ייחודי למשבר הקורונה. יחד עם איילת שקד החליט ראש הממשלה בנט על תמרוץ רשויות מקומיות במאבק בקורונה, סירב להפעיל את התו הסגול, החליט על חיסון שלישי מהיר ועל הרחבתו לקבוצות אוכלוסייה נוספות.

הורוביץ עם בנט // צילום אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳

שר הבריאות לא התלהב מהבוסטר, הודיע שהעניין בבדיקה. בכירים בצוות טיפול מגפות ובוועדת החיסונים עדיין היו חלוקים בדעותיהם, אולם לבנט אצה הדרך, החיסון השלישי יצא לדרך, לא הותיר לשר הבריאות ברירה אלא להצטרף למרוץ ("כל דחייה נוספת של מתן חיסון משלים עלולה הייתה לגבות מאיתנו מחיר כבד בחיי אדם. זה, ורק זה, מה שעומד לנגד עיניי"). הוא אף הבטיח ש"אנחנו לא מכריחים איש, אנחנו מסבירים ומשכנעים", מתעלם מהתו הירוק שמפעיל סוג של כפייה על הלא מתחסנים. "אני לא בטוח שזו ההחלטה הנכונה", אומר ל'ליברל' פרופ' איתן פרידמן. "שר הבריאות אמנם שומע חוות דעת שונות, אבל מאחר שאין לו ניסיון ניהולי והוא לא רופא הוא מגבה את הקו הקיצוני של בכירי המשרד".

שלא במפתיע, הורוביץ נעדר מטקס פתיחת מבצע החיסונים השלישי בבית החולים תל השומר בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, בנט, מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, מנכ"ל בית החולים שיבא יצחק קרייס. רק ארבעה ימים אחר כך נפגש הורוביץ עם הרצוג ("כיף לפגוש את האזרח מספר אחת וראשון המתחסנים בחיסון השלישי").

"למה זה חשוב להציג את פתיחת החיסון השלישי עם הנשיא?", תוהה פרופ' חגי לוין, עד לאחרונה יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "זאת הנראות. זאת לא המהות. המהות היא בהערכה מדעית של החיסון השלישי ומחסור באחיות בבתי הספר. אם יחליטו לחסן בבתי הספר, אין מי שיעשה את זה".

הורוביץ, על פי מקורביו, מקפיד על המהות. מגלה שקדנות למופת, מגיע לפגישות עם מחברת ועט, רושם כל מילה, לומד כמו אחרון הסטודנטים, אומר אדם המכיר את הורוביץ היטב. לעיתים לפני מסיבות עיתונאים הוא נצפה כותב במחברת בקדחתנות. עם כל הכבוד למחברת ולעט, למרות עברו העיתונאי, היו לשר הבריאות כמה רגעים מביכים בראיונות עיתונאיים. בשיחה עם ינון מגל ובן כספית, הורוביץ לא ידע כמה מאומתי קורונה היו ביממה האחרונה. "אני חושב ש… תן לי להסתכל בנתונים האחרונים, אני מסתכל פה בזה ש… ש… משהו כמו 5,400", הכריז. התשובה הנכונה הייתה גבוהה בכ־1,000 מאומתים.

אותו הורוביץ שרק לפני כשנה וחצי, כחבר כנסת מן השורה, התנגד לאיכוני השב"כ ("מדובר בפגיעה קשה בפרטיות ובחירות האזרח") וכמה חודשים אחר כך אף הרחיב חזית ("לא מספיק להם איכוני השב"כ, הם גם עוקבים אחרינו ברשתות החברתיות"), הבהיר בריאיון עיתונאי עם היכנסו למשרד הבריאות כי יבחן את הנושא "בצורה מאוד מושכלת". דבר דומה קרה להורוביץ עם חוק הקורונה. כשר בריאות הוא האריך את אותו חוק שאליו התנגד כחבר כנסת מהאופוזיציה ("חוק כזה הוא בלתי דמוקרטי"). "הבולטות של הורוביץ בתקשורת טובה", אומר אדם המכיר היטב את הנפשות הפועלות, "השאלה היא התוכן של דבריו".

קבינט הקורונה מייצר לא מעט מבוכות. בניגוד להצהרותיו בעבר על שקיפות, הורוביץ לא הצליח להביא לחשיפת דיוני הקורונה של הממשלה הקודמת שנסגרו למשך 30 שנה. "לזכות משרד הבריאות אפשר להגיד שרואים שם עכשיו יותר שקיפות ומקצועיות", אומר פרופ' לוין. "הדיון בהחלטה על מתן חיסון שלישי היה שקוף יותר, חומרי הדיון אף הועלו לאתר של משרד הבריאות, אם כי אפשר לקיים דיונים משודרים בזמן אמת, כמו בארה"ב. לנו זה נשמע עתידני, אבל מה יש להסתיר. אי־הסכמות דווקא מחזקות את אמון הציבור במערכת".

שר החוץ יאיר לפיד ושר האוצר אביגדור ליברמן ממעטים להשתתף בדיוני קבינט הקורונה, שמתחילים במה שבנט מכנה "סיעור מוחות" ומסתיימים לא אחת ללא החלטות משמעותיות. הטחת האשמות היא עניין קבוע. שרת התחבורה מרב מיכאלי האשימה את משרד הבריאות בתורים הארוכים במתחם בדיקות הקורונה בנתב"ג. הצעות שונות של שר הבריאות נדחות לעיתים על הסף או כלל אינן מועלות לדיון. מחשש לתבוסה בקבינט, משרד הבריאות לא דרש לחייב בבידוד את כל השבים לארץ. הורוביץ רצה להגביל אירועים במתווה התו הירוק, רוב השרים התנגדו. הורוביץ תבע לפצל את התו הירוק, תחילה להפעילו באולמות אירועים, רק מאוחר יותר בענפים נוספים – אך ההצעה ירדה מסדר היום. התו הירוק הופעל בשלמותו. נעבוד ביחד כדי לאפשר תרבות, הורוביץ הבטיח לנציגי עולם התרבות. בביקור במכון כושר הכריז ש"גם ספורט הוא בריאות" והבהיר שלא יפגע בפעילות הספורט. התו הירוק פוגע גם בחדרי הכושר וגם בעולם התרבות.

חזית גם בתוך המשרד

מוקף באנשיו של אבי ניסנקורן – ראש המטה, רון קורמוס, מילא תפקיד זהה אצל ניסנקורן במשרד המשפטים, והדובר, אדם רינגל, היה דוברו – הורוביץ אינו מרבה לסייר בשטח. פה ושם הוא יוצא לסיורים, בעיקר במרכז הארץ, כמו זה בחדר הכושר. ביקור במתחם בדיקות מהירות במד"א בירושלים עורר תמיהה. מספר חברות עורכות בדיקות כאלה, שר הבריאות החליט לפרסם אחת מהן. זה סגנון ניהול שונה, אומרת בכירה במשרד הבריאות.

המאבק עם משרד החינוך והשרה העומדת בראשו, יפעת שאשא־ביטון, רק בתחילתו. כל האמצעים כשרים. כל כלי הירייה פועלים. גורמים בקואליציה אמרו לתקשורת שהורוביץ "חלש וזה מטריד", מנגד נחשף כי שאשא־ביטון דרשה לפטר את אלרעי־פרייס. אפשר רק לנחש מה מקור הלהבות. אמנם גם הורוביץ וגם שאשא־ביטון מתנגדים לסגר, אבל בזה מסתיים הדמיון ביניהם. שאשא־ביטון התנגדה לחוק הקורונה בניגוד לעמדתו של הורוביץ, כמו גם לקפסולות ולחיסון תלמידים בבתי הספר. רק בעקבות התערבותו של בנט הצליחו השניים להגיע להסכמה על מתווה משותף לפתיחת שנת הלימודים ללא קפסולות ועם בידוד חלקי. הורוביץ לא ויתר על מתן חיסונים בבתי הספר ("זו שעה גורלית. ההתפרצות מדאיגה. הסמכות להחליט אם מחסנים בבתי הספר היא שלי"), בניגוד לדעתה של שאשא־ביטון. במשרד הבריאות מתכננים להביא את הנושא להצבעה בקבינט הקורונה ולנסות להביס שם את שאשא־ביטון. שניהם טרם אמרו את המילה האחרונה.

"חבל שלשר הבריאות אין ציפורניים", אומר אדם המכיר את הורוביץ היטב. "שרת החינוך ממציאה דמון, נלחמת בו ומנצחת אותו. היא החליטה להיאבק נגד חיסון תלמידים בבתי הספר. הורוביץ לא בנה נרטיב אחר, הפקיר את הזירה להחלטה של שאשא־ביטון. התחושה הייתה שהקורונה מנהלת את משרד הבריאות ולא הוא מנהל את המחלה. אני יכול לתאר לעצמי איך פוליטיקאים אחרים היו נלחמים בשאשא־ביטון. הורוביץ משאיר את המאבק פתוח. חושש שכל מילה מיותרת שלו תטלטל את המערכת".

כך הורוביץ לא מיהר להכריז ששנת הלימודים תיפתח במועדה מחשש שתקלות ימנעו את פתיחתה. אחרי היסוסים רבים הודיע כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה, ומצא את עצמו בעימות לא מתוכנן עם מנכ"ל משרדו, פרופ' נחמן אש, שהודיע כי אינו בטוח בכך.

אש, שמונה על ידי בנימין נתניהו לפרויקטור הקורונה, נבחר באופן מפתיע לתפקידו הנוכחי, דילג על מועמדים כפרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ד"ר אורלי ויינשטיין וד"ר שרון אלרעי־פרייס. פרופ' חזי לוי, המנכ"ל הקודם, שמע על המינוי בתקשורת ומיהר להודיע על התפטרותו. אש נבחר הודות לניסיונו בטיפול בקורונה, נחשב למנהל נוח, לא מחולל סערות, אבל גם לא פורץ דרך. תנו לו סגר באופק והוא שש לקראתו ("אם קצב התחלואה לא יואט כנראה שיוטל סגר כבר באוגוסט"), בניגוד לעמדת המנכ"ל היוצא פרופ' לוי ("סגר אינו יעיל במציאות של היום") ולהתנגדותו הנחרצת של הורוביץ. כך גם בנושא החיסונים. אמנם אש חשף בעבר שעשרות מתחסנים לקו בדלקת שריר הלב, אבל תמך בחיסוני ילדים ובחיסון שלישי.

ד"ר אלרעי־פרייס, בעבר תומכת נלהבת בסגרים ובחיסונים, מיתנה לאחרונה את התבטאויותיה עד כדי כך שהתנגדה להרחבת החיסון השלישי. השר החדש לא התלהב מהסחורה של ראש שירותי בריאות הציבור. לרוב היא לא מופיעה במסיבות העיתונאים שהוא מקיים, בישיבות פנימיות הורוביץ לא אחת מתעלם ממנה. גיבה אותה באחת ההזדמנויות רק אחרי ראש הממשלה. שמועות רוחשות על התפטרותה והיא שבה ומכחישה. "אם את רוצה להבין כיצד שר הבריאות מתפקד, תבדקי כמה גיבוי הוא מעניק לבכירי משרדו בוויכוחים בתוך הקבינט", אומר ל'ליברל' בכיר לשעבר במשרד הבריאות באופן המשתמע לשתי פנים.

את מה שאלרעי־פרייס לא מעיזה כנראה לומר, בעלה, ד"ר מאיר פרייס, משתף בטוויטר. לאחרונה העלה מאמר של רן רזניק, פרשן הבריאות של 'ישראל היום', שבו נכתב בין היתר: "אחת הבעיות המרכזיות של הממשלה היום היא גם שר הבריאות, ניצן הורוביץ, שלפחות כלפי חוץ לא נותן גיבוי לבכירי המשרד ומפגין חולשה גדולה בהובלת המאבק במגפה. הורוביץ הפך להיות לא רלוונטי במאבק בקורונה".

שרון אלרעי־פרייס / נחמן אש // צילומים: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

הישגים במשא ומתן הקואליציוני

הורוביץ הגיע למשרד הבריאות בתום משא ומתן קואליציוני מפרך שהתנהל ברובו מול יאיר לפיד וצוותו בעזרת יוסי קוצ'יק, לשעבר הממונה על השכר באוצר, ותומר רזניק, מזכ"ל מרצ. תחילה נאבקו במרצ על תיקים עם העדפה לתיק החינוך, אחר כך עברו לסוגיות נוספות. בימינה, למשל, רצו להכניס להסכם הקואליציוני סעיף על חופש הבחירה בוועדי עובדים שהיה מחליש את ההסתדרות. מרצ התנגדה. הסעיף נעלם. ויכוחים מדיניים תפסו חלק ניכר מהזמן. מרצ סירבו לחתום על תמיכה בתוכנית למניעת השתלטותם של הפלסטינים על שטחים פתוחים באזור C. חלק מהדיונים עסקו בגובה ההטבות שמשרד הבריאות בהנהגת מרצ יקבל. במרצ היו מי שהתרעמו על העיסוק המוגבר בתיק הבריאות ובהגדלת תקציב הבריאות במהלך המשא ומתן לעומת הדיון בתיקים אחרים. "זה קיבל דגש", אומר אדם שמכיר את פרטי המשא ומתן, "מפני שתיק הבריאות דרמטי מכל בחינה".

בסופו של דבר, מרצ, כסיעה של שישה מנדטים, קיבלה ראשות של שלוש ועדות בכנסת, שלושה תיקים – בריאות, הגנת הסביבה, שיתוף פעולה אזורי – ואת תפקיד סגן שרת הכלכלה והתעשייה. בין הסעיפים הבולטים בהסכם הקואליציוני: התחייבות לקידום זכויות הלהט"בים וסוגיות בנושאי דת ומדינה כתחבורה ציבורית ופתיחת מרכולים בשבת. החוק הנורווגי הגדיל את כוחה של המפלגה בשלושה חברי כנסת חדשים: מיכל רוזין, גבי לסקי ועלי סלאלחה, שנכנסו במקום שלושת השרים, הורוביץ, תמר זנדברג ועיסאווי פריג'.

הורוביץ התרגש ("הסכם היסטורי"), במפלגתו היו מי שקצת פחות התלהבו. על פי ההסכמים הקואליציוניים, חברי הכנסת של סיעות הקואליציה יקבלו 900 מיליון שקל לקידום נושאים שונים על פי בחירתם. רוב הכספים יגיעו לימינה. במרצ מתמרמרים. עוד לא קם חבר כנסת שיוותר מרצון על כמה עשרות מיליוני שקלים. "התחושה היא שקיבלנו פחות מאשר מפלגות אחרות", אומר בכיר במרצ. מוסי רז, לעומתו, לא מתלונן. "בנסיבות הקיימות הגענו במשא ומתן להישגים יפים. זו לא ממשלה של מרצ, לא קיבלנו 61 מנדטים, רק שישה, ובכל זאת אנחנו מיוצגים בצורה מרשימה בכנסת ובממשלה".

בכיר אחר מנסה לראות צד משעשע־משהו במצבה של המפלגה. "השאלה לאן הולכים עכשיו. אפילו בהפגנות כבר לא נוכל להשתתף. אם נפגין נגד מרב מיכאלי, ייצא שאנחנו מפגינים נגד הורוביץ שגר בסמוך לשרת התחבורה. נכנסנו לממשלה וזה נחשב להישג, אבל מצד שני יש במרצ המון בעיות. ניצן נכנס לממשלה בזכות המותג מרצ, חבל שבדרך לשם המותג נשכח".

הורוביץ, 56, המתגורר בתל אביב עם בן זוגו, הבמאי והמחזאי עידו ריקלין, הגיע למרצ אחרי שנים ארוכות בתקשורת – גלי צה"ל, עיתון 'חדשות', 'הארץ', ערוץ 10 – שבה עסק בעיקר בנושאי חוץ ואיכות הסביבה. ב־2009 קיבל הצעה להצטרף למרצ. חיים אורון, שעמד בראש המפלגה, רצה לצרף אליה את עפר שלח, אך זה סירב. "ניצן היה פחות או יותר באותו מעגל, מעורב חברתית, איש שמאל, חשבנו שהוא ירחיב את הספקטרום של השמאל", אומר אורון. הורוביץ שובץ למקום השלישי, מרצ קיבלה שלושה מנדטים. "ששת המנדטים שמרצ קיבלה בבחירות האחרונות היו מעבר למצופה", אומר אורון ל'ליברל', "אבל היא עלולה להיות במצב מאוד פרובלמטי בבחירות הבאות. הפתרון הוא הקמת מפלגת שמאל סוציאל־דמוקרטית עם העבודה".

ב־2013 הורוביץ התמודד על ראשות עיריית תל אביב מטעם מרצ עם קמפיין אגרסיבי ("לא עוד חמש שנים עם חולדאי") שכלל תצלום של רון חולדאי חונה באדום־לבן, והפסיד ברוב גדול. מקורב לחולדאי אומר שהורוביץ לא נתפס כיריב אמיתי לראש העיר. "דב חנין ואסף זמיר שהתמודדו על ראשות העיר היו יריבים קשים יותר. חנין עם יכולת הביטוי שלו וזמיר עם השפעתו על הצעירים היו עלולים לכבוש את העיר. מה שאי אפשר להגיד על הורוביץ". דם רע נשאר בין השניים עד היום. מיזוג בין הישראלים של חולדאי למרצ לא התרחש (הורוביץ: "קמה מפלגה חדשה כל יומיים בערך. מרצ מייצגת יציבות"), הורוביץ תקף את חולדאי על שמיאן להתפטר מראשות העיר במהלך קמפיין הבחירות.

הורוביץ במערכת הבחירות על ראשות עיריית תלאביב // צילום: דודו בכר, ׳הארץ׳

מפלגה שמחפשת דרכה

בסוף 2014 עזב הורוביץ את הפוליטיקה וחזר לתקשורת. אחרי כחמש שנים שב למרצ והביס את זנדברג בפריימריז על ראשות המפלגה. שנתיים מאוחר יותר, ומרצ סוערת. המחנות רוחשים מתחת לפני השטח. הורוביץ נבחר לראשות המפלגה בקולות מה שנקרא מחנה האדומים, בעבר המחנה של אילן גילאון, שהיום עומד בראשו המזכ"ל רזניק. לזנדברג מחנה גדול, לצידה בן זוגה, אורי זכי, יו"ר הנהלת מרצ, וקבוצה של בוחרים ערבים. עיסאווי פריג' תומך בזנדברג. המילה האחרונה טרם נאמרה. אמנם בשנתיים הקרובות לא צפוי מאבק אלקטורלי פנימי, הכניסה לממשלה ריככה את הבעירה, הורוביץ וזנדברג טרודים בענייני משרדיהם יותר מאשר במאבקים פנימיים במרצ, אולם הגחלת עדיין לוחשת, והמחנות ערוכים לקרב. "תמר וניצן לא החברים הכי טובים בהיסטוריה", אומר בכיר במרצ. "יש שם עקיצות, אם כי לא בפומבי, רוב הדברים מתחת לרדאר. שקטים אבל קיימים".

יש במרצ מי שסבורים שדווקא יאיר גולן הוא הגורם שעתיד לחולל סערה במפלגת השמאל. גולן הצטרף באופן רשמי למרצ לפני כתשעה חודשים, אחרי ששובץ ברשימת המחנה הדמוקרטי מטעם מפלגתו של אהוד ברק. בעבר הודיע שהוא מתכוון להתמודד על ראשות המפלגה, היחיד מבין חברי הכנסת שקרא תיגר על מנהיגותו של הורוביץ. עד שזה יקרה הוא בועט בכל הכוח לכל הכיוונים. יצא נגד תמיכתו של הורוביץ בחקירה של 'צוק איתן' בבית הדין הבינלאומי בהאג ("ישראל יודעת לחקור את עצמה"), אמר שפינוי התנחלויות זו "גזירה נוראית. בסופו של דבר כור מחצבתנו הוא יהודה ושומרון וירושלים", וקומם עליו את בכירי מרצ, ביניהם זכי ("כיבוש לא מתייחס לתפיסת הארץ אלא למצב בו מצויים 3.5 מיליון פלסטינים"). הבהיר שלדעתו גוש עציון ומעלה אדומים יישארו בריבונות ישראלית, והשיא: חתם על מכתב נגד המהלך של בן אנד ג'ריס, שכזכור הודיעו שהם מפסיקים למכור את הגלידה שלהם בהתנחלויות וחזר בו בעקבות לחץ של מוסי רז ("המכתב אינו משקף את עמדותיי. ערים ביהודה ושומרון אינן ערים בישראל"). "כשהוא נכנס למרצ הייתה לנו תחושה של כבוד כלפיו", אומר בכיר במפלגה, "היום יש מבוכה. הוא פשוט מבטא אידיאולוגיה אחרת מזו של מרצ".

גולן סבור שהגיע הזמן שמרצ תפתח אידיאולוגית את שורותיה. "הסיפור האמיתי הוא הקרב על החזון הישראלי. מרצ צריכה להתאושש ולהתחיל לחשוב מה עושים בבחירות הבאות, לאן הולכים כדי לקבל יותר מנדטים. יש הכרח לארגן את מחנה השמאל, לבדוק איך באים לציבור הישראלי, מה אנחנו אומרים לו. יש פה הזדמנות לחשוב על אידיאולוגיה באופן מבוסס ויציב שיוביל את ישראל שנים קדימה. אם לא נעשה שום דבר, מחיקת מרצ היא אפשרות. קולי אינו מתקבל בברכה, אין לזה כרגע פניות, השרים רק התיישבו במשרדיהם, הם צריכים להעביר תקציב. בינתיים לא קורה במרצ כלום בכיוון הזה, וזאת הבעיה האמיתית שלה".

יאיר גולן // צילום: אליהו הרשקוביץ, ׳הארץ׳

גם חברת הכנסת החדשה, ג'ידא רינאוי־זועבי, מסרבת להתיישר על פי הקו המפלגתי למרות שהגיעה לכנסת בתמיכתו של הורוביץ, שהעדיף אותה כנציגת המגזר הערבי על פני עיסאווי פריג' הוותיק. רינאוי־זועבי לא הצביעה בעד לגליזציה של קנאביס, אחד מהדגלים של מרצ, הודיעה שלא תתמוך בחוקים בעד להט"בים, ציפור נפשו של הורוביץ שמיהר להתנער מדבריה ("כל מי שמצביע מרצ יודע שאנחנו הבית של הקהילה הגאה"). זמן קצר אחר כך חזרה בה ("מסורה ב־100% למאבק לשוויון של הקהילה הגאה"). השערורייה התורנית טרם שככה, ורינאוי־זועבי כבר הבהירה שהממשלה נמנעת מלהגיב על ירי החזבאללה בצפון בגלל מרצ ורע"ם ("אם הממשלה תלך לעימות צבאי, הקואליציה תיפול").

בקואליציה כל כך שבירה, רינאוי־זועבי היא פיל בחנות חרסינה, מקוממת עליה את בכירי המפלגה עד כדי כך שפנתה לעזרת אחדים מהם בבקשת סיוע. מנסים לסגור אותי בפינה, לא משתפים אותי, התלוננה. "זו קואליציה לא קלה, אני חדשה בסיעה, עברתי המון שינויים, אני בטוחה שעם הזמן הדברים יתנהלו בצורה חלקה יותר. אלה חבלי לידה", היא אומרת ל'ליברל'.

הוויכוחים הפנימיים מגיעים עד ליו"ר. בעקבות דברי הורוביץ שהוא קונה לעיתים מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ולאחר שהודיע שהוא נגד חרמות, גבי לסקי הביעה דעה שונה ("שמחה שמבדילים בין ישראל לשטחים הכבושים"). יש שם לא מעט דיונים כאלה.

האם מנהיגותו של הורוביץ נכשלה, או שהעימותים הפנימיים בלתי נמנעים? בכירי המפלגה אמרו ל'ליברל' ש"אין אהדה מיוחדת במרצ כלפי ניצן, להפך. לאחרונה הוא הרבה פחות נגיש, מתעלם מפעילים. מעמדו במפלגה לא חזק". מנגד יש הסבורים שבסופו של דבר הורוביץ מצליח להשליט את רצונו. הוא התנגד להפיכתה של מרצ לרשימה ערבית־יהודית, הוא לא מתלהב מחידוש פניה של הרשימה הוותיקה, מוסדות המפלגה לא מתכנסים, השטח מת. "רבים מהפעילים מיואשים", אומר בכיר במפלגה, "הפעילות הכמעט יחידה במרצ היא הניוזלטר של תומר רזניק המזכ"ל". ועידת מרצ האחרונה נבחרה לפני ארבע שנים. "מאז היא מתפקדת כמו חותמת גומי כשזקוקים לאישורים שלה, כמו האישור להיכנס לממשלה", אומר בכיר לשעבר במפלגה.

ישיבת סיעה במרצ. ביקורת מבית ללא שיח ממשי על עתיד התנועה צילום אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳

ישיבת סיעה במרצ. ביקורת מבית ללא שיח ממשי על עתיד התנועה // צילום אוהד צויגנברג, ׳הארץ׳

"נוח למי שעומד בראש מרצ שיהיה כמה שפחות שיח. בעל הכוח לא מכנס מוסדות אם לא מאתגרים אותו. הפעילים צריכים להתארגן אם הם רוצים להשפיע. המנהיגים צריכים להבין שמרצ במצב לא טוב למרות יכולת ההשפעה בממשלה. אם השמאל רוצה שינוי הוא זקוק למהפכה", אומר ל'ליברל' אבי דבוש, בעבר בכיר במרצ שאף ניסה להתמודד על ההנהגה.

בסביבתו של הורוביץ לא מתרגשים. "אחרי הרבה שנים של עימותים פנימיים הגענו בסך הכל לשקט פנימי, אנחנו במקום טוב. בעבר האווירה הקשה יצרה תחושה של אקשן שהיום לא קיים, אבל אף אחד לא מתגעגע לזה".

לאחרונה קשה היה להתעלם מהקולות הנזעמים. רן כהן, יו"ר נשיאות הוועידה, הבטיח וקיים כינוס קרוב בזום בעקבות מחאה פנימית. בכנס, שהוקדש בעיקרו למידע על פעילות השרים, השתתפו 130 מתוך 1,000 חברי הוועידה. "היו כאן מצבים שבירים", אומר כהן ל'ליברל'. "היינו עסוקים עם הבחירות ועם המשא ומתן הקואליציוני. לא היו לנו תנאים מתאימים לכינוס הוועידה. אני מבין שחברים פעילים של מרצ ברחבי הארץ מודאגים ורוצים לדעת מה קורה במפלגה וגם לחוות דעה ולהשפיע. טוב שזה קורה. מפלגה שחבריה אדישים היא מפלגה שצריכה לבדוק אם היא עדיין חיה".

מחויב ללהט"בים

בארבעת סבבי הבחירות האחרונים – שלושה מתוכם בהובלת הורוביץ – היו לא מעט רגעים של חשש במפלגה הוותיקה מהיעלמותה הקרבה. בספטמבר 2019, שלושה חודשים אחרי שנבחר לעמוד בראש מרצ, הצטרף הורוביץ לאהוד ברק עם ישראל דמוקרטית ולסתיו שפיר שהובילה את התנועה הירוקה. הורוביץ עמד בראש הרשימה, המחנה הדמוקרטי, שזכתה בחמישה מנדטים, שלושה של מרצ, ירידה של מנדט לעומת הבחירות הקודמות.

"המחנה הדמוקרטי הציל את מרצ", בטוח גורם שהיה מעורב באיחוד בין שלוש הרשימות. "בלעדי הרשימה הירוקה וישראל דמוקרטית, מרצ לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, ועדיין כל צעד בקמפיין דרש שכנוע והסכמות לפני שהורוביץ קיבל החלטות. לא תמיד ההחלטות היו ענייניות, חלקן נבעו מהניסיון לשמר את כוחו בוועידת מרצ. דמויות שהיו עלולות להאפיל עליו, כמו ציפי לבני, נפסלו. הייתה לנו תחושה שהדבר החשוב ביותר הוא שימור הכוח של ניצן הורוביץ. כל תלונה שהגיעה ממרצ הפכה לחרדה מאוד גדולה שהשפיעה על הקמפיין. כלפי חוץ הורוביץ שב ואמר שהוא בעד חיבורים, אבל בפועל הליך החיבור היה קשה, ובסופו של דבר הוא פירק את השותפות כדי למנוע בחירות חדשות במרצ שהיו עלולות לפגוע בו. היו מי שחשבו שזה מהלך לא מנהיגותי".

המיזוג בין העבודה, גשר ומרצ בבחירות מועד ג', מארס 2020, היה קשה לא פחות. הורוביץ דיבר על רצונו להתחבר למפלגת העבודה, במרצ לא התלהבו מהשותפה הנלווית, אורלי לוי־אבקסיס, עמיר פרץ הודיע שבלי לוי־אבקסיס גם הוא נשאר בבית. הורוביץ ניאות לקבל את עסקת החבילה. במפלגת העבודה אמרו שמרצ לא סתם הסכימה, אלא ממש התחננה.

הקמפיין המשותף יצר אינספור חיכוכים. עד היום יש במרצ מי שנזכרים ולא לטובה בלוי־אבקסיס, בגינונים, בדרישות. התוצאה הייתה מאכזבת, ארבעה מנדטים למרצ, שבעה לרשימה המאוחדת, העבודה־מרצ־גשר. באפריל 2020, סמוך לכניסתו לממשלת נתניהו, הודיע פרץ על סיום האיחוד בין מרצ לעבודה, ושם קץ ליצור הכלאיים.

בבחירות האחרונות מרצ התמודדה לבד. הורוביץ הדגיש שהוא אינו מתכוון להתחבר עם מפלגות קטנות ("הפעם נהיה זהירים, אני לא רוצה יותר חיבורים עם מפלגות שהן שום דבר"). הקמפיין היה בחלקו געוולד. בעבודה ניסו לדבר על ליבם של בכירי מרצ, הגעוולד שלכם יהרוג אותנו. עד היום טוענים שם שעל פי כל הסקרים, מרצ עברה את אחוז החסימה ולא הייתה זקוקה לרחמי המצביעים. הורוביץ, זנדברג ויאיר גולן נשלחו לחזית. "הבנו שיש משהו אחד שעובד, הטענה שלנו שבלי מרצ יש לנתניהו 61 מנדטים. הלכנו על זה בכל הכוח", אומרים במרצ. "השמאל חוזר", הכריז הורוביץ בליל הבחירות. "אנחנו לא פוחדים מהאופוזיציה". פוחד או לא, אחרי שבע שנים באופוזיציה הורוביץ הגיע סוף־סוף לתפקיד מיניסטריאלי.

כחבר כנסת לא היה בולט במיוחד. על פי נתוני עמותת 'שקוף', נוכחותו בוועדות הייתה זניחה. חלק ניכר מפעילותו היה ניסיון לקדם את זכויות הלהט"בים. "רואים אצלו גישה חיובית שלא הייתה קיימת אצל יעקב ליצמן", אומר ל'ליברל' פרופ' אייל גרוס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שעוסק בזכויות הלהט"בים. "הורוביץ מחויב לשוויון. כחבר כנסת הגיע למצעדי גאווה, אם כי לא הייתה לו השפעה על החקיקה. כעת יש לו אפשרות להביא לשינוי".

"הוא מחויב לקהילה", אומר ל'ליברל' אוהד חזקי, המנכ"ל היוצא של האגודה למען הלהט"ב בישראל. "דלתו הייתה פתוחה גם כחבר כנסת וגם עכשיו. הקהילה מחבקת את התהליכים שהוא מנסה לקדם, מקווה שההצהרות שלו יישאו פרי".

פוליטיקאי לשעבר, שמכיר את שר הבריאות היטב, אומר כי בעבר לא התרשם מכישורי ההנהגה של הורוביץ, "כחבר כנסת הוא לא היה בעיניי חרוץ או מקצועי, אני מקווה שהוא יתעלה עכשיו על עצמו. אני מאחל לו ולנו שבנושאי הבריאות הורוביץ יעלה לגובה האחריות הנדרשת ממנו".

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook